החברה הגאונה
יותר מ–40 שנה לפני MeToo הרומן בין יהורם גאון לאורנה גולדפרב הטריף מדינה שלמה. הוא היה אז כוכב ענק בן 38, היא תלמידת תיכון בת 16 וחצי, ובג"ץ היה צריך לתת להם אישור מיוחד להתחתן. גם עכשיו, עם מופע חדש המבוסס על סיפור חייה, אורנה גאון–רוזנבלום משוכנעת שהייתה ביניהם אהבה אמיתית, כועסת על מי שטוען שהאייקון הלאומי ניצל אותה וחושפת שאת הטראומה האמיתית היא בכלל עברה בגיל 14 — כשהותקפה מינית בבית הספר
באחת המסיבות שנערכו לכבוד יהורם גאון, במסגרת הפסטיבל לרגל יום הולדתו ה־80, ישבה גרושתו, אורנה גאון־רוזנבלום, לצד נכדתם המשותפת אלונה. "סבתא", התרפקה עליה הילדה, "איך הכרת את סבא?" "אמרתי לה שזה סיפור ארוך, ושאספר לה אותו בהזדמנות אחרת", היא אומרת.
פעם לא היה אף אדם בסביבה שלא ידע את הפרטים המלאים על המפגש בין יהורם גאון, הזמר הלאומי בן ה־38, ואורנה גולדפרב, תלמידת י"א מחיפה. באמצע שנות ה־70 העסיק הסיפור שלהם, שהגיע עד בג"ץ, מדינה שלמה. אחרי עשר שנים יחד ושני ילדים הם נפרדו והיא נישאה מחדש, אבל הזוגיות ההיא — ובעיקר הפער של 21 השנים שהיה ביניהם — ממשיכים לרדוף אותה. יותר מ־40 שנה אחרי ש'איפה את אהובה' טחן את הרדיו, גאון־רוזנבלום מגלה שוב ושוב שהציבור לא שכח אותה. "כמעט תמיד שואלים אותי, 'למה התגרשתם? הייתם כאלה חמודים יחד'", היא אומרת. "בדרך כלל זה לא מעיק. זו סקרנות טבעית, בקטנה, כמו קצף על הגלים".
אז עכשיו היא החליטה שלא רק הנכדה אלונה צריכה לשמוע מפיה את סיפור ההיכרות המלא עם סבא. גאון־רוזנבלום מגדירה את עצמה כמטפלת זוגית, מדריכת מיניות ומתקשרת, אבל מבחינתה זה גם הזמן שלה לעמוד על במה. ביום הולדתה ה־60, שיחול במאי הקרוב, היא מתכוונת להעלות מופע שיוקדש לסיפור חייה.
הסצנה הראשונה: אורנה גולדפרב, בת 16 וקצת, הולכת עם הוריה לחתונה ומושכת את תשומת ליבו של יהורם גאון, הרווק הכי מפורסם במדינה. "זו הייתה החתונה של שרה ושאול, חברים של הוריי. היה שם שולחן ארוך, יהורם ואמא שלו ישבו בקצה אחד, ואני ישבתי עם משפחתי בקצה השני", היא נזכרת. "כשהודיעו שתכף יתחיל הטקס התקרבתי לחופה, ויהורם, שעמד לפניי, זרק לחתן: 'אתה יודע שאתה עוד יכול לברוח'. בלי לחשוב פעמיים עניתי לו, 'בטח, נראה אותך, גיבור גדול, בורח מהחופה שלך'. אחרי החתונה יהורם הזמין אותי להופעה שלו ואמר לשאול החתן, 'זו תהיה אשתי'".
× × ×
הם התחילו להיפגש בסתר. "רק אחותי הצעירה, רינה ז"ל, ידעה מה עומד מאחורי המשפט, 'אני הולכת לעשות שיעורים אצל חברה'. נפגשנו בבית של שרה ושאול ושמרתי את זה בסוד מפני שכבר אז לא רציתי להיות בפה של כולם. אחרי יום וחצי יהורם אמר, 'אנחנו הולכים להתחתן', ועניתי, 'אני לא יכולה, אמא שלי תהרוג אותי, אני קטינה'. כעבור שלושה חודשים יהורם הגיע לבית הוריי, לבקש רשות מאבא שלי להתחתן. ההורים שלי חטפו שוק. אמא שלי אמרה לו, 'מה אתה רוצה ממנה? היא שביעיסטית, תן לה לגמור את התיכון, בשנה שעברה היא הייתה מצטיינת שכבה'. אמיתי".
אז ההורים היו נגד?
"הוריי לא אהבו את הרעיון, אבל הם אהבו מאוד את יהורם. הוא היה מבוגר מאמא שלי בשנה, והרכילות תססה. אמרו שהוא מחזר אחריי במטרה להגיע לאמא שלי וזה הצחיק אותה נורא".
ההורים ניסו להפריד ביניכם?
"היינו בלתי ניתנים להפרדה. ניסו להציג אותי כסיפור סינדרלה, אבל לא התאהבתי ביהורם בגלל הכסף שלו. באתי ממשפחה עשירה. אבא שלי היה קבלן גדול ששיפץ אוניות ועבד גם בעסקי הנפט, ואמא שלי ניהלה במשך 40 שנה מסעדה סינית שהייתה שם דבר בחיפה. בווילה על הכרמל שבה גדלתי היה חדר פרטי לג'יפסי, הכלב שלי. גם לא התאהבתי ביהורם בגלל המעמד שלו. בכלל לא הכרתי את ההיסטוריה שלו, הייתי ילדה טובה בתלבושת אחידה, רחוקה מהבוהמה של תל־אביב".
היום, בעידן ה־MeToo, קשר כזה בין זמר מפורסם לקטינה לא היה עובר.
"מה?" היא מוחה, "את מתכוונת ל... לא, לא, עם כל הכבוד לזמר ההוא, ויש כבוד, אני מבקשת שלא תזכירי את השמות של שניהם באותה הנשימה".
למה?
"בין יהורם לביני לא היה משהו שיכול להזכיר ניצול של קטינה, הייתה בינינו אהבה גדולה והוא כיבד אותי".
מה זה "כיבד"?
"במשך קרוב לשנה הוא שמר עליי ולא נגע בי. גדלתי במשפחה ספרדית — אמנם אבא שלי אשכנזי, אבל כל משפחתו נספתה בשואה, אז הוא נצמד לשורשים של אמא שלי והפך לספרדי יותר ממנה — ואצלנו לא היה 'לישון מחוץ לבית'. פעם יצאנו למסיבת סילבסטר בתל־אביב ובחמש לפנות בוקר יהורם החזיר אותי לחיפה. עליתי במדרגות בשקט־בשקט ואמא שלי צעקה: 'לכי לישון, את החשבון נעשה בבוקר'. גם אחרי שהקשר שלנו פורסם, כשהרבנות לא אישרה לנו להתחתן ויהורם עתר לבג"ץ, ישנתי אצל אמא שלו ברמת־גן".
ובכל זאת, ילדה בת 16 באמת מבינה מה זה להתאהב בגבר שמתקרב ל־40?
"הוא היה פשוט מקסים, והגיל הכרונולוגי היה הדבר האחרון שעניין אותי מפני שנולדתי מבוגרת, אפילו זקנה. אף פעם לא הייתי ילדה".
מה עשיתם יחד?
"יהורם השמיע לי את ויוולדי. בפעם אחרת, במשך לילה שלם שמענו את 'אוויטה' והוא תירגם לי את המחזה מאנגלית, מילה במילה. חשבתי שאין משהו יותר יפה ורומנטי מזה. הוא לקח אותי לטיולים בירושלים ובדרך סיפר לי על ילדותו ומשפחתו. יהורם אהב אותי אהבת נפש וטיפל בי כמו בתינוקת. בכל ביקור שלו בארצות־הברית הוא קנה ארבע מזוודות ומילא אותן בבגדים ובתכשיטים, וביקש ממני למדוד בגד אחרי בגד כמו דוגמנית. אם חליפה מסוימת מצאה חן בעיניי, אז בגיחה הבאה שלו לארצות־הברית הוא קנה אותה בכל הצבעים. הוא פינק אותי כאילו שהייתי נסיכה".
ובלי סקס לפני החתונה?
"רק ממש לפני החתונה עברתי לגור איתו ברמת־גן. יהורם היה הראשון שלי, אז מתחת לחופה כבר לא הייתי בתולה".
רווקותו המתמשכת הולידה כל מיני שמועות על העדפותיו המיניות.
"ממש לא. אפילו לא קרוב לזה. הוא גבר אמיתי".
מדורי הרכילות המשיכו להתעניין בה גם אחרי שהפכה לאשתו החוקית של גאון. "קצת אחרי החתונה, כשלמדתי נהיגה, הפיצו שמועה שאני צמח", היא נזכרת. "מישהו סיפר שראו את יהורם יוצא מבית לוינשטיין כשהוא בוכה, ותוך כמה דקות כל הארץ ידעה שעברתי תאונת דרכים קשה. אנשים צילצלו להוריי ואמרו, 'משתתפים בצערכם'. צילצלו לבית שלנו, ברמת־השרון, וכשעניתי לטלפון הם ניתקו בבהלה. גם הראיון שעשו איתי ב'ידיעות אחרונות', שבו הצטלמנו שנינו עם משה דוד, בננו הבכור, לא עזר. השמועה החדשה הייתה שלכבוד הצילומים הוציאו את העציץ — שהוא אני — מבית לוינשטיין, סירקו אותי ואיפרו אותי והחזירו אותי לשם. זה היה סיוט. לכי תוכיחי שאת עדיין בחיים. לכי תתנצלי על זה שאת נושמת וקיימת".
ברית המילה של משה דוד גאון נערכה ביום ההולדת ה־18 של אמו. כיום הוא בן 42, עורך דין, נשוי בשנית ואב לשניים. ארבע שנים אחריו נולדה אחותו הילה, פסיכותרפיסטית שעובדת עם אסירים ופגועי נפש, גם היא נשואה בשנית ואם לשלושה.
משה דוד והילה היו בני שמונה וארבע כשאמם החליטה להתגרש. "אני אוהבת מאוד את יהורם", היא אומרת עכשיו, "אבל רציתי חיים אחרים, יותר רגועים ושקטים. לא האמנתי כשהידיעה על נישואינו — כשאני בת 17 והוא בן 38 — פתחה את מהדורת 'מבט', ואחרי החתונה לא יכולתי לשתף פעולה עם הטקסים אצל הנשיא וראש הממשלה. כמעט ולא התלוויתי אליו לאירועים האלה, הרגשתי שכל צעד שלי נמדד. היה לנו סיפור אהבה גדול ויפה ואחרי עשר שנים הוא נגמר. התבגרתי. יהורם לא רצה להתגרש, ועורך הדין שלו עשה הרבה בלגן, אבל אחרי שכל העולם ואשתו יצאו מהטריטוריה שלנו חזרנו להיות החברים הכי טובים. וככה זה כבר 30 שנה".
לא פחדת בגיל 26 להיות גרושה ואמא לשניים?
"לא. היה לי אומץ. עד היום יש לי. גם לא חוויתי את הגירושים כחורבן בית, אלא כמיצוי הדרך, מעין גלגול בתוך גלגול. סיפרנו לילדים שאבא ואמא אוהבים אותם מאוד, וגם אחד את השנייה, אבל אנחנו נפרדים ונמשיך לגור בשכנות, וכך היה. עברתי מרמת־השרון לתל־אביב רק אחרי שלוש שנים, כשרציתי לרשום את הילה לבית הספר לאמנויות".
איך היית מגיבה אילו בתך, הילה, הייתה רוצה להתחתן בגיל 17?
"הייתי מחבקת אותה באהבה. אם זה מה שהנשמה שלה בחרה מי אני שאתערב? העובדה שילדתי אותה וגידלתי אותה לא מעניקה לי את הזכות להחליט בשבילה. אבל סקס זה לא עניין של גיל ולא של הורמונים. אפשר להתאפק. כשאת או אתה מוצאים את הפרטנר הנכון ויש אהבה, לא רק סיפוק, אז זה נכון".
× × ×
הרבה לפני שפגשה את גאון, בגיל 14, היא עברה הטרדה מינית, שעליה היא מדברת עכשיו לראשונה. "היום אולי היו מגדירים אותה כתקיפה", היא מחדדת. "למדתי בתיכון במגמת אמנות. באחד משיעורי האמנות המורה שלחה אותי למרתף, להביא חימר מהמחסן, וברגע שנכנסתי לשם, תלמיד מהכיתה שלי התנפל עליי והצמיד אותי לקיר. עד היום, אחרי כל הטיפולים שעברתי, אני עוד זוכרת את הקור של הקיר בגב".
ניסית לברוח?
"ברור, אבל לא יכולתי. הוא נעל את דלת המחסן מבפנים והיה הרבה יותר גבוה וחזק ממני. הייתי בהלם, קפואה, והוא נגע בי בכל מיני מקומות. רק כשהתחלתי לצרוח הוא פתח את הדלת וברח. לא חשבתי להתלונן מפני שבאותם הימים אף אחת לא התלוננה. התביישתי. גם לא סיפרתי להורים, רק את החבר שלי מרקו, שהיה מבוגר ממני בשנתיים, שיתפתי מפני שהייתי חייבת לפרוק. זה היה נורא. מרקו ארב לתלמיד הזה במעלה המדרגות ופוצץ אותו במכות, ממש קרע לו את הצורה, ואמר לו, 'בחיים אל תיגע בחברה שלי'. אחר הצהריים התלמיד שתקף אותי הגיע לבית שלנו עם אביו, שרצה לדעת למה הבן שלו חטף, ואמא שלי ישר אמרה 'ששש' וביקשה להנמיך את הווליום כדי שהשכנים לא ישמעו. אמא שלי ואבא שלו סיכמו ביניהם שנלחץ ידיים ונבקש סליחה, זה מזה, וככה יסגרו עניין".
את צריכה לבקש סליחה?
"לא הסכמתי לבקש ממנו סליחה, אף שאבא שלו היה טיפוס שעדיף לשמור ממנו מרחק. וככה זה נגמר. מאז למדתי לשמור על עצמי וכשנולדה לי בת, הילה, חששתי נורא. הייתי מעורה בכל פרט בחיים שלה כדי להיות הראשונה שתגלה אם מישהו מציק לה או מרים עליה יד".
הטראומה ליוותה אותה במשך שנים. "כתבתי על מה שקרה לי סיפור, 'זמן סליחות', שהופיע בספר שלי שיצא לאור לפני שנתיים. תיארתי איך ארבעתנו התיישבנו סביב שולחן האוכל העגול ואבא שלו שלח מולי אצבע מאשימה ואמר לאמא: 'הבת שלך שלחה בריונים שירביצו לבן שלי מכות רצח, רק כי הוא השתעשע איתה במחסן המלאכה'. רתחתי. צעקתי, 'השתעשע? הוא הכניס לי יד לחולצה! הוא כמעט אנס אותי!' והפה של אמא שלי הפך לקו דק כשהיא אמרה: 'כמעט, זה לא קרה'. החלטתי לספר על התקיפה המינית שחוויתי מפני שלדעתי MeToo לא חולל שום מהפכה, חוץ מהפחדה. גברים חוששים לחבק, נרתעים ממגע, חושבים פעמיים לפני שהם צובטים בתחת של אישה, אבל זה רק מפני שהם פוחדים מתביעות. זה לא בא ממקום של כבוד לבת אדם".
ואפרופו תביעות, עורך הדין שטיפל בגירושיה היה זורח רוזנבלום, אחיו של אדם ברוך, שמבוגר ממנה ב־14 שנה. "הוא היה גרוש פלוס שלושה, שהשיג לי גט אחרי שלושה חודשים, ובעקבותיו הזמין אותי לארוחת ערב. בערב שבת זורח חזר מהגליל, עבר דרך הדירה שלי, ראה מלא סירים על הגז ושאל, 'אנחנו לא יוצאים?' הסברתי לו שזו הפעם הראשונה שהילדים הולכים לאבא שלהם לשבת, והכנתי לכל אחד משלושתם את האוכל שהוא הכי אוהב. כשיהורם הגיע ירדתי אליו עם הילדים והסירים, הנחתי אותם על מכסה המנוע, איחלתי שבת שלום ועליתי הביתה. זורח טוען שזה היה הרגע שהוא התאהב בי. לא רציתי להתחתן, אבל אז נכנסתי להיריון עם אור — הוא בן 26, חי היום בפריז — ועשינו חתונה קטנה בבית של שמוליק, אחיו של זורח".
הזמנת את יהורם לחתונה?
"לא, זה לא הרגיש לי מתאים, אבל יהורם בא אלינו לארוחות שישי, אנחנו עושים חגים יחד, וזורח מקבל אותו באהבה. מה שמוכיח שאת שני הגברים של חיי בחרתי בקפידה רבה. תראי", היא מותחת את זרועה השמאלית וחושפת קעקוע, "שלושה כוכבים גדולים, שהם שלושת ילדיי, וחמישה כוכבים קטנים, שהם הנכדים, והיד עוד נטויה. כולם קרובים ללב שלי ולמזלי, חוץ מאור, כולם גרים בסביבה. כולל עידו ועמליה רוזנבלום, הילדים של אדם ברוך, שאני דודה שלהם. הם כל כך מתוקים".
אחרי הגירושים היא חיפשה את עצמה בעיסוקים שונים. "עזבתי את התיכון בכיתה י"א, לא היה לי מקצוע ביד. בתקופת נישואיי ליהורם עבדתי במשרד יחסי הציבור של יהודה ברקן וטיפלתי גם בדן בן אמוץ. האגדות מספרות שהוא התחיל עם כל מי שזז, אבל לא איתי. מה, אני עד כדי כך לא אטרקטיבית? זה ממש לא בסדר מצידו. בכלל, בתקופה ההיא רצו המון אגדות. כשעברתי מחיפה לעיר הגדולה הסבירו לי שיש תל־אביב של היום ותל־אביב של הלילה. כי ברדת החושך כולם יוצאים ובוגדים ורק בעלות השחר הם חוזרים לבתיהם ולמשפחותיהם".
אילו מהפכת MeToo הייתה מתרחשת באייטיז, כל הגברים היו נשלחים לכלא?
"אולי לא כולם, אבל רובם".
× × ×
היא פתחה שתי חנויות ספרים ופרשה מהן. "היה נחמד, אבל לא מספיק מרתק, ואני אחת שמשתעממת מהר". אחר כך למדה צורפות ועיצבה תכשיטים ופריטי יודאיקה במרתף ביתה בנווה צדק. "בימי שישי יצאתי מהסטודיו לחנות כדי לפגוש לקוחות. באחד הבקרים העובדת שלי הודיעה שהיא מאחרת, פתחתי את החנות במקומה, ונכנסה איזו גברת. היא אמרה, 'נורא יקר אצלך'. הרגשתי שכל הגוף שלי מתמלא באש ואמרתי לה: 'גבירתי היקרה, אני לא זוכרת שהתקשרתי אלייך הבוקר לבקש שתבואי'. ובאותו הרגע הבנתי שאני לא יכולה למכור, שאני לא באמת אשת עסקים, והחלטתי לסגור. כולם אמרו לי, 'את לא נורמלית, את שוברת חוזה באמצע השנה', וזה לא הזיז לי. עשיתי חודש של מכירת חיסול ואת מה שנשאר חילקתי בין חברות".
חתמת אבטלה?
"לא, אבל במשך שנה ישבתי בבית ואמרתי לעצמי: 'אל תדאגי, זה יגיע, זה יבוא'. יום אחד נסעתי ברחוב ירמיהו, פניתי לרחוב הירקון ופתאום העיניים שלי נתקלו בשלט 'מכללת רידמן'. אמרתי לעצמי, 'מעניין מה עושים שם'. כשהגעתי הביתה פתחתי גוגל, קראתי, שלחתי הודעה והוזמנתי ליום הפתוח שהוקדש לפסיכותרפיה והילינג, וזה היה וואו ענק. הרגשתי שהגעתי הביתה. למדתי שם חמש שנים, שנתיים נוספות למדתי אצל מורה שהגיע מאנגליה, ועכשיו אני לומדת באוניברסיטת תל־אביב בפקולטה לרפואה, במסלול שנקרא 'מין ומיניות ומה שביניהם' כדי לקבל הכרה באיט"ם, האגודה הישראלית לטיפול מיני".
מה העצה הכי טובה שאת נותנת לזוגות שבאים אלייך לטיפול?
"אני לא מאמינה שאפשר להחזיק נישואים בכוח. רוב הזוגות לא יודעים לשמור על הזוגיות ואולי גם יהורם ואני לא ידענו. בניית המשפחה מתרחשת במקביל לבניית קריירה, בלילה נזרקים למיטה עייפים, לא מקדישים מספיק זה לזה והחשק מתפוגג. כשאני מסתכלת על החיים דרך המיטה אני רואה את הדינמיקה בין בני הזוג שלא תמיד מגיעים לקליניקה שלי יחד, ובמקרה כזה הטיפול יותר איטי. המטרה שלי היא לעזור לבני הזוג לעורר מחדש את התשוקה, וכשהם מתביישים להיכנס לחנות סקס אני הולכת איתם ועוזרת להם לבחור צעצועים. אין דבר שאני לא מנסה על עצמי. כשרציתי ללמוד על סאדו־מאזו הלכתי למועדון הדאנג'ן. היה לי קשה עם המכות".
מה בעצם את עושה בטיפול?
"מלמדת את בני הזוג השחוקים לגלות מחדש אחד את השנייה, לתת דגש למשחק מקדים שבעידן שלנו מתרחש רק בבוקר שאחרי, כשהם מתעוררים, יוצאים לעבודה והוא נזכר לשאול איך קוראים לה, והכי חשוב — לדבר. אנשים מדברים על כל נושא שבעולם — חוץ ממין וכסף. היא מעדיפה לזייף אורגזמה במקום לומר לו, 'תיגע לי בפטמה'. אני לא מטפלת עדינה, ואני לא מסתתרת מאחורי מילים נקיות כמו פושפוש ומושמוש, אצלי זין זה זין ופות זה פות, אצלי עושים עבודה".
מה את אומרת לזוג שרוצה להיפרד?
"לזכור את ההתחלה, את האהבה ואת הרצון לנתינה ולקבלה. רק מהמקום הזה תוכלו להיפרד יפה. הרי החיים יימשכו, ועוד יהיו לכם אירועים משותפים, אז למה לשרוף אנרגיה מטורפת על מריבות וסכסוכים ובתי משפט? בכל פעם שאני נקלעת לסיטואציה שבה עליי לבחור בין פנייה שמאלה לבין פנייה ימינה, אני עושה זום־אאוט ורואה את עצמי בגיל 120, יושבת למעלה וצופה בסרט של חיי. ברגע הזה אני שואלת את עצמי: 'למה התעקשת? למה כעסת?' ואז אני חוזרת לצומת עם שתי הפניות ממקום מפויס, בלי אף טיפה של חשק לריב. לפני השינה יש לי ריטואל שבו אני בוחנת את היום שנגמר וחושבת ממי עליי לבקש סליחה. אני גם מתקשרת".
עם מי?
"עם הקולות והמנגינות שאני שומעת. אני יודעת שזה נשמע הזוי, לא הייתי רוצה שיחשבו שאני משוגעת, אבל אני שומעת נשמות שמתהלכות בבית. אני מתקשרת רק עבור מטופלים שלי, לא מזמנת נשמות".
זה יותר מהזוי!
"אולי, אבל זה התחיל עם סבא שלי, אבא של אמא. תמיד הרגשתי שהוא הנשמה ששומרת עליי. הוא נפטר כשהייתי בת 17, שבוע אחרי החתונה. בשבעה ישנתי במיטה שלו ושמעתי אותו מסתובב בחדר. נבהלתי. אמא שלי צילצלה ליהורם ואמרה לו: 'בוא, קח את אורנה הביתה, היא לוקחת את זה יותר מדי קשה'. בדרך הביתה נרדמתי, ויהורם העיר אותי בדיוק כשחלמתי שאני עולה בסולם וסבא שלי נותן לי יד ואני קוראת בקול רם, 'סבא, אני באה אליך'. פקחתי את העיניים בבהלה.
"גם בלילות הבאים המשכתי לחלום עד שיהורם לקח אותי לירושלים, לרב כדורי. לא הבנתי מה הרב אמר, אבל העוזר שלו תירגם: 'הרב אומר שיש לך כוחות אדירים'. הרב הציע לי לעלות לקבר של סבא, לעשות מניין ולהסביר לסבא שהחיים שלי כאן, על פני האדמה. וזה באמת עזר. היום אני כבר לא נבהלת מהקולות. כשאני שומעת נשמה תועה אני מפנה אותה, בטבעיות, למקום אחר. כשפתחתי את הקליניקה גיליתי שאני עובדת עם קערות טיבטיות וקלפים טיפוליים אף שמעולם לא למדתי את התורה. בטוח שזה מגלגול קודם".
בואי נחזור לגלגול הזה. גיל 60 מפחיד אותך?
"לא, למה? אני אוהבת להיות זקנת השבט. ברור שהייתי שמחה לקום מחר בבוקר ולגלות שאני עשרה קילו פחות, אבל לא אעשה משהו כדי שזה יקרה. גם לא בוטוקס, מפני שאני רואה זריקה ומתעלפת. אז נכון, יש קמטים, ופה ושם העצמות מתחילות לחרוק, אבל כשאני מסתכלת במראה אני רואה אישה סקסית. ואם למישהו אני לא באה טוב בעין — הוא לא חייב. אני לא מילואים".
תגידי, שאול ושרה, הזוג שבזכותם את ויהורם הכרתם, עוד יחד?
"לא. הוא כבר נפטר". ×
לפנייה לכתב/ת 
