התחנה הבאה: קיסריה (אם הקורונה לא תהרוס)

הזמן סימן לאמיר דדון להיט עצום כבר בתחילת הקריירה, אי שם ב־2008. לשיר קראו "שאריות של החיים", יצר אותו עידן רייכל, והקול הגדול של דדון הידהד כמעט בכל רגע נתון ברדיו. 12 שנה אחרי, דדון כבר נחשב לאחד הזמרים המצליחים בישראל ועכשיו הוא גם מקבל את סמל הסטטוס היוקרתי, הופעה בקיסריה, ב־25 ביוני.

"זו פעם ראשונה עם המוזיקה שלי בקיסריה", מדייק דדון, "יצא לי להתארח שם, גם אצל שלמה ארצי, וזה אמפי שיש לו המון כוח, הקהל עוטף אותך בצורה יוצאת דופן. אבל אף פעם לא היה לי את הדבר הזה של לכבוש את קיסריה. בשנים האחרונות זה גם כבר לא כזה עניין, כי פעם קיסריה הייתה המקום הכי גדול והיום יש לך הרבה סוגים של מקומות גדולים להופיע בהם. אבל זה כן נשאר מקום עם הרבה כבוד, ככה זה מרגיש לי. אני מתרגש מזה בטירוף ואני בטוח שאתרגש עוד יותר כשאעלה על הבמה".

ומה יהיה עם הקורונה?

"כרגע ההופעה מתקיימת כרגיל ואנחנו כמובן נפעל לפי הנחיות משרד הבריאות, העיקר שנהיה בריאים״.

מאחורי דדון כבר שלושה אלבומים, פרס אקו"ם, שיתופי פעולה עם אמנים מובילים, למשל עם שלמה ארצי, פעמיים, ותפקידים ראשיים במחזות זמר בתיאטרון, כמו ב"עלובי החיים" בהבימה, שעליו קיבל את פרס התיאטרון ב־2017, וכן ב"לילה 1 באפריל" שכתבה קרן פלס.

ואם בכל זאת אבקש ממך לבחור את רגע השיא, מהו?

"כמה זה קלישאה להגיד כשהבת הבכורה שלי נולדה? כי משהו השתנה לי אז בתפיסה ובפרספקטיבה של החיים ובזכותה הצלחתי להבין למה אני עושה מוזיקה ואיך אני עושה, וכל הדברים איכשהו התחברו ממקום הרבה יותר מאוזן".

ועד שנולדה?

"הייתי כמובן מוזיקאי, אבל גם הייתי הולך לאיבוד כמו הרבה מוזיקאים צעירים שנעלמים וחופרים לעצמם בורות. למשל, הייתי יכול לשבת על שיר אחד שבועיים, לא לישון לילות שלמים ובסוף לגנוז אותו. כשנויה הגיעה משהו השתנה. היא הביאה לי פרופורציות לחיים, הפכתי יותר חד, עמוק ורגיש, אבל בצורה מידתית ויותר נכונה. בהמשך נולד לי גם בן".

אתה אבא גרוש. רואה את הילדים הרבה?

"בטח, המון. זו חובה וזה מה שמחזיק אותי בסוף־בסוף. שמע, אנחנו הרי עושים די את אותו דבר הרבה שנים וקשה להחזיק מעמד אם אין לך איזה עוגן יותר משמעותי מזה. פה עוד הופעה גדולה, שם עוד סינגל. בסוף אתה יודע מה הכי חשוב — הילדים".

יש גם אלבום חדש בדרך. יש עוד מקום לאלבומים בכלל ב־2020?

"תראה, העולם השתנה לגמרי, אבל זה גם לטובה, כי אנשים פתאום באים אליי עם שירים מהאלבום הראשון שבכלל לא יצאו לרדיו כסינגלים. לי עדיין קשה עם המקום הזה שאין פלסטיק או משהו להריח. צריך אפליקציה של מוזיקה דיגיטלית עם ריח. זה מרגיש לי מוזר שרואים רק תמונה באפליקציות".

יש רושם שאתה אתה אחד האמנים המתארחים ביותר בהופעות של אחרים, יחד עם ברי סחרוף.

"לא שמתי ממש לב לזה. זה כיף להרגיש אהוב ולהיות מוזמן להופעות של אחרים, אני אוהב הפתעות ושינויים, ויכול להיות שמרגישים שכיף לי אז גם נוח יותר לאמנים אחרים להזמין אותי. הייתי בנשף הרוק של אביב גפן למשל בשנה שעברה והפעם אהיה שוב. היה מדהים בפעם הקודמת, מאוד מעניין איך הוא שוב ימתח את הגבולות".

אי־אפשר שלא לסיים עם התובנות שלך מהבחירות.

"פעם ראשונה שלא הצלחתי להצביע כי חזרתי מהופעות מאילת ולא הספקתי. בפעמיים הקודמות הצבעתי. שמח שזה לא נופל על חודו של קול".

מסתמן שאולי כן.

"די נו, אוי. הקול שלי? אבל שמע, אני בכל מקרה מאוד מבסוט מהיום שבתון, אני רואה אנשים יותר שמחים וטובים ביום הזה והכל מתפקד. מה זה משנה בסוף מי יושב שם באמת? מה שמעניין אותי באמת זה שלא ישלחו ילדים לקרב מטופש. זה הדבר היחידי שמטריד אותי, שלא ימותו הילדים שלנו לשווא. ברגע שזה לא קורה, אני בסדר. בסוף כל אדם שהולך לבקר משפחה שכולה מבין את זה".