הצדעה לשומר הראשון

קרוב ל־24 אלף בני אדם נפלו במערכות ישראל, רבים נוספים נהרגו בהגנה על המדינה בעת שלא לבשו מדים ובשל כך לא תמיד הונצחו – וסיפורם נשכח אט־אט. אחד מהם הוא ברנרד ג'וזה גרוסמן. אתמול, עשרות שנים לאחר נפילתו, הוא זכה להנצחה.

גרוסמן היה פעיל בתנועת הנוער החלוצית היהודית במצרים וב־1948, עם קום המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות, נעצר על ידי השלטונות. שנתיים לאחר מכן שוחרר ועלה לארץ.

הוא התיישב במושב אמונים שבדרום, באזור שהיה נתון למתקפות. לא קסאמים כמו היום, אלא מצד חוליות טרור שחדרו לישראל מרצועת עזה במטרה לזרוע הרג והרס. החוליות נקראו פדאיון, ובגלל הסכנה שנשקפה מהן הוצבה שמירה ביישובים היהודיים כדי להגן עליהם במקרה של מתקפה.

גרוסמן היה ממייסדי אמונים והשומר הראשון של המושב. ב־15 בדצמבר 1951 הוא נהרג במתקפת פדאיון בעת שהיה על משמרתו עם כמה מחבריו. הוא היה בן 26 במותו, ואשתו אסתר הייתה אז בהיריון מתקדם. כחודש לאחר מכן נולד בנם, שלא זכה מעולם להכיר את אביו, והיא קראה לו על שם בעלה שנפל: ברנרד גרוסמן.

ברנרד גרוסמן האב ז"ל

חודשים ספורים לאחר האסון עברה אסתר לגור בעמק יזרעאל, ולפני כשש שנים הלכה לעולמה. ברנרד הבן, שגדל ללא אחים ואחיות, הוא כיום בן 68, נשוי ואב לילדים, גר ברחובות ומשמש כיו"ר ארגון הבוחנים (טסטרים).

בחודשים האחרונים החליט תושב אמונים יוסי אוחנה לחפש את בנו של השומר שנפל. "ידענו שהתרחש כאן אירוע שלא הונצח אף פעם, והחלטתי לעשות תיקון היסטורי", הוא מספר. "מאחר שהאלמנה עזבה את המושב, לא היה מי שיספר את הסיפור". אוחנה פתח במסע חיפושים, הצליח לאתר את בנו של השומר שנהרג, ורק אז גילה שהוא נושא את שמו: "זה היה רגע מרגש".

כצעד ראשון הוסיף המושב את שמו של גרוסמן לאנדרטה ובה מופיעים שמות חבריו שנפלו במערכות ישראל. אתמול התקיים הטקס בהשתתפות בנו. "גדלתי ללא אבא, אבל סיפור מותו ליווה אותי כל החיים", סיפר הבן. "ריגש אותי מאוד שמושב אמונים החליט להנציח את אבי, שלמעשה לא זכה להנצחה". הוא סיפר כי אביו קבור בבית העלמין בפתח־תקווה, משום שבעת מותו לא היה בית קברות במושב. "אני מודה מאוד למושב שלא שכח את הסיפור ההיסטורי. חשוב שהסיפור הזה יסופר לדורות".