עוד לפני שהמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, סיים את תקופת הבידוד שנגזרה עליו עם שובו מטיפול במטיילי ספינת הקורונה ביפן, חזר בנו מטיול בצרפת – והוכנס גם הוא לבידוד באותו בית. זה קרה ביום רביעי האחרון, שבו הודיע משרד הבריאות על הרחבת הנהלים למניעת התפשטות נגיף הקורונה. יחד עם השניים נשלחו עוד עשרות אלפי ישראלים לבידוד כזה, בתקווה שימלאו אחר ההנחיות המחמירות.
"היו שתי סיבות לצעדים החדשים", מסביר פרופ' גרוטו. "הראשונה, שהבנו שהתחלואה בישראל מתחילה לגדול, ומקרים חדשים מופיעים כמעט כל יום. השנייה היא מגמה דומה של התפשטות שנראית באירופה. ברגע ששני הדברים האלה קרו, החלטנו לא להסתפק בפעולות שנקטנו עד כה, שהיו מכוונות ברובן כלפי חוץ, כלומר למניעת חדירה של הנגיף לארץ, ושחייבים לטפל גם במה שקורה בתוך ישראל. ההתלבטות הייתה האם לחכות שתתחיל הדבקה מקומית, או לפעול מראש בניסיון למנוע את זה.
"מדינות אחרות שבהן קרה תהליך דומה הגיבו מאוחר מדי, רק אחרי שכבר נוצרה התפשטות מקומית בלתי נשלטת, כלומר שלא ניתן לעקוב אחר מקור ההדבקה של המקרים החדשים. את הדבר הזה רצינו למנוע. הנחת העבודה שלנו היא שבסופו של דבר נראה מקרים כאלה גם אצלנו, ולכן בחרנו לנסות להקדים תרופה למכה. בסופו של דבר זה לא משנה אם נבטל משחקי כדורגל מעוד שבועיים או כבר ממחר. באיטליה ובצרפת ביטלו התקהלויות רק אחרי שהמחלה התחילה להתפשט וזו הייתה כנראה טעות".
מה קרה עם בלומפילד? בהתחלה שלחתם את כל האוהדים שהיו במשחק לבידוד, אחר כך הגבלתם את הבידוד ליושבי שורות מסוימות.
"מלכתחילה חשבנו שאין הצדקה לשלוח לבידוד את כל האצטדיון, אבל לא ידענו בדיוק איפה ישב הנער שנדבק. כשהצלחנו לברר בדיוק את המקום שלו יכולנו לצמצם את ההגבלות ליושבי השורות הסמוכות".
בתום דיונים ממושכים, החליט צוות ההערכות לקורונה, בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, להרחיב את מעגל הנבדקים לגילוי המחלה גם למדינות שבהן רמת התחלואה עדיין אינה גבוהה, ולהוסיף את רשימת המדינות האלה לרשימת המדינות המחייבות בידוד. עיקר המחלוקת הייתה באילו מדינות מדובר. בסופו של דבר, הוחלט שהכללים החדשים יהיו תקפים לגבי צרפת, גרמניה, שווייץ, ספרד ואוסטריה. דווקא ארה"ב, שהתחלואה בה זינקה בימים האחרונים, נותרה בחוץ.
"הייתה התלבטות לגבי ארה"ב", מודה גרוטו. "בסופו של דבר החלטנו שכרגע הם לא עונים להגדרה של מדינות מסוכנות, כי ריכוז המקרים שם עדיין לא מאוד גדול".
היו שמועות על לחצים דיפלומטיים שהופעלו בנושא הזה, כדי שארה"ב תישאר בחוץ.
"המצב במדינות שלגביהן הרחבנו את ההנחיות שונה מהותית מהמצב בארה"ב. במדינות האלה כבר יש התפשטות נרחבת בקהילה, בעוד שבארה"ב ההתפשטות בקהילה עדיין מוגבלת לאזורים מסוימים. השיקול העיקרי בקביעת המדינות שהוכנסו לרשימה היה מספר המקרים וקצב התפשטות המחלה בהן, וגם מידת הקִרבה שלהן לאיטליה, שנחשבת למוקד הפצת הנגיף באירופה".
גם ההחלטה על ביטול ההתקהלויות שכוללות מעל 5,000 איש לא התקבלה בקלות. חלק מהמומחים במשרד סברו כי צריך להגביל גם התקהלויות קטנות יותר. "לפני הכל, חשבנו שנכון להגן על אנשים מעל גיל 60, וכאלה שסובלים ממחלות כרוניות, ולכן המלצנו להם להימנע מלהגיע לאירועים גדולים. מעבר לכך, החלטנו שיש מקום להמלצות כאלה גם באוכלוסייה הכללית".
למה דווקא 5,000 ולא 3,000? הרי זה מספר שרירותי.
"שרירותי לגמרי, אבל זה מה שהוחלט בצרפת, ובחרנו ללכת אחרי משהו שהיה לו תקדים. גם ההחלטה לגבי הצורך בבידוד של מי שעמד במרחק של שני מטרים מאדם חולה למשך 15 דקות לפחות היא בסופו של דבר שרירותית, אבל כך הוחלט באנגליה, שהיא אחת המדינות שמתמודדות יפה עם ההתפרצות הנוכחית, ולכן אימצנו גם את הכלל הזה".
"עד שזה יחלחל"
עד אתמול נרשמו בישראל 15 חולים בקורונה, רובם הביאו איתם את הנגיף מחו"ל. אבל קרוב לוודאי שזה רק קצה הקרחון: בדיקות שנערכו במדינות אחרות שבהן יש כעת התפרצות גדולה מגלות כי התחלואה נוטה להתפשט מתחת לפני השטח במשך שבועות, ללא תסמינים, עד שהיא מתגלה בהמוניה. מן הסתם, זה המצב גם בישראל – רבים שנדבקו ואינם מודעים לכך שהם נושאים את הנגיף, עלולים להפיץ אותו הלאה.
"אנחנו מניחים שיש לא מעט מקרים של אנשים שנדבקו ולא פיתחו סימפטומים", מאשר גרוטו. "לפי ההערכות שלנו, על כל חולה מאובחן יש בין שלושה לחמישה מקרים לא מאובחנים, כלומר ייתכן שברגעים אלה יש בישראל בסביבות 50 חולים או נשאים, אולי קצת יותר. עם זאת, אנחנו מעריכים שאנשים שנדבקו בנגיף ולא פיתחו תסמיני מחלה לא מידבקים בכלל או שהם מידבקים פחות מחולים שיש להם תסמינים. לכן הכי חשוב למצוא את מי שכבר חולה.
"לפני שבוע פורסם מחקר שהראה שזיהוי מוקדם של חולים ואיתור אנשים שבאו עימם במגע, כפי שעושים אצלנו, יכול להפחית מאוד את היקף ההתפרצות. בשבועות האחרונים נוכחנו שמרגע שאנחנו מפרסמים את ההנחיות עד שאנשים מטמיעים ומיישמים אותם לוקח זמן, לפעמים יומיים־שלושה, לכן אנחנו מעדיפים להחמיר ולהקדים קצת, עד שזה יחלחל".
איך אתם מתרשמים מההיענות של הציבור להנחיות האלה? יש מאות דיווחים על הפרות של בידודי בית.
"אני חושב שהציבור מפתיע לטובה. הרבה אנשים מתקשרים להתייעץ איתי מה לעשות, וברגע שאני מסביר להם מה אומרות הנחיות המשרד הם מקבלים את הגזירה ונוהגים בהתאם. בקרב ילדים זה כנראה קצת יותר קשה. ראינו את זה בבתי הספר שנדרשו להתבודד. גם הבן שלי כבר עושה צרות. אני יכול להבין את זה. מבוגרים יכולים לעבוד בבית. לילדים באמת אין הרבה מה לעשות. בכללי, יותר קשה להם לציית".
תסביר למה אתם מבודדים מעגל ראשון של מגעים, כלומר את מי שבא במגע עם חולה, אבל לא את האנשים שקרובים אליו. הרי אם אדם נחשף, גם אשתו וילדיו באים איתו במגע. למה הוא מסוכן לסביבה והם לא?
"הנחת העבודה שלנו היא שאדם שנחשף לנגיף לא מידבק עד שיש לו סימפטומים, או זמן קצר מאוד קודם. זה לא כמו באבעבועות רוח, שחולה יכול להדביק אחרים ארבעה או חמישה ימים לפני שהוא מפתח תסמינים. מטרת הבידוד היא למעשה לוודא שברגע שהסימפטומים הראשונים מופיעים החולה כבר מבודד. לכן המעגל השני של מי שבא במגע עם האדם שנחשף לא נמצא בסיכון. אותו דבר לגבי הבידוד של מי שעמד במרחק של שני מטרים מחולה.
"ממה שידוע לנו על הנגיף כיום, הוא מידבק באמצעות טיפות שנפלטות ממערכת הנשימה של אדם חולה. המחקר קובע שטיפות כאלה עשויות להגיע למרחק של 1.8 מטרים, שאותו עיגלנו לשני מטרים. משך החשיפה פחות מהותי. אנחנו עדיין לא יודעים הכל על הנגיף הזה, ולכן צריך להציב גבולות ברורים, מתוך ידיעה שייתכן שפה ושם אנחנו מפספסים איזה מקרה".
באוצר האשימו אתכם שאתם לא עושים שיקולים רחבים יותר ושהנזק הכלכלי מהבהלה יהיה יותר כבד מהנזק בטיפול במחלה. בכיר במערכת הבריאות צוטט כאומר "הקורבן היחיד יהיה הכלכלה הישראלית".
"אני יכול להבטיח שההחלטות מתקבלות אצלנו ברמה המקצועית ביותר. זה נכון שהקו שלנו בפעולות למניעת התפשטות המחלה בישראל הוא מחמיר, אבל עד עכשיו זה הוכיח את עצמו. מבחינת האוצר אין לנו שום בעיה. מה שאנחנו מבקשים – אנחנו מקבלים.
"מה שמפריע הוא דווקא ביקורת של כל מיני רופאים, שטוענים שהמחלה קלה ושההערכות שלנו מוגזמת, בזמן שהתחלואה ממשיכה להתפשט וככל שעובר הזמן גם ברור ששיעורי התמותה ממנה גבוהים יותר. לפי התמונה שנראית כיום בכל העולם צריך להתכונן לפנדמיה רצינית ומידבקת מאוד. אני לא יודע על סמך מה אפשר לומר שמה שקורה לא מדאיג. זה לא אומר בהכרח שתהיה קטסטרופה, אבל בהחלט צריך להתכונן לקראת הבאות".
תרחיש חדש להערכות
המידע על חומרת המחלה ועל מידת הקטלניות שלה עדיין משתנה. ארגון הבריאות הודיע השבוע כי שיעור התמותה כתוצאה ממנה מגיע ל־3.4 אחוזים מהחולים, ולא ל־2 אחוזים בלבד, כפי שסברו תחילה, ויש המדברים כבר על יותר. במונחים לאומיים מדובר על מספרים בלתי נתפסים: מגפה חדשה כתוצאה מגורם שאין לאוכלוסייה בעולם חסינות טבעית נגדו, משום שמעולם לא חלו בו קודם, עלולה להדביק 40 עד 70 אחוז מהאוכלוסייה, כלומר כ־3.6 עד 4.5 מיליון תושבים בישראל. 15 אחוז מהם – כ־700 אלף איש, צפויים לפתח מחלה קשה, ו־3.5 אחוזים מהם – כמאה וחמישים אלף איש - עלולים למות.
גרוטו מסרב להתייחס לתרחישים שאליהם נערך כעת משרד הבריאות. "לא אפרט את המספרים, אבל גם בתרחיש המקל ביותר מדובר על אלפי חולים קשים ועל לא מעט קורבנות", הוא אומר. "בתחילת השבוע נציג בפני הממשלה תרחיש חדש להערכות המשק, שהמדינה צריכה להתכונן אליו. התרחיש הזה כולל מספר מדרגים, כולל התרחיש הכי מחמיר".
כחלק מההכנות לקראת התפשטות המחלה בישראל, חושף גרוטו, הזמין משרד הבריאות מלאי של תרופות ניסיוניות שעשויות אולי להועיל בטיפול בחולים הקשים. "אנחנו מזמינים כמות גדולה של תרופות אנטי־ויראליות מסוגים שונים שנמצאות היום בניסויים קליניים", הוא אומר. "יש כמה תרופות בארסנל שאולי יעבדו.
"חישבנו פחות או יותר כמה תרופות כאלה יידרשו לנו ובהתאם לזה הזמנו מלאי. לא כל מה שרצינו נוכל להשיג. יש לנו גם סיכום שבמקרה הצורך נוכל להשתמש בתרופה של חברת גיליאד, שבמקור פותחה נגד אבולה וכעת בודקים אם היא יעילה נגד קורונה, כתרופת חמלה (שימוש בתרופה חדשה, שטרם אושרה לשיווק, לטיפול בחולים קשים שאין עבורם שום מענה טיפולי אחר, ש"ר)".
איך עוד נערכים לקראת גל אדיר כזה של תחלואה?
"אנחנו עובדים הרבה מול בתי החולים בהיבט הלוגיסטי. את המתחם שהוקם בשיבא אי־אפשר לשכפל, לא כל בתי החולים יכולים להיערך לזה. בשלב הראשון יהיו שישה מרכזים שהכשרנו אותם לקליטת חולים: איכילוב, הדסה, סורוקה, ברזילי, רמב"ם ובילינסון. במעגל השני יהיו כל בתי החולים, ובמידת הצורך גם בתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים. אנחנו מניחים שנזדקק גם להם. הקמנו צוות מיוחד למניעת זיהומים, שהחל מהשבוע הבא יעבור בכל בתי החולים יחד עם פיקוד העורף, כדי לתרגל מניעת זיהומים תחת איום הקורונה במטרה להגן על הצוות הרפואי מהדבקה".
חלק ממנהלי בתי החולים טוענים שהם לא מוכנים. מנהל הדסה כבר הודיע שישלח את החולים שיגיעו אליו לשיבא, וגם הרופאים דורשים להתמגן בסרבלים במקום בחלוקים.
"היו בתחום המיגון של הצוותים בעיות בגלל הסטנדרט הקיצוני שנוצר בשיבא. לתפיסתנו לא נדרש מיגון נגד אבולה למחלה שעוברת בטיפות. את הסרבלים נשמור למקרים החמורים. באשר לשאר הדברים, אנחנו נותנים מעל ומעבר לכל מה שמקובל במדינות האחרות שמטפלות בנגיף. ביפן, שהיא מדינה מאוד מודרנית, מטפלים בהתפרצויות של עד מאה איש במחלקות הרגילות, בלי תגבור מיוחד של צוות ובלי תנאים מיוחדים. זה מה יש - ועם זה ננצח".
על פי ההערכות רוב החולים בכלל יטופלו בבית.
"רוב החולים בנגיף יהיו במצב קל ולא יזדקקו לאשפוז. אנחנו עובדים מול הקופות כדי להיערך לשלב לא רחוק, שבו נתחיל באשפוז ביתי במצבים כאלה. הקופות יצטרכו להיערך למעקב אחר החולים האלה, באמצעות הטלפון או באמצעים של טלרפואה. הרחבנו גם את מעגל הבדיקות לנגיף: כרגע אנחנו יכולים לבצע 400 בדיקות ביום, בשיבא, ברמב"ם, בהדסה ובסורקה. בהמשך אני מניח שנרכוש קיטים מסחריים לכל בתי החולים ואולי גם בדיקות מהירות, שניתן יהיה לבצע תוך זמן קצר בכמויות גדולות".
מה השלב הבא בהערכות?
"בשלב הבא כנראה נרחיב את מעגל המדינות שמחייבות בידוד. כשיהיו הדבקות מקומיות, יפחתו ההנחיות לבאים מחו"ל ונתמקד בצעדים למניעת התפשטות המחלה בתוך גבולות המדינה, בהם הגבלת התקהלויות והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית".
מה לגבי סגירת מוסדות הלימוד ומקומות עבודה? ביפן ובאיטליה כבר סגרו את בתי הספר ואת האוניברסיטאות.
"לא תהיה סגירה גורפת של מקומות עבודה, אם כי בהחלט ייתכן שחלק ממקומות העבודה יעדיפו לעבור למצב של עבודה מהבית. לגבי בתי הספר, יש בהחלט אופציה כזו. אנחנו עדיין לא במצב שמצריך צעדים כאלה, כי עדיין אין אצלנו כמעט מקרים של הדבקה מקומית, אבל אי־אפשר לשלול את זה בהמשך".
