"יש תקווה לאהבה גם בגיל 50"

בחודש ספטמבר האחרון התחתנה הדוגמנית־שחקנית רונית יודקביץ' (54) בטקס חתונה אזרחי עם בן זוגה אלי ברק (65), מי שהיה ראש החטיבה היהודית בשב"כ, וכיום איש עסקים ושותף בחברה לעיצוב של משרדים ומלונות. בחתונה נכחו הבנים של יודקביץ' — שי ורוי, מקשריה עם פרננדו, מאמן הטניס הברזילאי, ועדי מיחסיה עם איש העסקים יאיר ברזילאי — וגם הילדים והנכדים של ברק. "עשינו את הטקס יותר בקטע של להגדיר את החברות והאהבה שלנו, ולקדש אותה", אומרת יודקביץ'. "זאת הייתה מסיבה כיפית. לבשתי בגד לבן מאוד יפה של אליאן סטולרו, ואלי היה חתיך. בחתונה הרגשתי שאני סוגרת מעגל גם מול הילדים שלי, שרואים אותי סוף־סוף מאושרת. הם כל הזמן ניגשו אליי וחיבקו אותי: 'איך מגיע לך אמא'".

השניים הכירו לפני ארבע שנים, בשידוך של חברות משותפות, מעצבות האופנה ליאורה טרגן ויעל מניה. "ליאורה שיגעה אותי ואמרה שאני חייבת להכיר את אלי. הייתי אז בתקופה שלא רציתי אף אחד. בסוף נפגשתי איתו בערב פסח אצלי בבית, בעודי מבשלת לסדר".

טוב. הדרך ללב עוברת במטבח.

"כנראה, כי כשאלי הבחין בסיר עוף מבעבע על האש הוא ישר אמר: 'איך אני מת על מרק עוף'. הייתי עם סינר וגולגול בשיער והילדים התרוצצו בבית. אני חושבת שהוא ראה את האמת שלי כבר מההתחלה והתאהב באישיות שלי", צוחקת יודקביץ'. "חצי שעה אחרי שאלי הלך, הגיע אליי זר פרחים ענקי. כעבור שבוע יצאנו למסעדה ומהר מאוד הוא נכנס אליי ללב ולבית".

"סוף־סוף יש לי חבר אמיתי". עם בן הזוג אלי ברק | צילום: אמיר מאירי

מדהים.

"כן, סוף־סוף יש לי חבר אמיתי. אלי הוא איש אוהב אדם, חם, כיפי, קל ומאוד נהנה לארח. מצאתי פעם ראשונה מישהו שאני יכולה לספר לו הכל, לבכות, לצחוק. אלי הציע לי נישואים בג'יפ, בדרך לטיול. הוא לא כרע ברך, אפילו לא הייתה טבעת. הוא אמר שהוא רוצה להיות איתי כל החיים. עכשיו אני אומרת: כן, יש תקווה וסיכוי לאהבה גם בגיל 50".

ירח הדבש התחיל בחופשה קצרה ברומא ("אכלנו ערמונים ברחוב וראינו אמנות"), שם חגגו ליודקביץ' יום הולדת, ובדצמבר השניים נפשו בתאילנד. "ירח הדבש בתאילנד היה מדהים. זאת הייתה חופשה בטן גב. סיימתי שלושה ספרים, אכלנו טוב, נחנו וטיילנו".

וממרומי אושרה, יודקביץ' מביטה לאחור על המשברים והתלאות שהיו מנת חלקה בעשור האחרון ועל הצלקות והמכאובים, הפיזיים והנפשיים כאחד, שהותירו בה. "העשור הזה היה מבחינתי מסעיר ומעשיר, מפרק ומחבר. הייתי צריכה לעבור את הדרך הקשה הזאת, כדי להיות במקום מאוד מכיל ומבין. כיום אני רוצה רק שקט. זאת פעם ראשונה שאני חווה משהו מושלם".

החלטתי לא לרחם על עצמי

ולא מפתיע שיודקוביץ' רוצה שקט, אחרי כל מה שעברה בשנים לפני שהכירה את בעלה הנוכחי. "לפני 12 שנה, חודשים אחדים אחרי שעדי נולד, גיליתי שחליתי בוויטיליגו, מחלה אוטואימונית שגורמת להופעת כתמים לבנים על העור, שמתפרצת ברגעים של מתח ולחץ, ומתח לא היה חסר בחיים שלי. אחותי נאוה אמרה לי: 'אם היה לי ויטיליגו לא הייתי יכולה לחיות עם זה, את יכולה'".

רבים היו מתביישים במחלה, את בחרת לא להסתיר אותה.

"נכון, הצטלמתי עם בגדי ים וחשפתי את הכתמים ואת הצלקות מהניתוחים הקיסריים שעברתי, וככה אני מעבירה מסר. כשבני רועי הקריח אחרי שלקה במחלה נדירה, אמרתי לו: 'זה הקלף שלך בחיים'. לא בכיתי כשהוא חלה וכשהשיער התחיל לנשור לו מכל הגוף, ולא ריחמתי עליו וגם לא על עצמי. במשך שנים הוא לא יצא בגלל זה מהבית, אבל הוא התגבר. ותראה אותו עכשיו, שני מטר גובה, יפה תואר, יש לו בלוגים ופודקאסטים, הוא לומד ועובד וגר עם החברה שלו. הם זוג מדהים".

לפני שש שנים התרגשה צרה נוספת על יודקביץ'. היא הוציאה את בנה עדי מבית הספר, והשניים הלכו לקנות ארטיק. "כשיצאנו מהקיוסק החלקתי על רצפה רטובה והתעלפתי. אנשים הזמינו אמבולנס. הגעתי לאיכילוב עם שבר במפרק הירך. עשו לי ניתוח חירום וחיברו אותי עם ברגים. הייתי בהלם. הרי הגוף והמראה שלי הם המפעל שלי. שכבתי במיטה במשך חודשיים. בהמשך התפתח אצלי נמק, ועברתי עוד ניתוח. לא הייתי מסוגלת לעשות כלום, אפילו לא לשרוך שרוכים. ערב אחד נשברתי ובכיתי ליד הילדים. נשבעתי שזאת הפעם האחרונה שאני בוכה ושהילדים רואים אותי במצב הזה. זאת הייתה תקופה נוראית אבל החלטתי לא לרחם על עצמי, העדפתי לקום ולעשות. הבנתי שזה שיעור לחיים".

מה הלקח שלך מכל מה שעברת.

"שצריך לדעת להמשיך הלאה גם כשמאוד קשה. זה מה שעשיתי כשעברתי טיפולי פוריות כושלים בנישואיי הראשונים עם יואב רן, גם כשהתגרשנו בלי ילדים, גם כשעברתי בהמשך ניתוחים קיסריים, תמיד חשבתי איך עושים מהלימון לימונדה. הקשיים חישלו אותי. לכן אני קוראת לאחת ההרצאות שאני מעבירה: 'בלתי שבירה'".

יודקביץ' חוגגת עכשיו גם 40 שנות קריירה. "כשהייתי בת 14, אמא סידרה לי עבודה בחופשת הקיץ במזנון של בריכת האוניברסיטה", היא משחזרת. "הייתי ילדה גבוהה, חננה, מאוד רזה עם פנים עגולות. דליה בן ארי שהייתה אז כתבת 'לאשה' באה לבריכה לעשות כתבה על הנשים היפות של המכביה. היא נתקלה בי וביקשה מהצלם שלה לצלם אותי. התמונה התפרסמה בעיתון כעבור שבוע".

הצלם מולה עשת ראה את התמונה, התלהב ויצר קשר עם יודקביץ'. "התחלתי לדגמן בשבילו. הדוגמנות הוציאה אותי מהתלם ומהבית, שהיה בית הישרדותי והתמודד עם קשיים כלכליים. אבא שלי עלה לארץ לאחר השואה כחרדי מטרנסילבניה, כאן גזזו את פאותיו כדי להתגייס לצבא, ואמא שנולדה בפולין ברחה בזמן השואה והצטרפה לפרטיזנים. אבל בזכות הדוגמנות אני, רונית מפתח־תקווה, גם נחשפתי לעולמות זוהרים ומרתקים, וכשנבחרתי במקום הראשון בתחרות 'הפנים של השמונים' טסתי בפעם הראשונה לחו"ל. הדוגמנות איפשרה לי לעוף, להכיר אנשים, ללמוד שפות, לטעום טעמים. העולם הזה מאוד הרים אותי מבחינה כלכלית, אישית והעניק לי ביטחון".

חווית הטרדות מיניות בשנות הדוגמנות?

"בחיים לא. יש בי משהו של 'אל תיגע בי'. אולי בגלל חוסר הביטחון ממנו סבלתי בצעירותי הייתי מאוד שקטה. תמיד ידעתי לשמור על עצמי, וגם הייתי טיפוס של בית. מצד שני, כמה שאני נראית מאוד אסופה וקלאסית, יש בי משהו מאוד הרפתקני. אני מזל עקרב".

את רואה שאני עם הליכון

יודקביץ' לא הסתפקה בקריירה מוצלחת בדוגמנות. היא למדה אמנות, הציגה תערוכות, שיחקה בסרטים ("אדמה משוגעת", "מקום בגן עדן") ובסדרות טלוויזיה ("כפולים"). "אני תמיד רוצה ללכת קדימה, ולכן אני עושה כל כך הרבה דברים. מה גם שעשייה זאת ברכה. היא תמיד הוציאה אותי ממקומות קשים, שלא האמנתי שאהיה בהם. כדי לשרוד בתעשייה, את חייבת להמציא את עצמך בכל פעם מחדש".

כיום יודקביץ' מתחזקת חשבון אינסטגרם פעיל עם 50 אלף עוקבים, מעבירה הרצאות, משמשת פרזנטורית של מעצבת האופנה אליאן סטולרו, עובדת בהום סטיילינג ועכשיו היא גם מקדמת את "קולגן פלוס", מוצר שבפיתוחו היא גם שותפה.

"אחרי הניתוחים המתסכלים והכואבים שעברתי בעקבות התאונה, חברה אמרה לי שמחפשים פרזנטורית ל'קולגן פלוס'. אמרתי לה: 'את שפויה? את הרי רואה שאני הולכת עם הליכון'. אחרי חודש, כאשר עברתי כבר לקביים, השתכנעתי, והלכתי לפגוש את רון ויינברג, הבעלים והמנכ"ל של המותג. התחלתי לקרוא מחקרים בנושא ולקחת קולגן ומאז אני מפיצה את הבשורה. כיום אני ממש שותפה בחברה. הגעתי במחקרים שלי עד יפן, שם קולגן זה דת. אני לא מוזרקת, לא עשיתי בוטוקס, חוץ מפעם אחת, ולא מילוי או מתיחת פנים", היא מתעקשת. יודקביץ' מייחסת את המראה שלה לקולגן: "זה חלבון שאחראי על האלסטיות של העור, שמסייע לחיזוק שיער וציפורניים. תבין, רופאים שולחים לי הצעות לבוא לעשות הזרקות בחינם ואני מסרבת. אתה יכול לגעת, לא עשיתי כלום. אני מוכנה ללכת להעיד במכונת אמת. כאשר אישה מאוד עשויה, זה נראה יותר זקן. אפילו במקרה של ניקול קידמן, זה לא נראה טוב. היא נראית עשויה. גם גבר עשוי מדי נראה זקן יותר. אני רוצה לשדר משהו אחר: 'וואלה, אני מזדקנת'".