יו"ר גשר, ח"כ אורלי לוי־אבקסיס, אמרו עלייך השבוע שגנבת את קולות מצביעי מרצ והשמאל, שנעצת סכין בגבו של עמיר פרץ ובאפשרות של הקמת ממשלה שתזיז את נתניהו. תגובתך?
"אנשי מרצ מתפארים בקולות שלא ממש קיימים, כפי שהוכח בתוצאות הבחירות. רבים מפעילי מרצ אפילו לא התביישו להופיע בתקשורת ולהתגאות בכך שהצביעו למשותפת. אל תשכחי שכל החיבור הזה נכפה עלינו באווירה של לחץ מכל עבר ובפרט מכחול לבן עצמה, שחששה שמרצ תיעלם. אז בתור מי שקיבלו חבל הצלה לכנסת - ראוי שיצטנעו קצת.
"עמיר פרץ ידע היטב את עמדותיי, עם רובן גם הסכים. אי־אפשר לומר שהוא הופתע. יש לזכור שכל חלק רואה את האינטרס האישי שלו. מצביעי אמת יכולים לראות את זה איך שהם רוצים - הפתעה, מציאות או אכזבה. אך אחזור ואזכיר להם שאינני חברה לא בעבודה ולא במרצ, אני סיעה עצמאית, וכל דרך שהיא דרך חתחתים שלא תואמת את השקפותיי ונראית לי מסוכנת, יש לי את החופש וגם את החובה לעצור אותה. אינני בכיסו של אף אחד.
"לפני הבחירות גנץ ומפלגתו אמרו באופן ברור שהם לא יקימו ממשלה בתמיכת המשותפת ובל"ד, ועבור אנשים רבים שהצביעו להם מה שהם עושים זו הפרה בוטה של ההבטחות. אני לא מוכנה להרים את ידי לטובת הסכמים שלא משקפים את רצון הציבור, את העמדות ואת הערכים שלי. לא אעשה משהו שאני חושבת שעלול להזיק למדינה".
הגיעו מים עד נפש
אז לא, לוי־אבקסיס לא מצטדקת ולא מתנצלת. להפך. הודעתה ביום שלישי השבוע, כי לא תתמוך בממשלת מיעוט שתישען על תמיכת הרשימה המשותפת, התקבלה בהלם מוחלט ובזעם טהור בגוש השמאל. בכירים במפלגת העבודה־גשר־מרצ סיפרו כי בשעות הלילה למחרת הפרסום התקיימה "שיחה קשה" בין היו"ר פרץ, לבין מספר שתיים שלו. "פרץ חש נבגד", אמרו, "במיוחד כי היא הייתה מעודכנת במהלך לפני ואחרי הבחירות וגם ידעה על השיחות שלו עם גנץ.
"עמיר התאבד בשבילה ושמר עליה בתוך מפלגת העבודה. הוא העדיף תמיד את הברית הפוליטית איתה אפילו על חשבון חברי מפלגת עבודה בכירים ממנה ושילם על זה מחיר אישי ופוליטי. בסוף היא בגדה בו. היא עשתה לו מה שהיא עשתה קודם לליברמן".
לוי־אבקסיס, באופן לא מפתיע, רואה את הדברים אחרת. "יומיים אחרי הבחירות הייתה לי פגישה עם עמיר. דיברנו במשך שעתיים. ביקשתי ממנו שיפרק את החיבור עם מרצ. בסיכום איתם הובהר גם בעל פה וגם בחוזה בכתב, שמדובר בחיבור טכני רק לצורך הבחירות. הבחירות חלפו ולא ראיתי שום סיבה שמרצ וגשר, שתהום פעורה ביניהן, ימשיכו לשתף פעולה.
"החיבור שלי עם עמיר הוא מהותי. שנינו בחרנו לשים בחזית את הנושאים החברתיים, אבל החיבור עם מרצ שנכפה עלינו, היה טכני בלבד. עמיר ביקש עוד זמן. הסכמתי לתת לו. במשך השבוע זה הלך ונמרח, והדיבורים על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכת בל"ד התגברו. הרגשתי שנוצרת כאן מציאות בלי שישמעו את קולי. דיברתי עוד כמה פעמים טלפונית עם עמיר וביום שלישי הרגשתי שהגיעו מים עד נפש".
בפורים ישבה לוי־אבקסיס בביתה, ניסחה הודעה קצרה ושיחררה אותה לאוויר העולם: "כאשר לנגד עינינו מופרים נורמות ועקרונות בסיסיים, כשמנהיגים שהתחייבו לפעול באמינות ובאחריות עוסקים בשתדלנות מבישה ומוכנים לשלם כל מחיר לכל גורם במטרה להקים ממשלת מיעוט, אני מבהירה: אותי זה לא מחייב. לא אתמוך בממשלה הנשענת על בל"ד והרשימה המשותפת ואינני רואה עצמי מחויבת עוד לשותפות עם מפלגת מרצ".
פרץ ידע לפני ההכרזה שלך שלא תתמכי בממשלת מיעוט? האם ניסה להניא אותך?
"חופש ההצבעה בכלל, ובעניינים מדיניים ומצפוניים בעיקר, מעוגן בהסכם חתום בינינו, הוא יודע זאת והוא חתום על כך".
איך הגיב להודעה?
"הוא לא הופתע", היא טוענת. "אך בכל זאת העיתוי היה לו קצת קשה. דיברתי איתו טלפונית במשך יותר משעה. הסברתי שלא יכולתי להמתין עוד כי הרגשתי שעוד רגע הרעיון של הליכה עם בל"ד יהפוך למציאות ואי־אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור. הייתה שיחה. לא היו צעקות. הבהרתי לו בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים את עמדתי. האם קיבל אותה? זו פרשנות שלו. הרגשתי שזאת הדקה התשעים. שליברמן כבר נכנע ללחץ ומסכים למהלך הזה".
אולי כל המהלך הזה שלך הוא גם סוג של נקמה בליברמן.
"אני לא שם. אין בי יצר נקמנות. אנחנו בשליחות ציבורית. עזבתי את ליברמן כי לא רציתי להיות פיון. לא רצתי שימשיכו לכפות עלי לתמוך בדברים שאני לא מאמינה בהם. שילמתי מחיר כבד על הבחירה שלי לעזוב את ישראל ביתנו. הלכתי למדבר הפוליטי. בחרתי להקים מפלגה מאפס, משימה קשה מאוד שדורשת משאבים כלכלים ונפשיים אדירים. הכל במטרה להיות עצמאית. בכל ההסכמים שגשר חתמה עליהם הקפדתי לשמור על עצמאותה. אני אותה אישה. גם היום הכי חשוב לי זה לא להיות פיון של מישהו אחר".
אני טרמפיסטית?
עוד אתמול דווח כי פרץ עדיין מנסה לשכנע את לוי־אבקסיס להמליץ על גנץ לנשיא. פרץ סיפר למקורביו כי הוא מעריך שלוי־אבקסיס נשברה בעקבות מסכת לחצים שהופעלה עליה מצד סביבתה הקרובה ומצד רבנים. "עמיר מקווה שיצליח להביא אותה לשתף פעולה עם גוש המרכז־שמאל, גם אם לא תתמוך בממשלת מיעוט", אמרו בסביבתו. "יש מספיק תחנות בדרך שבהן היא יכולה לסייע לגוש. למשל בהמלצה על גנץ לנשיא או בתמיכה בהחלפת אדלשטיין ובקידום חקיקה".
לוי־אבקסיס, חשוב להבהיר, עומדת בראשות מפלגת גשר בתוך הרשימה עבודה־גשר־מרצ, ולכן היא יכולה להתפלג כסיעה עצמאית, ואף יכולה להמליץ בנפרד מההמלצה של העבודה־מרצ.
מה תמליצי לנשיא?
"האופציה להקים ממשלה בתמיכת היבא יזבק – שהביעה תמיכה בסמיר קונטאר, טרוריסט שפל שרוצץ גולגלת של ילדה בת ארבע – היא לא טובה. נקודה. מבחינתי עדיף ללכת לבחירות נוספות, מאשר להקים ממשלת מיעוט בגיבוי תומכי טרור. בכל מקרה אני לא אמליץ לנשיא על גנץ, כדי לא לאפשר לו להקים ממשלת מיעוט בתמיכת בל"ד, וגם לא אמליץ על נתניהו. אם מישהו מצפה או חושב שאני אמליץ על ביבי, אז זה לא יקרה.
"אני מקווה שמנהיגי המפלגות הגדולות ימצאו אופציה אחרת. במערכת פוליטית יש הרבה מאוד תרחישים. אני מאמינה שהזמן שחולף, ביחד עם המשא ומתן, יביא את מנהיגי המפלגות הגדולות לקחת אחריות, להישאר נאמנים להבטחה שלא יקימו ממשלת מיעוט, ולהציע רעיונות אחרים".
את שוללת קטגורית את נתניהו? את שייכת למחנה "רק לא ביבי"?
"ההתנגדות שלי לנתניהו היא עקרונית. אני רוצה להחליף את שלטונו כי אני רוצה להחליף את המדיניות האנטי־חברתית שלו. המסר 'רק לא ביבי' לא מספק אותי. אני היחידה שהצעתי תוכנית חברתית חלופית. גשר הביאה מצע מפורט וייחודי שהשקעתי בו ימים רבים של חשיבה. הצבעתי נגד התקציב האנטי־חברתי בממשלה שהייתי חברה בה. התנגדתי למתווה הגז. דאגתי להשמיע את הקול השפוי והנקי שלי ושילמתי על זה מחיר.
"יש לי גם בעיה עקרונית עם כתבי האישום של ביבי. הייתי בין הראשונים שאמרו את דעתם בעניין. אני חושבת שראש ממשלה של מדינה כל כך מורכבת כמו ישראל, לא יכול לנהל מדינה ובמקביל לנהל גם את ההליך נגדו בבית משפט".
אבל החוק מאפשר באופן מפורש לראש ממשלה לכהן עם כתב אישום עד להרשעתו.
"זה אכן חוקי. אבל יש פה גם עניין ציבורי. זה גם חוקי להקים ממשלה בתמיכת בל"ד".
אם זה עניין ציבורי, אז הציבור אמר את דברו ונתניהו שב לעמוד בראש המפלגה הגדולה.
"יש ציבור שלם שלא מסוגל להכיל את זה. אני חושבת שלמדינת ישראל מגיע ראש ממשלה שעסוק רק בענייני המדינה".
בכירים בעבודה־גשר־מרצ ראו בהודעתה סימן ברור לכך שהיא בדרך לליכוד. "היא לא הייתה מתנהגת ככה אם היא לא היתה סוגרת איתם מראש", אמרו בכירים. "אני מנסה להחזיק את אורלי", אמר פרץ עצמו בשיחות עם גורמים פוליטיים. מאחורי הקלעים טענו בליכוד כי מי שהיה מעורב במהלך הוא ז'קי לוי, איש הליכוד ואחיה של לוי־אבקסיס, שהתנהלו עמו לא מעט שיחות בנושא.
מה עם נתניהו? הוא כבר התקשר להודות לך? המהלך הזה תואם איתו? מה הובטח לך?
"נתניהו?" היא צוחקת. "הוא לא התקשר אלי וגם לא אף אחד מטעמו לא לפני ההכרזה שלי וגם לא אחריה. יותר מזה, אני משתדלת לא לענות לשיחת טלפון שיש חשש שהן מגיעות ממישהו מהליכוד. לא תאמיני, אבל אפילו לאחי ז'קי אני בקושי עונה לטלפון, רק כדי שלא יחשדו בני שאני מנהלת משא ומתן עם הליכוד".
ז'קי לוי נצפה יוצא מבלפור ביום ההודעה, הטענה שהוא תיווך בין הצדדים.
"כולם יודעים, כולל בני משפחתי, שבעניינים פוליטיים אני פועלת על פי ראייתי ובחירתי החופשית, כך היה גם כאשר הלכתי לחיבור הזה מתוך אמונה לקדם עניינים חברתיים שיהיו בראש סדר העדיפויות. האם מישהו חושב שזה היה לרוחה של משפחתי? בוודאי שלא, כל בר דעת מבין זאת. הם כיבדו ומכבדים את עמדתי ובחירתי כפי שהיה תמיד. כל ניסיון לרמוז על מעורבות בבחירתי החופשית או בשיקול דעתי היא מקטינה, מבזה ובעיקר מסגירה את הגורמים שמסוגלים לכל דבר, גם להפצת פייק ולא בפעם הראשונה.
"בחרתי לעשות צעד עקרוני למרות המחיר הכבד שכרוך בו. הרי יכולתי להיות שרה בכירה בממשלת מיעוט עם כוח אדיר. אבל באתי לשרת את עמי. ולעמי לא טוב שתוקם ממשלת מיעוט שנשענת על הקול של היבא יזבק. הרעיון הזה הוא טירוף מוחלט".
ישראל כץ באולפן ynet הציע לך את משרד הבריאות כשבליכוד חיפשו עריקים. זה לא על הפרק מבחינתך?
"אם הייתי צריכה להתייחס לכל אמירה של איש פוליטי כזה או אחר הייתי זקוקה לתוספת של 24 שעות לכל יממה".
ולא היה דיל שגם יבטיח לאביך, דוד לוי, להיות נשיא?
"כל הסיפור הזה לא היה ולא נברא. אף אחד לא הבטיח לי שום דבר, לא בנוגע לעצמי ולא בנוגע לאבי. זה פשוט קשקוש שמישהו המציא. אף אחד אפילו לא שאל את אבי האם הוא רוצה להיות נשיא".
את מצטיירת כטרמפיסטית פוליטית. לא הצלחת לרוץ לבד אז את תופסת טרמפ על מפלגות אחרות.
"אני טרמפיסטית?" היא מרימה את קולה ומקשיחה מבט. "את יודעת איזה הצעות קיבלתי ממפלגות גדולות מימין ומשמאל? יכולתי היום להיות בקדמת הבמה של מפלגה גדולה, אבל בחרתי להישאר עצמאית. הקמתי בעשר אצבעות ובעמל רב מפלגה. אחרי שנכשלתי במועד א', החלטתי לפרוש מהפוליטיקה. המשפחה שלי כבר חגגה על האפשרות שאהיה יותר בבית. בסופו של דבר, אחרי שכנוע עמוק של עמיר פרץ, הסכמתי לחבור אליו, ולהוביל רשימה עם אג'נדה חברתית.
"כשעשיתי את זה למפלגת העבודה היו מנדטים בודדים בסקרים. לא הלכתי על הבטוח, אלא על העקרוני. הובלנו יחד קמפיין שכל־כולו חברתי והצלחנו במועד ב' להביא אלינו כשלושה מנדטים מגוש המרכז־ימין, ממצביעי 'כולנו' בעיקר, אבל גם מהליכוד. החיבור עם מרצ במועד ג' נכפה עלינו. הסוקרים והיועצים שלנו הבהירו לנו חד משמעית שזה מבריח קולות ושאנחנו כרשימה מפסידים מהחיבור למרצ. הופעל עלינו מסע לחצים חסר תקדים גם מכחול לבן וגם מתוך מפלגת העבודה".
מה זה כפו עלי? את ילדה גדולה. את הרי טוענת כל הזמן לעצמאות של גשר.
"זה מורכב. יש מציאות שבה את עומדת בראש רשימה עם יו"ר שותף. את רואה שהוא במצוקה קשה. שכל השמאל, כולל חברי המפלגה שלו, מתנפלים עליו ומאשימים אותו שבגללו מרצ לא תעבור את אחוז החסימה. הוא היה בסיטואציה של אין ברירה ולא יכולתי לסרב לבקשה שלו. גם עמיר לא האמין בחיבור עם מרצ. ידענו שנשלם על זה מחיר בקלפי וזה אכן מה שקרה. היה לי ברור שהפעילים והמצביעים של גשר לא יצלחו להכיל את החיבור הזה, למרות ששבתי ואמרתי שמדובר בחיבור טכני בלבד".
כשאישה לא מיישרת קו
לוי אבקסיס שבה ומדגישה כי לפני הבחירות אמרה שהיא מתנגדת להקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת. המציאות מורכבת יותר. ב־13 בפברואר, 18 יום לפני הבחירות, היא רואיינה באולפן ynet ונשאלה האם תסכים לתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת. "אנחנו ניכנס לממשלה שקווי היסוד בה יכללו את הנושאים של האזרחים", ענתה. "לי אין בעיה שהם יתמכו מבחוץ, בוודאי שאין לי בעיה. בנושאים חברתיים".
"לא, לא בנושאים חברתיים", התעקשה המראיינת אלכסנדרה לוקש, "אני מתכוונת שאתם תהיו תלויים בהם כדי לא ללכת לבחירות רביעיות". "מה זאת אומרת 'בהם'?", ענתה לוי־אבקסיס. "אנחנו מדברים על אזרחים של המדינה".
הכותרת של הריאיון הייתה: "אין בעיה שהרשימה המשותפת תתמוך מבחוץ". לוי־אבקסיס לא אהבה את זה. "ביקשנו לשנות את הכותרת שהוציאה דברים מהקשרם והיא לא שונתה", היא אומרת.
שלושה ימים לפני הבחירות, בראיון אצל אופירה וברקו בערוץ 12, נשאלה שוב את אותה שאלה. שם הבהירה באופן ברור יותר כי לא תתמוך בהקמת ממשלה שנשענת על קולות הרשימה המשותפת.
"לאורך כל הדרך אמרתי את עמדותיי והבהרתי את כוונותיי, גם בתקשורת, גם בהסכמים עם העבודה וגם בשיחות עם עמיר לפני הבחירות, במהלכן ולאחריהן. ממש לפני הבחירות הבהרתי את הדברים פעם נוספת", היא אומרת.
כשפרץ הכריז לפני הבחירות שהוא מבשל עם גנץ ממשלת מיעוט, לא נשמעה הסתייגות שלך.
"בואי לא נשכח שמדובר בהודעות שכולם הכחישו בכל תוקף ובראשם גנץ עצמו וכך עשו שותפיו, שדחו מכל וכל שיתוף פעולה עם בל"ד והמשותפת. יש כאלה שמנסים לעשות מניפולציה עד כדי עיוות המציאות. אי אפשר לבוא אליי בטענות ולצפות ממני להתיישר בדברים מהותיים שלא הגיעו לדיון והסכמות. אותי זה לא מחייב.
"אני נשארתי נאמנה למה שאמרתי לפני הבחירות. מי שהפר הבטחה מפורשת ורימה את הציבור הם ראשי כחול לבן. לא ברור לי איך מעיזים לצייר אותי כלא אמינה, בזמן שאחרים בחרו לצעוד בדרך לא ישרה, מסוכנת ומבישה".
הציבור לא נשאר אדיש למהלך של לוי־אבקסיס. בתוך דקות ספורות מרגע עליית הפוסט, הטלפון שלה הוצף באלפי הודעות. לדבריה, מרביתן תמיכה, חלקן אכזבה ומיעוטן הסתה. "מאז החתונה שלי לא קיבלתי כזו כמות של ברכות ואיחולים. אנשים הרגישו שנעשה להם נס פורים, שהצילו את מדינת ישראל מחרפה. קיבלתי גם הודעות מראשי מטות בעבודה ובכחול לבן שהודו לי על כך שיש סוף כל סוף מישהו שמשמיע קול שפוי".
הודעות האכזבה הגיעו בעיקר מבוחרי מרצ שהתקשו להבין איך הפתק ששילשלו אל הקלפי הכניס לכנסת מישהי שמפרקת כעת מבפנים את גוש השמאל. "קיבלתי איומים משמאל שלא קיבלתי מפעילי ימין גם כאשר היה החיבור עם מרצ. מעולם לא קיבלתי רמה כזו של טינופת. כל מיני פעילים מטעם עצמם, חלקם אנשים מבוגרים שמצולמים ליד הנכדים שלהם, אבל מנבלים עלי את הפה. וקיבלתי גם איומים ממש שבגינם נאלצתי לפנות אל קצין הכנסת. לצערי בריונות יש גם מימין וגם משמאל".
חלק מהודעות האיומים לא נשלחו לנייד שלה, אלא פורסמו ברשתות החברתיות. כך למשל כתב אייל זיידמן, שבתמונת הפרופיל שלו הוא מצולם עם חולצה של כחול לבן: "צריך לעשות לאורלי לוי מה שעשו לאלי טביב בזמנו. הפגנות כל ערב מול הבית. פעם ביום איזה רימון הלם לגינה. תוך 24 שעות היא מתפטרת ומחזירה את המנדט הכלבה".
"כואב לי לראות שאף אחד מהמנהיגים לא מנסה להרגיע את הפעילים", היא אומרת. "נחצו פה גבולות בשיח. זה בלתי נסבל ואני גם מרגישה שיש פה אלמנט מיזוגני. כל פעם שאישה לא מיישרת קו עם האני מאמין שלהם, אז ההתקפה עליה מקבלת אופי בוטה, נמוך ומיני. אני מתפלאת על המנהיגים מימין ומשמאל שלא עוצרים את זה. זה עלול להסתיים באסון".
יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, שהיה שותף להקמת הרשימה המאוחדת בשמאל, תקף בחריפות את לוי־אבקסיס וקרא לה "להחזיר את המנדט". "ההתנערות מההבטחה היא יריקה בפרצוף המצביעים", כתב. "עליה לפנות את מקומה בכנסת שקיבלה בזכות מצביעי השמאל לנציג הבא ברשימה המבטא את עמדת הרשימה ומצביעיה".
גם חברת הכנסת תמר זנדברג מתחה ביקורת קשה על יו"ר גשר. "אוי לבושה", צייצה בטוויטר. "היחס של אורלי לוי לנציגות נבחרת של הציבור הערבי מחפירה וגזענית".
מה את עונה להם?
"הם לא ממש ראויים לתגובה. אני במקומם הייתי טיפה מצטנעת, אחרי שחלק גדול של המצביעים שלהם ברחו מהם והצביעו לרשימה המשותפת, ואנחנו אלה שהצילו אותם מלא לעבור את אחוז החסימה. בכל מקרה אני לא ארד לרמה הזו. גשר הייתה ותמשיך להיות מפלגה עצמאית. זה הובהר בהסכם מולם. אם הם לא מכירים את ההסכם שעליו חתמו, זה חמור, ואם הם חתמו על הסכם שהם לא קראו, זה עוד יותר גרוע. חזרתי והבהרתי לפני הבחירות שלא אסכים להקמת ממשלת מיעוט בתמיכת בל"ד".
הצלחת ליצור קשרים אישיים עם מישהו מחברי מרצ?
"יש אנשים ששיתפתי איתם בעבר פעולה בנושאים חברתיים, כמו למשל אילן גילאון, שיש לי חברות עמוקה איתו. אני מסוג הפוליטיקאים שמשתדלים לערוך הפרדה בין האישי והציבורי. בכל מקרה הייתי ממליצה למנהיג מרצ להכניס קצת תרבותיות לשיח שהם מנהלים. הם כל הזמן מדברים על השיח המזוהם של החברה הישראלית, אבל בו בזמן סגנון הדיבור שלהם גם בפנים וגם בחוץ מזהם במיוחד את השיח".
למה בעצם? בהודעה שלך לא הסברת מה הבעיה עם הרשימה המשותפת. הם מייצגים 20 אחוז מהאוכלוסייה, השיגו 15 מנדטים, למה לדעתך הם לא שותפים לגיטימיים?
"אין לי בעיה עם הציבור הערבי. הבעיה שלי היא עם המנהיגים של הרשימה המשותפת שכולם מתנגדים לרעיון של מדינה יהודית ורוצים לבטל את חוק השבות ואת סמל המדינה. חלקם, בייחוד ממפלגת בל"ד, גם תומכים בטרור. מממשלה לא יכולה להישען על קולות של תומכי טרור. צריך להסביר את זה בכלל? איך אפשר לשבת עם אנשים שמעודדים לרצח? זאת בושה שבכלל הגענו לדבר על זה. זו יריקה בפרצוף של המשפחות השכולות.
"ב־1991 בעלי, ששירת בצנחנים, נפצע קשה מאוד בלבנון. הוא ברוך השם הצליח להשתקם אבל בכל יום זיכרון אנחנו הולכים לבקר את המשפחות של החברים שלו שנהרגו. את יודעת כמה הודעות נרגשות קיבלתי השבוע ממשפחות שכולות? הם הרגישו שסוף סוף מישהו משמיע את קולם וביקשו להיפגש איתי. אגב, הם פנו למנהיגי כחול לבן, אבל שם לא הסכימו להיפגש איתם.
"אני באמת לא מצליחה להבין את שלושת הגנרלים, רמטכ"לים לשעבר שאיבדו כל כך הרבה חברים ופקודים, שמוכנים עכשיו לבנות ממשלה עם תומכי טרור. קטונתי מולם. אבל אני הקטנה לא מצליחה להבין מה קרה להם. שלושתם וגם לפיד, התחייבו לציבור לפני הבחירות שלא יקימו ממשלת מיעוט בתמיכת יזבק. אז מה קרה פתאום? למה הם משקרים לציבור שלהם? מה אבד להם בדרך שגרם להם להתחיל במסע חיזור מביך ולבקש את תמיכת בל"ד?
"השתדלנות הבלתי נתפסת של הגנרלים האלו ממש מביכה. פתאום בל"ד זה לא מוקצה, ויזבק, שהם תמכו בפסילתה, עוברת תהליך של הכשרה. הם טוענים בכחול לבן שההישענות על בל"ד תהיה חד־פעמית, רק בשביל להקים ממשלה. אין דבר כזה. ממשלה כזו תהיה תלויה לחלוטין בבל"ד בכל ההצבעות העתידיות בכנסת, בכל שאלה ביטחונית או מדינית הכי פשוטה. אי אפשר יהיה להעביר את התקציב בלעדיהם.
"אם לא הייתי עושה מעשה הייתה קמה לנו ממשלת פייק שנתונה לחסדיה של יזבק. ההתנהלות הזאת פוגעת במורל הלאומי שלנו. איך נחצו הקווים האדומים? הם איבדו את הדרך. אצלי העקרונות לא אבדו, הם חיים וקיימים. לא אמכור לא את האני מאמין שלי ולא את המדינה".
אין נציג ערבי אחד בכל המפלגות הציוניות, גם לא בגשר. אלה הנציגים של הציבור הערבי, אם נרצה ואם לא נרצה.
"אני חושבת שזה עצוב וזאת גם טעות קשה שאין נציגים ערבים במפלגות הגדולות. ערביי ישראל הם ציבור לגיטימי. אין לי שום דבר נגדם. להיפך, אני מאמינה שהנושאים החברתיים שמעסיקים אותי מטרידים גם אותם. הבעיות של הפריפריה חמורות במיוחד בכפרים הערבים. אני בטוחה שכל הורה, ערבי או יהודי, רוצה להעניק לילד שלו את הטוב ביותר, רוצה לתת לו אופק השכלתי ותעסוקתי וביטחון כלכלי. בזה צריכים לעסוק המנהיגים של החברה הערבית ולא בשיח של שנאה.
"כשאני מסתובבת היום בבתי חולים ורואה רופאים ערבים ויהודים מצילים יחד חיים, אני יודעת שאפשר גם אחרת. שמחוץ לצעקות בכנסת יש דו־קיום. את זה צריך לחזק ולתרגם לכוח פוליטי בתוך המפלגות הציוניות הגדולות מימין ומשמאל ולהכניס לקדמת הבמה נציגים ערבים שיעסקו בחיים עצמם. זה האינטרס שלנו שהציבור הערבי ירגיש חלק מהמדינה".
אבן מהלב
הנושאים החברתיים, דיור ציבורי, נוער בסיכון, מערכת הבריאות, הם הנושאים שמעסיקים אותה כבר שנים. בסיכום שלה לפני הבחירות עם כחול לבן, הובטח לה תיק הבריאות. מבחינתה מדובר בתיק שהוא חלום חיים. "שנים זעקתי על המצוקה של מערכת הבריאות. תחת כל ממשלות ישראל זה היה משרד זניח, תמיד הייתה טענה שאין מספיק כסף עד שקורית קטסטרופה ובאורך פלא נמצאו תקציבים. מדוע לא לטפל בזה מבעוד מועד? מדובר בחיים של אזרחי המדינה.
"עוד בסבב הבחירות הראשון הצבתי לי כיעד לרפא את מערכת הבריאות. ביקרתי בבתי חולים ברחבי הארץ, נפגשתי עם הצוותים הרפואיים ועם קבוצות של מטופלים וחולים בכדי להבין באופן המיטבי כיצד אפשר להציל את המערכת מקריסה. אני לא מוכנה לקבל את העובדה שבישראל אנשים ימותו או לא יקבלו טיפול הולם רק בגלל שאין להם כסף.
"המחסור במיטות אישפוז ובכוח אדם מטיל עומס בלתי נסבל על הצוותים הרפואיים. אנשים נהדרים, שפועלים מתוך תחושת שליחות אמיתית, ומחזיקים על כתפיהם העייפות את המערכת שסוחטת אותם כמו לימון. אי־השוויון בפריפריה בולט בכל פרמטר - במספרי הרופאים, במיטות, בציוד ובמספר המרפאות ובתי החולים לנפש".
איך הגיבו בבית למהלך שלך?
"הגדולה שלי, שאוטוטו מתגייסת לשירות קרבי, נכנסה בריקודים אל הבית וחיבקה אותי. היא אמרה לי 'אמא, אני גאה בך'. גם הבת השנייה, תלמידת י"ב, הגיבה באופן דומה. שתיהן מאוד פמיניסטיות ודעתניות. הן עודדו אותי לשוב לפוליטיקה, אחרי שבמועד א' גשר לא עברה את אחוז החסימה והחלטתי לפרוש. את החיבור עם מרצ במועד ג' היה להן מאוד קשה לעכל, אבל הן המשיכו לתמוך בי. הדיבורים על הקמת ממשלה בתמיכת בל"ד, כבר היו קו אדום מבחינתן. גם מבחינתי זה קו אדום. הבנות לא הפעילו עלי מניפולציות, אבל כשיצאה ההודעה הברורה שלי ירדה להן אבן מהלב".
