תצרכו מגנזיום

מגנזיום הוא המינרל השני הנפוץ בגופנו. כל תא בגוף זקוק לו כדי להתקיים, והוא משתתף בכ־300 תהליכים שונים בגוף, שבהם סיוע לתפקוד תקין של הלב ושל לחץ הדם, סיוע לתפקוד תקין של מערכות השרירים והעצבים בגוף, ויסות רמת הכולסטרול, חיזוק מערכת החיסון, ייצור חלבונים ונוגדי חמצון וניצול יעיל של ויטמינים ומינרלים אחרים.

המגנזיום קשור קשר הדוק לפעילות השרירים וחוסר בו עלול להוביל לבלבול, לרעד שרירי, לנוקשות בשרירים, לכאבי ראש, לשלשול או לעצירות ובמקרים קיצוניים אף למוות. הצריכה היומית המומלצת היא כ־420 מ"ג ביום לגבר וכ־320־400 מ"ג ביום לאישה. לפי הספרות המדעית, בין שמונה ל־20 אחוזים מהאוכלוסייה בעולם סובלים מחוסר במגנזיום, כנראה בשל צריכה מוגבלת של מזונות המכילים אותו, צריכה עודפת של סוכר ומלח, צריכת אלכוהול, סטרס, פעילות גופנית אינטנסיבית, נטילת תרופות משתנות או אנטיביוטיקה ומחלות כמו סוכרת לא מאוזנת, השמנת יתר וקרוהן. בישראל המצב חמור כנראה אף יותר כי התפלת המים, שהיו מקור חשוב למינרל, מוציאה מהם את רוב המגנזיום.

המגנזיום, מציינת אופל בן חיים, נטורופתית מחברת אקוסאפ, קיים במזונות כמו עלים ירוקים כהים (תרד, פטרוזיליה, שמיר, קייל, ארטישוק), קטניות, אגוזי פקאן, גרעינים, שקדים, ערמונים, אגוזי ברזיל, קטניות ודגנים מלאים (כוסמת, גריסים, דוחן, סובין, נבט חיטה, מוצרי סויה לסוגיה) וכן בפירות כמו אבוקדו, בננות ומשמש מיובש. לעומת זאת, בשר ומוצריו, מוצרי חלב ודגנים ללא קליפה הם מזונות דלים במגנזיום.

במה ניכרת השפעתו?

מצב הרוח: במחקר שהתבצע באוניברסיטת ורמונט בניו־אינגלנד נבחן הקשר בין צריכת מגנזיום לבין תסמיני דיכאון בקרב 8,800 אנשים, שגילם הממוצע היה 46. נמצא קשר מובהק בין צריכה נמוכה של מגנזיום לבין התפתחות תסמיני דיכאון מתחת לגיל 65.

איכות השינה: מחקרים מראים כי נטילת מגנזיום תורמת להרפיית שרירי השלד, להקניית תחושה של רגיעה מנטלית ולהפחתת סטרס, ובכך לשיפור איכות השינה והיכולת להירדם.

מיגרנות: מחקר קליני בהשתתפות 81 אנשים בגילים 18־65 שסבלו ממיגרנות כרוניות הראה כי נטילת 600 מ"ג מגנזיום על בסיס יומי למשך 12 שבועות, תרמה לירידה בשיעור של 42 אחוז בהתקפי המיגרנות.