אופנה אלטרנטיבית

עוד לפני שהעולם הפך לתסריט מחורבן של סרטי מגפות, התרגלנו לכך שאף סקנדל לא שורד יותר משעתיים. פוליטיקה שמתנהלת מחשבון הטוויטר של נשיא ארה"ב פשוט לא מאפשרת שום דבר אחר. ולכן גם 22 בינואר 2017 נשכח לחלוטין.

באותו יום התראיינה יועצת הנשיא קליאן קונוויי - וגם אותה מי זוכר - והסבירה למה דובר הבית הלבן לא שיקר בנוגע לנושא, שנראה אז דרמטי מאוד: כמה קהל נכח בטקס ההשבעה של דונלד טראמפ, שנערך יומיים קודם. שתי מילים שידרגו את השיחה לסנסציה: עובדות אלטרנטיביות. הביטוי הזה נתפס כרגע מכונן של העידן החדש: כמו ש"האמת" קיבלה את "האמת שלי", כך גם "עובדות" קיבלה את "עובדות אלטרנטיביות", שאינו אלא שם מכובס לשקר.

אלא שדווקא משבר הקורונה מחזיר לקדמת הבמה את העובדות האלטרנטיביות במובן הכי מקורי. אחת הסיבות לפאניקה האמיתית ברחבי הגלובוס היא שאת השטן הזה אנחנו לא ממש מכירים. לכן כמעט מדי יום מתפרסמים אינספור גרפים ומחקרים שנערכים מתוך מאמץ אדיר של הקהילה המדעית. האינפורמציה זורמת במהירות מסחררת. לעיתים היא מתעדכנת על בסיס שעתי: עוד נתונים, עוד התפתחות, עוד מסקנה ראשונית מעודדת או מלחיצה.

כשהשיטפון הזה פוגש כאוס פוליטי חוצה אוקיינוסים, כל אחד מסוגל להצטייד בטבלה שנחמד לו איתה ולחבר אותה לאג'נדה מהבטן. ככה נולדה, למשל, הקואליציה המשונה שחיברה בין ערד ניר, אלון בן דוד, אושרת קוטלר וטראמפ. בימים אחרים, וזאת עדות אחת מתוך טריליון שאנחנו בעיצומו של אירוע היסטורי, לא היה סיכוי למצוא את השמות הללו באותו מתרס (ניר כבר הספיק לשנות קמעה כיוון, עדיין בלי ה"טעיתי" שמגיע לצופים). עתה, כל אחד מהם השתמש בסטטיסטיקה מוצקה כדי לצעוק משהו שהיה לו נוח להאמין בו: משרד הבריאות היסטרי, ביבי רוצה פאניקה, זאת מתיחה של המפלגה הדמוקרטית והלהיט שקרע את המצעדים - זאת רק שפעת.

החיבור הזה מתרחש דווקא בגלל שכולם נשענים בצורה כלשהי על המדע (שבעצמו, כאמור, משתנה כל הזמן). זאת לא המלחמה השגרתית (והמייאשת) בין אמת והמכחישים שלה, כפי שאנחנו חיים איתה כבר כמה שנים רעות. הקורונה טורפת את הקלפים, בין השאר, כיוון שאפילו דמויות שמזוהות עם הצד של "האמת", יכולות לקחת מספרים ולשחק איתם. קונוויי צדקה: אין עובדה ללא אלטרנטיבה. רק המציאות נשארת בלי תחליף.