שושלת
נועם בוהדנה, דוגמנית בת 17 משדרות שעושה צעדים ראשונים בחו"ל, היא האחיינית של מירי בוהדנה. אתי קובו, אושיית אינסטגרם ולייף–סטייל בת 30 מהרצליה פיתוח, נשואה לבן של בבו קובו, הבעל של מירי. פער הגילים לא מפריע להן להיות בסטיז ואתי אפילו אחראית לשידוך של נועם והחבר שלה, גל אדם, אח של עומר. איך זה שהן נראות כמו תאומות למרות שאין ביניהן קשר דם ומה לומדת נועם מהמשפחה המפורסמת?
היום הראשון להשבתה, ונועם בוהדנה עולה בפיג'מה לשיחת פייס־טיים בשעת לילה מאוחרת. "בואו נדבר מהר, הכנסתי בדיוק סופלה שוקולד לתנור", היא מודיעה. אתי קובו משווה ומעלה. "הכנתי היום בורקס מדהים מדפי אורז. זה אחרי שנכנסתי לטירוף של מיצים סחוטים כי הבנתי שצריך לחזק את המערכת החיסונית. שמעת שהקורונה יושבת ארבעה ימים בגרון, ואז או שהיא יוצאת החוצה או שיורדת פנימה?"
לא שמעתי.
"זה מה שאומרים. הכנסתי למיץ את הדברים הכי שורפים שאפשר - ג'ינג'ר, צ'ילי, שום שחור. אני הכי על זה".
אם הימים לא היו ימי קורונה, בוהדנה וקובו היו כנראה עושות עכשיו סטורי ממסעדה שווה (לוקיישנים מדויקים בהמשך, לא שהמידע הזה שימושי כרגע), אבל במקום זה הן עולות לשיחת וידיאו, האחת ממיטת הנוער בשדרות, והשנייה מהספה המעוצבת בהרצליה פיתוח.
בצד אחד של הקו נועם בוהדנה בת ה־17, האחיינית של מירי בוהדנה ודוגמנית שעושה צעדים ראשונים בחו"ל. בצד השני, אתי קובו בת ה־30, הכלה של מירי בוהדנה, שנשואה לבנו של בן זוגה, בבו קובו, ומוכרת כמשפיענית אינסטגרם, עם עדת מעריצות אותן היא מלמדת איך לשלב פריטים של שאנל עם מציאות מהסייל בזארה. הן נראות כמו תאומות, אבל אין ביניהן קשר דם.
"לפני שנים היה על נועם אייטם בגיא פינס, ואמא שלי שצופה קבוע אמרה לי שהראו בטלוויזיה ילדה שמאוד דומה לי", מספרת קובו. "נועם הייתה אז אולי בת שש, ומאז זה ישב לי בראש. לפני בערך ארבע שנים הגעתי עם עודד בעלי ליום ההולדת של רפאל, הבן של מירי שהוא גם גיסי, ונועם הייתה שם. איך שנפגשנו היא אמרה לי, 'איזו יפה את'. עניתי לה, 'אני? איזו יפה את!'"
נועם: "אתי ואני אותו בן אדם, שתינו אוהבות לצאת כדי לאכול".
אתי: "רציתי לקחת אותה בדיוק לקפה פופולר (בתל־אביב), אבל היא עוד לא בגיל ליציאה לשם בערב".
נועם: "בינתיים היא לוקחת אותי לגרנד ברמת אביב, לנאמוס, לקנטינה. היא שרופה על הקנטינה".
אתי היא גם זאת ששידכה בין נועם בוהדנה לבויפרנד שלה, גל אדם, אח של עומר, וזמר בעצמו. רק לפני שבוע חגגו לו יום הולדת 18, "חוקילדת" בשפת הנוער, מלשון גיל הבגירות החוקי. "אירגנתי לגל מסיבת הפתעה", מספרת בוהדנה. "כל מי שהוא אוהב היה שם. עומר אח שלו, והחברים הקרובים - ברק שמיר, רומי פרנקל וספיר אלחמיסטר, אחות של נטע, שבן הזוג שלה חבר שלו. גל היה מופתע לגמרי כי בניתי חתיכת סיפור כיסוי. לקחתי אותו לסופ"ש במלון ממילא, והוא היה בטוח שלמחרת אנחנו אוספים את סבא שלו לארוחה במסעדה עם המשפחה. בחצר של הסבא הייתה המסיבה".
איך באמת הקשר שלך עם משפחת אדם?
"אני מרגישה שהמשפחה שלהם היא גם המשפחה שלי. אמא של גל היא מורה רוחנית, קואוצ'רית שעושה מעגלי העצמה לנשים. לא מזמן היא הזמינה אותי למעגל כזה, כל אחת הרימה כרטיס עם שאלה על החיים. שלי הייתה, 'ספרי מה חישל אותך'. סיפרתי איך זה בשבילי להגיע בכל פעם מהבית הקטן שלי בשדרות לעיר הגדולה".
ועם עומר?
"הוא האח של החבר שלי, ואנחנו יחד כבר שנתיים עוד מעט. זה לא שיחות אחד על אחד, אבל בתכלס דרכו הכרתי את גל. הלכתי עם מירי ואתי להופעה שלו, וגל היה מאחורי הקלעים. הרגשתי שהוא ידע קודם שאהיה".
מי אמר לו?
"לא יודעת, אבל בהופעה אתי בדקה אם אנחנו רוקדים יחד. הייתי ילדה ביישנית בת 15, לא הייתי בשלה. הוא החבר הראשון שלי. הייתי אדישה לגל בהתחלה, לא עשיתי סיפור מזה שהוא אח של עומר, זה לא אני. אבל למחרת הוא הגיב על סטורי שלי, ומאז זה רץ".
אתי: "לא ידעתי מראש שגל יהיה שם, בכלל לא הכרתי אותו. בואי, הוא ראה את נועם והתבלבל מכמה שהיא יפה, כמו כל הבנים שהיו שם, אבל הוא פשוט היה הכי קרוב לגילה. ראינו אותו מאחורי הקלעים ולא ידעתי שהוא אח של עומר, אמרתי לו שהוא נורא חמוד ושיש איתנו מישהי בגילו. שניהם ביישנים. ל’חוקילדת’ הם לא הזמינו אותי, אני מבוגרת מדי בשבילם".
נועם, גם לך וגם לגל יש משפחה מפורסמת ורצון לפרוץ במקום שהצליחו בו מאוד קודם.
"כן. אותי תמיד מציגים כאחיינית של מירי בוהדנה ואותו כאח של עומר אדם, שנינו באותו מעמד. לומדים איך לחיות עם זה, את מבינה שזה גם יכול לעזור לפעמים, ותמיד זוכרת שאת בזכות עצמך. גל ואני לא מדברים על מתי נפרוץ, או על איך מסתכלים עלינו בחוץ, אנחנו רק ילדים. עכשיו בעיקר אוכלים סרט על הגיוס לצבא, ומספרים אחד לשנייה איך הלכו הבגרויות".
× × ×
נועם בוהדנה נולדה בשדרות והתחילה לדגמן מילדות, בעידוד הדודה המפורסמת. היום מפרגנים לה שם, אבל זה לא תמיד היה ככה. "בכיתה ג' עשו עליי חרם, ראו אותי על שלטים ואוטובוסים, וזה כאב לבנות בכיתה שלי. מה היה להן נגדי? קנאה. הסתכלו עליי כאילו אני חיה בסרט. אולי לבנות שחיות במקום כזה קטן ופתאום רואות את חברה שלהן באיילון, זה באמת מרגיש כמו סרט. חשבו אוטומטית שאני סנובית".
ובאמת היית?
"הייתי הכי חסרת ביטחון. אחרי שיצא קמפיין, הייתי בוכה לאמא שלי, שואלת אותה איך עושים שימחקו את כל התמונות, כי אני מעדיפה שהחברות שלי יחזרו לדבר איתי. היה לי בחדר פוסטר ענק של עצמי מדגמנת, ולפני שבנות מהכיתה היו באות אליי, הייתי מורידה אותו. פחדתי שיצחקו עליי. הייתי בכזה חוסר ביטחון. באותה תקופה לא יכולתי לומר לעצמי, 'את יפה', אבל ככה אני, עד היום קשה לי לומר את זה. היום כשאני מרגישה ככה, אני מתקשרת לאתי, היא הכי יודעת להרים לי".
אתי: "אני אומרת לה, 'תיהני מזה ואל תסתכלי לצדדים, לכי ישר כמו סוס. להשוות את עצמך לדוגמניות אחרות לא נותן לך כלום. זה לא שאת יכולה לתלוש פוסטר של בר רפאלי מאיילון ולשים שם את עצמך. לכל אחת יש את המסלול שלה'".
והמסלול של נועם, שמיוצגת אצל הסוכנת רותם גור, מי שהביאה את סופיה מצ'טנר ל"דיור", נראה מבטיח. בארץ היא הפרזנטורית של מותג הצעירות "עדיקה", ובחודש שעבר הצטלמה לראשונה למותג האופנה הבריטי, boohoo. כשהיא עולה על הרכבת משדרות לצילומים במרכז, היא ישנה אצל דודה מירי בארסוף. "אני אוהבת לישון עם הילדים שלה, נכנסת למיטה של אסתר, עכשיו בת שמונה. הקשר של מירי ושלי הוא כמו של אמא ובת, היא זאת שהוציאה אותי מהבטן. אבא שלי לא נכנס לחדר לידה, מירי הייתה שם וחתכה לי את חבל הטבור. היא גם זאת שהכניסה אותי לדוגמנות. בגיל חמש היא שלחה תמונות שלי למעצבת של המותג 'אירית', ואז ישבה על ההורים שייתנו לי להצטלם".
איזה עצות היא נתנה לך כשרק התחלת?
"היא הייתה מצטרפת לסטים הראשונים שלי, מצלמת אותי כדי שנתאמן על פוזות. אני רואה סרטונים שלה מנחה וישר חושבת, 'איך בא לי להיות כמוה', אין לי את האומץ לעלות על במה ולדבר ככה".
מירי קצת זזה הצידה בשנים האחרונות.
"היא עדיין לוקחת עבודות הנחיה, אבל קצת שבעה מכל זה. עכשיו מעניינים אותה הילדים שלה. להצליח לקחת אותה למסעדה או הופעה, זה פעם באף פעם. אני אומרת לה, בואי נצא, השעה בסך הכל שמונה בערב, והיא נשארת לראות טלוויזיה במיטה. אין זקנה כמוה".
אולי זה כי בבו פחות עף על זה שהיא עובדת?
"אף פעם לא שמעתי שהוא אומר לה לא לקחת עבודה. היא פשוט עשתה מלא דברים, ועכשיו בא לה לנוח. גבר לא צריך לומר לך מה לעשות. אם גבר יגיד לי, 'אל תעבדי בעבודה שאת אוהבת', אני לא אקבל את זה. אין בזה שום דבר סקסי".
את תאמצי בעתיד את ההתמסרות של מירי לבית ולמשפחה?
"ברור, היא מודל לחיקוי שלי בכל דבר. מוקדם לדבר על זה, אבל באיזשהו שלב בחיים שלי, אני יודעת שארצה להיות רק עם המשפחה. אמא שלי גם לא עובדת, אבא שלי היה אומר לה שהוא מעדיף שהיא תכין לנו משהו חם לאכול כשאנחנו חוזרים מבית ספר. תראי, אני לא מסכימה עם זה, אבל יש בזה משהו. אולי כשאתבגר אבין למה זה לגיטימי. זה לא פייר שיש יותר גברים שמחליטים לנשים מה לעשות, מאשר נשים שאומרות להם, אבל מה נעשה?"
אני מבינה שאת לא מרגישה צורך לצאת פמיניסטית.
"אני ילדה, מה פמיניסטית? מה אני צריכה להתעסק בשטויות האלה?"
כמה את מתעסקת בענייני משקל, עכשיו כשאת רוצה לקבל עבודות בחו"ל?
"למזלי אין לי נטייה להשמנה. כשאני מדגמנת בארץ אפילו אומרים לי שאני צריכה קצת להשמין. הגוף אולי עוד ישתנה, מפחיד אותי לחשוב על זה".
קובו, אמא לשני ילדים שנולדו בהפרש של שנה, מכינה אותה לבאות. "בהיריון הייתי בכל המידות, אני לא מתביישת במשקל שלי. אף פעם לא הייתי רזה. הציעו לי לצעוד בשבוע האופנה השנה וחשבתי, 'מה, אני?' אבל אז אמרו לי, 'אתוס תירגעי, את בקבוצה של המשפיעניות'. אם היו שמים אותי עם חבורת דוגמניות ילדות עם 90־60־90, הייתי עונה שזה לא בשבילי".
רוב החברות שלך הן דוגמניות, במקסימום דוגמניות לשעבר.
"אני יורדת על עצמי בנחמדות כשזה מגיע לגוף. צוחקת שרוב החברות שלי פצצות, ואם יעל (נזרי, מלכת היופי בדימוס ואשתו של המיליארדר טדי שגיא - ט"ג) תלבש שמלה זה ייראה עליה מיליון דולר, ועליי זה יישב מצחיק. אני לא כוניפה, אבל לא אכניס את עצמי לבגדים של בנות 16".
נועם: "לקראת הצילומים בלונדון הייתי צריכה יותר לעבוד על הביטחון העצמי מאשר על המשקל. במותג הזה מחפשים סקסיות. רומי פרנקל ויעל שלביה פחות או יותר בגילי ויודעות להביא את זה, אצלי זה עוד נבנה".
איך לומדים לשדר סקסיות?
"אני מסתכלת מה דוגמניות בוגרות בנות 24 עושות, ומחקה אותן. את סוגרת את הפה ופותחת שפתיים, מבליטה קצת את התחת".
אמרת פעם שהחלום שלך הוא לעשות ויקטוריה’ס סיקרט, המותג שהכי צועק מין.
"החלום המקורי הוא להיות מלאכית שלהם, דוגמנית מסלול עם כנפיים. אבל עוצרים עכשיו את התצוגות האלה, אז גם תמונה שלי באתר שלהם זה בסדר. הם לא ייקחו אותי עכשיו, בגיל 21 אהיה בשלה. עכשיו אני שומרת על צניעות. בגדי ים אקח, אם יציעו לי, אבל לא הלבשה תחתונה".
מה ההבדל?
"שאבא שלי יראה אותי בחזייה ותחתון? זה לא מקובל, אני עדיין התינוקת שלו. הוא נותן לי יד חופשית כי סומכים עליי שאדע לומר לא. ככה גם מירי חינכה אותי, לומר על הסט מה הקו האדום".
אתי: "בנות שמשחררים להן בבית את הרסן מוקדם מדי, מאוד מנסות ורוצות. אני רואה בנות בגילה, ואומרת, איפה היא ואיפה הן".
× × ×
אולי זה כי נועם נאלצה להתבגר מהר. מאז שהיא בת חמש אזעקות מפירות את שגרת החיים שלה. "בשנה הבאה אני אמורה להתגייס, וגם אם לא אקבל מסלול של אמן פעיל, אעשה את השנתיים שלי, ולא אברח. יודעת מה? אם לא הייתי באמצע קריירת דוגמנות, הייתי הולכת להיות לוחמת. כילדה שגדלה בעוטף אני הראשונה שיכולה לומר לך שבלי החיילים שלנו לא הייתי יכולה לישון בלילה".
מה זה אומר להיות ילדה בעוטף?
"שאנחנו סופגים הכי הרבה. שהבהלה היא כבר חלק ממך, לא משנה אם את לא בבית. אתמול הייתי אצל גל במשמר השבעה, שמעתי קול ופתאום קפצתי, חשבתי שזה צבע אדום, שכחתי לרגע שאני מחוץ לשדרות. בסוף זה היה אבא שלו שצעק משהו".
הצלחת להסביר להם למה נבהלת?
"לפני שבועיים גל הגיע לישון אצלי וחטף שוק, בדיוק כשהתעוררנו הייתה אזעקה. אמרתי לו שאני שמחה שהוא חווה איתי דבר כזה, שיבין איך נראים החיים פה. בבית שמולי פגע לפני כמה חודשים טיל, והסבירות שזה היה נופל במטבח שלנו היא משוגעת. עזבי, זה בעצם כבר קרה לנו. שבוע לפני שנכנסנו לבית שאנחנו גרים בו, נפל עליו קסאם".
איך זה השפיע עלייך?
"הייתי בת שמונה. אבא שלי התקשר לומר שהטיל נפל בבית החדש, אבל לא קלטתי, והייתי בטוחה שהוא היה בבית ושהטיל פגע בו. הייתה לי תגובה פיזית קיצונית, התעקם לי הפה מפחד לכמה שעות.
"עד לא מזמן חשבתי שכל הסיפור הזה של הטילים בכלל לא נוגע בי, את שומעת 'צבע אדום' ואומרת, 'יאללה, עוד טיל'. כשאני נוהגת ויש רמזור אדום, כבר למדתי לנצל את הזמן ולסרוק בעיניים איפה יש מסביב מיגוניות. עכשיו אני מתחילה להבין מה 12 שנים עם קסאמים עשו לי. הרגע הזה שאני שומעת אזעקה מלחיץ אותי פיזית. מחקתי את האפליקציה של חמ"ל בסבב הלחימה האחרון, כי הייתי קופצת מכל עדכון. אחיות שלי בנות שבע ונולדו למציאות הזאת, הן לא מסכימות לישון מחוץ לממ"ד, ואני שואלת את עצמי, למה? למה ילדות בנות שבע צריכות לעבור דבר כזה? והכלבה שלי, את יודעת מה היא עוברת?"
זה לא גורם לך לרצות לעזוב את שדרות, עכשיו כשאת יכולה?
"אני לא יכולה לברוח מפה. עכשיו, כשטסתי לעבודה בלונדון, היה בלגן בדרום, והלך לי כל החשק. שאני אהנה לי באירופה והם יסבלו? אנשים מהמרכז לא מבינים מה זה. מרחמים עלינו ואומרים את כל הדברים הלא־נכונים. 'וואו, איזה מסכנים, אל תצאו מהבית והממ"ד'. זה מעצבן אותי, למה שאתם תצאו ואני לא? אני זוכרת שבאחד הסבבים האחרונים באתי לישון אצל מירי והרגשתי כאילו עברתי לארץ אחרת. אף אחד לא דיבר על מה שקורה בקצה השני של המדינה".
זה הפך אותך לפוליטית?
"לא, כי אני לא מבינה מה הפתרון. כמו שאנחנו מסכנים, גם בצד שלהם מסכנים. כמו שהצבא שלהם מתקיף אותנו, גם אנחנו מתקיפים אותם. עם כל השנאה שלי אליהם, אני חושבת על הילדים ששם. הם כמוני וכמו אחים שלי, ואפילו חיים הרבה יותר גרוע".
אם היית בגיל ההצבעה, במי היית בוחרת?
"אני לא מתעניינת בפוליטיקה, אני לא בגיל של זה".
מפחיד להביע דעה כשאת דוגמנית צעירה?
"אנחנו מדינה דמוקרטית, וכל אחד יכול להביע את דעתו. אבל במקרה שלי, אני פשוט לא רוצה להיכנס לזה".
אז לא תעלי פוסט נוקב לסטורי?
"דווקא העליתי משהו כזה יום אחד. כתבתי שאני מחזקת את תושבי הדרום".
שזאת אמירה שהיא יותר קונצנזוס מקונצנזוס.
"ואת לא מבינה איך חטפתי! כתבו לי, 'איך את מחזקת את תושבי הדרום אם את בעצמך מהדרום?' אנשים ראו בזה התנשאות. מאז אני נמנעת מזה. מה אני, חברת כנסת?"
כועסת על ההורים שלך שגידלו אתכם בעוטף?
"שאלתי אותם לא פעם למה אנחנו נשארים כאן. אמרתי לאבא שלי, 'מה הבעיה, תפתח את הקצבייה שלך במקום אחר', אבל כל המשפחה שלנו כאן כבר שנים, לכי תעבירי עכשיו ארבעה ילדים וקצבייה. התבגרתי, הבנתי שיש עניין של הרגלים".
איפה את תגדלי את הילדים שלך?
"לא בתל־אביב. מתפתחים כאן מהר מדי, אנחנו היינו תמימים. אצלנו יוצאים לגני שעשועים, כאן יוצאים לקניון רמת אביב. אבל גם לא אגדל ילדים בשדרות, ילד לא צריך לעבור את מה שאני ואחים שלי עברנו. אני רוצה בית במושב, כמו של מירי, מקום אינטימי וקטן להתבודד בו עם המשפחה".
להערה על זה שדודה שלה, מירי בוהדנה, לא גרה בסתם מושב קטן, היא מגיבה בהתגוננות. "מה זה כסף? מה זה נותן? בבית מחנכים אותנו שכסף זה רק נייר שקונה לך קצת יותר תיקים. מירי לא חיה על חשבון אף אחד. את הכסף שלה היא לא עשתה בקלות. אף אחד לא בא והרים אותה".
רמת החיים שלך ושל מירי ואתי שונה מאוד.
"לא נכון. חושבים אוטומטית שאנחנו חיים כמו מסכנים, אבל גם לי יש בית קרקע, וגם אצלנו לובשים גוצ'י, אבל אני את הכסף שלי חוסכת ללימודים".
× × ×
גם אתי עובדיה קובו מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם הכסף. מי שבעלה, איש העסקים והיזם הבינלאומי עודד קובו, שיתף פעולה עם האוליגרך רומן אברמוביץ' ועם דור רפאלי באפליקציה "בליינדספוט", ועם אביו בבו, כשקמדן מרקט בלונדון היה בבעלות המשפחה, אומרת שגדלה בכפר שלם ולא בכפר שמריהו. באגביות היא מציינת גם שבמסעדת הקנטינה שורצת־הסלבס היא התחילה בגיל 20 כמלצרית, ולא כבליינית שמשאירה טיפים שמנים.
ועם זאת, באותה נשימה קובו מודה שלא דחוף לה לאייש את תפקיד הסינדרלה. בשנה האחרונה השיקה מותג תכשיטים משלה בשם coconut love, ואת עצמה כפרסונת רשת בתחומי הלייף־סטייל. "בגיל 26 נכנסתי להיריון, ושלוש שנים הייתי עם הילדים בבית. למדתי הדרכה הורית, ייעוץ שינה לתינוקות, פסיכולוגיה חיובית - אבל הקריירה הייתה בצד. קודם הייתי צלמת אופנה, ואינסטגרם מבחינתי זה לא תחביב אלא מקצוע".
עד כמה העוקבות שלך סקרניות לגבי חייך הפרטיים?
"העוקבות שלי לא חטטניות. רק פעם אחת העליתי נעליים מזארה, ומישהי כתבה לי, 'אני לא מבינה איך מישהי כמוך שיכולה להרשות לעצמה לקנות את הנעליים המקוריות של המעצב שניסו לחקות פה, קונה את החיקוי העלוב'. באינסטגרם אני לא כזו שמנקרת את העיניים. את היאכטות והסן טרופז אני לא מראה, ומן הסתם יש לי תיקים בארון. אני לא מתנצלת על מה שיש לי, אבל גם לא רואה סיבה לעשות שופוני".
גם את הילדים שלך את לא מראה באינסטגרם.
"בשביל מה? לא בא לי שאיזה רפי מעפולה יסתכל על הילדה שלי, לכי תדעי מי יש מאחורי המסך. זה לא בקטע של עין הרע. אני מאמינה שמי שמאמין בעין הרע, היא באה אליו".
איך הכרת את עודד?
"הכרנו כשהייתי בערך בת 21. זה היה רומנטי, הוא חיזר אחריי כמו ברומיאו ויוליה. בניגוד אליי, הוא לא אוהב לצאת מאוחר בערב, בואי נגיד שהקורונה באה לו בטוב. מזמינים אותי לאירועים והשקות כבר שנים, אבל לרוב אני לא באה".
למה?
"מאמי, כי אני נשואה לבן אדם שהכי לא אוהב את הדברים האלה. משפחת קובו יכלה להיות משפחת קרדשיאן הישראלית, אבל זה לא מעניין אותם. יעניין אותך להיות עכשיו גינקולוגית? אז גם אותם לא מעניין להיות סלבס. בגלל זה אנשים רוצים לדעת עליהם עוד ועוד". ×
לפנייה לכתב/ת 
