חיסונית על הפרק

אוקיי, סיימנו להצטייד בכמות נייר טואלט שתיקח אותנו עד למילניום הבא, ועכשיו מה? כולנו רוצים להאמין שאנחנו באמת מתגוננים מפני האויב המשותף, כמו שמגדירים אותו. אז אפשר לשטוף ידיים המון פעמים, אבל מה עם חיזוק הגוף ומערכת החיסון?

לפני שאתם קונים הרבה ויטמינים ותוספי מזון מחזקים ויקרים, יש כמה דברים שאפשר להכין בבית למטרה זו בדיוק. חשוב לזכור ולהזכיר: המדע לא נתן להם חותמת רשמית כמחזקים את מערכת החיסון או מונעים מחלות, בניגוד לסטרס למשל (שהוכח כמחליש) או לשעות שינה (שנמצא כי הן מחזקות את הגוף). וכמובן, הם לא מחליפים פנייה לגורם מקצועי במידה שאתם לא מרגישים טוב או לא בטוחים במשהו. ובכל זאת, אירגנו לכם כאן כמה רעיונות אלטרנטיביים לתקופה הוויראלית הזאת, תרופות סבתא מודל 2020, אם תרצו.

מלחמת העשבונים

“פייר סיידר” (סיידר האש, fire sider) הוא סוג של מרקחת טבעית, המבוססת על חומץ תפוחים, שמשרים בתוכו המון חריפים מסוגים שונים, לפעמים בתוספת עשבים, הדרים, פירות ודבש, ונותנים לו לתסוס במשך כמה שבועות. המרכיבים משתנים ממתכון למתכון וגם הכמויות, אבל הקונספט דומה. אלא שלפני מספר חודשים, שנייה לפני התפרצות הקורונה, היה המשקה החריף הזה עילה לתסיסה יצרית בארה"ב, בקרב קהילת ההרבליסטים, אלו העוסקים בטיפולים אלטרנטיביים וצמחי מרפא. על המאזניים עמד השם הנהדר והקליט הזה, פייר סיידר, ומנגד עמדו הכסף אבל בעיקר העיקרון.

הסיפור החל לפני שמונה שנים, כשחברת ‘שייר סיטי הרבלס’ ממסצ'וסטס החליטה להפוך את השם “פייר סיידר” לסמל רשום בבעלותה. בעל החברה טען שהוא למד לפני שנים את סודות הפייר סיידר מסבתו הגרמנייה, שהייתה מאותם אנשים שהעדיפו להישען על תרופות סבתא ולא על רפואה קונבנציונלית. הוא חשב שיש לו משהו טוב ביד עם פוטנציאל רווח, וחשש שתאגיד גדול כזה או אחר ינכס את השם לפניו. רק שברגע שהרישום אושר, הפכו מניעיו התמימים וההגיוניים כביכול של בעל החברה לתמימים הרבה פחות. שייר סיטי הרבלס התחילה לרדוף אחרי יצרנים קטנים שמכרו פייר סיידר משלהם, ולאיים עליהם בתביעה. היצרנים מצידם, טענו בתגובה, שאי־אפשר להפוך שם גנרי שמתאר משקה מסורתי רב־שנים, לסימן רשום. הרי עוד רגע מישהו יבקש לרשום זכויות על מרק עוף. בחברה ענו שממש לא אכפת להם איך אפשר לעשות את זה, עובדה שהם הצליחו. תורידו את השם או תשלמו, משהו כזה.

אבל הסיפור לא נגמר כאן. בין ההרבליסטים, עם כל הקומבאיה והחיבור העצמי והנשימות, היו גם טיפוסים שמוכנים ללכת רחוק בשביל העקרונות שלהם, גם אם הם לא סובלים בריונות. וכך, בדרך שקטה ומטרילה כל כך שאפילו גנדי היה מסיר בפניה את הכובע, הם חתרו תחת שייר סיטי הרבלס. הם פתחו אתר שמסביר את מטרתם, התקשרו לחנויות ולצרכנים כדי להתסיס אותם, ואירגנו ערבי הכנה של פייר סיידר שמטרתם להפיץ את סודות עשיית המשקה ולגייס תומכים וגם כסף למאבק.

הטענות המרכזיות שלהם היו משכנעות: הפייר סיידר היה קיים עוד הרבה לפני שהחברה הוקמה, ובכלל, כל הרעיון של תרופות מסורתיות הוא שהן עוברות מפה לאוזן, ולא כסימן רשום. זאת הרפואה של העם, הם התעקשו, ולא של חברות הפארמה. המאבק הגיע לבית משפט פדרלי, שפסק ממש לאחרונה כי פייר סיידר הוא שם גנרי, ואחרי שמונה שנים השיב אותו למחבקי העצים. בדיוק בזמן לימי הקורונה, שהביאו לו תהילה ושגשוג.

אתם מוזמנים לקחת חלק בחגיגה ההרבליסטית, ולהכין לעצמכם צנצנת גדולה של פייר סיידר בלי חשש שיתבעו אתכם. פחות חשש אחד במציאות של היום, זה גם משהו.

סיידר אש

המשקה עמוס ניחוח וטעם, אך ראו הוזהרתם: הוא צורב ועז. המאמינים בו טוענים שהוא מאוד בריא לגוף ומחזק את מערכת החיסון. יש בו שילוב של הרבה מרכיבים שנחשבים אנטי־דלקתיים, אנטי־מחלות בדרכי הנשימה ומחזקים באופן כללי: בצל, שום וג'ינג'ר במיוחד. הם ממליצים ללגום כפית ביום לאורך עונת השפעת, וכפית מדי שעה במידה שאתם מרגישים חולים. רק תתכוננו: אתם צריכים צנצנת מעוקרת וסבלנות. אה, ודוגרי, זה לא ממש טעים.

החומרים

(לצנצנת של ליטר):

20 שיני שום קלופות וקצוצות

1 בצל קלוף וקצוץ

1 שורש ג'ינג'ר בינוני, קלוף וקצוץ

1 נתח שורש חזרת באורך 5 ס"מ, קלוף ופרוס לרצועות (ניתן להמיר בכפית גדושה של וואסבי)

2 פלפל צ'ילי (ירוק או אדום, או אחד כזה ואחד כזה), קצוצים

3 ענפים של אורגנו או רוזמרין, או כפית של אורגנו יבש

2 תפוחים חתוכים לקוביות קטנות

2 כפות דבש (אפשר גם יותר)

חומץ תפוחים

ההכנה:

1. שמים את כל הירקות והעשבים בצנצנת נקייה.

2. מוסיפים את הדבש.

3. מוזגים על הכל את חומץ התפוחים.

4. סוגרים ונותנים לעמוד ארבעה שבועות.

5. מרגע הפתיחה שומרים במקרר. צורכים כפית אחת בכל פעם.

חליטת אש זריזה

לא רוצים להמתין ארבעה שבועות עד שהפייר סיידר שלכם מוכן, כי בינתיים הקורונה עושה חיים משוגעים? אולי החליטה הזאת לא תנצח את המגפה, אבל היא בוודאות תשמח אתכם. העונג יהיה מיידי, ולא נצרך בכפית ובטעם של שום וחומץ. גם לזה יש יתרונות.

אפשר להוסיף לחליטה קוביות תפוחים וקיווי, פרוסות לימון ותפוזים, רצועות של ג'ינג'ר ושל כורכום חי (נכון כולם תוהים מה לעשות איתו?) מקלות קינמון, כוכבי אניס ומסמרי ציפורן. גם פירות יער טריים או קפואים, רצועות דקות של צ'ילי ונענע טרייה ישתלבו כאן יופי. והחלק הכי משמח? החליטה טעימה כשהיא לוהטת, אבל גם אחרי שעות של שכשוך וצינון, עם קוביות קרח ואפילו שפריץ של רום או יין לבן.

החומרים:

1 תפוז שטוף היטב ופרוס

1 לימון שטוף היטב ופרוס

1/2 שורש ג'ינג'ר שטוף היטב ופרוס דק

1 פקעת כורכום פרוסה

3 מקלות קינמון

2 כוכבי אניס

3 מקלות ציפורן

2 כוסות מים רותחים

אפשרות: מעט צ'ילי, נענע טרייה, קוביות תפוח או קיווי, פרוסות תות שדה או כמה כפות של פירות יער טריים.

ההכנה:

מסדרים את כל החומרים בכלי מזיגה עמיד בחום (הכי יפה בקומקום שקוף) ומוזגים עליהם את המים הרותחים (או תה חם). מגישים מיד או ממתינים.

בואו נעזור לעצמנו

משבר הקורונה רחוק מלהיות רק אירוע רפואי־ויראלי. ההשלכות שלו מקומיות וגלובליות, כלכליות וחברתיות, שלטוניות ופוליטיות. משבר הקורונה גם חשף בכל העולם, ובטח־ובטח שבישראל, את מערכת יחסי התלות הבינלאומית (בעיקר עם סין), ואת חוסר העצמאות הכללית והתזונתית.

כבר שנים שישראל מזניחה את התעשייה המקומית, ובה גם תעשיית המזון. לא משתלם לייצר כאן, אבל המשבר הזה מבהיר עד כמה חשוב שכן תהיה פה תעשייה, ולפחות קצת יותר עצמאות. כצרכנים, יש בכוחנו לפעול: לקנות מוצרים כחול־לבן עד כמה שאפשר, גם אם המחיר גבוה בכמה שקלים. אלו שקלים שיחזרו ישירות אלינו.

כך, למשל, כשחיפשנו חומץ תפוחים מקומי, התקשינו למצוא אחד כזה על מדף עמוס בחומץ תפוחים מסוגים שונים. הרוב המוחלט הוא תוצרת חו"ל. בסופו של דבר מצאנו חומץ תפוחים ישראלי אחד: של חברת טעמים. המחיר שלו היה נוח, 15.50 שקל. ממליצות להתעקש עליו, גם אם הוא לא אורגני. לפחות בכך הוא לא הגיע לפה במטוס מזהם.

אוכמניות טריות, ויש כרגע המון, הן לוחמות נועזות בדלקות ובזיהומים. שוטפים אותן היטב ומוסיפים לפי העין כמות כפולה של תותים בשלים, מתוקים וחתוכים עם בריגדה של ויטמין סי. אם בעונה זו האוכמניות עדייו מחמיצות לכם את הטחול, הוסיפו איזה מתיקות שתרצו, אבל במידה. ופזרו מעל שמנת חמוצה ומסוננת מנוזלים.