בית הקפה

לפני שלושה חודשים פתחו בית קפה קטן מול הבית שלנו.

 

הרבה זמן היה ריק בבניין החדש הזה ותהינו מה הולך להיות שם. אני חשבתי "בטח חנות בגדים או משהו", אבל הנה פתאום צץ לו בית קפה מיוחד.

 

גם הבעלים הוא סוג של טיפוס מיוחד, משהו בין הסופ נאצי מ"סיינפלד" לגולש חתיך מחוף הטופסי. פתח שם עסק, אשתו בהיריון, הם עובדים יחד.

 

יש להם בית קפה קטן ומוקפד, שבהחלט הביא איזו בשורה: מאפים שוודיים ייחודיים, קפה מושלם, פילטר מאצ'ה לאטה למבינים, כלים נאים, ובכלל תרבות שירות אחרת, יפנית תקראו לזה. מין חוויה ספק נורדית ספק יפנית, ככה בדרום תל־אביב.

 

אני זוכרת שכשהם פתחו חשבתי, "וואי, מי יבוא לפה? באמת מיקום מוזר. זה כאילו לא מקום לבית קפה בכלל". אך עד מהרה הקפה התמלא במי ומי, ושמו יצא למרחקים בזכות חוויית קפה אחרת באמת ‑ בתוך עיר שמפורסמת בבתי הקפה שלה.

 

עכשיו הקפה סגור. הכלים הנאים, השירות המוקפד, מכונות הקפה הבאמת יוצאות דופן בתחומן ‑ הכל עומד סגור.

 

עצובים ומיואשים אנו קמים כל בוקר לאי־ודאות כלכלית. כואב לנו ומדאיג, אבל מבט אחד מהחלון מחמיץ את ליבי עוד יותר, כי שם המצב חמור יותר.

 

אני חושבת על הבעלים, אמיר ואשתו, ובית הקפה הקטן המיוחד שבאמת הושקע בו הכל ‑ כל יהבם ומעבר לכך. והתינוק שבדרך, והפחדים.

 

אני חושבת על אי־הוודאות שלהם ועל אי־הוודאות של הקוסמטיקאית שלי, שבדיוק קנתה מכונה חדשה ולקחה עוד הלוואה.

 

עוד בעל עסק בשכונה בדיוק שיפץ והגדיל את העסק, והלך לו טוב. כמה קשה זה כשהולך לך טוב, ממש טוב, כולם אוהבים, העסק מצליח, אתה מרגיש שזה קורה ‑ ואז התפיידות מהירה כזאת. בום, טראח ומציאות חדשה.

 

אני קמה לעיתים עצובה בבוקר, דואגת. אבל אז אני חושבת על הספורטאים שמחכים לאולימפיאדה, על עדן אלנה שביטלו לה את האירוויזיון, על פסטיבל טרייבקה שלא יהיה, על חג הפסח שהיה אמור להיות טוב לעסקים.

 

הכל בשנייה נעלם.

 

ואמיר? ואשתו? ובית הקפה הקטן שמגיש מאצ'ה לאטה למרות שאנשים לא יודעים מה זה?

 

חלומות קטנים שהגשמנו מתנפצים.

 

ומה עם הביטוח לאומי ששילמנו? ומס הכנסה? למה אף אחד לא נעמד ואומר: "חברים, כלכלית הכל יהיה בסדר. לא ניתן לחלומות לקרוס, לא ניתן למשפחות להתרסק".

 

בינתיים קיבלתי מייל מהבנק. "נעבור את זה יחד", הם כותבים.

 

כן? יחד? איך פאקינג יחד? תחליטו פתאום לא לקחת ריבית על משיכת יתר? תיתנו הלוואות בלי ריבית? איך יחד תגידו לי?

 

היחד היחיד שיש זה אנחנו. קהילה, בני אדם, אנשים.

 

בנק זה לא יחד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים