"כדורגל בשבילי זה החיים"

מי מאיתנו לא חולם על כך שבזמן שהוא משחק בשכונה כדורגל, כדורסל או ספורט אחר, יעבור לפתע מישהו, יעצור להתבונן, ואז ייגש ויגיד: "אני מאמן מקצועי ולדעתי יש לך כישרון גדול. אשמח אם תגיע להתאמן אצלנו". פרויקט "טופ טאלנט" - שיתוף פעולה בין "ידיעות אחרונות", ynet והטוטו שנערך בחודש שעבר, עוד לפני משבר הקורונה - היה הדבר הכי קרוב לזה. במסגרת הפרויקט התבקשו בני נוער בגילים 10־14 שמצטיינים בספורט להגיע להתחרות על תואר "הטופ טאלנט של ישראל".

הפרויקט שם לו למטרה לעודד את הספורט בישראל ולאתר את הכישרונות הצעירים של המדינה בשלושה ענפי ספורט: כדורגל, כדורסל וריצה. אלפי בני נוער נרשמו לפרויקט, שסיפק רגעים רבים של התרגשות ורמה ספורטיבית גבוהה. בענף הכדורגל, למעלה מ־500 מועמדים ביקשו להגיע למבחנים. בתום תהליך סינון קשה, שכלל הרבה התלבטויות, זומנו 16 מהם לשלב האודישנים.

בין הפנים שנראו במגרש הייתה יולי נחשוני (13), שמתאמנת בכדורגל כבר ארבע שנים. "החלום שלי הוא להיות כדורגלנית", היא מספרת, "אני מעריצה את אלכס מורגן, החלוצה של נבחרת ארה"ב. איך הסביבה מגיבה? אני 'זוכה' הרבה פעמים לכינויים כמו טום־בוי ולשאלות כמו 'למה את משחקת כדורגל? זה רק לבנים', אבל אני עושה מה שאני אוהבת והם יכולים להגיד מה שבא להם". ומה המסר שלה לבנות אחרות שמשחקות כדורגל? "אל תפחדו שיגידו עליכן דברים לא טובים. בסוף תראו להם ותעשו את זה יותר טוב מהבנים. תעשו מה שאתן אוהבות".

אופק שינה (11) מכפר־יונה מתמודד עם XLH, מחלה שמשפיעה על העצמות ועל הגדילה של הגוף, אבל אומר: "כשאני משחק כדורגל, אני מרגיש כמו ילד רגיל". המוטיבציה והביצועים שלו מלהיבים את כל מי שנמצא במגרש ועל הקווים, ואופק מסביר: "לדעתי אני מתאמץ יותר מאחרים כדי להיות כמו האחרים, ואולי בעצם יותר טוב מהם". אחר כך הוא מספר שהחלום שלו הוא להניף את גביע העולם.

מבדקי הכדורגל. סלאלומים, הקפצות ומשחק קבוצתי | צילומים: יריב כץ. הפקת פרויקט: אינטרוויזיה

וגם דניאל ברק מלהטטת במגרש. "הילדים קוראים לי צ'יטה כי אני מאוד מהירה", היא מודיעה, והולכת להקפיץ כדור על הרגל.

שני מנטורים ממתינים לילדים, גם כדי לחשוף בפניהם כמה סודות מקצועיים וגם כדי לקבוע מי מהם יעלה לשלבים הבאים: אלון חזן ואבישי רגב. חזן, שהחל את דרכו בקבוצת הילדים של הפועל אשדוד, עלה וצמח עד שהגיע לנבחרת ישראל. הקשר המחונן זכה באליפות עם מכבי חיפה, בשלושה גביעי מדינה ובארבעה גביעי טוטו. אחרי פרישתו ממשחק החל לפתח קריירה כמאמן, תחילה במ.ס אשדוד ואחר כך בנבחרת הנערים. לפני כשנה וחצי מונה לעוזרו של מאמן הנבחרת הבוגרת, אנדי הרצוג. רגב הוא מנחה מוביל בעמותת "ערכים בספורט", משמש כיועץ חינוכי־מנטאלי לספורטאים צעירים, למאמנים ולהורים, ומוביל את התחום המנטאלי במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים.

המתמודדים עוברים סדרה של תרגילים ומבדקים ספורטיביים שונים כדי לבדוק את הכושר הגופני שלהם, היכולות הפיזיות והמנטאליות, והפוטנציאל, שלפעמים חשוב יותר בגיל הזה מהיכולת עצמה. בין היתר, הם נבחנים על ניתור למרחק מהמקום, הובלת כדור בסלאלום במהירות ובעיטה לשער ממרחק של עשרה מטרים.

אחרי ששיקללו את התוצאות והתלבטו בין המתמודדים הגיעו המנטורים להחלטה מי עלה לשלב ב' של "טופ טאלנט": בן שניידר, אלנתן מרסיאנו, הלל זרסקי, עידן דדיה, דניאל ברק, טל פינטו, יולי נחשוני ושי אלמלח, ארבעה בנים וארבע בנות.

השמונה שעלו לשלב הבא חוזרים לסדרה נוספת של מבדקים, כשהפעם יש גם פעילות קבוצתית. המבדקים האישיים כוללים תרגיל ספרינט עם סלאלום, הקפצת כדור על הראש ובעיטה לשער. לאחר מכן הם מתחלקים לשתי קבוצות ועורכים משחק, שם ייבחנו יכולותיהם כיחידים בתוך קבוצה.

"אנחנו מבצעים את תרגיל הספרינט עם הסלאלום ברמת קושי מורכבת וגדולה יותר מהסלאלום שעשינו בפעם הראשונה", הסביר חזן.

"דווקא מי שהצליח להוריד את הקצב, אבל המשיך להיות מכוון מטרה ולשמור על ריכוז מקסימלי - ביצע את התרגיל הזה בצורה מהירה וטובה", הוסיף רגב.

"בתרגיל של הקפצת הכדור על הראש רואים כמה חשיבות יש ליסודות של משחק הכדורגל", מבהיר חזן. "השחקנים ששולטים טוב יותר בכלל יסודות המשחק הצליחו להקפיץ את הכדור על הראש מספר רב של פעמים. אין ספק שרמה גבוהה של יסודות טכניים בונה את השחקן ברמה הגבוהה ביותר".

באשר לתרגיל הסיומת מול השער, מסביר רגב ש"השחקנים יכלו לבחור אם לבעוט את הכדור לחור הגדול באמצע או לחורים הקטנים בפינות. יש פה אלמנט של קבלת החלטות, זה מרכיב חשוב מאוד בכדורגל".

אחר כך מגיע הקרב האמיתי: המבדק הקבוצתי. "שם נבחנו המתמודדים על הבנת המשחק, ראייה מרחבית, עבודת צוות, תפקוד בתנאי אי־ודאות, עמידה במצבי לחץ ואלמנטים מנטאליים נוספים", מסבירים המנטורים.

ואז - הרגע הקשה: ההכרעה מי עולה לגמר. המנטורים כינסו את המתמודדים על מנת לבשר להם כי לשלב האחרון בפרויקט העפילו שי אלמלח, טל פינטו, הלל זרסקי ועידן דדיה. זרסקי (11), שגר בחריש, מאושר. הוא משחק כדורגל מאז הגן, וזה הספורט שהוא הכי אוהב. "למדתי לשחק כדורגל כשהייתי בשליחות באורוגוואי עם משפחתי", הוא מספר, "למדתי שם לא לוותר על שום כדור. זה הסגנון שלהם. הרגשתי לחץ בזמן האודישנים, אבל התגברתי. עצמתי עיניים והרגשתי כאילו אני משחק לבד, וזה עזר לי להתמודד". זרסקי חובש כיפה והוא מקווה שזה לא ימנע ממנו בעתיד לשחק בליגה מסודרת. החלום שלו הוא להגיע לבית"ר ירושלים.

דדיה אומר ש"כדורגל בשבילי זה החיים. אני משחק כבר מהילדות. אבא שלי אמר שבגיל צעיר מאוד קנו לי בלונים ולא הפסקתי לשחק בהם כמו כדורגל".

טל פינטו מודיעה ש"החברים אומרים עליי שאני משחקת טוב לעומת הבנים בכיתה שלנו, ומחלקם אני בטח יותר טובה".

שי אלמלח: "כשאני על המגרש אני מרגישה שכל האנרגיות יוצאות החוצה. הכל יוצא, בין אם האנרגיות שליליות או חיוביות, הן ישר יוצאות".

וחזן מסכם ומברך את כל המשתתפים: "כל מי שיושב פה עכשיו הוא מנצח. עשיתם מאמץ עילאי והפכתם את היום הזה ליום מכובד ומוצלח".

מי יזכה? את זה נגלה בהמשך פרויקט "טופ טאלנט".