אלף פניות בשעה מקבל משרד האוצר מעסקים קטנים בימים האחרונים, שמעוניינים בהלוואה מקרן האשראי בערבות המדינה שנועדה לסייע למי שנפגעו מהקורונה. לפי ההערכות בתוך שבועיים יועברו מעל 2 מיליארד שקל לעסקים.
מהאוצר עוברות הבקשות לבנקים, אלא שממידע שהגיע ל"ידיעות אחרונות" עולה כי הבנקים, שאמורים להעניק את האשראי לעסקים ולשאת בנטל הסיכון יחד עם המדינה, לא עומדים בלוח הזמנים שהוטל עליהם (מענה תוך 6 ימי עסקים). גורמים בבנקים העלו תמיהות לגבי האופן שבו עובדת הקרן, תוך הבעת חשש גם לניצול של ההלוואות המסובסדות מצד עסקים שלא נפגעו ממשבר הקורונה. חרף הטענות כלפי הבנקים, הם נותרו כמעט יחידים כמקור לאשראי למשק, עם סגירת השוק החוץ בנקאי.
חרף ההצהרות על 85% ערבות מדינה לכל הלוואה, המדינה הגבילה את כרית הביטחון ל־15% מסך האשראי הכולל שיעמידו הבנקים, כך שהיא תספוג 1.2 מיליארד שקל מתוך 8 מיליארד שהקרן תעניק, אם הלווים לא יחזירו את הכסף.
אם יותר מ־15% מההלוואות שיינתנו לא יוחזרו, נזקי האשראי שמעל הסכום הזה יושתו על הבנקים, כך שהם לא מסתערים על הלווים.
ההיגיון שעומד מאחורי הגבלת הסיוע, מעבר לשמירה על תקציב המדינה, הוא שהבנקים אמורים לשאת ולו חלקית בנטל, אחרת הם עשויים לחלק הלוואות ללא אחריות גם לעסקים שיש סיכוי סביר שלא יעמדו בתנאי ההלוואה בהמשך.
בבנקים טוענים גם כי ההליך הפרוצדורלי הלוקה בחסר וסד הזמנים הצפוף עלולים להקשות על בדיקות עומק של הלווים ויכולת החזר ההלוואה שלהם. באוצר טוענים כי זו הסיבה שרוב הבנקים הוכנסו לקרן, מתוך מטרה שכל אחד יעניק אשראי ללקוחותיו, אותם הוא מכיר היטב.
לדברי בכיר באחד הבנקים, "מי שמגישים בקשות לקרן הם לאו דווקא מי שזקוקים להן. הריבית כל כך אטרקטיבית, אז כולם מנסים. ביום אחד קיבלתי 3,800 מיילים דרך האוצר בצורה מבולגנת. רק שם, טלפון, מייל והסניף שבו מנוהל החשבון".
6 ימי העסקים נספרים מרגע שהבנק קיבל את הפנייה. בשלב הבא הבנק שולח ללקוח למלא טופס עם המסמכים הנדרשים, כולל דוחות מבוקרים ומאזני בוחן. בנוסף דורשים הבנקים פירוט של כל ההלוואות של אותו עסק והסכמה עקרונית לפנייה למאגר נתוני אשראי. "אנחנו צריכים לרדוף אחר בית העסק, לקבל את המידע ולהבין שאכן נוצרה לו פגיעה בעקבות המשבר וכן לוודא שהוא עשה צעדים כדי להיערך לדבר הזה ולצאת ממנו", אומר בכיר באחד הבנקים. "אני מחויב לבדוק אם בעל עסק הוציא את כל העובדים לחופשה, קיצץ בהוצאות, הזרים הון עצמי ואם הוא ממשיך למשוך כסף מהעסק". אם הלקוחות לא יעבירו את כל המידע בתוך 6 ימים, הבנק יסרב לבקשה.
כאמור, בכירים בבנקים טוענים שחלק מהפונים מנצלים את הכסף הזול. "הגיעו פניות מחברות מובילות במשק שבכלל מטופלות אצלנו בחטיבה העסקית", אומרת בכירה בחטיבה הקמעונאית של אחד הבנקים. "ראיתי שיש לחברה שהגישה יתרות של מאות מיליוני שקלים אצלנו וכעת היא מבקשת 20 מיליון שקל. זה מה שהמדינה רצתה? שנסייע לחברות מסוג זה או לעסקים קטנים?"
באוצר טוענים כי הנוהל מול הבנקים קובע כי עסק יצטרך לדווח כי נפגע מהקורונה ולהראות באיזו צורה, אולם אין תנאים הקובעים גובה פגיעה מינימלית. באוצר מודעים לכך שיש עסקים שלא באמת זקוקים להלוואה, אולם סבורים כי לאור היקף הסיוע והמהירות הנדרשים, לא ניתן לבחון בפינצטה את הבקשות.
טענה נוספת שהעלו בבנקים היא לגבי הסכומים שניתן לבקש, ללא קשר להיקף הפעילות. בכיר בבנק: "קוסמטיקאית ביקשה חצי מיליון שקל בזמן שהמחזור השנתי שלה הוא בערך 100 אלף שקל. קיבלנו בקשות לחצי מיליון שקל גם מנהגי מוניות. זה לא הגיוני". באוצר טוענים שעסק יכול לקבל עד 8% מהמחזור או 500 אלף שקל (הגבוה מביניהם) אך לא יותר מ־20 מיליון שקל ועל הבנקים להחליט כמה אשראי לתת לעסקים.
