שלושה שבועות הם זמן מספיק כדי להבין שכולנו חווים אירוע גלובלי מתגלגל, המאלץ אותנו להתמודד עם שינויים בשגרת ובאיכות החיים. הבידוד (עולם בתוך עולם) הוא המרחב החדש שלנו להכיר מחדש את עצמנו. אני מעיזה לומר, שאפשר גם להסתכל על כל זה כעל מתנה שלא ביקשנו, ולו הייתה לנו הזדמנות ודאי היינו אומרים שאנחנו לא מעוניינים בה, אבל אף אחד לא שאל אותנו. והנה גם אנחנו למדים שהקורונה כבר מניעה את גלגלי המוחות הטובים בעולם ושכושר ההמצאה פורח.

בעת שכזו חשוב לזכור, שכל ההמצאות בעולם נוצרו מכיוון שעלה צורך! המציאו את החשמל כי היה צורך באור, את הטלפון כי היה צורך לתקשר, את האינטרנט כי עלה צורך בשיתוף מידע, וכן הלאה. מעניין מה תמציא לנו הקורונה, לאחר שימציאו עבורה תרופה, כמובן. ובינתיים, כמה טיפים חשובים שיעזרו לנו בשבועות הקרובים.

1. אופטימיזם

הפרקטיקה: בכל בוקר, עם הקימה, קחו לעצמכם דקה להודות על מה שיש. עצמו את העיניים, קחו נשימה עמוקה וחשבו על כל מה שבסדר עכשיו, גם ובעיקר על הדברים הכי קטנים. בכל ערב קחו לעצמכם דקה, להודות על מה שהיה בסדר במהלך היום שעבר (גם אם זה 'רק' קפה טעים או מחמאה שקיבלתם, כל דבר). בכוונה אני משתמשת במילה 'בסדר', מכיוון שיש לנו ציפייה ל'טוב' גדול ומשמעותי ואנחנו לא סופרים את ה'בסדר' כטוב. משהו מטריד אתכם? זה בסדר להיות מוטרדים זמן מה, ועם זאת, לבדוק ולחפש דרך נוספת לראות את הדברים. נכון שכל חצי כוס מלאה מחוברת לחצי כוס ריקה. אבל גם ההפך נכון באותה המידה! בדקו זאת לעיתים קרובות ככל שניתן.

2. תנועה = חיים

בגופנו יש תנועה מתמדת. הנשימה, זרימת הדם, אותות תאי העצב וכו'. פעילות גופנית סדירה חשובה לתקינותן של כל המערכות הפנימיות. בכל גיל, חשוב לדאוג למינימום של פעילות גופנית. אם אינכם יכולים להתעמל או ללכת, תתמתחו! בכל עת. בבוקר, בטרם קימה, שכבו על הגב ומתחו את הידיים והרגליים לכיוונים מנוגדים. תתיישבו על המיטה, הרימו ידיים (לכל גובה שניתן) ותתמתחו לצדדים. קומו לאט ותתמתחו שוב כלפי מעלה, תוך כדי יישור הגב כמה שניתן. כווצו את המצח, פתחו את הפה ועשו תנועות מצחיקות עם הפנים, והרפו. את המתיחות הפשוטות האלה ניתן לעשות במהלך היום בכל פעם כשמתאים ומתחשק.

3. מדיטציית הליכה

תרגלו מדיטציית הליכה, רצוי יחפים. אין צורך במקום רב. בוחרים מסלול (למשל: מהמטבח לחדר השינה, או מהמיטה לדלת) ופוסעים לאט בקו ישר. מניחים רגל לפני רגל, ומתמקדים בתחושות: איך מתפזר המשקל על כף הרגל והאצבעות, איך מרגישה הרצפה. שומרים על שיווי משקל. לדרגת קושי נוספת עוצמים עיניים.

4. לצאת מהאוטומט

רוב היום שלנו, בעיקר בבית, בנוי מפעולות אוטומטיות, שמבוצעות ללא מודעות. הקורונה אילצה אותנו לשנות התנהגויות אוטומטיות מסוימות. לדוגמה: התבקשנו להיות מודעים לכמות, לזמן ולדרך שבה אנו שוטפים ידיים. אני ממליצה לבחור פעולה או פעולות אוטומטיות, ולהפוך אותן למודעות בכך שנשנה משהו בפעולה עצמה או בסדר של הפעולות. למשל: להשתמש ביד הלא דומיננטית לאכילה, או לקרוא ספר מהסוף להתחלה, וכדומה.

5. פינת בריחה

אפשר ליצור פינת בריחה אישית גם בבית קטן וגם בחדר. שימו בה כרית או כיסא, וזו תהיה הפינה שלכם כאשר תרצו להיות עם עצמכם. אפשר להיכנס פנימה ולהיות עם עצמנו גם בבית רועש. זו פעולה מנטלית שאנחנו יכולים לעשות בכל רגע נתון. המרחב הפיזי שיצרנו יעזור לנו לכוון את תשומת הלב פנימה ולהתנתק מהסביבה. אפשר לשים בפינה ספר אהוב, מחברת ועט - למי שכותב, לשמוע מוזיקה, לחשוב, לדמיין. פינת הרוגע תשמש לצורך פסק זמן ולתרגול מדיטציה, למי שמתאים.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית מומחית המשלבת יוגה, תרפיה ופילוסופיה יוגית בחיים ובטיפולים.