סבתא בישלה דייסה

הקן שאינו מתרוקן // עלי כ"ץ - מטר- 270 עמ'

'הקן שאינו מתרוקן' דן בעסק הסבוך - כך מתברר - שכרוך בהיות סבא או סבתא. זה נושא שהיחס בין מידת השפעתו על חיינו לבין נוכחותו בשיח הציבורי והתרבותי הוא הפוך. בעוד בישראל מרבית הזוגות הצעירים (ולא רק) נעזרים בהוריהם בצורה זו או אחרת - על פי נתון המובא בספר, 87 אחוז - קשה להיזכר בהזדמנויות שבהן העניין נדון באופן פומבי. יוצאי דופן הם אותם סיטקומים עבשים המציגים את הסבים כשילוב בין בייביסיטר לקופה רושמת. אם כי אין לזלזל בדימוי העממי הזה, שכן הוא מבטא, כדרכם של דימויים עממיים, נתח אמיתי, מדמם, מהלא־מודע הקולקטיבי.

לוואקום שבין הדימוי למציאות נכנס עֵלי כ"ץ, פסיכולוג קליני וסב בעצמו, בניסיון להעניק לשותפיו למעמד פנים, תודעה ונפח. והנה פרדוקס נוסף: היותם של הסבים נתון מובן מאליו בחיינו, הפרטיים כמו הקולקטיביים, או במילים אחרות העובדה שהם חסרי הון תרבותי, עומדת ביחס הפוך גם להונם הכלכלי, שבממוצע הוא גדול בהרבה מזה של דור ילדיהם. זאת בשל שינויים מרחיקי לכת בהסדרים הכלכליים־פוליטיים בדור האחרון. כ"ץ בהחלט מודע לכך, וזו גם נקודת המוצא שלו: איך יכולים הסבים להשפיע לטובה על חיי ילדיהם ונכדיהם, בהינתן שבמרבית המקרים הם בעלי הממון (והזמן הפנוי), מבלי להיקלע לתסביכים ולפורענויות שהסיטואציה הזאת נוחה לזמן.

הספר מורכב, ברובו, ממקרי מבחן שניטלו מהקליניקה של כ"ץ, מטפל זה עשרות שנים, לצד קטעים אוטוביוגרפיים הפורשים את קורות משפחתו־שלו, כמו גם תיעוד של "שיח סבים קבוצתי" הזוכה למקום מרכזי בספר – ובצדק. זהו הפרק המעניין ביותר, גם אם לעיתים הוא סטריאוטיפי מדי, והוא מסייע להנכיח את מצוקות הסבים, דילמות הניצבות בפניהם ומתחים המובנים בעמדתם הייחודית.

הגורם המרכזי, אולי, למרבית המצוקות הללו נובע ממה שכ"ץ מכנה "ממד של זרות" המובלע ביחס הסבים לנכדיהם. בתמצית, בעוד את אהבת הסבים לילדיהם־שלהם הוא ממשיג כבלתי־אמצעית ובלתי־תלויה (ובכך עושה לעצמו הנחה די גדולה, כפי שניכר גם מחציו השני של הספר, הנוגע במערכות יחסים מסובכות בין הורים לילדים), יחסם לנכדים מתוּוך דרך ילדיהם ויתרה מכך דרך מי שאינם חולקים איתם קרבת דם – חתנם או כלתם – מה שמכונן קשר בעל אופי אחר, פגיע בהרבה. על המצע הזה, המעורער ממילא, מתלבשות מספר תופעות: אופנה חברתית התובעת מסבים להלל את נכדיהם בכל תנאי; האכזריות הטבעית של ילדים, שחשים את כוחם על סביהם ונוקטים מניפולציות שונות בניסיון להפגין אותו; וכמובן, ציפיותיהם – מרקיעות השחקים לעיתים – של ההורים, לפיהן על הסבים לטפל בנכדים כל אימת שהם רק יכולים, ובמקביל גם לסייע כלכלית.

ציפיות אלו, שנובעות לפחות בחלקן ממבנה הכלכלה והמשק, לא לוקחות בחשבון שבמקרים רבים הן תופסות את הסבים ברגע בחייהם שבו תמו מחויבויותיהם הפורמליות, והם קיוו להעבירו, במונחים פרוידיאניים, תוך מִקסום עקרון העונג. יש בזה, לכל הפחות, כדי לערער את הסבים ולפתוח פתח לכאבי לב רבים. ועם זאת, כמובן שתפקיד המפתח שהסבים ממלאים בחיי ילדיהם ונכדיהם גם מעניק להם משמעות ומשמש, לא פעם, כאסטרטגיה של מאבק בזִקנה. כדי לסבך עוד יותר את העניינים, בני 30 רבים מדווחים על מצוקה הנגרמת מהתלות בהוריהם.

'הקן שאינו מתרוקן' כתוב היטב וקולח מאוד. הוא לא פורש תיאוריה מקיפה שנועדה להתמודד עם המצב (לא מוזכר בו אפילו מראה מקום אחד), אלא, בדומה לטיפול קליני, נע במעגלים. בתוך כך הוא לוקה בחזרתיות מסוימת, הנובעת בעיקר מגודש הדוגמאות מהקליניקה. לחלק מהקוראים תצרום גם העובדה שלמרות שהוא דן בבעיותיו של מעמד סוציו־אקונומי ספציפי, המעמד הבינוני־גבוה, הן מוצגות כאוניברסליוֹת, לעיתים תוך חוסר מודעות עצמית תהומי מצד הכותב. עוד על כף החובה – הפרק המוקדש ליחסי הכלה־חמות, שמתפקד ככמוסה מרוכזת של סטגימות דלוחות שאבד עליהן הכלח.

ובכל זאת, זהו ספר מעניין רוב הזמן, שמצליח למלא היטב את ייעודו המרכזי: הנכחת מצוקת הסבים והסבתות. דווקא ההשתהות על סוגיות צדדיות, שאינן קשורות ישירות לנושא, כמו מונולוג ארוך של אישה בת 60 פלוס המטפלת באמה הישישה, תורמת מאוד לבנייתה של דמות סב עגולה, בעלת רצונות, מצוקות, צרכים ותשוקות משלה – עניין המוכחש לחלוטין בתרבות העכשווית.

במובן זה, הספר רואה אור בעיתוי אידיאלי: תשומת הלב לבני הגיל השלישי בשיאה בימים אלה. אנחנו מנסים להגן עליהם מפני הנגיף; מתעניינים בשלומם יותר מאי פעם, גם אם מרחוק; אבל לא פחות מזה, אנחנו המומים ואף כעוסים על כך שנגזלה מאיתנו עזרתם וזמינותם. נותרנו לבד. מאידך, לא מן הנמנע שהמציאות שמתאר הספר תמשיך להתפוגג בתקופה הבאה עלינו לרעה, עם היעלמותם האפשרית של חסכונות ההורים, מחיקת זמנם הפנוי ושאר פורענויות שתבשר. ממש כפי שמודל הסבוּת של הדור הקודם היה, לעדות כ"ץ, שונה בתכלית מזה הנוכחי – פסיבי וחסר השפעה. אבל זה כבר יהיה נושא לספר אחר. •