לרגע היה נדמה שזה ליאור אשכנזי, הכפיל של גנץ מ"ארץ נהדרת". לא בגלל המראה. בגלל הפרודיה על דמות המנהיג שהוצגה לנו אתמול בשידור חי. ההבדל היחיד היה שעם ליאור אשכנזי אתה צוחק. עם גנץ אתה בוכה. האם לאיש נעים ההליכות הזה, המלא בכוונות טובות, יש שמץ של מושג מול מי הוא עומד? עם מי הוא מנהל מו"מ? האם הוא מבין את עומק הבוז שנתניהו רוחש כלפיו וכלפי מהלכיו, ואת תחושת הכוח שראש הממשלה חש לנוכח חולשתו?

ח"כ יואב סגלוביץ' כתב אתמול בקבוצת הווטסאפ של הח"כים, שההבדל בין נתניהו לגנץ הוא שהאחד מחפש סטוץ והשני מחפש אהבה. לא מצאתי הגדרה קולעת יותר למה שראינו אתמול, בשני הנאומים העוקבים. גנץ נראה משווע לאהבה, לקבלה. לזכותו ייאמר שהוא הפסיק לפחות להשתמש במילה "אחדות" ועבר ל"ממשלת חירום". צריך לקוות שהוא באמת ובתמים הפנים שאין שום קשר בין הפארסה הבלתי נגמרת שמתנהלת מולנו לבין ממשלת אחדות בין שני מנהיגים שווים בעוצמתם. ומה יכול להעיד על זה יותר מהציוץ המשפיל של נתניהו זמן קצר אחרי הנאום: "בני, אני מחכה לך במעון ראש הממשלה בירושלים - בוא ניפגש ונחתום עוד הערב על הקמת ממשלת חירום לאומית שתציל חיים ותפעל למען אזרחי ישראל". אז בואו, האם זה לא מסר של מאהב כוחני למאהבת מושפלת שיושבת בבית ומחכה שיקראו לה?

לכל זה קדם סקר חדשות 12, שהציב את הליכוד על 40 מנדטים. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין איזו רוח גבית זה נתן לנתניהו, ואיזו רוח קדים מדברית ויבשה השכיבה את 19 המנדטים של כחול־לבן. התוצאות כמובן לא מעידות על כלום, ולסקר אין שום משמעות חוץ מאשר לתת עוד קווץ' קטן לגנץ, לפני שהוא מסיים את הערב עם נתניהו במיטה.

כי זה לא יהיה מופרך אם בשעה שהשורות האלה ירדו לדפוס, דקה לפני פקיעת המנדט, יתברר ששני הצדדים כבר סיכמו על אחדות, או מה שזה לא יהיה, ושאמש בשעה 23:59 הייתה חתימה בראשי תיבות והם התקשרו לנשיא והודיעו לו על כך. זה הדבר היחיד שיכול להצדיק את הנאום הפייסני של נתניהו והנאום, האיך לומר, רופסני של גנץ. אם זה לא קרה, אין שום דרך להסביר איך מכל הנאום עלתה נימה של נזיפה של יו"ר כחול לבן כלפי הבוחרים שלו, על כך שאינם מבינים באיזה מצב חירום המדינה נמצאת, והם מתקשים לקבל את הפרת הבחירות שלו ואת הצורך המיידי להקמת ממשלת חירום. שום מילה על המרור, שלא לומר הביצים הקשות, שנתניהו מאכיל אותו ימים ארוכים. שום מילת ביקורת על שני צעדים קדימה ואחד אחורה, או להפך, שנתניהו מוביל אותו כל הדרך אל הממשלה הזאת. לא שמענו מילה על ההסכמות ואי־ההסכמות, ובעיקר שום מילה על הוויתורים.

אבל גם אם אתמול לא קרה הנס המיוחל, וההסכם לא נחתם, עדיין שום דבר לא אבוד. נותרו לנתניהו ולגנץ עוד 21 יום כדי לשגע את כולנו. לטובת גנץ, מוטב לו שההסכם נחתם הלילה. קשה לראות מה יעזרו לו 21 יום, ובטח לא בחירות. מצד שני, כדאי שנתניהו לא יבנה על הסקרים שהוא רואה בימים אלה. עד אוגוסט־ספטמבר העולם יכול לקרוס תחתיו. אל הקלפיות כבר לא יגיעו חולי קורונה, אלא למעלה ממיליון אנשים כמו אלה שהפגינו אתמול בחוף הצוק. אנשים שעולמם חרב עליהם, ושהמדינה לא נותנת להם שום תקווה.

כך או כך, דבר אחד ברור: יש רק אחד שיחליט איך כל הסיפור הזה יסתיים. ברצותו תהיה ממשלה וברצותו לא. קוראים לו בנימין נתניהו.