ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אוראל כהן
    7 ימים • 23.04.2020
    המצור של בר סימן טוב
    משה בר סימן טוב, "ברסי", המנכ"ל החזק של משרד הבריאות, הפך לסמל של סגר הקורונה בישראל, ולמי שדוחף למגבלות קשוחות, למרות המצב הכלכלי החמור. אלא שתחקיר '7 ימים' חושף שאותו בר סימן טוב, כשהיה בכיר באוצר - קיצץ ללא רחם את מערכת בריאות, ודגל באסטרטגיה של "הרעבה". אנשי בריאות, אוצר ופוליטיקאים בכירים מספרים על אדם רב–יכולות אך גם כוחני, שההתנהלות שלו בנושאים קריטיים, ובראשם בדיקות הקורונה, מעלה שאלות קשות. משרד הבריאות: "רצף של טענות שקריות"
    רונן ברגמן, איתי אילנאי, עידו שברצטוך

    לפני כחודש, ממש בשיאו של משבר הקורונה, הגיע אל המכון למחקר ביולוגי בנס־ציונה מכתב מפתיע. במסמך הקצר הוסבר שהמעבדה לזיהוי קורונה, הפועלת בתוך המכון, צריכה להפסיק את עבודתה לאלתר. הסיבה הייתה ביורוקרטית: מנהל המעבדה הוחלף, ולפיכך יש לשנות את נוסח הרישיון המאפשר את המשך פעילותה. על החתום היה משרד הבריאות.

     

    מנהלי המכון נותרו פעורי פה. מאז ראשית פברואר, ובהנחייתו הישירה של ראש הממשלה, הם עובדים במרץ על ייצור חיסון למחלה ששיתקה את העולם. במקביל, ובניסיון נוסף לתרום למאמץ הלאומי, הוסבה אחת ממעבדות המחקר במוסד המוערך, שעל פי פרסומים זרים עוסק גם בפיתוח נשק ביולוגי, למעבדה לזיהוי קורונה: בכל יום מפענחים אנשי המעבדה הזו מאות דגימות דנ"א של אזרחים, המסייעות במיפוי התפשטות המחלה ומספקות תמונת מודיעין קריטית למקבלי ההחלטות. והנה עכשיו, דווקא כשהבדיקות הללו כל כך חיוניות, משרד הבריאות בכבודו ובעצמו מורה להם לעצור, בשל עניין טכני פעוט.

     

     

    כשהמידע הזה הגיע לראש המל"ל מאיר בן שבת, הוא הוכה בהלם. רק כעבור כמה שעות ומספר טלפונים בהולים, הוסדר העניין והמעבדה שבה לפעילות מלאה. "ניערו את מי שהיה צריך לנער והרישיון הוחזר", אומר גורם המעורה היטב בפרטים. היו במכון כאלו שתהו כמה בדיקות חשובות ומצילות חיים היו יכולות להתבצע בשעות האבודות הללו.

     

    לדברי אותו גורם, שלילת הרישיון המוזרה, בעיתוי הקריטי ביותר, לא נבעה מסיבות טכניות בלבד. רק יום לפני כן, באחת מהישיבות של "קבינט הקורונה", פרץ ויכוח סוער בין שר הביטחון נפתלי בנט, לבין מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. הוויכוח היה סביב אחד הנושאים הבוערים בתקופת הקורונה: כמות הבדיקות. בנט דרש להגביר את מספר הבדיקות, כולל שימוש בגורמים מחוץ למשרד הבריאות, כמו המכון הביולוגי, שבאחריות משרדו. בר סימן טוב ומשרד הבריאות התנגדו. "באורח פלא, למחרת התאקל הזה (עם בר סימן טוב), מגיע המכתב למכון הביולוגי", אומר הגורם. "צריך להיות מאוד תמים כדי לא להבין מה עומד מאחורי זה".

     

    בר סימן טוב (עומד) בתדרוך ל"קבינט הקורונה". "בסוף ריכוזיות זו שליטה ושליטה זה כוח | צילום: קובי גדעון, לע"מ
    בר סימן טוב (עומד) בתדרוך ל"קבינט הקורונה". "בסוף ריכוזיות זו שליטה ושליטה זה כוח | צילום: קובי גדעון, לע"מ

     

    בחודשיים האחרונים הפך בר סימן טוב ("ברסי" בכינויו), לסמל המאבק בקורונה. כמעט לא עובר ערב מבלי שבר סימן טוב, בחולצה כחולה נצחית, עולה לשידור בטלוויזיה, משתתף במסיבת עיתונאים לצד ראש הממשלה, או סתם מככב בחיקוי שלו ב'ארץ נהדרת'. מפקיד בכיר אך אנונימי, הפך בר סימן טוב למזוהה כמי שמוביל את משרד הבריאות בראש אחד מהמשברים הבריאותיים והכלכליים הגדולים בתולדות המדינה.

     

    אלא ששורה של שרים בממשלה, בכירים בעבר ובהווה במערכות הבריאות והאוצר, חוקרים ומדענים, טוענים השבוע כי מאחורי החזות השלווה והקול המרגיע יש דמות קצת יותר מורכבת. אדם רב־כישרונות, אבל גם אגרסיבי, תאב כוח וסמכות, יהיר ולעיתים קרובות נקמן. יש המזהירים כי התנהלותו של בר סימן טוב מאחורי הקלעים מקשה לעיתים על התמודדות המדינה עם משבר הקורונה, והאירוע המוזר עם המכון הביולוגי ממש איננו הדוגמה היחידה לכך.

     

    רבים מהאנשים שהכירו אותו טוענים כי בר סימן טוב התאהב בדמותו התקשורתית כ"אביר המלחמה בקורונה" של ישראל, וכמי שלוחש על אוזנו של ראש הממשלה, ומסוגל בכמה משפטים להחמיר או להקל על הסגר. "כמעט כל ההתנהלות שלו במשרד הבריאות לאורך השנים, מכוונת לטיפוח הדמות שלו בתקשורת", אומר גורם שעבד עימו בעבר. "התדמית שלו מאוד חשובה לו".

     

    התדמית הזו עומדת כעת למבחן. מעדויות רבות שהגיעו בימים האחרונים לידי '7 ימים' מצטייר בר סימן טוב כמנהל ריכוזי, זחוח, שמסרב להקשיב לדעות הסותרות את דעתו שלו, לפעמים אפילו על חשבון בריאות הציבור. ההתנהלות הזו החלה עוד לפני שבר סימן טוב מונה למנכ"ל משרד הבריאות, וכיהן במשרד האוצר כאחראי על תקציבי הבריאות. שם, לאורך שנים, הוא נקט מדיניות שמכונה במשרד "הרְעָבה". משבר הקורונה תפס את מערכת הבריאות שבראשה עומד בר סימן טוב אחרי שנים של "הרעבה" כזו מצידו. יש גם לא מעט תהיות סביב ההתנגדות של בר סימן טוב להקלות בסגר, שמחולל עתה משבר כלכלי כבד.

     

    בר סימן טוב עם נתניהו וליצמן באחד מתדרוכי הקורונה. "אנשים כאלה יכולים לחמוק מכל ביקורת" | צילום: שלו שלום
    בר סימן טוב עם נתניהו וליצמן באחד מתדרוכי הקורונה. "אנשים כאלה יכולים לחמוק מכל ביקורת" | צילום: שלו שלום

     

    "הוא איש כוחני. תמיד חושב שהוא יודע הכל, תמיד צודק", אומר גורם. "הוא שומר קרוב אליו רק את מי שחושב כמוהו ומהנהן בראש ואומר כן", מוסיף בכיר לשעבר במערכת הבריאות. "הוא תמיד נותן לך תחושה שהוא יודע הכי טוב. אפילו בנושאי רפואה, למרות שהוא לא רופא", מצטרפת בכירה לשעבר במשרד הבריאות. "ברסי חושב שעשרה קבין של חוכמה ירדו לעולם", מסכם גורם ותיק במערכת הבריאות. "ושהוא קיבל 11 מתוכם".

     

    בר סימן טוב דוחה את הטענות הללו על הסף. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה (ראו מסגרת) כי "מדינת ישראל מתמודדת עם התפרצות הקורונה טוב ממרבית המדינות שאליהן אנו נוהגים להשוות עצמנו. האמירות העולות מן הכתבה הינן רצף של טענות שקריות".

     

     

    × × ×

     

    מפגין נגד הסגר. "צעד קדימה וצעד אחורה בלי חשבון | צילום: עמית שאבי
    מפגין נגד הסגר. "צעד קדימה וצעד אחורה בלי חשבון | צילום: עמית שאבי

     

     

    כמעט אין עוררין כי הקו התקיף שהוביל בר סימן טוב בתחילת המשבר, שכלל בין היתר את סגירת מערכות החינוך ונעילת השמיים בשלב מוקדם יחסית, תרם רבות להתמודדותה המוצלחת של ישראל עם הנגיף, ומנע כאן קטסטרופה בקנה מידה איטלקי. ואולם בימים האחרונים, עם המעבר משלב הבלימה לאסטרטגיית היציאה, מעמדו של בר סימן טוב התערער. התעקשותו הנמשכת להטיל מגבלות על האוכלוסייה, שבהתחלה התקבלה בברכה, מתפרשת כעת ככזו הפוגעת ביכולתה של ישראל להתגבר על המשבר הכלכלי. עם למעלה ממיליון דורשי עבודה ופגיעה אנושה במסחר ובתעשייה, יש הטוענים כי המשבר הכלכלי חמור בהרבה מזה הבריאותי.

     

    "בהתחלה, הניהול שלו את המשבר היה מוצלח", אומר גורם שהשתתף בדיונים האינטימיים ביותר שניהל ראש הממשלה סביב משבר הקורונה. "אבל איפשהו בדרך, דברים קצת היטשטשו. ברסי הוא איש מאוד מוכשר, אבל לא פתוח בעליל לשמוע דעות אחרות, הוא מאוד בגישת ה'אני ואין בלתי'. זה בא לידי ביטוי בעיקר ביחס שלו לסגר. הוא חושב שהסגר צריך להיות הרמטי ושהשיקול היחיד הוא שיקול בריאותי. עמדתו הייתה שצריך להשאיר את המגבלות ככל שניתן, לא להחזיר לפעילות מקומות עבודה, לא להחזיר את מערכת החינוך. אבל אי־אפשר לנהל את המשבר הזה רק בהיבט הבריאותי. זה משבר עם היבטים כלכליים דרמטיים".

     

    גורם בכיר מאוד אחר שהשתתף בדיונים בצמרת המדינה ואף נטל חלק בפעילות מרכז השליטה למלחמה בקורונה הפועל בתוך בית החולים תל השומר, מספר על הפחד המצמית מהוראותיו של הבוס. "הדרישות של בר סימן טוב לאסטרטגיית היציאה, להפסקת הסגר היו מטורפות. הוא אמר שרק אם מספר הנדבקים ביום ירד לעשרה, אז ישחררו את המשק לפעילות. אמרנו שזה לעולם לא יקרה, הרי עד שיימצא חיסון ימשיכו להידבק אנשים. אתה דן את כולנו לשבת לפחות שנה בבית. אז הוא הסכים להתפשר על 40. אחר כך לעלות ל־300, ובסוף ל־500. בימים האחרונים יש לנו בין 200 ל־300".

     

    מעבדה לבדיקות קורונה. "ברסי לא מצליח לעמוד ביעד שהציב לעצמו" | צילום: שאול גולן
    מעבדה לבדיקות קורונה. "ברסי לא מצליח לעמוד ביעד שהציב לעצמו" | צילום: שאול גולן

     

    אין ספק שכל ההחלטות הגדולות בנוגע לקורונה הן בסופו של דבר של ראש הממשלה נתניהו, והמשבר הכלכלי הוא בראש ובראשונה באחריות שלו. בר סימן טוב הוא דרג ביצועי ומייעץ, קבלת ההחלטות והנשיאה באחריות להן – הן של נתניהו. אבל עד לאחרונה, בר סימן טוב ונתניהו היו כמעט יחידה אחת. רק החלטות מעטות התקבלו בניגוד לקו התקיף שאותו הוא נוקט והתחזיות האפוקליפטיות של אנשיו. אבל בימים האחרונים, ככל שהתמקדותו של ראש הממשלה עוברת מהפן הבריאותי של המגפה להשפעותיה הכלכליות, התמיכה הבלתי מסויגת שקיבל בר סימן טוב מנתניהו, הולכת ונשחקת. "בהתחלת המשבר הוא הגיע לביבי עם תרחישי אימה ונגע בדיוק בנקודה שהכי מלחיצה אותו – הפחד. מאז ביבי הקשיב רק לו", אומר אחד השרים. "נתניהו מאוד זהיר בכל מה שקשור לחיי אדם, ויכול להיות שהתחזיות העגומות גרמו לו לחשוב שיש צורך במהלכים דרסטיים, וזה גרם לו לאמץ את ברסי", מצטרף גורם אחר הבקיא ביחסי הכוחות בתוך הממשלה. "חוץ מזה שברסי הוא מאוד מרשים. הוא משדר שהוא יודע, שולט בנתונים, מדבר בקור רוח. זה עושה את שלו".

     

    פרופ' אמנון שעשוע הגיש לראש הממשלה מודל שמנבא תמותה נמוכה בהרבה מנבואות הזעם של בר סימן טוב ואנשיו. שעשוע הראה כי אפשר ונכון לשחרר מהסגר אוכלוסייה בסיכון נמוך. "ילדים בבית ספר יסודי אפשר לשחרר, למשל", אומר שעשוע, "כי ההורים שלהם צעירים. "שישמרו על ריחוק חברתי וככה שומרים על התפשטות איטית". במשרד הבריאות ממש לא אהבו את הגישה הזו.

     

    פרופ' שעשוע, למה לא אימצו את המודל שלך?

     

    "יש שם אווירה חרדתית, שהיא גם יושבת טוב על מבנה האישיות של מקבלי ההחלטות שיש לנו כרגע, והיא זו שמובילה את הקונספציה. באים ומספרים לנו על אפוקליפסה של 100 אלף מתים, אבל זה לא מגובה בשום דבר שאנחנו יודעים עליו. זו קונספציה ששונאת סיכון, עם שולי ביטחון סהרוריים, שגורמים לכך שהמסקנות הן לא רלוונטיות. זה לא רק בר סימן טוב, זה גם מהמל"ל ומעוד גורמים. קונספציה אפוקליפטית חרדתית תפסה את האחיזה במדינה. הדבר היחיד ששמעתי בעניין הזה מבר סימן טוב, זה שהוא חושב שזה בלתי אפשרי לשמור על אוכלוסייה בסיכון גבוה, ולכן צריך להסתכל על כל האוכלוסייה כמקשה אחת. אבל אפילו לא ניסית, אז למה אתה ישר אומר בלתי אפשרי?"

     

    ומה אמרו מחוץ למשרד הבריאות?

     

    "כל השרים שדיברתי איתם, כולם, לא היה אחד שלא רצה לאמץ את המודל הזה. אבל בסופו של דבר כשזה מגיע לקבלת החלטות אז יצא מה שיצא".

     

    "צריך להבין איך זה מתנהל בפועל", אומר גורם המעורה במצב. "נתניהו בחדר שלו עם המצלמה, וברסי לוחץ צמוד לאוזנו. בגלל שברסי מתנגד נחרצות להגדלת היקף הבדיקות, נתניהו אפתי לנושא הזה. ראש הממשלה היה צריך לדפוק על השולחן. ברור לכל העולם, גם למומחים, שאם היו יותר בדיקות, היה אפשר לפתוח מחדש את הכלכלה. זה היה נותן אינדיקציה מהימנה. אני מקווה שבשלב מסוים ביבי יתעורר".

     

    ייתכן שהוא כבר מתעורר. "עד עכשיו נתניהו הגן על ברסי כשנכנסו בו, נתן לו הרבה מקום בדיונים, הציג לו הרבה שאלות והיה מבקש לשמוע את דעתו עליהן", אומר גורם אחר המשתתף בדיוני הממשלה. "ראו שהוא רוחש לו הרבה כבוד, ושברסי נמצא בצוות שמנהל את העניינים בצורה הכי אינטימית. אבל בדיון בשבוע שעבר, ברסי היה מכונס בעצמו וכמעט לא דיבר. שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, נכנס בו בכל הכוח וביבי לא הגן עליו. יכול להיות שנתניהו כבר מיצה אותו".

     

    במשרד הבריאות יש הטוענים שגם השר יעקב ליצמן, שמינה את בר סימן טוב למנכ"ל והעניק לו גיבוי נרחב עד היום, מאס בעבודה הישירה של המנכ"ל הדומיננטי שלו מול נתניהו. "ליצמן לא אוהב להיתפס כחלש, ועוד פחות מזה – שעוקפים אותו", אומר בכיר שעוסק בניהול המשבר. "בשבועות האחרונים, גם כשהוא היה חולה בביתו, הוא ראה את הקשר של נתניהו ובר סימן טוב הולך ומתהדק, וזה לא מצא חן בעיניו. ימים יגידו מה יעלה בגורל מערכת היחסים של השניים".

     

    מי שקפצו על התקררות היחסים בין נתניהו לבר סימן טוב כמוצאי שלל רב, הם שרי הממשלה, שלאורך התקופה האחרונה הרגישו שהם מודרים ממערכת קבלת ההחלטות. "חלק מהבעיה של ברסי, זה שהוא התמכר לעבודה הישירה מול ביבי", אומר גורם המכיר מקרוב את עבודת הממשלה. "המעמד שביבי נתן לו ייצר מצב שבו השרים, המנכ"לים, הפרופסורים, משמשים בגדר תפאורה בלבד. כל מי שהוא לא ברסי ולא ביבי, לא נחשב. ברסי רואה בעצמו מעין שר־על. אתה רואה את זה בצורה שהוא מדבר לשאר האנשים בדיון, בגלגולי העיניים שלו, בכך שהוא מדבר ישירות לראש הממשלה. הוא לא נותן את הכבוד הראוי לכל עמדה שנשמעת בחדר, גם אם זו עמדה של מישהו בכיר ממנו. בשלב מסוים, אחד השרים אמר בדיון שהתנהל בווידיאו קונפרנס, מבלי שברסי שמע, 'מה זו החוצפה הזו? הוא שכח שהוא בסך הכל פקיד ואנחנו השרים?'"

     

    בצוות הממשלתי המצומצם לטיפול במשבר הקורונה נמצאים השרים ארדן, בנט, כחלון, ליצמן, שטייניץ ולרוב גם דרעי. "אני מעריך שבפורום הרחב של הממשלה, ברסי זוכה להערכה, אבל זה רק כי הם לא נחשפים אליו בצורה אינטנסיבית", אומר אדם שהשתתף בדיוני הפורום הזה. "בפורום המצומצם, הוא מנהל דיונים ארוכים ומאבד לפעמים את הרסן, מתקשה להשאיר את המסכה. הוא יכול להיות מאוד רציני, מאוד מעמיק, אבל הוא לא יכול לבוא בגישה שכל השכל נמצא אצלו.

     

    "פעם אחת, למשל, הוא אמר שמה שהוא אומר זה על דעת מומחים, אבל אז התקילו אותו עם דעות של מומחים שאומרים את ההפך המוחלט. אחד השרים אמר לו בדיון: 'שנינו יכולים להסתכל על אותה תמונה, וכל אחד יתאר אותה אחרת, לא בהכרח התמונה שאתה מביא לשולחן היא התמונה היחידה'. דרעי שאל באחד הדיונים: 'מה שאתה אומר עכשיו זו הנחת יסוד או דעה?' כי לא תמיד ניתן להבחין אצל ברסי. בדיון אחר ארדן אמר, 'לא יכול להיות שיש עמדה אחת ואי־אפשר לערער עליה'. העמדה האחת היא העמדה של ברסי, כמובן".

     

     

    × × ×

     

     

    אדם שהחזיק בתפקיד בכיר מאוד במשרד האוצר ויש לו הרבה מאוד "שעות ברסי", אומר השבוע את הציטוט המדהים הבא: "ברסי כל הזמן דוחף לצעדים מאוד קיצוניים של סגר על הציבור מפני שהוא יודע יותר מכל אחד אחר כמה מערכת הבריאות לא מוכנה למצב של מגפה. והסיבה שהוא יודע יותר טוב מכל אדם אחר היא בגלל שהוא יצר את המצב הזה, יש לו אחריות שלמה עליו".

     

    בר סימן טוב (43) נכנס בשערי בניין משרד האוצר בירושלים עוד כשהיה סטודנט לתואר ראשון בכלכלה בתחילת שנות האלפיים. "נער האוצר" הצעיר מחולון זכה לקידום מטאורי באגף התקציבים: רכז תחום רווחה, אחר כך רכז תחום בריאות, ובפברואר 2010 מונה לסגן הממונה על התקציבים באוצר, ולמעשה שלט על כל תקציבי הבריאות והרווחה. זו גם התקופה שבה הכיר מקרוב את ראש הממשלה נתניהו.

     

    מקורות שעימם שוחחנו מספרים שבר סימן טוב היה שונה ממרבית הממונים באוצר. כל ממונה על תחום ("רפרנט" בלשון המשרד) מנסה למצוא איזון בין צרכים לבין כסף. "אבל ברסי היה רדיקלי", אומר המקור הבכיר מהאוצר לשעבר. "אפילו הרפרנטים של משרד הביטחון, ששם המאבק על התקציב מול צה"ל הופכים למלחמת עולם שלישית, היו מדי פעם מצדיקים את הדרישות, ואומרים פה אסור לגעת בתקציב, פה אפילו צריך להוסיף כסף. בסופו של יום הג'וב שלהם זה לא רק לחסוך כסף, אלא גם להבין מה חשוב ומה לא חשוב".

     

    ובר סימן טוב?

     

    "לברסי הייתה תפיסת עולם שלמה שאמרה שאת מערכת הבריאות צריך להחזיק כל הזמן במצב של רעב, כי זה יכריח אותה להתייעל. הוא היה מאוד קיצוני בדבר הזה. וכשאני מסתכל עליו היום ועל איך הוא מתנהל, אני מרגיש עליו את האשמה. הוא לא בחור רע והוא אדם עם יכולות רבות. אבל מעניין להסתכל איך היום הוא משלם מחיר על התפיסה שלו בתקופה שהוא היה באגף התקציבים".

     

    גם רן סער, מנכ"ל קופת החולים מכבי, סבור כי משרד הבריאות דחף לסגר קיצוני, משום שלמערכת הבריאות אין יכולת להתמודד עם התפשטות רחבה של המגפה. "מערכת הבריאות עומדת על כרעי תרנגולת", הוא אומר. "בתחילת המשבר לא היו לנו מספיק מכונות הנשמה, המחלקות הפנימיות מפוצצות, המיונים מפוצצים. לו מערכת הבריאות הייתה במצב שונה ביומיום, הדבר היה מוליד יכולת אחרת לחלוטין להתמודד עם אפשרות של התפרצות אדירה של הווירוס".

     

    רבים טוענים שלמצב שבו תפסה הקורונה את מערכת הבריאות יש כתובת עיקרית: משרד האוצר, בשנותיו של בר סימן טוב שם. יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, אומרת שבר סימן טוב הוא "ספץ, מומחה אדיר", אבל יש לה לא מעט ביקורת: "ברסי בא עם גישה שמערכת הבריאות היא המערכת היעילה ביותר בעולם. מבחינתו, אנחנו משקיעים 7.4 אחוזים מהתמ"ג (לעומת 9 אחוזים בממוצע במדינות ה־OECD), ובסופו של דבר יש לנו תוצאות נהדרות, כמו למשל תמותת תינוקות נמוכה, תוחלת חיים גבוהה. אלו מדדים אובייקטיביים, שמראים באמת על מערכת בריאות נהדרת. ואם המערכת מאוד־מאוד יעילה, אסור להוסיף לה כסף. הוא אגב שיכנע בגישה הזו גם את נתניהו, שהחל להתפאר כי אנחנו משקיעים הרבה פחות ממדינות אחרות והתוצאות שלנו הן בין הגבוהות בעולם".

     

    והן לא?

     

    "הנתונים האלה מראים רק חלק מהסיפור. המערכת היא נהדרת בגלל כוח האדם, אבל היא הולכת ונעשית יותר ויותר ענייה, ובסופו של דבר נשענת יותר ויותר על המערכת הפרטית".

     

    בתפקידו באוצר, בר סימן טוב החל לקדם גישה מעניינת לנושא הבריאות: ככל שההיצע גדל, כך גם הביקוש עולה. זו גישה מוכרת בתחום כלכלת הבריאות, שלפיה אם תבנה יותר מחלקות, הן ממילא יתמלאו. תתקצב יותר מיטות אשפוז? הן לא תישארנה ריקות. לא משנה מה, תמיד יהיה חסר. אז עדיף לחסוך. "מי שבונה את המודלים והתיאוריות של כלכלת הבריאות הם החבר'ה הצעירים באוצר שלפעמים משתלטים על המערכת עם התיאוריות שלהם", אומר אלי דפס, לשעבר מנכ"ל קופת חולים הכללית. "הקבוצה הזו, שהיא מאוד דומיננטית, השתלטה על השיח באוצר. הם האמינו באמונה שלמה שיותר כסף לא מביא יותר בריאות, והובילו את מקבלי ההחלטות לבלום את מערכת הבריאות".

     

    רביב סובל, הממונה לשעבר על התקציבים, שהיה הבוס של בר סימן טוב, לא מסכים עם הביקורת הזו. "בתור מי שהיה מנהל שלו, בר סימן טוב היה אדם חרוץ, מיומן ומקצועי. הוא הוביל את מחאת הרופאים בצורה רגישה מאוד בסיטואציה לא פשוטה שכללה שביתות רעב. הוא אדם ערכי שהיה חשוב לו לשמור על תקציב המדינה ולדאוג לדברים בכל כוחו".

     

    אבל במשרד הבריאות ראו את הדברים אחרת. אחד מבכירי משרד הבריאות לשעבר אומר: "הגישה של האוצר הייתה לראות במשרד הבריאות הוצאה. הם לא ראו בכסף הזה השקעה, לא האמינו שאם ישקיעו יותר, יקבלו איכות גבוהה יותר ולכן צריך לרסן, כי לטענתם יש הרבה שומנים במערכת. בסופו של יום צריך להגיד את האמת: אגף התקציבים ראה את חוק בריאות ממלכתי כדבר הכי גרוע בעולם, ועשה את הכל כדי לטרפד את החוק הזה ולהרוס אותו. ולכן הרעיב בכוונה את המערכת".

     

    בר סימן טוב, לעומת זאת, נוהג לומר שבתקופתו באוצר תקציבי הבריאות דווקא עלו. גם השבוע, מקור בכיר במשרד הבריאות, שמקורב לבר סימן טוב אומר כי המנכ"ל, "גאה במה שעשה באוצר וגאה במה שעושה כיום במשרד הבריאות. הוא סבור שבכל תפקיד אתה אמור לייצג אינטרס לאומי שונה. באגף התקציבים הייתה לו אחריות לא רק על הבריאות אלא גם חינוך, רווחה ותעסוקה ויש אינטרס שתקציב המדינה יהיה בנוי לפי היעדים שהציבה הכנסת והממשלה. הרי לא בר סימן טוב קובע את התקציב או המסגרת או הגירעון. זה הממשלה והכנסת ואגף תקציבים צריך לוודא שכולם ישחקו בתוך המגרש הזה. בתוך משרד האוצר, דווקא בר סימן טוב היה הסנגור הגדול של הגדלת תקציב הבריאות".

     

    והוא צודק: התקציבים אכן עלו, אבל ממש לא ביחס לגידול באוכלוסייה ולהזדקנות שלה. למעשה, בתקופת בר סימן טוב, קופות החולים תוקצבו רק בכ־45־60 אחוז מהצרכים האמיתיים שלהן ביחס לגידול והזדקנות האוכלוסייה בכל שנה. "באוצר, בר סימן טוב והצוות שלו אמרו לנו שעבור אדם בן 75 נקבל 10,000 שקל בשנה, למרות שהוא עולה 15 אלף שקל", אומר דפס. "גם כשהצלחנו להראות להם שהוא עולה יותר ממה שהם נתנו, המדינה התעלמה. התזה שלהם הייתה שגם אם נפתח עוד עשר מחלקות פנימיות, הן תהיינה מלאות. אז בואו לא נפתח".

     

    שאלת הגידול באוכלוסייה הוותיקה – זו שעכשיו בסיכון מיוחד בגלל הקורונה - עלתה שוב ושוב בכל הדיונים עם בר סימן טוב באוצר. "חזרנו וניסינו לשכנע אותו שבמדינת ישראל האוכלוסייה מזדקנת בקצב מואץ ולכן צריך יותר השקעה בבריאות", אומר ד"ר ליאוניד אידלמן, לשעבר יו"ר הר"י (ההסתדרות הרפואית), יריב ותיק של בר סימן טוב. "הוא חזר ואמר שיש לנו אוכלוסייה צעירה. אבל עוד לפני משבר הקורונה, הוא בעצמו הרים דגל ואמר שהמערכת צריכה יותר כסף כי האוכלוסייה מזדקנת. כשאמרנו לו את זה בשנת 2011, הוא ממש צחק בפנים שלנו".

     

    התוצאה? "הפעילו עלינו כאלה מספריים על הבריאות, כך שירדנו במדדים מתחת למדינות כמו פולין או אוקראינה", מספר רן סער, מנכ"ל מכבי. "ירדנו מתחת לכל מיני מדינות, שאתה אומר, 'ירחם עלינו השם, איך אנחנו נמצאים מתחת למקסיקו במדדים?"

     

    אבל המקור במשרד הבריאות שמקורב לבר סימן טוב לא מסכים. "המערכת לא שבורה ולא הרוסה, מתפקדת מצוין וסוג של נס מקומי. זו אחת ממערכות הבריאות הטובות בעולם וללא ספק המערכת הציבורית הכי טובה בישראל, בטוח האזרחית. היא מדהימה. היא רעבה, היא חנוקה, היא צריכה הרבה יותר, יש לה קשיים, היא כמעט מגיעה לאי־ספיקה, אבל היא מדהימה ומצוינת. ודווקא בגלל שהיא כל כך טובה, מגיע לה עוד תקציב".

     

    × × ×

     

    "הרְעָבה". זה המושג שרבים מהבכירים שעימם שוחחנו משתמשים בו. רבים מהם טוענים כי בתקופת בר סימן טוב באוצר, מדיניות ה"הרעבה" של משרד הבריאות הקצינה והשתכללה. ה"הרעבה" לא הייתה רק בגודל התקציבים עצמם, אלא גם בתזמון שלהם. "התפיסה של ברסי הייתה לא רק שלא צריך להגדיל את תקציב הבריאות בהתאם לגידול האוכלוסייה, אלא גם לתת את הכסף לאט ככל האפשר", מסביר הבכיר לשעבר באוצר. "כלומר, להחזיק את הכסף באוצר וכל הזמן לוודא שהחבל מתוח. אחרת, כך אמר, המערכת הזו מפסיקה להיות יעילה. ונעשו שם דברים שלא יתוארו מבחינה זו".

     

    הבכיר מביא כדוגמה את ההחלטה לתת את הכסף לקופות החולים רק בסוף השנה, לא בתחילתה, "והכל כדי להחזיק אותם on a short leash", כדבריו.

     

    במערכת הבריאות זעקו, נלחמו, הרימו קול. מתישהו, גם בכנסת התחילו להבין שמשהו פה לא מסתדר. בדצמבר 2013 זומן בר סימן טוב לתת תשובות בוועדת הבריאות של הכנסת. הדיון הטעון התלהט, אבל בר סימן טוב שמר על ארשת פנים שקולה ומחושבת, זו שכל צופה טלוויזיה בישראל למד להכיר בשבועות האחרונים. הוא הסביר שבעצם במערכת הבריאות אין מחסור, שזה פייק־משבר. "יש במערכת הבריאות הרבה גורמים שהיו רוצים לראות אמירות שמערכת הבריאות הציבורית קורסת כי הרבה גורמים מרוויחים מזה", אמר. אחר כך הפציץ את הנוכחים בשורה של נתונים וסטטיסטיקות להוכיח את טיעוניו.

     

    יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, חתך את ההסבר של בר סימן טוב. "אני יכול לתת לך להמשיך לנאום לנו כך", אמר. "החבר'ה שואלים אם אתה מסתלבט עלינו... אתה מדבר בסיסמאות". 

     

    בר סימן טוב: "אני לא מדבר בסיסמאות".

     

    ח"כ כץ: "...אתם לא יודעים לספק לאזרחי מדינת ישראל את הסחורה, ואתם מדברים בסיסמאות שאחרים אשמים. קחו את האחריות עליכם. אם אתם לא נותנים (כסף), תבואו ותאמרו שאתם לא נותנים כסף לחולים, בידיעה שאתם מורידים את תוחלת החיים. תאמרו שאתם לא נותנים כסף ויודעים שעוד אנשים היו יכולים לחיות".

     

    לא כולם באוצר היו שותפים לתפיסות ה"הרעבה" של בר סימן טוב. גורם באוצר מספר כי מעט לאחר שמיכל עבאדי־בויאנג'ו מונתה לחשבת הכללית ב־2011 – אחרי שבעברה כיהנה כסמנכ"לית משרד הבריאות – החל להיווצר בין השניים עימות סביב נושא תקציב הבריאות. החשבת הכללית האשימה את בר סימן טוב שהוא "מקלקל שיווי משקל עדין במערכת הבריאות", בכך שיוצר גירעונות עצומים, כדי להפוך את המערכת תלויה בו ובמוצא פיו. אלא שהיא עצמה לא ממונה על בר סימן טוב. מי כן? הגורם אומר כי הממונה על התקציבים אז, גל הרשקוביץ, "לא השתלט על ברסי. ברסי איש מאוד מסוכן, שפעל באופן שהרס את מערכת הבריאות. בגלל האופי שלו, הרצון שלו שכולם יעלו אליו לרגל, ושכולם יבואו אליו והרצון לשמר את הכוח, הוא הגביר משמעותית את שליטתו של האוצר במערכת והוציא אותה מאיזון". הגורם אומר כי בעקבות הדברים הללו, עבאדי־בויאנג'ו פנתה לשני שרי אוצר ואמרה להם שצריך להגדיל את תקציב מערכת הבריאות, אך נבלמה בידי בר סימן טוב. אגב, עד היום יש לא מעט דם רע בין השניים.

     

    מדיניות ה"הרעבה", מתברר, ננקטה גם בנושא ההיערכות לשעת חירום. רעידת אדמה, מלחמה או קורונה, כדי להיות מוכנים לכל תרחיש צריך כסף. הגיוני? גם נועז בר ניר, לשעבר סמנכ"ל הכספים של קופת חולים כללית והיום מנכ"ל כללית, חשב כך. הוא ניסה להילחם על מוכנות הקופה שלו לחירום עוד בשנת 2008. "ישבנו אני ובר סימן טוב במרכז של משרד הבריאות לחירום", הוא נזכר. "ביקשתי ממנו כסף לשעת חירום. אמנם לא לקורונה, אבל לשעות מלחמה. להשקעה במערכת. הוא אמר לי שאין כסף, ביקש שאקצץ בשירותים אחרים וזרק לי מיליונים בודדים. זה סכום מצחיק, שאפילו לא כיסה עשירית ממה שביקשתי".

     

    עוד בשנים שבהן שר הביטחון היה משה יעלון, הוא הטיל על בכיר במשרדו לבחון את מדיניות ההיערכות של משרדי הממשלה לשעת חירום. "אני יכול להגיד שהיו לי מספר מפגשים גם עם השר ליצמן וגם עם המנכ"ל בר סימן טוב לאורך השנים", מספר הבכיר. "הם טענו שוב ושוב שבמגבלות התקציב שיש להם, היכולת של משרד הבריאות להיערך לחירום היא נמוכה ביותר".

     

    ומה ענית להם?

     

    "שזו חובתם. אמרתי: חבר'ה אתם לא ערוכים".

     

    "בסוף כשאתה מרעיב את המערכת אי־אפשר להתכונן באמת להתפרצות של מגפה כלשהי או למצב חירום אמיתי", מוסיף גורם לשעבר במשרד הבריאות. "ראינו שלקופות החולים לא היה ציוד מיגון מוכן, ושחלק מהציוד שהן קיבלו ממשרד הבריאות לשעת חירום מתפורר ופג תוקף. זה קרה בגלל שלא היה כסף במערכת. כשאתה מרעיב את המערכת, היא משקיעה את הכסף במה שאקוטי לעכשיו ולא במה שיקרה בעתיד".

     

    ב־2015 מונה בר סימן טוב למנכ"ל משרד הבריאות. הראשון בתפקיד שאיננו רופא. במערכת הבריאות זעמו והגישו בג"ץ נגד המינוי. בג"ץ הכשיר את המינוי החריג, ומאז בר סימן טוב הוא האיש החזק של מערכת הבריאות בישראל. "צחקנו במשרד כשליצמן הביא אותו", מספר גורם בכיר לשעבר במערכת. "הבדיחה היא שאתה לוקח את האדם שהרעיב את המערכת באגף תקציבים ושם אותו להיות אחראי על מערכת הבריאות".

     

    כמנכ"ל משרד הבריאות קרה שהוא נאלץ להתמודד מול יורשיו באוצר?

     

    "כן. היה לו מאוד קשה מול האוצר. כשהוא ביקש מודל תקצוב לבתי חולים ענו לו: על מה אתה מדבר? אתה בעצמך לימדת אותנו לא להסכים לדבר כזה. למה שהאוצר יתכופף עכשיו כשפתאום הוא המנכ"ל? הוא חינך דורות של רכזי בריאות ורפרנטים לדרך מסוימת, למה שהם ישנו את דרכם, בגלל שהוא עכשיו מנכ"ל משרד הבריאות?"

     

    ואז הגיעה הקורונה.

     

    × × ×

     

    אין מקום שבו הריכוזיות ושיטות הניהול של בר סימן טוב באות לידי ביטוי בצורה מובהקת יותר מאשר בסוגיית הבדיקות. לאורך כל הדרך אימץ המנכ"ל את הגישה שעל פיה יש להתרכז בביצוע בדיקות לבעלי סימפטומים של המחלה, ולא בבדיקות סקר כלליות באוכלוסייה. זאת גם כאשר מומחים בתחום טענו שהגישה הזו אינה נכונה.

     

    לדברי בכיר לשעבר במערכת הבריאות, אחד החששות של בר סימן טוב היה שאם הוא יאפשר להרחיב את ביצוע הבדיקות, השליטה בנתונים תזלוג מידיו לגופים אחרים. "מה ההיגיון בכך שמד"א אחראי על ביצוע הבדיקות?" הוא אומר. "הרי לקופות החולים יש פריסה רחבה של מרפאות ומעבדות בכל הארץ, ולכאורה הגיוני שהן ייקחו חלק בבדיקות. אבל ברסי העדיף שמד"א ינהלו את זה, כי מד"א זה גוף ריכוזי, שהרבה יותר קל לשלוט בו מאשר בקופות החולים, שהן מאוד דעתניות ועצמאיות. בסוף ריכוזיות זו שליטה ושליטה זה כוח".

     

    גם כאשר משרד הבריאות הסכים לבסוף להגדיל משמעותית את מספר הבדיקות, הוא התקשה לעשות זאת: כבר ב־27 במארס, בעקבות הנחיית ראש הממשלה, הוציא המשרד הודעה לתקשורת, על פיה יעלה את מספר הבדיקות מ־6,000 ל־30 אלף בתוך שבועיים. בינתיים עבר כמעט חודש והמספרים עוד רחוקים משם.

     

    "בנושא הבדיקות אפשר לראות איך שיטת הניהול של בר סימן טוב פוגעת בו", אומר גורם לשעבר במשרד האוצר, המכיר אותו היטב מתקופתו שם. "כל תחום הלוגיסטיקה והתפעול של העברת הבדיקות לא מתרומם. ברסי מאוד ריכוזי, ולכן לא ניצלנו את הסגר כדי לשפר את מצבנו. הסגר נועד כדי שתהיה לנו תשתית נתונים, שאותה היינו צריכים לייצר על ידי בדיקות מהירות, אבל הוא נכשל בזה. הוא טעה בקונספציה. הוא אמר שלא צריך הרבה בדיקות, וגם אחרי שהוא הסכים להגדיל את כמות הבדיקות, הוא לא מצליח לעמוד ביעד שהוא הציב לעצמו. חד־משמעית: הריכוזיות שלו מתבטאת בכשל לנהל את האירוע. בר סימן טוב הוא בחור אינטליגנט בעל יכולת ביטוי ותקשורת טובה מאוד, אבל הרבה פעמים הוא לא יורד לפרטים הקטנים".

     

    המלחמה בבדיקות הגיעה לעיתים לכדי אבסורד, כמו בסיפור של המכון הביולוגי, אבל לא רק. מקרה נוסף התרחש עם חברת 'מיי הריטג'', שמתמחה בבדיקות דנ"א. לפני כחודש הצליחה החברה הפרטית להטיס לישראל, על חשבונה, 66 אלף מטושים לביצוע בדיקות קורונה. שבוע אחר כך, כבר הצהירה החברה שהיא מגייסת 150 עובדים למעבדת קורונה חדשה, שאותה תקים בפתח־תקווה בשיתוף ענקית הגנטיקה הסינית BGI. המטרה הייתה להשתמש במכונות המשוכללות של הסינים ובידע שצברו הישראלים, כדי להגדיל משמעותית את מספר בדיקות הקורונה בישראל. צעד כזה יכול לסייע מאוד להחלטה על הקלות בסגר. "חברת מיי הריטג' מתחייבת שזהו מיזם לא למטרת רווח", הבטיח המנכ"ל גלעד יפת. "כשאנחנו נסיים להחזיר את ההשקעה הראשונית, אם יהיה רווח מהבדיקות, נתרום אותו לרכישת ציוד הכרחי לבתי החולים בישראל".

     

    על פי התוכנית, המעבדה החדשה הייתה אמורה לקבל מהמדינה תשלום לביצוע 10,000 בדיקות ליום, ובהמשך לצמוח ל־20 אלף. זאת בשעה שבישראל בוצעו רק כ־5,000 בדיקות יומיות. שורה תחתונה: מדובר בגידול דרמטי בבדיקות של פי ארבעה.

     

    אלא שזמן קצר אחר כך נסוג לפתע משרד הבריאות מההבנות והפרויקט נזרק לפח כמו מטוש משומש. "זו השתלשלות עניינים הזויה", אומר גורם המקורב להנהלת מיי הריטג'. "אחרי שהתחילו לגלגל את העניין עם המעבדה, חתמו על מזכר הבנות. בחברה התחילו לרוץ כמו מטורפים, עבדו 24 שעות מסביב לשעון, ושלושה ימים אחרי החתימה הם מקבלים הודעת ווטסאפ מפרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שמבקש לעצור את כל הדבר הזה, בלי שום הסבר. בווטסאפ! בהנהלת מיי הריטג' באו חדורי ציונות, עשו מה שיכלו, ובסוף קיבלו ממשרד הבריאות תחושה לא טובה. החברה השקיעה שני מיליון שקל מכספה בפרויקט הזה, ואז משרד הבריאות עושה צעד קדימה וצעד אחורה בלי חשבון".

     

    לדברי גורמים הבקיאים בפרטים, השטח שהושכר לצורך הקמת המעבדה עדיין זמין, וניתן להתחיל ולהפעיל אותה תוך זמן קצר יחסית, אם רק יינתן האות. אלא שכעת, במיי הריטג' כבר לא בטוחים שהם רוצים להסתבך עם משרד הבריאות. "וזה", אומר הגורם המקורב להנהלה, "במיוחד אחרי שהם ראו מה קרה למכון ויצמן".

     

    × × ×

     

    מכון ויצמן ברחובות, כידוע, הוא מגופי המדע והמחקר הבולטים בישראל ובעולם. כשפרץ משבר הקורונה, גם שם התגייסו למאבק, והחליטו להקדיש משאבים לנקודה הקריטית ביותר: הבדיקות. גם הפעם העניינים התחילו ברגל ימין, ובעקבות פניית המכון למשרד החל שיתוף פעולה, שבמהלכו הסבו במכון מעבדות מחקר למעבדות לבדיקת קורונה. אלא שבשבוע שעבר עלו היחסים בין הצדדים על שרטון. זה קרה לאחר ש־14 דיירים מאשדוד, שנבדקו לקורונה במכון וייצמן נמצאו חיוביים, ונשלחו לבתי חולים, שם היו בסכנה לחשיפה מהמחלה. בבית החולים התברר שהם כלל לא חלו. עוד 32 דיירים בבתי אבות באשקלון נבדקו ואובחנו כחולים, וגם כאן הבדיקות החוזרות הצביעו על טעות.

     

    במשרד הבריאות זעמו, ובצדק. אנשי המכון טענו שמדובר רק בחמש בדיקות שגויות, אבל התרעמו על הדרך שבה התמודד משרד הבריאות עם הבעיה: תדרוך עיתונאים נגד מכון ויצמן, האשמה שהאישור לביצוע הבדיקות במכון נעשה רק בגלל "לחץ עוצמתי" של המכון, וטענות מצד "בכירים" שהמכון פועל בצורה לא מקצועית. במכון ויצמן לא נותרו חייבים. "התחמקות מאחריות ו'חיפוש אשמים', מקומם לא יכירם בתחומי המדע והרפואה", אמרו במכון ויצמן וכיוונו לבכירי משרד הבריאות. כך או כך, מאז לא מבוצעות עוד בדיקות קורונה במעבדה במכון וייצמן.

     

    זה לא היה החיכוך היחיד בין המכון ולאנשיו של בר סימן טוב. שני חוקרים בכירים במכון, פרופ' ערן אלינב ופרופ' עידו עמית, פתחו מערכת חדשה לביצוע בדיקות קורונה, אשר מסוגלת לבצע בדיקות בצורה מדויקת ומהירה. זה אולי נשמע כמו משהו שמשרד הבריאות צריך לקפוץ עליו, אבל במכון כבר מחכים יותר מחודש לאור ירוק להתחיל להריץ את הבדיקות.

     

    כשביקשנו לברר עם אנשי מכון ויצמן מה קרה שם, הם סירבו בנימוס. גורם המעורה בפרטים אומר שלאורך כל דרך החתחתים, במשרד הבריאות הערימו קשיים על אישור המערכת, ואפילו סירבו להעניק לחוקרים דגימה של הנגיף כדי שיוכלו לכייל את מכשירי המדידה. "מה שמשרד הבריאות עושה לא ברור. אם רק יפתחו את הבדיקות, אפשר בתוך שבועיים לסדר מאה אלף בדיקות ביום. כל יממה שאנחנו מפסידים זה עוד אנשים שמאבדים את הפרנסה שלהם".

     

    וזה לא נגמר במכון ויצמן. גם באוניברסיטת תל־אביב – עוד גוף שאין עוררין על יכולותיו המדעיות – ביקשו גם לתרום את חלקם למלחמה במגפה. לפני כחודש וחצי החליט פרופ' אריאל מוניץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית להסב את אחת ממעבדות המחקר באוניברסיטה למעבדת קורונה. "כשהבנו שיש צורך בביצוע מסיבי של בדיקות במדינת ישראל, נרתמנו", הוא אומר. "פירקנו את המעבדה שלנו לחלוטין ובנינו אותה מחדש בסטנדרט הרבה יותר מחמיר, בכפוף לתרשים זרימה של בדיקות קורונה. כל הכסף וכל המאמץ הזה הושקעו פרו בונו בידי האוניברסיטה, בלי לדעת שמשהו יחזור אלינו בחזרה".

     

    עד היום מחכה מוניץ לאישור להתחיל לעבוד, אך זה מבושש להגיע. "זה לקח להם זמן, אבל בשלב מסוים, הם הפכו תקליט ואמרו לנו, 'אוקיי, אתם יכולים להתחיל, רק תצטרכו לעשות כמה דברים'. מאז ועד היום זה מה שאנחנו עושים". כך למשל, דרשו מהמעבדה לעמוד בהנחיות סופר־חשובות בתקופת חירום, למשל החובה להציב שילוט במעבדה, כמו השלט "כניסה" מעל הכניסה. כן, מה שקראתם.

     

    "אני מבין את שיטות העבודה, אבל לפעמים צריך קצת לוותר על הרגולציה, לא במחיר הרה אסון", אומר מוניץ. "אם מעבדה במשרד הבריאות מאושרת רק כי יש לה איקס שלטים, זה לא קריטי. זה לא מה שיפגע באיכות הבדיקות". לדבריו לאורך הדרך עלו עוד ועוד דרישות של משרד הבריאות. "כל מיני דברים שלכאורה היינו יכולים כבר לפתור לאורך הדרך הארוכה", הוא אומר. "אני למעלה מחודש אומר לסטודנטים שעובדים במעבדה סביב השעון שמחר מתחילים לקחת דגימות ושלא יעשו תוכניות. אבל אתה לא יכול לשמור אנשים במצב של צו 8 תמידי. אתה רואה לאט־לאט איך שהמוטיבציה נשחקת, וזה מתסכל".

     

    איבדנו זמן יקר?

     

    "ימים יגידו. יכול להיות שעם המידע שהיינו אוספים, היינו היום במקום אחר, והיינו יכולים להסיר את הסגר יותר מהר. אל תשכח שחלק מההחלטות שמשפיעות ברמה הכלכלית והחברתית בצורה דרסטית, וילוו אותנו לחודשים אם לא שנים קדימה, התקבלו על סמך הידע על שיעור הנדבקים באוכלוסייה. ככל שאתה יודע להעריך את הנתון הזה יותר טוב, תדע לקבל החלטה יותר משמעותית. הסכמנו לשלם מחיר כלכלי מסוים, שייתכן שהיינו יכולים להסתדר עם חצי ממנו. היכולת לקחת ההחלטות נפגמה, כי אין את המודיעין בזמן אמת. תחשוב מה היה קורה אם אתה משחרר את המשק, אפילו מ־15 אחוז ל־30, שבועיים מוקדם יותר? יש לזה משמעויות אדירות. פה אני חושב שיכול להיות שפיספסנו".

     

    בר סימן טוב מודע לקשיים בהקמת המעבדה?

     

    "הוא רצה להתעדכן מה קורה והעברנו לו עדכונים. אני חושב שהיה מקום להגיד: 'חבר'ה, יש פה משאב, בוא נעשה את זה מהר', אבל אני לא מכיר את תהליך קבלת ההחלטות במשרד הבריאות. בכל מקרה, אם הוא אמר את זה למישהו, זה לא חילחל אלינו".

     

    × × ×

     

    לפני כחודש התאגדו כמה עשרות רופאים בכירים, מנהלי מחלקות ויחידות בבתי החולים, וחתמו על מכתב חריג מאוד. שמו של בר סימן טוב לא הוזכר בו, אבל היה ברור למי הדברים מכוונים. "בימים אלה מתקבלות החלטות התלושות מהמציאות הקלינית בשטח", נאמר שם, ונטען כי הצוותים הרפואיים נשלחים לחזית, "ללא כלי הנשק המתאימים". הם דרשו ש"בראש מערכת הבריאות יעמוד איש מקצוע, רופא בעל הבנה קלינית והיכרות קרובה עם הטיפול הרפואי בשטח". רופא בכיר הוסיף השבוע כי מבחינת ידע על מגפות, לבר סימן טוב "אין את הכלים להכיר את המצב הקליני בזמן כל כך קצר".

     

    ההיגיון אומר שאדם כזה, שאין לו רקע אפידמיולוגי ואמור לנהל מערכה של מדינה שלמה נגד מגפה, היה אמור לפחות להקשיב במיוחד לכל הסובבים אותו. "הוא לא אוהב לשמוע דעות אחרות, לא בישיבות פנימיות ובטח שלא בישיבות חיצוניות", אומר בכיר לשעבר במשרד, שצבר לא מעט "שעות ברסי". "כשעושים סיעור מוחות רוצים בדרך כלל לשמוע את הבעד ונגד לפני שמקבלים החלטה, אבל ברסי חושב שכל החוכמה נמצאת אצלו, והוא יודע מה נכון ומה טוב. מילא אם הוא היה עושה את זה בתחומים שקשורים לכלכלה, אבל הוא עשה את זה גם בנושאים שבהם אין לו ידע מקצועי".

     

    חשוב לומר: היו ויש לבר סימן טוב גם הרבה אוהדים במשרד הבריאות שמשוכנעים שדרכו היא הנכונה. "אני רוצה להגיד לכם שבר סימן טוב היה אדם נעים הליכות כמו עכשיו, ואדם שלטעמי יכולתי לסמוך על המילה שלו", אומרת בכירה לשעבר במשרד. "הוא אדם מקצועי, חכם, שמבין טוב איך פועלת המערכת".

     

    אבל גורם אחר במערכת הבריאות טוען ש"לאורך זמן ברסי מצליח להסתכסך עם כל גורם אפשרי, בתוך המשרד היחסים מאוד קשים. הוא מנהל את העניינים בשיטת my way or no way". "זה לא שאין לו קשב לאנשים אחרים", טוען בכיר אחר לשעבר, שמספר שדווקא ניהל מערכת יחסים טובה עם בר סימן טוב. "אני לא חושב שהוא לא מקשיב, אבל בשלב מאוד מוקדם נדמה לו שהוא יודע לאן צריך ללכת. מבחינתו, הוא לא מעמיק בדיון לצורך העבודה, אלא בעיקר במטרה לקדם אותו בזירה התקשורתית והפוליטית. תפיסת העולם שלו היא שהוא נמצא במערכת שלא עוסקת רק בקבלת החלטות, אלא גם בסוג של מקבילית כוחות מול גורמים אחרים, כמו התקשורת ומשרד האוצר. לכן נורא חשוב לו שכולם יתיישרו לדף מסרים אחד. אז אם צריך להגיד שבדיקות קורונה לא נחוצות, כולם צריכים להגיד את זה. צריך לחזור על אותו מסר, עד שזה ייכנס למוח".

     

    ואחר כך?

     

    "בשלב מסוים הגלגל מתהפך: במקום שאנשי המקצוע ייעצו לו והוא יחליט, הוא מחליט, ודורש מגורמי המקצוע לספק לו חוות דעת בהתאם. כשהוא מגיע להכרה שיש כיוון שאליו צריך ללכת, הוא מצפה מהמערכת לתת לו את הכלים לעשות את זה".

     

    ומי שלא מתיישר?

     

    "הגוויות של האנשים האלה פזורות בשטח".

     

    הכוונה היא בין השאר לבכירים במשרד הבריאות, כמו כמו ד"ר טל ברגמן־לוי, ראשת האגף לבריאות הנפש במשרד, לרויטל טופר חבר־טוב, לשעבר סמנכ"לית הבקרה על קופות החולים ולד"ר ענת עקה־זוהר, ראשת מנהל איכות, שירות ובטיחות במשרד – שכולן הסתכסכו עם בר סימן טוב.

     

    ל'7 ימים' הגיעו טענות של שרים על כך שבמהלך דיוני הקורונה בר סימן טוב הסתיר או מנע מהם ומראש הממשלה מידע. "לפעמים הוא מזין את ראש הממשלה בנתונים לא נכונים", אומר גורם המעורה בפרטים. "כל השרים, וגם חלק מאנשי הרפואה שמייעצים לנו, טוענים שהוא לא מדייק ולא פתוח לשמוע דעה אחרת. הדבר הנכון היה להגיד, 'אנחנו לא ערוכים לביצוע כל כך הרבה בדיקות, תעזרו לנו', אבל כשאין פתיחות זה מוביל לשיח לא ענייני".

     

    × × ×

     

    ומה קורה בינתיים בקוקפיט של משרד הבריאות, במטכ"ל שאמור לנהל תחת שרביטו של בר סימן טוב את המלחמה הביולוגית הזו? אין ספק כי בר סימן טוב עובד יום ולילה ומשקיע הכל כדי להתמודד עם המשבר. אבל בכיר במשרד טוען כי בר סימן טוב הדיר מומחים להתפרצויות מחלות, כמו אנשי הצט"מ (צוות טיפול במגפות), והקיף עצמו בצוות מצומצם של "יסמנים", כהגדרתו. "הוא די הרחיק את גרוטו (פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל ומי שמתמחה בתחום האפידמיולוגי) וד"ר בעז לב (מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, מומחה במחלות זיהומיות וכיום ראש הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות), שני האנשים שהכי מבינים באפידמיולוגיה".

     

    אך מכולם, מי שהתבלטה יותר מכל כיד ימינו של בר סימן טוב במהלך המשבר היא פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "ברסי יצר במשרד הבריאות שני דברים", ממשיך אותו בכיר. "אחד זו שיטה של הפרד ומשול, שמובילה למערכת מפורקת, מרוטשת, שאינה יודעת לעבוד האחד עם השני. הדבר השני זה מקום שבו אנשים מקצוע מפחדים לומר לו את עמדם המקצועית הברורה. זו סכנה לא רק למטה המשרד, אלא למדינת ישראל כולה. כאשר איש מקצוע לא מזהיר על סכנות, הוא חוטא לא למנכ"ל המשרד, אלא לאזרחי המדינה. אבל אנשים מפוחדים, יושבים אצלו מפוחדים".

     

    כל זה, כאמור, לא בא לידי ביטוי בחזותו החיצונית השלווה של ברסי. "חלק מהעסק זה תדמית שהוא מטפח, שמכוונת מאוד עבור התקשורת", אומר אותו בכיר. "באופן כללי, נורא נראה לנו כל הזמן שהוא מאוד משקיע במראה החיצוני שלו. מאוד מוקפד בלבוש שלו בדרך כלל. הכל מתוקתק, תמיד הכל מתאים להכל. הייתה תקופה שהוא גידל זקן והיה ברור שהוא רוצה להוסיף לעצמו נופך רציני".

     

    אחד הבכירים במשרד אומר ש"זה שברסי מדבר יפה ורגוע, לא אומר שהוא מנהל טוב. בגלל זה לקח זמן להבין שמשהו לא בסדר בניהול המשבר. הוא אדם עם הרבה קסם ושארם, ואין ספק שהוא משקיע הרבה במראה שלו וטיפוח היחסים עם התקשורת. ואנשים כאלה, יכולים לחמוק מכל ביקורת".

     

    תגובת משרד הבריאות: "סימנתם מטרה מראש"

     

    "מדינת ישראל מתמודדת עם התפרצות הקורונה טוב ממרבית המדינות אליהן אנו נוהגים להשוות עצמנו. זו תוצאה של אחריות אישית של הציבור הישראלי ומדיניות נכונה שננקטה בזמן. לשמחתנו, מספר החולים הקשים והמונשמים בישראל נמוך ואנו לא נדרשים כאן, כמו שמתבצע במדינות אחרות לצערנו, להחליט את מי אנו ננשים ואת מי לא.

    "מעבר לכך - האמירות העולות מן הכתבה הינן רצף של טענות שקריות וממוחזרות שכנראה נאמרו במטרה לפגוע ותו לא. נראה כי לא נדרשת תגובה עניינית לדברים כאשר המטרה סומנה מראש. נמשיך בעבודה מקצועית וערכית לטובת בריאותם של תושבי ישראל".

     


    פרסום ראשון: 23.04.20 , 11:59