המפקד שבחייו הפך לאגדה
בשנה זו אנחנו מציינים 20 שנה לנסיגה מלבנון ו־21 שנה לנפילתו של תת־אלוף ארז גרשטיין ז"ל.
אמנם חלפו כבר יותר מ־21 שנה, אך נראה כי רוחו, דמותו ופועלו של ארז רק העמיקו שורשים בתקופה שחלפה. שורשים אלו התחזקו במורשת חטיבת גולני. כמו עץ ארז שמעמיק שורשיו באדמה וראשו מגיע השמיימה, כך רוחו של ארז ומורשתו הפכו לחלק בלתי נפרד שמסופרות ומועברות ממפקדים ללוחמים בכל דור.
כאשר ארז נפל הייתי לוחם בחטיבה. זכורה לי היטב קבלת הבשורה המרה. על אף שלא הכרתיו מקרוב, הייתה לי התחושה – כמו גם לשאר חבריי הלוחמים – כי אנחנו מכירים את ארז היטב, או ליתר דיוק את הסיפורים על ארז.
סיפורים אלו סיפרו על אומץ ליבו בשדה הקרב, כמו גם על אומץ ליבו האזרחי. סופר על מפקד מקצועי, איש שטח, יוזם ויצירתי; סופר על מנהיגות סוחפת ומחברת, סופר על ערכים של כנות, יושרה וביקורתיות; סופר על ערכים של אהבת הארץ, סקרנות וידיעת החי והצומח מתוך חיבור לטבע.
בקיצור, סופר על ארז גרשטיין, לוחם ומפקד עז נפש, אמיץ ומקצועי, מנהיג טבעי, גולנצ'יק אמיתי.
אין ביכולתי לומר איזה מהסיפורים ששמעתי היו אגדה ואיזה מציאות, על ארז של התרגילים והמבצעים, או על ארז של הטבע והפרחים, אך בבטחה אני יכול לומר שגם בהיותי לוחם בחטיבה, ארז – עוד בחייו – נחשב לאגדה.
במהלך שירותי הצבאי יצא לי לעבור בתפקידים ובתחנות שארז היה בהם: מפקד סיירת, מג"ד 51 ומח"ט גולני. לא אחת אני תוהה מה ארז היה עושה, אומר או מגיב אל מול המציאות והאתגרים המתהווים.
תמונתו ניצבת בולטת על קיר לשכת מפקד החטיבה, ודמותו קורנת וכמו יוצאת מהתמונה. כמו בחייו כך גם לאחר לכתו.
ביום חשוב זה אנחנו מתייחדים גם עם שאר נופלי צה"ל, זוכרים, מוקירים ומנציחים את מורשתם.
משפחות שכולות יקרות - ביום זה חטיבת גולני מחבקת אתכם ומתחייבת להמשיך לשמר ולהנחיל לדורות הבאים את רוחם של יקיריכם. יהי זכרם ברוך.

