"גם בלי כיסוי ראש אני הבת של הקב"ה. הוא שרוף לי על הצורה"

לפני שבועיים ג'קי אזולאי נתקעה בחניון תת קרקעי באמצע הלילה, והייתה מאושרת. "המחסום לא נתן לי לצאת, ניסיתי לקרוא למישהו, אבל היה ריק. לא היה שם אף אחד", היא מספרת. אזולאי, בימים רגילים יזמית, גורו בישול ומשפיענית אינסטגרם, מחפשת בימים אלה דבר אחד: שקט. "בואי נגיד שלא בער לי לצאת. ישבתי שמעתי מוזיקה, בסוף צלצלתי לישראל בעלי. הוא ישר נלחץ ואמר לי 'נו אז תתקשרי עכשיו למשטרה!'. אמרתי לו 'כן, סבבה, אין בעיה. אני עוד מעט אתקשר אליהם. מאז שהתחילה הקורונה כשאני רוצה לברוח מהבית אני הולכת לסופר. הפעם התאווררתי. בסוף צלצלתי למשטרה, אמרתי להם 'תבואו אבל ברגוע, בלי לחץ. אל תמהרו. הכל בסדר, (צוחקת) הכל טוב".

לארבעת הילדים שלה היא לא מרשה לצאת מהבית בראש־העין, אפילו לא לחצר. הטונים לפעמים עולים, אבל כשאין ברירה אזולאי יודעת לדאוג לעצמה. "אני כזו שיכולה ללכת לחדר להיכנס למיטה ולהגיד להם ביי, אני ישנה. אני יודעת לקחת את הרגעים שלי. אימא שלי עשתה הכל בשבילנו. אני לא כזאת. ואני אעשה מה שטוב לי ואני צריכה את הרגע שלי ובא לי עכשיו לנוח או לדבר בטלפון או להתקלח שעתיים ואתם תבינו ותקבלו את זה. כי אם אני אשעבד את החיים שלי לכם אתם תפסידו. וכן, הילד יכול להגיד לי היום אימא אני רעב אני אגיד לו בסדר תהיה רעב חצי שעה. הכל בסדר".

× × ×

בחודש וחצי האחרונים היא לא מעיזה להיכנס ליישוב הדתי אלעד. עד לפני שלוש שנים זה היה הבית שלה. יש לה קשר חזק לאזור אבל אפס כוונות לקפוץ לבקר. כמי שנולדה בבית־שמש, חיה בבית חרדי ואז עברה ליישוב ההוא, היא מכירה היטב את האנשים ומפחדת שיסרבו להישמע לגמרי להנחיות. "אלעד זה מקום מפחיד. אני לא מעיזה להיכנס לשם. הגן של הילדים שלי שם. הרבה חברים שלנו משם ולמזלי אף אחד מהם לא נדבק. עצוב לי לומר אבל אני חושבת שמקרים כאלה ייתנו סטירה רצינית לחרדים. הם ייזהרו יותר. אתה מבין שאין חסינות לאף אחד".

גדלת בבית חרדי. מה את חושבת על ההתעלמות של חלקים מהמגזר מהנחיות משרד הבריאות?

"אני אגיד לך את זה הכי קיצוני שיש: אי־ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. בסדר? כשאני הבנתי שיש מגפה נכנסתי הביתה. שמעתם דיבורים. אז לא צריך להיתמם ולהגיד, 'לא הייתה הסברה'".

למה הם התעלמו מההנחיות?

"הם התעלמו מההנחיות כי הם משוגעים. והקיצונים שחושבים שזה לא יקרה להם זה פשוט טימטום. נסעתי לבקר את אמא שלי שגרה באזור דתי וראיתי שאנשים מתקהלים. הלכתי אליה הביתה וצרחתי את נפשי. אבל גם חילונים אני רואה בלי מסכה. יש משוגעים גם אצלנו וגם אצל החילונים. רק שאצל חרדים זה אוכלוסיות צפופות, אחותי. כשבתל־אביב יורדים לסופר 20 איש, בבני־ברק יורדים 200".

ראית את הסרט עם ההתקהלות וההתנפלות שהייתה על משאית הביצים בעיר הולדתך, בית־שמש?

"אצלנו יש המון משוגעים. אם הם משרתים את התורה? לא. משרתים את הקב"ה? לא. אני לפעמים מרימה את העיניים למעלה ואומרת, 'הקב"ה, איזה באסה שזה השירות שעושים לך. אני יודעת שזה לא אתה. זו לא הדרך שלך. וואלה, אני מתבאסת בשבילך'".

אחרי שהתברר שראש הממשלה והנשיא אירחו את הילדים שלהם בליל הסדר היה כעס גדול. אנשים אומרים, אנחנו יושבים בבית והם מעל לחוק. זה הרגיז אותך?

"לא. אני צריכה להישאר בבית כדי לשמור על עצמי וככה אני שומרת על אמא שלי. אם הבן שלו לא שומר עליו, זו בעיה שלהם. מצידי שביבי יידבק והבן שלו יידבק, והנשיא יחד איתו. מה אכפת לי אם הם לא שומרים על עצמם".

איך את מגדירה את עצמך היום? חרדית? דתייה?

"אני שייכת לקב"ה. אני הבת שלו והוא שרוף לי על הצורה".

״האחיות שלי רצו יותר כסף״, אזולאי ״באחותי ג׳קי״

× × ×

את האש בכל מה שקשור ליחסים שלה עם בורא עולם היא רגילה לכבות ועדיף בכיבוי צופי. שנה וחצי עברה מאז שהחליטה להוריד את כיסוי הראש ולקבוע מחדש איפה אלוהים מסתיים ואיפה היא מתחילה. "אני לא הולכת היום עם כיסוי ראש. ואני יכולה לשבת במסעדה של אייל שני ולאכול סלט. אני מרשה את זה לעצמי ושיתפוצץ העולם. שבת, לעומת זאת, זה משהו שאני תמיד שומרת. בבוקר אין דבר כזה בלי תפילה. שם אני לא מחפפת".

מה כל כך הפריע לך בכיסוי ראש?

"לא יודעת. היה לי קשה עם זה מהרגע הראשון. וכששאלו אותי מה ההיגיון בלשים על השיער שלך שיער שאולי יותר יפה לא הייתה לי תשובה. גם אומרים לך לכסות את הראש אבל לא אומרים לך במה. את יכולה לכסות אותו גם עם סיר בעיקרון. שנים ריציתי את כל העולם. זה האופי שלי. מה שהשתנה זה שהחלטתי שאני לא מרצה על חשבוני יותר".

את זוכרת את הרגע שהחלטת שזהו?

"הזמינו אותי לתוכנית של יעל בר זוהר וקובי מחט. אמרו שאני חייבת לבוא כי יש קרייסס. אמרתי, 'אבל אין לי פה פאה'. אמרו, 'תצטלמי עם כובע'. וכשהגעתי אמרתי לספר, 'וואלה יודע מה? תעשה לי פן וזהו. אני אעלה ככה'. הכי לא תיכננתי את זה. ובשידור בלייב פתאום קובי מחט אומר לי, 'וואלה ג'קי, את בלי כובע! וואו איזה בלונד'. אמרתי לו, 'כן. בלונד. אז מה?' כשהוא ראה שאני לא נבהלת הוא אמר, 'אבל רגע, זו פאה?' אמרתי לו, 'ואתה עם פאה? מה זה משנה לך? באנו לדבר על השיער שלי?' איכשהו יצאתי מזה".

יפה.

"אמרתי לו, 'נכון שיש את הקמפיין הזה של צא לי מהרחם? אז צא לי מהשיער'. ואז הוא סתם. אבל אז נהיה בלגן גדול בתקשורת. אני לא יכולה לכפות על אף אחד מה שאני חושבת. לא אגיד, 'שומע? זו ההלכה'. אז שיגידו שאני מרגיזה את אלוהים. ויכול להיות שלפעמים אני מרגיזה אותו. גם הילד שלי לפעמים מרגיז אותי. ואני עדיין הכי אוהבת אותו בעולם".

השבוע הובילו אותה הגבות שלה למסע נועז אחר. "פגשתי ברחוב את דורית גבות (אושיית טיפוח) ואמרתי לה, 'את עושה לי עכשיו שפם ולא מעניין אותי כלום'. היא עשתה לי ככה, באמצע הרחוב. פשוט לא יכולתי יותר".

× × ×

כבר כילדה הבינה שהיא אחרת. היא נולדה וגדלה במשפחה מרוקאית חרדית של 16 נפשות. מגיל אפס הייתה מרדנית ("ילדה קשה מאוד. חמודה ומצחיקה והכל אבל תמיד קונדסית"). היחס בבית היה בהתאם אבל הטראומה הגדולה הייתה מחוץ לבית. בגיל שש עברה תקיפה מינית, שאותה הדחיקה שנים. "זה היה מישהו מהשכונה. אני רק זוכרת שאני אצלו בבית והוא נוגע בי. אמרתי, 'מה אתה עושה?' והוא אמר לי, 'אני רק בודק אם היית בשירותים'. מה קרה איתי כשיצאתי משם? איך הגעתי הביתה? אני לא זוכרת. אני חושבת שרק אחרי הרבה־הרבה זמן הבנתי כמה זה היה חמור. רק בגיל 20 ומשהו נזכרתי בזה. עד אז לא זכרתי בכלל שזה קרה".

אולי זה מנגנון הגנה שהציל אותך מלהתמודד עם זה כילדה.

"אולי. אף פעם לא עשיתי טיפול. לא אמרתי, אוי זה דפק אותך, ההוא דפק אותך. יש לי מיליון שריטות כיום אבל אני לא יכולה להגיד שזו הייתה נקודת מפנה בחיים שלי. המשכתי כרגיל. לא סיפרתי לאף אחד. פחדתי שאם יידעו שנכנסתי אליו הביתה יהרגו אותי. אם אבא שלי היה יודע מזה הוא היה רוצח אותו".

לפני חודש וחצי פקדה את אזולאי טראומה נוספת. היא נאלצה להפסיק היריון לא תקין, כמה שנים אחרי שעברה חוויה דומה. מבחינתה אין קשר בין הטראומות האלו להיותה אישה מאמינה. "אמונה זה אמונה. זה גדול יותר מאירוע אחד. איפה שנגמר השכל ונגמר ההיגיון היא מתחילה. ואני לא אומרת שזה לא קשה, לא כואב ושלא בכיתי את החיים שלי. בפעם הקודמת שכשאמרו לי שאין דופק אמרתי, 'השם יחזיר את הדופק'. שבועיים עוד הסתובבתי עם העובר בבטן. לא רציתי להיפרד".

סכנת נפשות.

"נכון. זה גם היה בחודש שישי, שזה אומר לידה שקטה, הדבר הכי קשה בעולם. תחשבי שאני יוצאת מבית חולים ואני מרגישה שהשארתי את התינוק שלי בפח. קראתי משהו שחיזק אותי: מישהי נכנסה להיריון לא בטהרה ונולד ילד. עכשיו, זה יישמע שאני מפגרת אבל בזה אני מאמינה. הילד גדל והוא חרדי והכל, אבל יש משהו קטן שמלווה אותו וזה שהוא נולד לא בטהרה. וזה משהו שפוגם בו. אז מה עשה הקב"ה? לקח את הנשמה הזו שהוא מרחם עליה ואומר, מה הוא אשם? למה שזה יפגום לו? שם אותו בבטן שלי והתפקיד שלי הוא להביא אותו למקווה בטהרה, לתקן אותו ושם זה נגמר. ואז אני אומרת, 'הקב"ה, שאני שרופה עליך, מי אני בכלל שבחרת בי שאני אהיה זאת שאתקן אותו?'"

אז זהו? סגרת את הבאסטה?

"הבאסטה הזו בכלל לא שלי. את גם שואלת אותי בתקופת קורונה. זה קצת מבחן ליחסים".

הקורונה היא גם מבחן לשפיות כהורה, ושם בהחלט מרגישים את העומס הרגשי. "בבית המסעדה תמיד פתוחה והם כל הזמן רעבים. הילדים פשוט אוכלים כל הזמן. וכולנו בג'ט־לג, הולכים כאן לישון באמצע הלילה, קמים ב־11 בבוקר. הם קמים מאוחר ואז אני מחייבת אותם להתפלל. לפעמים באמצע כל הבלגן עם הילדים אני יוצאת החוצה, וחושבת שבא לי לתת להם מכות רצח ואיזה כיף זה היה יכול להיות. אבל זה יהיה הדבר האחרון שאני אעשה בחיים. אני גם לא מאמינה בשיטה הזו, בגלל שאני באמת חטפתי מאבא שלי מכות רצח בתור ילדה".

מה זה מכות רצח?

"מכות־מכות. אבא שלי נפטר אז לא נעים לי לפרט. בואי נגיד מכות שאת רואה ברחוב ואת נבהלת. מכות שמשאירות עלייך סימנים. הייתי ילדה קשה. גם הייתי מישהי שאפשר להרביץ לה כי היא תסתדר. אחרת אין לי דרך להסביר למה אני חטפתי הכי הרבה מכות במשפחה. אולי כי הייתי סלחנית. אולי כי חשבו שאני לא אזכור את זה. אבל עובדה שאני זוכרת מאיפה באתי ואיפה גדלתי. ואני לא רוצה שהם יגדלו ככה".

× × ×

היא נכנסה לחיינו לפני שבע שנים בתוכנית הריאליטי 'מאסטר שף'. אישה חרדית עם פיוז קצר־עד־לא־קיים שלא חוששת מה יגידו או משמן קנולה. לפריים־טיים היא הביאה ערימות כריזמה, לצד כל הלהיטים של המטבח המרוקאי. הקהל התאהב בה אבל השופטים העדיפו את האנינות של טום פרנץ ואזולאי סיימה במקום השלישי. שבע שנים אחרי ברור מי ניצחה באמת. אזולאי שמורה בתודעה הישראלית כמותג שמפליא לבשל וכטאלנט. "היה איתי באזז מטורף אחרי 'מאסטר שף'. אבל הייתה לי מין הרגשה כזאת שיש קנאה גם אולי מצד השופטים. אתן לך דוגמה: היה ספיישל שצילמו מארגון 'לתת' ב'מאסטר שף' וקראו לי לבוא, חודשיים אחרי שהסתיימה העונה שהצטלמתי אליה. הכנתי מנה ואייל שני נתן לי שם ביקורת כמו שבחיים הוא לא נתן לי בתוכנית, ויצא שהכנתי מנות מחרידות. אני לא אשכח שהוא אמר שיש לזה טעם של - תקשיבי טוב - 'תרופות בתוך אמבולנס ישן'".

וואו.

"הייתי בשוק. ואז הוא הוסיף, וכמובן שלא הראו את זה בשידור, שהוא כמעט בטוח שהמנה הזאת זה לא כמו המנות שבישלתי כשהייתי בתוכנית. 'עכשיו את מבשלת מפלצנות. זו לא אותה התמימות שהייתה לך'. עכשיו, להגיד את זה דווקא לי? את המנה הוא בקושי טעם. רצה פשוט לצאת עליי. תגיד מה שאתה רוצה, האוכל שלי בחיים לא יהיה מושפע ממשהו. אני מבשלת את הבפנים שלי. ממה הוא יהיה מושפע? מזה שהלכתי לארבע השקות? למחרת כתבתי לו באינסטגרם שנפגעתי מאיך שהוא דיבר אליי. עוד הייתי תמימה אז יצאתי למלחמה באינסטגרם. הוא גם ענה לי ואני לו. ונהיה בלגן. זה לא גרם להם להפסיק להזמין אותי לספיישלים, כן? ידעו שאני מוסיפה שניים־שלושה אחוזים ברייטינג. אבל הבנתי את השיח. אחר כך גם הייתי במסעדות שלו וצחקנו על הכל. הוא אחלה בן־אדם".

מה דעתך על מה שקרה עם יונתן רושפלד? הוא עזב את התוכנית אחרי שנטען שהוא מטיל אימה.

"עם רושפלד זה יחסי אהבה־שנאה. אני אוהבת אותו, מעריכה מאוד את האמת שלו. מתמודדת הכינה מנה צרפתית מסורתית שלא היה לה קשר עם המקור. זה הוציא אותו מהכלים. ואני יכולה להבין כי הוא גאון קולינרי. הוא יודע הכל. אבל בגלל שיש לו קונטרה של חיים כהן שהוא האבא והחמוד, המאמי הלאומי, ויש לו יותר שעות משחק בחיים מול המצלמה, לא ראו את זה".

תגדירי יחסי אהבה־שנאה עם רושפלד.

היה ספיישל אחד שהייתי אמורה לבשל בקבוצה שלו. ושמחתי בטירוף. רושפלד מאוד תחרותי. לפני שהתחילו דיברנו בינינו והוא אמר, 'אל תדברו מילה! לא לדבר!' אמר את זה בשיא העצבים. עכשיו אני הרבה אחרי 'מאסטר שף', בוא. אתה לא יכול לצעוק עליי ככה. אני לא מתמודדת. ואז הוא אמר עוד משהו ועניתי לו, 'תירגע, מה אתה צועק'. הוא עצר את כל ההפקה! אמר באוזנייה לעורכת שאם לא מחליפים אותי עכשיו הוא לא ממשיך לצלם. זה היה הכי מעליב בעולם. עכשיו כבר צילמנו חלק, אבל ככה זה כשרושפלד רוצה. להגיד לך שאני שונאת אותו? ממש לא. אני עדיין אוהבת אותו".

יונתן רושפלד | צילום: רמי זרנגר

יצא לך לראות משהו מכל ההתנהגויות שדיברו עליהן? התקפי זעם? דיבור מלוכלך?

"אלה האשמות חמורות. אבל פעם הכנתי סביח ושמתי למעלה זית שחור עם חרצן. כמו בבית שאמא שלי הייתה מכינה לנו. הוא אכל ואז הוציא את החרצן וזרק את זה לכיוון שלי. זה לא פגע בי, אבל זה היה משפיל. ואז הוא אמר, 'לא משאירים חרצן בזית. רצית לשבור לי את השן?' אבל אני יכולה להגיד לך שכשהמצלמה הייתה נכבית בשביל שאר השפים את כמו אוויר. מול המצלמה וואי־וואי, ובלעדיה לא רואים אותך. אבל רושפלד היה היחיד שהיה מדבר איתך והיה אכפת לו איך המנה יצאה. נכון, הוא אדם עצבני ויש לו התנהגויות שאי־אפשר לעבור עליהן לסדר היום, אבל אני לא יכולה להגיד לך שאין לו לב ענק".

מה למדת מהתקופה הזאת בתוכנית?

"מישהי מהמתמודדות אמרה לי, 'נשמה, מאסטר שף עשה אותך'. שם הבנתי למה השופטים לא יישארו איתי בקשר. שם נפל לי האסימון. שיש פה קנאה. הייתי מאוד רווחית ל'גיל הפקות'. גזרו קופונים מאוד יפים. עכשיו אני בחיים לא יורקת לבור. ברור שהם היו במה. אבל אני עושה את עצמי, נשמה. אף אחד לא יגיד שאני קיימת בגללו. אני לא אסכים לזה ולא אשתוק על זה לעולם. אני עשיתי את עצמי".

אחרי 'מאסטר שף' היא השתתפה בתוכניות הריאליטי 'חלומות מפלסטיק' וב'זוג מנצח VIP'. אבל אם יש משהו שאזולאי כבר לא צריכה יותר זה לחלוק את הפרונט עם די־אן־איי אחר משלה. כבר שלוש שנים שהיא מובילה תוכנית בעצמה. 'אחותי ג'קי' שעלתה לאוויר ב־2016 ב־HOT בידור ישראלי, עסקה בחיים של אזולאי, אחיותיה ואמהּ, ומיצבה את משפחת אזולאי כתשובה המרוקאית למשפחת קרדשיאן. צילומי העונה השלישית, שנעשים כרגע על רקע משבר הקורונה, כופים את המציאות על הבועה המשפחתית של האחיות, שייאלצו להסתדר עם מסכות ובלי קניונים, אהבתן הגדולה.

עד לא מזמן בכלל לא היה בטוח שהעונה הזאת תעלה. "האחיות שלי לא מבינות את התעשייה", אזולאי אומרת. "לא מבינות שצריך בכלל להגיד תודה שיש עונה שלישית במצב הנוכחי ובכלל בריאליטי. הן פשוט רצו יותר כסף. אז זה התחיל מאוד קשה. הן גם יודעות שאני מרוויחה יותר, אבל בואי, עבדתי קשה בשביל זה! היו להן שתי עונות לתת ברבאק והן לא עשו את זה. בפעם הראשונה שדיברנו על כסף זה היה בבית שלנו והן פשוט קמו והלכו. פוצצו את הפגישה. והכל מצולם. זו הייתה מלחמת עולם. לא ידעתי בכלל אם תהיה עוד עונה".

אייל שני | צילום: יובל חן

× × ×

לא היה לה קשה למצוא פרנסה אחרי הריאליטי. היא עשתה תוכן שיווקי באינסטגרם, קמפיין להום סנטר, תוכנית בישול בערוץ האוכל, סדנאות בישול, שימשה כפרזנטורית של רמי לוי אבל מעל הכל היא הגשימה חלום ופתחה לפני שנתיים בשוק צפון בתל־אביב את 'ג'קי', מסעדה מרוקאית שהתבססה על מנות הדגל שלה. שנה אחר כך המסעדה נסגרה. "זו הייתה השנה הכי קשה בחיים שלי. זה התחיל בזה שחתמנו כשהייתי בחודש שביעי. ילדתי ואחרי שבועיים כבר חזרתי לשם. הייתי מגיעה לבית רק להתקלח. ומה שהכי שבר אותי זה הילדים. כעסתי על עצמי נורא שאני לא שם. הייתי נוסעת באוטו שעות ובוכה את נפשי למוות. כל כך חיכיתי שתיגמר השנה הזו ככה שלסגור היה הדבר היחיד שהיה כיף".

וכמה את בחרדה כלכלית בתקופה הנוכחית?

"ברור שאני בלחץ. כל העולם חושב שאני מיליונרית, ואני ממש לא. אז יש עדיין את האינסטגרם שאני לוקחת שם 4,000־5,000 שקלים לפוסט. ויש קצת סדנאות בישול בזום. ישראל בעלי הוא קבלן שיפוצים אבל למי יש חשק לשפץ עכשיו כשהילדים בבית? אז הוא לא עובד. ובואי, גם כשהוא עובד זה לא שהוא המשכורת הראשית בבית. כשיש אישה שמכניסה בשביל מה להתאמץ? אבל לא משנה, עוד נגיע לישראל".

האינסטינקטים המחודדים של אזולאי זיהו בשלב מוקדם של משבר הקורונה שהיא חייבת להשתנות. היא מהראשונים שהעבירה סדנאות אוכל בלייב בזום. במימונה היא אפילו הדריכה 800 אנשי היי־טק שרצו ללמוד ממנה את רזי הכנת המופלטה. "אני לא יודעת אם את יודעת את זה עליי, אבל אני אישה מאוד חכמה בעסקים. חתולת רחוב. מההתחלה כולם ידעו שיש לי חושים עסקיים ושאני לא פראיירית. כן חשבו שאני רק הילדה החמודה והטובה ואולי קצת אהבלה, שיודעת להכין קציצות. אבל אין דבר כזה שאת חדה ועם פה וגם קצת אהבלה. ופה יש לי בכמויות, בואי. מאז שאני ילדה תמיד אמרו לי, 'הפה שלך יהרוס לך'. אף אחד לא אמר לי שהפה שלי יכול גם לבנות אותי. זה לא אומרים".

× × ×

חיי המשפחה של אזולאי נחשפו בריאליטי 'זוג מנצח VIP', שבו היא התחרתה לצד בעלה. על המסך נדמה היה שהיא וישראל מקפידים על שגרה בריאה של התקוטטויות והתפייסויות לסירוגין. בין לבין, היא מספרת, הם גם מקנאים זה לזה, כדי שיהיה מעניין. "זה שומר על אש, אבל לפעמים את שואלת את עצמך מאיפה הקנאה הזו מגיעה. האם היא כדי לשמור אותי לעצמו או פשוט בגלל שאתה אדם קנאי? אחרי זוג מנצח הסתכלתי לו בפלאפון. ראיתי שבנות כתבו לו, 'תזרוק אותה. מה אתה נשאר עם דבר כזה?' ושאלתי את עצמי אם אני מקנאה כי אני רוצה שהוא יהיה רק שלי או כי אני לא רוצה שהוא יהיה של אף אחת אחרת".

ג'קי ובעלה

ומה ענית לעצמך?

"שתלוי במצב רוח בבית. אני כן יכולה להגיד לך שמאותה נקודה משהו אצלו טיפה השתנה. תמיד היה לי ביטחון שישראל הוא שלי ופתאום הרגשתי שהוא לוקח אותי כמובן מאליו. שקצת עלה לו. אתה רואה שאני הולכת לעבוד, מעלה תמונה באינסטגרם על הבוקר מהספה בשביל 5,000 שקל, קורעת את התחת בסדנת בישול בשביל 3,000 שקל".

מה את רוצה שהוא יגיד לך? 'מאמי את מדהימה'?

"קודם כל כן. לפני כמה זמן הוא קנה לי צמיד ועפתי עליו. אמרתי לכולם, 'אמא'לה, תראו מה ישראל קנה לי'. באמת התלהבתי כי הוא יכול להביא משהו ואני אעשה כאילו. הוא בא אליי כאילו כרגע הכרנו ואמר לי, 'תקשיבי, הגוף שלי פשוט רעד מאיך שאת מתלהבת מזה'. ישר הייתי רעה. אמרתי לו, 'נשבעת שהחלום שלי זה גם להתרגש מתגובה שלך. אני כבר לא מתרגשת מכלום'".

היה לך רגע בנישואים ששקלת להתגרש?

"כן. כשעבדנו יחד במסעדה היה קשה מאוד. אולי אם הוא היה עם הילדים בבית ונותן לי לעשות מה שאני טובה בו זה לא היה קורה. במקום זה שנינו היינו במסעדה ושנינו התמוטטנו. אני זוכרת שהיה כל כך קשה שכבר רציתי לגמור את הנישואים האלה. לקראת סוף המסעדה אמרתי, 'זהו, זה נגמר. אני לא יכולה יותר. לא מסוגלת'. כי תמיד הוא האשים אותי שבגללי הוא שם. ואמרתי לו, 'אבל אמרתי לך שתלך'. פעם אחת במהלך ריב הוא אמר לי, 'ואם אני אלך, איך תסתדרי? אפילו למדף של האורז את לא מגיעה'".

נעלבת?

"הוא יהרוג אותי שסיפרתי אבל לא אכפת לי. הסתכלתי עליו ואמרתי לו, 'הרי אתה יודע מי אני. אני שד מהלך. הרי אם אני צריכה להוריד משהו ולא מגיעה אני אביא את מנופי אבי, אני אעלה על שבעה כיסאות. אתה לא יכול להגיד לי - לי! - שאני לא מסתדרת אפילו עם להוריד אורז'. אני למשל יודעת שיש דברים בבית שלא מטופלים טוב ואני לא אומרת כלום רק כדי לשמור על האגו הגברי שלו. בקיצור רציתי לפרק. לפרקקקקק. די. לזרוק הכל לקיבינמט. אמרתי לו, 'אני אוהבת אותך אהבה אמיתית אבל אני ואתה זה שמן ומים'".

ומה קרה?

"הלכתי לטיפול אצל ג'קי. אמרתי לה שזה לא פייר שבגלל תקופה רעה אני אפרק נישואים ובית".

ג'קי זו פסיכולוגית?

"ג'קי זו אני. אני המטפלת של עצמי, עוד לא הבנת את זה? אמרתי, 'ג'קי את לא יכולה לפרק במשבר. אם את רוצה לפרק, את צריכה שהכל יהיה טוב ואז לחשוב מה עושים'. אמרתי לו, 'תקשיב, אני מתה לגמור עם זה. קשה לי. אתה לא מכיר אותי, לא מבין אותי. עברת את כל הקווים האדומים שלי. וזה לא משנה שגם אתה לא יכול לסבול אותי, אני כרגע מדברת בשם עצמי, הייתי עכשיו מפרקת את זה ולא אכפת לי שיש לי פה תינוקת בת שנה וחצי ולא אכפת לי כלום. לא הילדים ולא אף אחד. חשוב לי האושר שלי וכרגע אני לא מאושרת. הייתי אומרת לך ביי אבל אני יודעת שזה לא פייר לעשות את זה כשאנחנו מסעדה ואנחנו גמורים. אנחנו סוגרים את המסעדה ואני נותנת לזה שלושה חודשים. ואם שום דבר לא משתנה אז זהו. ביי'".

איך הוא הגיב?

"ברור שזה לא קל לגבר לשמוע דברים כאלה. 'מה, את נותנת לי אולטימטום?' התעצבן. עוד יותר צעק. אבל בגלל שאני חושבת כמו גבר היה לי ברור שככה הוא יגיב ואני הייתי מתנהגת עוד יותר חרא אם היו נותנים לי אולטימטום. איכשהו דברים הסתדרו, נזכרתי שהוא מושלם. קשה לי להסביר איך בדיוק. עכשיו, בגלל הקורונה יש הרבה שמתגרשים. מה הם חושבים? שבגלל שעכשיו הם אחד בתחת של השני ולא יכולים לסבול אחד את השני צריך להתגרש? זו תקופה של לחץ. אתמול יצאתי לעבוד אז ישראל אומר לי, 'את עוד יוצאת ואני קבור בבית'. אמרתי לו, 'מה, אתה מפגר? אני הולכת להביא כסף. לך תביא כסף, אני אשב בבית. מה, אני לא הייתי מעדיפה להיות בבית? מה זה הדיבור הזה? כל הידיים שלי כוויות מהסדנה של אתמול!'"

ואת עדיין מחטטת לו בטלפון הנייד?

"לא, החרא הזה עשה קוד".