רביעי 30 בספטמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: AFP
    7 ימים • 29.04.2020
    “זה בסדר שאתם לא אוהבים אותי, אבל למה לשרוף בובות בדמותי”
    פוטין פעל בכל דרך כדי שתפסיד בבחירות, טראמפ לא עשה אפילו דבר טוב אחד מאז שנבחר ולא מומלץ לאנשים להרעיל את עצמם רק מפני שהוא חושב שזה טיפול טוב בקורונה. עם סדרה תיעודית חדשה בכיכובה, הילרי קלינטון מספרת איך זה להיות הפוליטיקאית הכי שנואה באמריקה, מה ביידן צריך לעשות כדי לנצח ולמה היא לא עזבה את ביל בעקבות סקנדל מוניקה לוינסקי
    אמיר קמינר, ברלין

    להילרי קלינטון נמאס להיות האישה הכי מושמצת באמריקה. לקרוא ולשמוע שהיא מושחתת, שקרנית, שאפתנית מהגיהינום. אחת שתקריב את כל הסובבים אותה עבור אינטרסים אישיים שלה, פוליטיקאית נכלולית שנמצאת בכיס של התאגידים הגדולים, עבריינית שגנבה מיליונים באמצעות עמותות שהקימה. האשימו אותה שעמדה מאחורי הרצח של ידידה הטוב וינס פוסטר בקדנציה הראשונה של ביל קלינטון בבית הלבן, שנתנה לבעלה כרטיס פתוח לתקוף מינית נשים וניהלה נגדן קמפיין רצח אופי כשהעזו להתלונן, שעמדה בראש מחתרת פדופיליה לאנשים עשירים שפעלה מתוך רשת פיצריות.

     

    מישהי אחרת הייתה נשברת מזמן מול כמות כזאת של רעל ופורשת למנזר בהימלאיה. אבל הילרי רודהם קלינטון, מי שהפסידה את הנשיאות לדונלד טראמפ אף שגרפה שלושה מיליון קולות יותר ממנו, החליטה שהגיע הזמן להשיב מלחמה. היא יודעת שלבית הלבן היא כבר לא תחזור — אבל לא מוכנה לתת לאויביה הרבים את הסיפוק ולהיעלם, ועכשיו היא גם משיקה סדרה תיעודית בכיכובה.

     

    “אני מנהלת חיים תחת עינו הפקוחה של הציבור כבר תקופה ארוכה ונתקלתי בכל כך הרבה תפיסות שגויות, סיפורים שקריים ותיאוריות קונספירציה מטורפות על אודותיי, שבשלב מסוים את רוצה להראות את האמת כפי שהיא ולהגיד לאנשים, ‘בסדר, בין אם אתם אוהבים אותי ובין אם לא, לפחות תסתכלו עליי עם קצת כנות ואותנטיות ותראו מי אני באמת’”, סיפרה קלינטון בראיון שקיימנו בברלין בסוף חודש פברואר. “לא איפשרתי לביקורות עליי לגרום לי לוותר, להיכנע או להוריד לי את המורל. תמיד, עם כל ההתקפות, הבנתי שאני חייבת להמשיך הלאה, אבל הגיע הרגע שבו אני רוצה לשלוט מחדש בסיפור של עצמי”.

     

     

    × × ×

     

    זה בטח לא קל. ”חלק מהסיפורים שהפיצו עליי כל כך מגוחכים, הזויים בצורה שלא תיאמן, שאני מרגישה לפעמים שאני משחקת באיזה מחזה”, היא אומרת. “אני מנסה לא להתרגז בגלל זה, למרות שגם זה קורה, כמובן. המדיה החברתית משחקת היום תפקיד עיקרי בהפצה של תיאוריות קונספירציה מוזרות שאנשים מאמינים להן, וזו לא רק בעיה שלי. זו בעיה שכל דמוקרטיה נאלצת להתמודד איתה”.

     

    מה הדבר הכי מגוחך שפורסם עלייך?

     

     

    “הבחור שרצח לאחרונה תשעה אנשים בגרמניה (קלינטון מתכוונת להתקפה בעיר הנאו, שבה איש ימין קיצוני רצח מהגרים מטורקיה - א”ק), סיפר במניפסט שהשאיר שהוא האמין ל’פיצה־גייט’. אז מצד אחד אני חושבת שזה מגוחך אבל מצד שני זה מאוד מטריד אותי, מאוד. אני תוהה למה כל כך הרבה אנשים הפכו את תבוסתי בבחירות לנשיאות למטרת חייהם. חלקם עשו זאת כי הם לא מחבבים אותי, וזה בסדר, בגלל שאתם לא חייבים לאהוב את כולם. אבל חלק ניכר עושים זאת בגלל הערכים שאותם אני מייצגת והדברים שבשמם נלחמתי. למשל תוכנית ביטוח הבריאות שניסיתי להרים בזמן הקדנציה הראשונה של ביל בבית הלבן. חשבתי שהיא תעבוד. אלה שלא רצו בה יכלו פשוט להתנגד לתוכנית, אבל הם בחרו לעשות דמוניזציה לי אישית. למה לשרוף בובות בדמותי?”

     

    אבל זה לא הסתכם רק במחוות קיצוניות של אנשים מהפרינג’ הפוליטי. “הבמאית שיבצה בסדרה קטע שמראה אותי מבקרת בגראונד זירו למחרת הפיגועים של 11 בספטמבר. וזו עובדה. הייתי שם. יש תמונות שלי. אבל כבר כמה שנים שרודי ג’וליאני - שהיה אז ראש העיר ניו־יורק - טוען שלא הייתי שם. את חושבת לעצמך, מה גורם לו לעשות את זה. הוא פשוט מגיע מהאסכולה שטוענת, ‘תחזור על שקר מספיק פעמים ואנשים יאמינו לזה אפילו אם זה מנוגד למה שהם רואים בעיניים’. והוא גם פשוט לא רצה להודות בכך שהיה לי תפקיד משמעותי בפעולות שהוא נקט כדי לבנות את ניו־יורק מחדש”.

     

    לקלינטון יצאה תדמית של פוליטיקאית קרה וצבועה, אבל במציאות היא מתגלה כאישה חמה ונטולת גינונים. הקשיחות המונוטנית שמאפיינת את הופעותיה בטלוויזיה מתמתנת במפגש פנים אל פנים, וגם מי שלא נמנה על מעריציה האדוקים יגלה שהיא רחוקה מלהיות מהמפלצת שעשו ממנה. ופה ושם היא מרשה לעצמה הבלחות של הומור, כמו ברגע שבו היא מאותתת לשומרי הראש שלה לעזוב את החדר במלון אדלון. “יש סביבי אבטחה צמודה מאז שביל נבחר לנשיאות ב־1992, אבל עכשיו המאבטחים יכולים לצאת מהחדר, אני לא חושבת שאתה הולך לתקוף אותי”.

     

    הראיון מתקיים בתחילת משבר הקורונה, כשהנגיף כבר התפשט מסין לאירופה והחל לגבות קורבנות באיטליה וספרד, אבל קלינטון לא טורחת לשמור על מרחק חברתי וגם לא חוששת ללחוץ לי את היד. היום היא בטח הייתה מסתפקת במפגש מרפקים. זה לא שהיא המעיטה אז בסכנת המגפה. להפך, מאז שמוקד ההתפשטות עבר לארצות־הברית היא לא מפסיקה לצייץ בטוויטר נגד הטיפול של הנשיא טראמפ במשבר ומאמינה שאם הייתה באמריקה מערכת בריאות זמינה לכולם — כמו שקיוותה למסד — נתוני התחלואה והמוות היו טובים יותר. “לתת לאלפי אנשים לסבול ולמות ללא סיבה זה לא בסדר. וזה גם לא מתכון להצלת הכלכלה”, היא צייצה בתגובה להצהרות הראשונות של טראמפ שהמעיט בסכנת המגפה, “בבקשה אל תיקחו עצות רפואיות מאדם שהביט ישירות בליקוי חמה”. היא תקפה את ההחלטה שלו לשלול את התמיכה מארגון הבריאות העולמי (“זה לא רק מסוכן, אין לו את הסמכות לעשות את זה”), ואחרי ההצעה ההזויה שלו בשבוע שעבר להזריק לגוף חומרי חיטוי, היא כתבה: “בבקשה אל תרעילו את עצמכם רק בגלל שדונלד טראמפ חושב שזה רעיון טוב”.

     

     

    × × ×

     

    קלינטון הגיעה לפסטיבל ברלין כדי להשתתף בהקרנת הבכורה של הסדרה התיעודית ‘הילרי’ (תשודר אצלנו ב־HOT8 בימים ראשון עד רביעי, 3 עד 6 במאי, ב־22:00, ובמקביל ב־HOT וי־או־די, ב־yes דוקו וב־yes וי־או־די החל מיום ראשון). הסדרה, שביימה נאנט בורשטיין, משחזרת את חייה של קלינטון בת ה־72, מאז ילדותה בשיקגו ועד מערכת הבחירות של 2016. “בזכות הסדרה אפשר ללמוד מי אני, מה עמדותיי, במה אני מאמינה, מה גורם לי לרצות לשרת את הציבור. אבל זוהי סדרה לא רק על החיים שלי, אלא על חיי נשים, על הפוליטיקה באמריקה, על כל האתגרים שאדם מתמודד מולם במהלך חייו. היא מציגה אותי ב־360 מעלות ומראה שכמו כל אחד יש לי חולשות וחוזקות, דעות ורגשות”.

     

    “בזכות הסדרה ניתן ללמוד באמת מי אני". ‘הילרי’
    “בזכות הסדרה ניתן ללמוד באמת מי אני". ‘הילרי’

     

    ‘הילרי’ מתעדת את מערכת הבחירות החל משלבי הפריימריז הראשונים במפלגה הדמוקרטית, כאשר התמודדה מול ברני סנדרס, והיא אומרת במהלכה כמה דברים לא מחמיאים על הפוליטיקאי היהודי מוורמונט. למשל: “אף אחד לא אוהב את ברני ולא רוצה לעבוד איתו. הוא לא עשה שום דבר. כל מה שהוא אומר עליי הם שטויות וכואב לי מאוד שאנשים נשאבו לזה”. עכשיו היא נזהרת יותר בכבודו, אבל לא שוכחת את יחסו כלפיה. “באפריל 2016 הבסתי סופית את סנדרס. הפרש הקולות בינינו היה כזה שלא ניתן להתגבר עליו. אבל הוא מעולם לא העניק לי את הכבוד שאני נתתי לברק אובמה, כשהפסדתי לו בזמנו. גם שכבר ניצחתי את סנדרס וקיבלתי את המינוי של המפלגה הדמוקרטית, הוא המשיך לשכנע אנשים להצביע לו במקום לי. כל הסיפור איתו היה הזוי”.

     

    אבל את עיקר התיעוב - בסדרה ובראיון - היא שומרת לשני אנשים: טראמפ ופוטין. “הייתי מאוד מודאגת מטראמפ, אבל לא חשבתי שהוא יכול לזכות. קיבלתי שלושה מיליון קולות יותר מטראמפ, אבל בסוף הוא נבחר בגלל שיטת הבחירות בארה”ב”.

     

    עד כמה השפיעה המעורבות הרוסית על תוצאות הבחירות?

     

    “האנשים שהיו בסביבת טראמפ ועשו מניפולציות בתהליך הבחירות בהחלט השקיעו המון כסף ומאמצים כדי לסייע לו לזכות בכל דרך. ולדימיר פוטין החליט לעשות הכל כדי להביס אותי. פוטין ידע בדיוק מי אני ומה אני מתכוונת לעשות בנושאים של זכויות אדם וממשל הוגן, ידע שאפעל לחזק את הקשרים בין הדמוקרטיות המערביות כדי להגן על אירופה ועל נאט”ו. לכן הוא הורה לשירותי הביון שלו לרדוף אותי ולומר עליי כל דבר שלילי שרק יכלו. יש לנו ציטוטים של בכירים בביון הרוסי שמנחים את הכפופים להם לעשות את זה. אז כן, בוודאי שהיה נגדי קשר מאוד מאורגן”.

     

    בסדרה את מציגה את הצד שלך בפרשת תכתובות המיילים המאובטחים.

     

    “זו הייתה אחת האכזבות הגדולות ביותר שלי במערכת הבחירות. השתמשו שוב ושוב במשהו שלא נעשה בניגוד לחוק, שלא הכיל שום מידע מסווג — כדי להפיל אותי ולחתור תחת המוניטין שלי. זה שבר אותי. הייתי בשיא כוחי, ואז הרפובליקנים המציאו שערוריות על אימיילים ועל תקיפת הקונסוליה בלוב, שבה נהרג השגריר האמריקאי, יחד עם כל מיני פיצה־גייט, וזה באמת עלה לי ביוקר”.

     

    בניגוד למוסכמה הרווחת, שתקשורת המיינסטרים באמריקה - למעט ‘פוקס ניוז’, רשת הבית של טראמפ - תמכה בהילרי, היא מאמינה שהסיקור שקיבל הקמפיין שלה דווקא פגע בסיכוייה לזכות. “היה קשה מאוד להתחרות בסגנון הריאליטי שאפיין את ההופעות של טראמפ. הם לא צילמו אותי נואמת, הם כן צילמו פודיום ריק מחכה שטראמפ יעלה אליו. זה היה מסעיר. הוא היה טוב לרייטינג, הוא היה טוב לרווחים. אף פעם לא ידעת מה הוא הולך להגיד. את מי הוא הולך להעליב? אני עומדת ונותנת נאום משעמם על איך אנחנו נסדר ביטוח בריאות לכולם, אבל התקשורת לא הייתה מעוניינת בזה. מדיניות לא מעניינת אף אחד, רק האישיות שלך מעניינת - וזו אחת הסיבות לבלגן שנקלענו אליו כי כשמדובר בפוליטיקה, זה כן חשוב מה אנשים מייצגים, מה הם מתכוונים לעשות. ראיתי את זה בזמן אמת והיה קשה מאוד להתחרות בזה.

     

    “ולמרות כל זאת, עדיין המשכתי להוביל, אבל אז הגיעה ההתערבות הרוסית והסיפור עם ‘ויקיליקס’, שחשף מיילים והתכתבויות מהקמפיין שלי, וכל זה גרם לי נזק גדול. זה היה מגוחך לגמרי, אבל קונספירציות מקבלות יותר קליקים מנאומים או ראיונות. האלגוריתמים מתים על קונספירציות. זה היה מבצע מאוד מתוחכם נגדי. הייתה כאן גניבה של מידע חסוי שהשגנו לגבי איזה מצביעים עלינו לטרגט. הרוסים ניהלו קמפיינים שקריים ברשתות החברתיות והעמידו פנים שהם קבוצות שונות של אמריקאים. הם גם דיכאו קולות אפרו־אמריקאיים. יש לי דעה גם על התנהלותו של ג’וליאן אסאנג׳ מוויקיליקס. היום מתנהל בלונדון המשפט שלו שיכריע אם יוסגר לארה”ב, ולכן לא אגיב בעניינו יותר מזה”.

     

    מה סוד היחסים בין טראמפ לפוטין?

     

    “טראמפ מעריץ את פוטין ובמידה יוצאת דופן גם מוכן לקדם את ענייניו. טראמפ חתר תחת נאט”ו, האיחוד האירופי, הסכמי האקלים, ביטל את ההסכם האיראני וצימצם את התפקיד של אמריקה בעולם. כל זה חלק מהתסריט של פוטין. אנחנו לא יודעים הכל על יחסיו עם פוטין, מתי וכמה פעמים באמת הם מדברים”.

     

    האם טראמפ עשה דבר אחד טוב בקדנציה שלו?

     

    “בכנות, לא מצליחה לחשוב על שום דבר כזה. מצד שני, טראמפ עשה כל כך הרבה דברים שליליים, שיהיה קשה מאוד לתקן. הוא נכנס לכל מלחמות הסחר האלה ומה יוצא לו מזה? הוא גרם לעליית מחירים. באמת אני לא מצליחה לחשוב על דבר אחד טוב שהוא עשה. אם אצליח לחשוב על משהו, אחזור אליך.

     

    “טראמפ גם אומר ומצייץ עשרה דברים מטומטמים ביום, ומדובר בהסחת דעת גאונית - הציבור לא יכול לזכור שהרוסים שוב מעורבים בבחירות, בגלל שטראמפ שוב העליב איזה כוכב רוק או יריב פוליטי. הסחת הדעת היא חלק מהאסטרטגיה, והמדיה החברתית היא הפלטפורמה המושלמת לכך”.

     

    איזו עצה יש לך לג’ו ביידן מול טראמפ?

     

    “כל מה שאכפת לי ממנו זה להביס את דונלד טראמפ. הוא סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה שלנו, ולעולם כולו - וכדי לעשות את זה הוא יצטרך להתגבר על התערבויות מצד גורמים זרים, פרופגנדה במדיה החברתית, גניבה ושימוש לרעה במידע ודיכוי מצביעים - שזה מהלך מועדף על המפלגה הרפובליקנית. הם רוצים להיפטר ממצביעים שלא תומכים בהם. אני מאמינה שאנחנו יכולים וצריכים לנצח. ואעשה כל שביכולתי כדי שזה יקרה.

     

    “לטראמפ יש אישיות רודנית והוא רוצה להשיג לעצמו עוד ועוד כוח שלא ניתן יהיה לפקח עליו. הוא היה שמח לשלוח את יריביו לכלא, לפטר אנשים מהיום למחר. בגלל כל אלה אני משוכנעת ללא ספק שצריך להחליף אותו. אם נבחר בנשיא דמוקרטי נפסיק את הדימום והשסע. עלינו להתאושש מהנזק שהסב לנו, אבל זה יהיה קשה הרבה יותר אם הוא יקבל קדנציה של עוד ארבע שנים”.

     

    × × ×

     

    קלינטון מדגישה שטראמפ הוא לא הבעיה היחידה שמאיימת על שלום העולם. הוא חלק מטרנד גורף של מנהיגים פופוליסטיים, שלא בדיוק מאמינים בערכי הדמוקרטיה, מברזיל ועד הונגריה. “אנחנו בעיצומו של משבר דמוקרטי. רבים מההישגים שהגיעו אליהם במדינות השונות נראים כעת כבלתי מספקים, אז אנשים לא מרוצים. זה דוחף את חלקם לוותר, לגלות אדישות ולא לרצות להיות מעורבים כלל בפוליטיקה, אפילו לא ללכת להצביע. וזה דוחף רבים אחרים לקיצוניות, גם בימין וגם בשמאל. מדובר בתקופה מצערת ומסוכנת בהיסטוריה שלנו, כשהמנהיגים האוטוריטריים הללו מקבלים את החותמת של הנשיא האמריקאי במקום שינסה לרסן אותם”.

     

    נתניהו שייך למנהיגים האלה?

     

    קלינטון מתעלמת בדיפלומטיות ומסתפקת באמירה כללית: “העובדה שהפוליטיקה בישראל כל כך מעורערת לא מסייעת לישראל ולא מסייעת גם למצב האזורי במזרח התיכון. אני לא חושבת שהמצב הנוכחי משרת אינטרס רחוק טווח של מדינת ישראל, ובטח־ובטח גם לא משרת אינטרס פלסטיני. זה גם לא אינטרס אמריקאי, שבאזור שלכם תהיה סיטואציה לא יציבה”.

     

    מה את חושבת על “תוכנית המאה”?

     

    “הרצון הפלסטיני להקמת מדינה הוא לגיטימי. אני כבר שנים תומכת בפתרון שתי המדינות, ויחד עם זאת ממשיכה לתמוך בנחישות בביטחון ישראל. ראיתי איך בעלי חותר להגשים את המטרה הזאת, אני עצמי חתרתי אליה כשהייתי מזכירת המדינה, ואני חושבת שהתוכנית שהממשל הנוכחי בארה”ב מקדם אינה מספקת. היא לא מתמודדת עם הרבה סוגיות מהותיות.

     

    “חשוב לזכור שהפלסטינים בגדה המערבית שעובדים בשיתוף פעולה עם צה”ל, שומרים על השלום באזור כבר 19 שנה. כוחות הביטחון הפלסטיניים אומנו בירדן במימון אמריקאי, ויש להם מערכת יחסים ביטחונית טובה עם צה”ל. זה חייב להמשיך להתקיים. אבל במקביל, אני חוששת מההשפעה המתמשכת של גורמים קיצוניים בעזה, מהתפקיד שחמאס משחק באזור, ומהיכולת שלו להוסיף ולהתחמש בטילים שיוכלו להרוג אזרחים רבים אף יותר בישראל. ובנוסף, עכשיו כשסוריה הפכה ללקוחה של איראן בסיוע רוסי, אני חוששת מהתפתחויות בגולן הסורי ומהאיומים הביטחוניים שם בפני הממשלה הישראלית ניצבת הרבה עבודה, שדורשת אמון ותמיכה, ואני מקווה שהיא תקבל אותם”.

     

    מה חשבת כשטראמפ יצא מהסכם הגרעין עם איראן?

     

    “טראמפ הוציא אותנו מההסכם עם איראן בלי שהייתה לו שום אסטרטגיה איך למנוע מאיראן להתחמש גרעינית. כשאני הייתי מזכירת המדינה סייעתי במשא ומתן סביב ההסכם, ואפשר להציג טיעון הגיוני שנכון, אנחנו צריכים לשפר את ההסכם וצריך להכליל בו גם טילים, אז בואו נעשה משא ומתן מחודש.

     

    “אני מודאגת מהתפשטות הגרעין עכשיו, כשטראמפ יצא מההסכם. איראן תדחוף לכיוון התחמשות, תפעיל את הצנטריפוגות ותתחיל לייצר אורניום מועשר. זה אומר שגם הסעודים, בגלל היריבות עם איראן, ייאלצו לפתח נשק כזה. ואם לסעודים יש אז גם לקטארים חייב להיות, ואז גם לאיחוד־האמירויות, ואז מצרים תגיד, ‘אנחנו המדינה הערבית הכי גדולה, אנחנו צריכים נשק גרעיני משלנו’, וכולנו נמצא את עצמנו בעולם הרבה יותר מסוכן”.

     

    עד כמה תרמה העובדה שאת אישה להפסד שלך בבחירות?

     

    “למגדר היה תפקיד, אין ספק. היה ניסיון מכוון לחבל בדמותי עם סיפורי סרק ומידע כוזב וליצור לי תדמית שמעולם לא היה לה קשר למציאות. חשבתי שאני יכולה להתגבר על כך. למשל הסיפור שטען שאני גוססת ממחלה קשה. באמת הייתה לי דלקת ריאות, והייתה לי גם קצת בחילה, אבל לא גססתי. העובדה שלא הרגשתי טוב שיחקה לידי הסטריאוטיפ המגדרי שלפיו נשים אינן חזקות מספיק לכהן כנשיאה, שאתה לא יכול לסמוך על אישה כי הרגשות שלה יעמדו לה בדרך. האפליות האלה שמתקיימות בתת־מודע והסטריאוטיפים המגדריים הם מאוד משמעותיים.

     

    “יש אחוז מסוים מהמצביעים — וזה נכון למדינות אחרות בעולם, לא רק לארה”ב - שפשוט לא מרגישים בנוח עם העובדה שתהיה אישה נשיאה או ראש ממשלה. הופתעתי לגלות שגם נשים מבוגרות חששו להצביע עבורי. כשהתמודדתי על הנשיאות שמעתי גברים רבים אומרים: ‘הייתי מצביע לאישה, פשוט לא לאישה הזאת’. אבל אותה טענה נשמעה גם כלפי נשים שניסו להיבחר השנה ולקבל את המועמדות הדמוקרטית. אסור לנשים לתת לגישה הזאת להגביל אותן, והן חייבות להמשיך ולעשות כל שביכולתן כדי להתגבר על העמדות האלה. הגיע הזמן שאישה תיבחר לנשיאת ארה”ב. זה יהיה הישג אדיר. אני לא מאלה שטוענים שנשים טובות יותר מגברים. אבל אני כן אומרת שחוויות של נשים, הניסיונות שאנחנו עוברות וחלק מהמאבקים שלנו צריכים לקבל יותר ייצוג בכל תחום בחברה שלנו - כולל בפוליטיקה”.

     

    אחת ההאשמות שהועלו נגדך ונגד בעלך נוגעת לקשר הקרוב עם הארווי וויינשטיין, שתרם הרבה לקמפיינים שלכם.

     

    “וויינשטיין תרם לקמפיינים של מועמדים דמוקרטים נוספים: ברק אובמה, ג’ון קרי, אל גור. אבל ללא קשר, מה שבטוח זה שצריך להכחיד את צורת ההתנהגות שהביאה להרשעה שלו. גזר הדין במשפט שלו מדבר בעד עצמו”.

     

    × × ×

     

    הסדרה ‘הילרי’ לא מדלגת על מערכת היחסים המורכבת של בני הזוג קלינטון. השניים, שנפגשו באוניברסיטת ייל, נישאו ב־1975, והזוגיות שלהם ממשיכה להעלות שאלות: האם מדובר בקשר אמיתי או רק בהצטלבות של אינטרסים פוליטיים? איך זה שהפמיניזם המוצהר שלה נעצר ברגע שזה מגיע למה שמתחולל בביתה הפרטי?

     

    כבר במסע הבחירות של ביל קלינטון ב־1992 צצו שמועות על משברים בזוגיות, שתוגברו עוד יותר כשג’ניפר פלאוורס טענה שהיא ניהלה רומן עם מי שהיה עד אז מושל מדינת ארקנסו (בהמשך טענה שהילרי דו־מינית ולבעלה לא אכפת). אחרי שפלאוורס הטילה את הפצצה, הילרי התייצבה עם בעלה מול המצלמות של ‘60 דקות’. “אני לא יושבת כאן כמו איזו אישה קטנה, שעומדת לצד הגבר שלה”, היא אמרה, ”אני יושבת כאן, כי אני אוהבת ומכבדת אותו. אני מכבדת את מה שהוא עבר ומה שעברנו יחד. אם זה לא מספיק לכם, אז אל תצביעו בשבילו”.

     

    היה משהו שבמאית הסדרה שאלה אותך ואמרת לה לא?

     

    “התשובה היא לא. הכל היה מונח על השולחן, ותאמין לי, היא שאלה אותי על הכל”.

     

    והכל אומר גם פרשת לוינסקי, השמלה המוכתמת והשקרים הבוטים של קלינטון לאומה האמריקאית (“מעולם לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת”). ביל קלינטון עצמו מתייחס לפרשה בסדרה. “זה היה נורא מה שעשיתי”, הוא אומר בעיניים מושפלות, כמעט נמנע מהמצלמה, “אני מרגיש נורא שהפרשה הזאת מגדירה מאז את החיים של מוניקה לוינסקי”.

     

    “נורא מה שעשיתי". קלינטון ולוינסקי
    “נורא מה שעשיתי". קלינטון ולוינסקי

     

    “כשהגיע הזמן לדבר על מוניקה לוינסקי, זה היה קשה”, אמרה הילרי בראיון לאלן דג’נרס. “ההחלטה להישאר בנישואים האלה הייתה ההחלטה האישית הכי אמיצה שאי פעם קיבלתי. מבחינתי, לחזור לחוויה הזאת, לדבר עליה, עבורי ועבור בעלי - שגם הסכים להשתתף בסרט ולהישאל על כך - זה הפך את העבודה על הסדרה לקצת קשה, אין שום ספק. אבל לא יכולתי באמת לעשות סדרה על חיי מבלי להתייחס למשהו שכולם שמעו עליו, ולכולם הייתה דעה בנושא.

     

    “הרבה נשים כעסו על כך שבחרתי להישאר עם בעלי ואמרו, ׳אני לא יכולה לתמוך בה, אני לא אוהבת אותה בגלל שהיא נשארה עם בעלה’. אבל מתברר שזה קרה גם לאחות שלהן או לחברה שלהן, וחלק מהן גם אמרו ש’אני אוהבת את ביל קלינטון’. כל אחת צריכה לעשות את ההחלטה הנכונה עבורה ועבור משפחתה. אני מקווה שהעובדה שדיברתי על זה, שהנכונות שלי להתייחס לסוגיה, באמת עזרה לנשים אחרות. צריך להיות שקולים בהחלטות שמקבלים בחיים ואנחנו צריכים לתמוך יותר במי שמקבלים את ההחלטה הנכונה בהתאם לנסיבות האישיות שלהם”.

     

    עכשיו כשנסגר הפרק הפוליטי בחייך, איך הקשר עם בעלך? איך חיי המשפחה שלך?

     

    “תמיד שואלים אותי: ‘מה שלומך?’ ואני אומרת: ‘ברמה האישית, שלומי טוב’. הזמן שיש לי עכשיו עם המשפחה שלי, עם בעלי, עם הבת שלי ובמיוחד עם שלושת הנכדים - הוא הנאה צרופה. ביל ואני מבלים בנעימים: מפגשים עם הנכדים, הליכות ארוכות, צפייה בסרטים — את ‘קזבלנקה’ ו’בצהרי היום’ ראינו בטח 40 פעם - אבל זה קיום סכיזופרני. אני מתעוררת כל יום ורואה את העולם כמו שהוא ונחרדת מהטעויות הנוראיות שנעשות ויש להן השלכות על העתיד של הנכדים שלי”.

     

    הילרי עם ביל וצ’לסי. “אנחנו מבלים בנעימים אבל זה קיום סכיזופרני, כי אני רואה את מה שמתרחש בעולם"
    הילרי עם ביל וצ’לסי. “אנחנו מבלים בנעימים אבל זה קיום סכיזופרני, כי אני רואה את מה שמתרחש בעולם"

     

    מה הכי מפריע לך להירדם?

     

    “אני אופטימית מטבעי —זוהי הדרך הנכונה לחיות — ואני חושבת על הנכדים שלי כדי להירדם, כי זה נושא רגוע ומשמח, אבל אני מודאגת מעליית התנועות שמטיפות לשנאת זרים, מהקיצוניות, מהלאומניות, ומהעלייה של מנהיגים פופוליסטיים. אני מודאגת מהדוגמה שטראמפ נותן לשימוש במדיה בשלל צורותיה כדי להשתלט על הדיון ולהזין את חוסר הביטחון, הכעס והטינה של הציבור.

     

    “אני גם מודאגת מההתחממות הגלובלית. טוב שהצעירים משמיעים קול זעקה. גרטה תונברג היא דוגמה נהדרת למישהי שאומרת, ‘רגע, חבר׳ה, אתם המבוגרים הורסים לנו את כדור הארץ. אתם חייבים לעשות משהו’”.

     

    מה יכולות נשים ללמוד מהסדרה שלך?

     

    “אל תיקחו את הזכויות שיש לכן כמובן מאליו. אל תנוחו על זרי דפנה במחשבה שההישגים שלנו מובטחים, בגלל שאנחנו נמצאים בנקודה בהיסטוריה שבה הכל בר שינוי — הדמוקרטיה, החופש שלנו, זכויות נשים, זכויות הקהילה הלהט”בית, חופש דת - דברים שבמשך חיים שלמים האמנתי בהם ונלחמתי בשמם, ועכשיו מנהיגים רודנים מנסים לקחת אותם מאיתנו ורוצים להחזיר הכל לאחור. לכן עלינו להיות ערניים ולהרים את הקול”.

     


    פרסום ראשון: 29.04.20 , 21:45