התוכנית של ביל גייטס למיגור הקורונה: "כך ניתן לפתח חיסון תוך שנה וחצי"

כבר לפני חמש שנים הזהיר ביל גייטס, הפילנתרופ המוביל בעולם, מפני מגפה כמו הקורונה • עכשיו הוא גיבש תוכנית לפיתוח מואץ של חיסון לנגיף כי "אין לנו ברירה אחרת" • על הפרק: קיצור תהליכים, ניסוי וייצור במקביל, מימון בינלאומי משותף ומתן עדיפות למדינות עניות • "קשה לראות זאת כרגע, אבל יש אור בקצה המנהרה", הוא מבטיח • מסמך מיוחד

תרגום: בנימין טוביאספורסם: 03.05.20 , 00:11

אחת השאלות הנפוצות יותר שאני נשאל בימים אלו היא מתי העולם יוכל לחזור לכפי שהיה בדצמבר, לפני מגפת הקורונה? התשובה שלי תמיד זהה: כשתהיה לנו את התרופה הכמעט מושלמת לטיפול בווירוס, או כשכל אדם בעולם יהיה מחוסן לגמרי נגדו.

האפשרות הראשונה כנראה לא תתרחש בקרוב: אנחנו זקוקים לנס כדי למצוא טיפול שהוא אפקטיבי בלפחות 95% מהמקרים כדי לעצור את ההתפרצות. רוב המועמדים מקרב התרופות הקיימות לא קרובים בשום צורה למידת האפקטיביות הזו.

מה שמשאיר אותנו עם אופציית החיסון.

לאנושות מעולם לא הייתה משימה דחופה יותר מפיתוח חיסון נגד הקורונה (קוביד־19). באופן ריאלי, אם אנחנו רוצים לחזור לשגרה, עלינו לפתח חיסון אפקטיבי ובטוח. צריך ליצור מיליארדי מנות, לחלק אותן בכל פינה בעולם — וכמה שיותר מהר. זה נשמע כמו משימה מבהילה כי היא בהחלט כזו. הקרן ברשותי היא המממנת הגדולה ביותר לחקר חיסונים בעולם, והמשימה הנוכחית מגמדת כל דבר שעשינו בעבר. יידרש מאמץ ושיתוף פעולה גלובלי כפי שהעולם עוד לא ראה. אבל אני יודע שנעשה את זה. אין לנו אפשרות אחרת.

יעילות ובטיחות

העולם יוצר את החיסון לקורונה בלו"ז הקצר בהיסטוריה. ד"ר אנתוני פאוצ'י, הממונה על המאבק בנגיף מטעם הממשל האמריקאי, חושב שייקח בערך 18 חודשים ליצור חיסון. אני מסכים, אם כי טווח הזמן יכול להיות גם קצר יותר — החל מתשעה חודשים או ארוך עד כדי שנתיים. על אף ש־18 חודשים נשמע כמו הרבה זמן, זה הזמן המהיר אי פעם שמדענים מסוגלים היו לפתח חיסון חדש. לרוב הפיתוח אורך חמש שנים. ברגע שבוחרים את המטרה, צריך לפתח את החיסון ולנסות אותו על בעלי חיים. אחר כך צריך לבצע ניסויים בנוגע לבטיחות וליעילות בקרב בני אדם. יעילות ובטיחות הם שני הפרמטרים החשובים ביותר לכל חיסון. בטיחות זה בדיוק מה שזה נשמע: האם החיסון בטוח לשימוש? כמה תופעות לוואי קלות (כמו חום קל או כאב בהזרקה) הן מתקבלות על הדעת, אבל לא רוצים להזריק משהו שיגרום לאנשים לחלות. יעילות זו השאלה עד כמה הוא מונע מאנשים לחלות? אף שהיינו רוצים חיסון עם יעילות ב־100%, לרבים מהם אין זאת. למשל, חיסון השפעת השנה היה אפקטיבי רק בכ־45% מהמקרים.

כדי לבחון יעילות ובטיחות, כל חיסון עובר שלושה שלבי ניסוי. שלב א': ניסוי הבטיחות. קבוצה קטנה של מתנדבים בריאים מקבלים את החיסון ומנסים אותו בכמויות שונות כדי לבחון איך להשיג את התגובה החיסונית החזקה ביותר במנה הקטנה ביותר, מבלי תופעות לוואי. אחרי גיבוש הנוסחה הנכונה, עוברים לשלב ב': בדיקת יעילות החיסון. הפעם מאות אנשים מתחסנים — בגילים שונים ובמצבי בריאות שונים. השלב השלישי: מתן החיסון לאלפים. זהו לרוב השלב הארוך ביותר, כי הוא מתרחש ב"תנאי מחלה טבעיים", כלומר: מחסנים מי שכבר נמצאים בסיכון להידבק על ידי הנגיף המדובר, ואז מחכים לראות כמה הוא מצמצם את סיכויי התחלואה. לאחר סיום שלושת שלבי הניסוי, מקימים את מפעלי הייצור ושולחים זאת לארגון הבריאות העולמי ולרשויות התרופות במדינות לקבלת אישור.

זהו תהליך שמתאים לרוב החיסונים, אבל הלו”ז הזה לא מספיק טוב כעת: כל יום שניתן לקצר מהתהליך עשוי לעשות הבדל עצום בהצלת חיים ולחסוך טריליוני דולרים בנזק כלכלי. לכן יש לזרז תהליכים: הליכי הפיתוח נועדו לספק מענה לשורת משתנים לא ידועים. חיסונים פוטנציאליים רבים נכשלים, וזו הסיבה שמשקיעים מחכים בין השלבים לראות אם שווה להמשיך בהשקעה. בתרחיש הקורונה המימון אינו שיקול: ממשלות וגופים נוספים, ובהם הקרן שלי, הבהירו שיעשו הכל כדי למצוא חיסון. לכן, מדענים יכולים לחסוך זמן יקר ולהשלים כמה מהשלבים במקביל. על ממשלות, המגזר הפרטי והקרן שלנו לזהות מתקנים שבהם אפשר לפתח חיסונים, ולנסות במקביל חיסונים פוטנציאליים וגישות שונות.

רף 70% ההצלחה

נכון ל־9 באפריל, כבר 115 חיסונים פוטנציאליים נמצאים בהליך פיתוח. אני חושב שבין שמונה לעשרה מהם מבטיחים במיוחד... יכול להיות שמה שנפתח לא יהיה החיסון המושלם — אבל זה בסדר. החיסון נגד אבעבועות שחורות הוא היחיד שמיגר מחלה מעל פני כדור הארץ. אבל גם די אכזרי לקבל אותו: הוא מותיר צלקת אצל המתחסנים, ולאחד מכל שלושה יש תופעות לוואי קשות שמונעות מהם להגיע לעבודה ולבית ספר. אחוז קטן יותר, אך חשוב, סובל מתופעות חמורות יותר. החיסון נגד אבעבועות שחורות לא היה מושלם, אבל עשה את העבודה. עם החיסון נגד הקורונה המצב יכול להיות דומה. אם היינו בונים את החיסון המושלם היינו שואפים שיהיה 100% בטוח ו־100% יעיל, שיכלול מנה אחת שתספק הגנה לכל החיים ושיהיה קל לאחסון ולהעברה. אני מקווה שלחיסון נגד הקורונה יהיו את כל התכונות הללו, אבל לאור הלו"ז הצפוף, לא בטוח שזה יקרה.

בראש סדר העדיפויות: בטיחות ויעילות. לא יהיה לנו אולי זמן לעשות ניסוי רב־שנתי, אז ניאלץ לעשות ניסוי שלב א' לבטיחות במתכונת מחוזקת, ולוודא שהחיסון בטוח לחלוטין לשימוש. לגבי יעילות, יש יותר מרחב תמרון: אני מניח שחיסון שיעיל ב־70% מהמקרים אפקטיבי מספיק לעצירת המגפה. חיסון בעל יעילות של 60% יהיה שמיש, אך לא ימנע התפרצויות מקומיות. כל אחוז נמוך מ־60 כנראה שלא יהיה יעיל מספיק נגד הווירוס. האתגר הגדול הוא ליצור חיסון שעובד היטב גם עבור מבוגרים יותר: המערכת החיסונית שלנו, כמו הגוף, מזדקנת ומתקשה יותר לזהות נגיפים פולשים.

מעבר לבטיחות ויעילות, יש עוד כמה אלמנטים שיש לקחת בחשבון: כמה מנות יידרשו לחיסון? האם פעם אחת מספיקה, שכן ייתכן ונזדקק לכמה מנות כדי להגיע ליעילות מספקת. ולכמה זמן החיסון אפקטיבי? אידיאלית, הוא יספק הגנה מתמשכת וארוכה. אבל ייתכן שנפתח חיסון שמונע תחלואה רק במשך כמה חודשים (כמו חיסון שפעת עונתית). אם זה המצב, נשתמש בחיסון לטווח קצר בזמן שנעבוד על אחד מתמשך יותר. ואיך מאחסנים אותו? את רוב החיסונים מאחסנים בטמפרטורה של כארבע מעלות צלזיוס, כמו מקרר רגיל. במקרה כזה האחסון וההובלה קלים. אבל יש חיסונים שדורשים אחסון בטמפרטורה נמוכה בהרבה, עד מינוס 80 צלזיוס, וזה יהפוך את הפצתם למקומות רבים לקשה יותר.

7 מיליארד מנות

אני מקווה שהחיסון שיפותח עוד 18 חודשים יהיה הכי קרוב ל"מושלם" שניתן. אם לא — נעבוד כדי לשפר אותו. אך גם ברגע שהחיסון יהיה בידינו, עדיין יישארו בעיות אדירות לפתור: צריך לייצר ולהפיץ לפחות שבעה מיליארד מנות מהחיסון! כדי לעצור את המגפה, צריכים להפוך את החיסון לזמין לכמעט כל אדם בכדור הארץ. מעולם לא עשינו דבר כזה. ליצור שבעה מיליארד מנות עלול לקחת חודשים — אפילו שנים (ואולי 14 מיליארד מנות, אם זה חיסון בכמה מנות). עלינו להיות ערוכים להפיצן הכי מהר שאפשר. רובנו נסכים שעובדי מערכת הבריאות צריכים להיות הראשונים לקבל את החיסון, אבל מי אחריהם? קשישים? מורים? עובדים חיוניים? אני חושב שמדינות עניות צריכות להיות בין הראשונות להתחסן, מאחר שהסיכוי של אנשים למות שם גבוה בהרבה, ולהביא להם את החיסון מהר יציל מיליוני נפשות.

ברוב המקרים, יצרנים חותמים על הסכם עם המדינה שבה המפעל נמצא, כך שהיא תזכה לעדיפות בקבלת החיסונים. לא ברור האם זה יקרה גם הפעם. אני מקווה שנמצא דרך לחלק את החיסון באופן הוגן וצודק לכל העולם. ולבסוף, שנוכל לפתח חיסון שיהיה זמין לכולם. ואז, נוכל לחזור לשגרה — ובשאיפה לקבל כמה החלטות שימנעו מאיתנו להגיע לאותו מצב שוב בעתיד. קשה להבחין בזאת כרגע, אך יש אור בקצה המנהרה. אנחנו עושים את הפעולות הנכונות כדי לפתח חיסון מהר ככל האפשר. בינתיים, אני מפציר בכם להמשיך לעקוב אחר ההנחיות. היכולת שלנו להתגבר על המגפה תלויה בכך שכולם יעשו את חלקם על מנת לשמור אחד על השני.