ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דביר כחלון
    זמנים מודרנים  • 04.05.2020
    "העולם שאני נמצאת בו לא נמשך לנצח"
    בגיל 17 קים אור אזולאי היא אחת השחקניות הצעירות העסוקות במדינה, עם תפקידים מרכזיים בעשרות סדרות, וכרגע ב"ספיידרס", 435 אלף עוקבים באינסטגרם, חוזים נאים עם מותגי־על ואפילו קיט איפור הנושא את שמה ומותג כובעים פרטי. אבל בניגוד למקובל בז'אנר, היא יודעת שהכל זמני, במיוחד עכשיו, ויש לה תובנות מפתיעות על פרסום ותהילה. ראיון הרבה יותר עמוק ממה שחשבתם
    תהל בלומנפלד | צילום: דביר כחלון

    אם בימים כתיקונם חלק ניכר מהחיים של קים אור אזולאי מתנהל בין כותלי הרשתות החברתיות, הרי שבימי סגר וריחוק חברתי הנוכחות שלה במרחבים האלה אפילו גוברת, עד כמה שהדבר אפשרי. "כן, אני מגבירה את הפעילות ברשתות בימים אלה", מצהירה אחת מכוכבות הילדים והנוער המובילות במדינה, "גם כי באופן הגיוני אין הרבה מה לעשות וכולם ברשת. וגם בתור מישהי שהנוער עוקב אחריה ורואה אותה, ובטלוויזיה זה ממילא רק חדשות וחדשות, אז אם אני יכולה לתת את התוכן שלי, למה לא".

     

    עם המצב היא מתמודדת כמו רובנו, שילוב של חרדה מפני הלא־נודע ורצון להפיק מהתקופה המטורפת הזאת את המיטב. "יש סרט בהשתתפותי שהיה אמור להתחיל להצטלם בשבוע הבא ודחו אותו. יש מלא־מלא פרויקטים שדוחים. אני מקבלת את זה בידיים מחבקות כי זה המצב. אני אמנם לא יכולה לצלם סרט, אבל כל המדינה לא עובדת, עסקים פושטים רגל ולאנשים אין איך לסגור את החודש. זאת פשוט שגרה אחרת".

     

    איך את מתמודדת עם האיסור לפגוש חברים?

     

    "אני דווקא נהנית מזה יותר מכולם, כי ביומיום אין לי הרבה חברים ואני לא נפגשת הרבה עם חברים. אני בעיקר נפגשת עם אמא שלי ועובדת, או עם חבר שלי. ועכשיו כולם בפייס־טיים ואפשר לדבר".

     

    לך אין הרבה חברים?

     

    "זה שאני אומרת שאין לי הרבה, זה לא כי אין לי בכלל. אני פשוט לא מספיקה להיות איתם. אין לי קבוצות ווטסאפ עם חברים, ואין לי פגישות עם חברים. אני לא חלק מזה. אבל ברור שיש כמה שהם עדיין חברים שלי ואם אני ארצה לבוא הם יקבלו אותי".

     

    מי החברים האלה? מהתעשייה?

     

    "כן ולא. בתעשייה כולם חברים של כולם ואף אחד לא חבר של אף אחד. יש משהו מאוד לא אמיתי בלהיות חברה של אנשים מהתעשייה. נגיד כשאת יושבת עם חברה במסעדה, את רוצה לשתף אותה בדברים שקורים לך. ואם את יושבת עם מישהי מהתעשייה, את צריכה לחשוב 20 פעם על כל דבר שאת אומרת, שהיא לא תדליף, שלא תגיד לאף אחד, שלא תהרוס".

     

    את מזהה מי רוצה להיות חבר אמיתי שלך ומי מתעניין בך כי את מפורסמת?

     

    "מיום ליום אני יותר מבינה שאנחנו חיים בעולם שבו כולם סוג של מפורסמים. במעגל החברים שלי אני לא חושבת שהם כל כך מתרגשים מזה שאני מפורסמת כי היום כולם מכירים מישהו מפורסם, כולם בקרבה של מישהו מפורסם, היום כל ילדה שנייה כביכול מפורסמת מהאינסטה, מהטיקטוק. נהיה מצב שכולם מקבלים טעימה מהעולם הזה".

     

    אבל לא לכל ילדה שנייה מהטיקטוק יש את כמות העוקבים שלך.

     

    "אבל כולם באיזו רמה של חשיפה. פתאום למישהי יש 100 אלף עוקבים בטיקטוק אז היא נחשבת מישהי עם עוקבים ופתאום מתחילים לשלוח לה מתנות הביתה. זה קורה ברגע".

     

    חננה מטורפת

    ברוכים הבאים לעולמה של קים אור אזולאי, בת 17 בלבד וכבר נחשבת לאחת השחקניות הצעירות העסוקות במדינה. היא פרצה בגיל עשר בריאליטי "הבנים והבנות" בערוץ הילדים. שלוש שנים אחר כך כבר הובילה בלוג אופנה מצליח וחשבון אינסטגרם מנופח, שהיום מונה 435 אלף עוקבים. היא הספיקה לשחק בתפקידים מרכזים בעשרות סדרות, בהן "ככה זה", "בצפר", "אמא מביכה", "אחותי קפצה כיתה", ובימים אלה עלתה בערוץ טין ניק הסדרה "ספיידרס" בכיכובה.

     

    חוץ מזה, מגיל קטן מיצבה את עצמה כאייקון אופנה, וכבר נבחרה להיות שגרירה של מותגי־על כמו אדידס, סמסונג ומאק. עם חברת האיפור היא מתחזקת יחסים מקצועיים הדוקים, ובימים אלה הוציאה קיט שכולל בסיס, שפתון ועיפרון שפתיים. בגיל 15 הקימה מותג כובעים יוקרתי על שמה, ועל הדרך סגרה עסקת ענק עם אתר האופנה המוביל טרמינל איקס לשיתוף פעולה מסחרי. לניהול הקריירה הענפה שלה אחראית אמא אזולאי, שמלווה את קים בכל החלטה עסקית.

     

    שום דבר בחיים של קים אור, שנפרדה לאחרונה מהדוגמן אלמוג ריף, לא מזכיר תלמידות י"ב אחרות. גם בתקופות שבהן הלימודים מתקיימים כסדרם היא לא פוקדת את מערכת החינוך הקונבנציונלית, אלא לומדת בבית הספר הפרטי רועי קריב ברמת החייל, תל־אביב. סך הכל 60 תלמידים בשכבה, והשיעורים מתנהלים במתכונת מצומצמת של עד ארבעה תלמידים בכיתה. "הדבר הכי משמעותי זה שבונים את מערכת השעות לפי הצרכים שלי. אמא שלי מדברת עם הרכז שלי בתחילת השבוע, הם עוברים על הלו"ז שלי ובונים מערכת. את הבגרויות תיקתקתי. לא נשאר לי הרבה".

     

    למה היה חשוב לך לעשות בגרות מלאה?

     

    "אי־אפשר להסתדר בלי זה כי העולם שאני נמצאת בו לא נמשך לנצח. בסופו של דבר אצטרך למצוא כיוון אחר. זה מקצוע מאוד לא בטוח. את יכולה לעבוד על ארבעה־חמישה פרויקטים ואז יכולה למצוא את עצמך שנה־שנתיים לא עובדת. אני בת 17 ולא מפרנסת את עצמי או משפחה, אבל כשיגיע היום אני רוצה שכל הכיוונים יישארו פתוחים".

     

    זו תפיסת עולם מאוד בוגרת לגילך.

     

    "כל מה שקורה סביבנו היום רק ממחיש יותר כמה לא צריך לחשוב על הרגע, כי הרגע שלנו יכול להשתנות בשנייה".

     

    היא מבהירה שהיה חשוב לה לשמור על מסגרת לימודית ולא להסתנוור מההצלחה לא רק בגלל מחשבות כלכליות על העתיד. "בית ספר זה גם מסגרת חברתית, יש בו משהו בבית ספר שמחזיר אותך לתלם, לגיל שלך ולחיים שלך. אני לא באיזה אופוריה שאני עובדת בעולם הגדולים. עוד עשר שנים אני אהיה גדולה. ועוד 15 שנים - ממש גדולה".

     

    מי עוד מגיע לבית ספר פרטי?

     

    "בעיקר ספורטאים שיש להם קריירה מחייבת, כאלה שלא הסתדרו בבית הספר הקודם שלהם ונשרו ממסגרות. יש הרבה תלמידים שלא מצליחים במסגרת הגדולה. פה זה פרטי ואינטימי. ויש עוד ילדים בעלי קריירה כמוני. זה עולה לא מעט, אבל שווה כל שקל. אם לא רועי קריב, לא הייתי מצליחה לסיים רבע מהבגרויות. באתי כתלמידה מצטיינת, פחדתי שיירד לי הממוצע כי אני חננה מטורפת של לימודים. הלוואי שעוד כמה שנים חינוך פרטי לא יהיה כזה יקר וכולם יוכלו להרשות את זה לעצמם. שזה יהיה חלק מהלימודים הרגילים. זה משנה את כל הפרספקטיבה על בית ספר. מדהים שאני, טיפוס של אנגלית ומתמטיקה, התחלתי פתאום להתעניין בהיסטוריה".

     

    זרקי כמה ציונים.

     

    "אני בממוצע של 95. בתור שחקנית היכולת שלי לקלוט חומר יותר טובה, כי למדתי לזכור דברים מהר. גם כשאת לומדת טקסט, בסופו של דבר את לא צריכה לשנן אלא גם לפרק ולהבין תהליכים. אני מאוד אוהבת את הלימודים. השרישו בי שלימודים זה לפני הכל".

     

    ימי התום

    סיומה הקרב של כיתה י"ב מקרב לפתחה את האתגר הבא ‑ הגיוס לצה"ל, עניין מורכב ומשמעותי לכל צעיר במדינה, ועל אחת כמה וכמה כשאת סלב בעלת קריירה ענפה בעולם הבידור. "אני אמורה להתגייס בשנה הבאה. כרגע אני בתהליכי צו ראשון אבל עכשיו הכל נעצר בגלל המצב. הספקתי להיות בצו ראשון".

     

    הייתה תחושה בבסיס שהגיעה סלב?

     

    "רק הגעתי לצו ראשון, לא ממש חוויתי את צה"ל. באתי מוקדם בבוקר ועמדתי כמו כולם. היו שם מבטים, אבל בגלל שכולם בלחץ של צו ראשון שומרים על פאסון. כן היו כמה שבאו ודיברו איתי. באתי חולה עם חום, לא רציתי לדחות את זה כי כבר דחיתי בגלל ימי צילום".

     

    איך הצבא ישתלב לך בקריירה?

     

    "אנחנו רואים היום איך צה"ל מקבל שחקנים, אמנים וטאלנטים בידיים פתוחות. עד שאני אתגייס אפילו יהיו מקצועות מפותחים לתחום שלי. ויש גם מחלקה דיגיטלית. אני לא רק שחקנית, זה מכלול של הכל. אני גם מנחה, אולי אוכל להיות הפנים של צה"ל, לדברר אותם ברשתות".

     

    ואכן, הנוכחות של קים אור אזולאי ברשתות החברתיות היא חלק בלתי נפרד מהקריירה שלה. "היה לי אינסטה בכיתה ד', כשכולם התחילו רק להבין מה זה בכיתה ז'", היא נזכרת בנוסטלגיה. "היום ילדים בכל גיל פורצים ככוכבים. אני בכלל לא השתמשתי בזה ככלי להתפרסם. הלכתי ועשיתי אודישנים לסדרות. וגם כהשתתפתי ב'הבנים והבנות', כשהעליתי לאינסטה הייתי מעלה תמונות של חברות או משהו שהייתי קונה. תחשבי על אינסטגרם של ילדה בת 11? שלי היה פי שמונה יותר תמים. היום בגיל הזה הן כבר מעלות סטורי ורוצות לייקים. אני נכנסתי בשלב התמים של הרשת. אני זוכרת שפעם הייתי מתלהבת ממאה לייקים. היום זה כלום. פעם זה היה מלא".

     

    כל מה שאת מעלה אמיתי? או שאת מרשה לעצמך לשתף גם בצדדים הפחות חיוביים של החיים?

     

    "בתקופה האחרונה רואים מתי אני במצב רוח יותר ופחות טוב. לא מזמן היה לי תקופה שהייתי אחרי מלא פרויקטים, הייתי בפיק, ואז הייתה ירידה. לא הבנתי מה קורה איתי. פתאום קיבלתי 'לא'. ישבתי בבית והיה לי מוזר, לא מצאתי את עצמי. פתאום היה פרויקט שעלה לי על בגרות ונאלץ להתבטל, וזה באמת דברים קשים. אז שיתפתי את העוקבים שלי. אני לא אתחיל כל פעם שמשהו רע עובר עליי לשתף עוקבים. גם את הרגעים הכי מאושרים אני לא משתפת, למשל דברים שהחבר שלי מפתיע אותי. יש דברים שאני רוצה לשמור לעצמי".

     

    הנוכחות האינטנסטיבית ברשתות חושפת אותה, מן הסתם, גם לכל סוגי התגובות. "התגובות הרעות אף פעם לא באות מילדים, אלא דווקא ממבוגרים. לפעמים כשמעלים עליי כתבות, אנשים מגיבים: 'מי זאת הילדה הזאת, מה היא עשתה בחיים שלה בכלל'. סליחה? אני בת 17 והספקתי המון, אני בעלת מותג. ואז מגיעות קללות ואיחולים. אם זה היה ילד שעוקב אחריי, הייתי נפגעת. על המבוגרים אני מרחמת. הייתם רוצים שיכתבו על הבת שלכם ככה? קצת אמפתיה". *

     

    tahelb@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 04.05.20 , 20:15