yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 04.05.2020
    נשכחו בחצר האחורית
    מרב בטיטו

    "הדתומטר" – סרגל דמיוני שמודד את הקרבה של אדם לאלוהיו, הוא מונח שהומצא על ידי הורים מתוסכלים לילדים חרדים, שגילו במקרה כיצד סיווגה אותה מערכת החינוך שלהם. אבל הוא לא היחידי, ישנם מדדים נוספים לא מדוברים כמו מוצא או מצב משפחתי, שהופכים בשבילם את החוויה הבית־ספרית למסלול מכשולים, ותובעים מהם כבר שנים רבות להתפשר על הרע מכל עבור ילדיהם. ההורים האלו לא מוכנים לשלוח את ילדיהם למוסדות שמעסיקים מורים ללא הכשרה ומקפחים את שכרם, מסרבים להיות חלק ממערכת חינוך שנשלטת על ידי עמותות – חלקן נגוע בשחיתות ואינטרסים של עסקנים מפלגתיים, ונלחמים כבר שנים בכל כוחם נגד גזירת המדינה לדון תינוקות של בית רבן לחיי בורות ועוני. אם זה נשמע לכם כמו סיפור מהמאה הקודמת על גורל היהודים בגולה, ועל ניסיונם של השלטונות לדחוק אותם לשולי החברה, חבל מאוד.

     

    זה סיפור שקורה היום. התחיל מזמן, לפני הרבה שנים. הרבה לפני הדו''ח שפירסם אתמול מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן, וכלל בין השאר נתונים מבהילים על הכאוס במערכת החינוך החרדית, כמו למשל ש־84% תלמידי המוסדות העל־יסודיים לא למדו כלל מקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים, ושבבתי הספר היסודיים המחויבים ללמדם, רק 44% מהתלמידים למדו את תוכנית הליבה באופן מלא. היו שם בדו"ח נושאים כבדי משקל ומשמעותיים מאוד לחברה מתוקנת – הפעלת כוח על קטינים במוסדות של משרד הרווחה, כשלים ביישום התוכנית למניעת התאבדויות, וליקויים ביישום החוק למניעת הטרדות מיניות – אבל נדמה שמצבה של מערכת החינוך החרדית, שלה הקדיש המבקר פרק נרחב בעבודתו, היא אחד הנושאים הקריטיים והבוערים.

     

    לא רק בגלל המספרים הגדולים – כ־20% מכלל תלמידי ישראל הם חרדים, זו בעיקר הגישה. רפיון הידיים והאטימות של המנהיגים. כולם, מכל הצדדים, מתנהגים כאילו אין חצי מיליון תינוקות שנשבו בחצר האחורית של המדינה, תחת משטר של בערות ובחסות הסכמה של פוליטיקאים. הם יודעים את זה המון זמן, בכלל לא מופתעים ש־3% בלבד מהבנים החרדיים שסיימו את כיתה י"ב (או מוסד מקביל) בשנת 2017 היו זכאים לתעודת בגרות. מבחינתם זה לגמרי מתקבל על הדעת שסיכוייו של ילד חרדי לנשור מהלימודים הינם פי ארבעה מילד רגיל, וזה בסדר ש־40% מספרי הלימוד במגזר אינם עדכניים. הם את ההסכמים הקואליציוניים שלהם חתמו, את הכספים העבירו, ויאללה ביי. שיסתדרו לבד הילדים בג'ונגל של החיים, ואת מי זה מעניין שאין להם את הכלים הבסיסיים לשרוד: לא עברית, לא אנגלית, לא חשבון, לא ידע כללי, לא אטלס, לא ציור, לא חינוך גופני, לא כדור בהפסקה, לא פיקוח על המורים, ולא פירור אחד של אחריות לאומית מצד הרשויות המוסמכות.

     

    ביולי האחרון חרגה מאוד אחת מקבוצות ההורים הרבות – לפי הערכות מדובר באלפים ברחבי הארץ, מהקוד הפנים חרדי הנהוג, ופנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לספק לילדיהם לימודי ליבה. זה היה צעד אמיץ ונועז מצידם, לא בכל יום מבקשים מבית המשפט להתערב לטובת אלו שקוראים תיגר נגד הרבנים ושליחיהם הבכירים, אבל הם – כמו רוב ההורים בישראל, רק רצו את החינוך שמגיע להם לפי חוק. בית המשפט פסק נגדם ואף השית עליהם הוצאות משפט, אבל הם עירערו לבית המשפט העליון וההכרעה בעניינם טרם ניתנה. החלטת בית המשפט, אם להיענות לעתירה או לא, עשויה להיות הסנונית הראשונה שתבשר על המהפכה שכבר הייתה צריכה להתחיל מזמן. √

     


    פרסום ראשון: 04.05.20 , 22:26
    yed660100