"אנחנו מאושרים ומדינת ישראל עשתה צעד דרמטי ראשון לקראת פיתוח טיפול ייעודי נגד נגיף הקורונה". כך אמרו אתמול מדענים במכון הביולוגי אחרי שפורסם כי הם הצליחו לזהות נוגדן שפועל נגד הנגיף. הדרך לפיתוח תרופה עוד ארוכה, אך יצרניות תרופות בעולם כבר מגלות התעניינות מסחרית בגילוי הישראלי, שעומד בפני רישום פטנט אבל צריך לעבור עוד סדרת מבחנים וניסויים.

הודעת המכון בנס־ציונה, בניהולו של פרופ’ שמואל שפירא, על גילוי נוגדן חד־שבטי, חדש ומזוקק, עם שיעור נמוך במיוחד של חלבונים שעלולים לסכן את המטופל, אכן מבשרת על הישג מרשים. בתוך זמן קצר ביותר – פחות מחודשיים מאז שקיבלו לידיהם דגימות ראשונות של הנגיף מחולי הספינה דיימונד פרינסס – הצליחו מדעני המכון לבודד מבין מיליוני נוגדנים המצויים בגופם של חולים שהחלימו מהמחלה, נוגדן אחד שפועל ביעילות נגד הנגיף האלים. "זו עבודה ראויה להערכה, שמצביעה על כך שעובדים שם אנשים מאוד חכמים, בטכנולוגיות מאוד מתקדמות וסביב השעון", קובע פרופ' נתי קלר, לשעבר יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות וכיום יו"ר ועדת הלסינקי לניסויים בבני אדם בשיבא.

למכון הביולוגי יש ניסיון רב־שנים בפיתוח נוגדנים מסוגים שונים. מדען שעבד שם בעבר הסביר אמש על ההישג של חוקרי המכון: "כל הטיפולים האחרים שבוחנים כרגע נגד קורונה הם טיפולים שוליים, שרובם פותחו עבור מחלות אחרות. במקרה הזה מדובר בטיפול ביולוגי מדויק ומכוון מטרה, שנועד ספציפית נגד הווירוס האלים הזה. הוא הופק מחולים קשים שהחלימו, ובדמם נמצאו נוגדנים נגד הנגיף, אבל לא מדובר בפלזמה, שנלקחת כעת לצורך טיפול, ומכילה חומרים רבים, טובים ורעים. בזמן שטיפול בפלזמה הוא לואו־טק, ולוקח את כל הקוקטייל של הנוגדנים המצויים בדם, לטוב ולרע, כאן זוהה וזוקק המרכיב הספציפי והמדויק ביותר של מערכת החיסון נגד הנגיף. כולנו תקווה שמה שעבד על הווירוס הטהור יעבוד באותה מידה של הצלחה גם על בני אדם".

עם זאת, עדיין ארוכה הדרך עד שניתן יהיה להעריך אם הנוגדן המדובר אכן יוכל לשמש כתרופה, ודברים רבים עוד עלולים להשתבש בדרך. הנוגדן יהיה צריך לעמוד בסדרת מבדקים, תחילה בחיות קטנות, אחר כך ביונקים – ורק לאחר מכן בבני אדם, תחילה בבריאים ורק אז בחולים. היו אף מדענים שהזהירו אתמול כי מדובר בשלב מוקדם של המחקר ושהשמחה על ההישג הישראלי מעט מוקדמת. "יש עוד כמה שלבים חשובים לפני שנדע אם הנוגדן הזה באמת יבשיל לכדי טיפול יעיל, ואיזה מהנוגדנים שנמצאו במקומות שונים בעולם עושה את העבודה הכי טוב", הבהיר מדען בכיר. "בכל מקרה, זה לא יקרה מחר וצפוי לארוך לפחות כמה חודשים".

במקרה שהנוגדן יעבור את מבדקי הבטיחות והיעילות, הוא עשוי לשמש הן לטיפול בחולים שנמצאים בסיכון להידרדרות במצבם, והן למניעת המחלה באנשים שנמצאים בסיכון גבוה להידבקות, כמו אנשי הצוותים הרפואיים שמטפלים בחולים. בניגוד לחיסון רגיל, במקרה כזה יקנה הנוגדן למי שיקבל אותו הגנה לטווח קצר, בדרך כלל מספר שבועות, וניתן יהיה לתת אותו במספר מנות על מנת להאריך את יעילותו.

והמכון הביולוגי לא לבד: בשבועות האחרונים פועלות עשרות מעבדות ברחבי העולם בניסיון למצוא נוגדנים יעילים נגד הנגיף. שלשום פירסם צוות מדענים מהולנד כי הצליח לעצור זיהום בקורונה במעבדה באמצעות נוגדן, ואילו צוות מאוניברסיטת תל־אביב, בראשותה של ד"ר נטליה פרוינד מהפקולטה לרפואה, דיווח אף הוא כי גילה נוגדנים פוטנציאליים שעשויים לתקוף את נגיף הקורונה. "לפני חודשיים התחלנו יחד עם איכילוב בגיוס של תרומות דם מאנשים שחלו והבריאו. מהן בודדנו כ־200 נוגדנים שהגיבו לחלבון הקורונה", סיפרה אתמול ד"ר פרוינד. "כשבדקנו האם הנוגדנים האלה יכולים לעכב את הווירוס, מצאנו שני נוגדנים שנראים מאוד מבטיחים. עכשיו נבדוק את פעולתם על וירוס חי בתרביות ריאה. אני מקווה שיהיו לנו תשובות ראשונות בתוך שבועיים".