ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דנה קופל
    7 ימים • 06.05.2020
    תיק נעדר
    הקורונה הייתה יכולה להפוך את שר האוצר משה כחלון לגיבור לאומי, אבל בתוך המשבר הכלכלי החמור זה עשורים, נער הפלא מגבעת אולגה כמעט נעלם מהתודעה. מעדויות שהגיעו ל'7 ימים' עולה שכחלון, עם רגל אחת מחוץ לפוליטיקה, אמנם לקח חלק בקבלת ההחלטות ועשה כמה צעדים חשובים, אבל איחר מאוד לזהות את הסערה הפיננסית שבדרך, לא הצליח ליזום תוכניות משמעותיות להציל מיליון ישראלים מובטלים, וגם כשניסה, כמעט תמיד נדרס בידי אנשי משרד הבריאות ונתניהו. האוצר: "טענות מופרכות שאינן מתיישבות עם המציאות"
    איתי אילנאי, עידו שברצטוך, עירית אבישר

    אי־אפשר להפריז בחשיבות הדיון שנערך בישיבת ראש הממשלה ביום שישי, 13 במארס. זו הישיבה שבסופה הוחלט: נערכים לסגר. מספר חולי הקורונה בארץ עמד אז על כ־150 בלבד, אבל לכולם היה ברור שהשיא לפנינו. התמונות מאיטליה, מספרד ומסין, של אלפי מתים, בתי חולים מוצפים ורחובות נטושים היו מדאיגות, ובצמרת המדינית חששו שגם ישראל בדרך לשם. השאלה הגדולה הייתה מה עושים עכשיו. "בלגן גדול", משחזר בכיר באוצר, שהוקפץ לעלות בדחיפות למשרד האוצר בירושלים באותו יום. "זה בדיוק אותו סוף שבוע שהיו תורים מטורפים בסופרמרקטים".

     

    אל חדר הישיבות נכנסו בזה אחר זה שרים, מנכ"לי משרדי הממשלה הרלוונטיים ונציגי המועצה לביטחון לאומי. גם שר האוצר משה כחלון היה שם. זו הייתה צריכה להיות שעתו הגדולה: החשש אמנם היה בעיקר מהתפשטות המגפה, אבל כבר היה ברור שלקורונה עומדות להיות השלכות כלכליות כבדות. איך עוזרים לשכירים שהוצאו בהמוניהם לחל"ת? איך מתמודדים עם גל המפוטרים האדיר שבדרך? איך נותנים גב למעסיקים בתקופה שעומדת להיות קשה במיוחד? שאלות חשובות, הרות גורל, שמשפיעות על מיליוני ישראלים. אז מה קרה שם? "בגדול, משרד הבריאות אמר בדיון הזה שצריך לעבור למצב של משק לשעת חירום", מספר אותו בכיר באוצר. "אנחנו ניסינו להסביר מה המשמעויות של דבר כזה. היו ממש תיאורים שתהיה ריצה של אנשים לבנקים למשוך את הכסף".

     

     

    ו...? הקשיבו לכם?

     

    "הייתה הקשבה קטנה לצד שלנו ולמשמעויות הכלכליות של הסגר".

     

    ההמשך ידוע. ראש הממשלה אימץ כמעט במלואה את גישתו האפוקליפטית של משרד הבריאות, ומדיניות הסגר הנוקשה עצרה את הכלכלה הישראלית בחריקת בלמים. "מאותו רגע, וככל שמשרד הבריאות הפך ליותר ויותר דומיננטי, הגורם הכלכלי לא היה נוכח בכלל", אומר אותו בכיר באוצר.

     

    ומה עשה כחלון?

     

    "בשלב הזה, אני כמעט ולא זוכר את משה כחלון בדיונים. אני זוכר את שי באב"ד (מנכ"ל משרד האוצר), מנסה לגבש תוכנית, אבל לא היה ברור מי מתכלל את האירוע, רח"ל (רשות חירום לאומית) או פיקוד העורף. כל האוצר עלה לסופ"ש עבודה: אנשי החשב הכללי, אנשי אגף תקציבים, אנשי ראש אגף השכר והסכמי עבודה. אבל את השר כחלון אני לא ראיתי בדיונים".

     

    "כחלון לא היה מעורב בהרבה דברים", מצטרף בכיר נוסף במשרד. "משרד הבריאות לקח עמדה מאוד קיצונית ולא שמעת את שר האוצר דופק על השולחן ואומר: 'זה הולך להרוס את המשק!' או 'זה יביא לפגיעה של מיליון מובטלים!'. ראית את שי באב"ד עושה את זה, אבל לא את שר האוצר".

     

    למה?

     

    "כי בעצם הוא לא שר אוצר במשרה מלאה".

     

    התיאור הזה חוזר על עצמו בשיחות שניהלנו בימים האחרונים עם עשרות אנשים בפוליטיקה, בכלכלה ובעסקים. דווקא בעיצומו של המשבר הכלכלי החריף ביותר שידעה המדינה זה עשרות שנים - נדמה ששר האוצר כמעט נעלם. כן, הוא נוכח בדיונים; וכן, הוא הצביע לגבי ההחלטות המרכזיות. אבל השפעתו שולית. "כחלון לא מעורב, זה לא סוד", מאשר שר בכיר לשעבר שעדיין פעיל במערכת הפוליטית. "הוא חצי כוח כרגע".

    הפגנה בשוק מחנה יהודה נגד הסגר. “כחלון הוא חצי כוח כרגע" | צילום: רפי קוץ‎
    הפגנה בשוק מחנה יהודה נגד הסגר. “כחלון הוא חצי כוח כרגע" | צילום: רפי קוץ‎

     

    אפשר אולי להבין אותו. בינואר האחרון, קצת לפני הבחירות ובעוד נגיף הקורונה היה משהו שבינתיים קורה בסין, הודיע כחלון על פרישה מהפוליטיקה. "אני הולך לכיוונים חדשים", הכריז, ולא ידע עד כמה הוא טועה. הפלונטר הפוליטי הארוך הותיר אותו בתפקידו עד היום, ובדיוק רגע לפני הפינאלה - גם נחתה על ראשו המגפה. "הייתי ארוז עם התיקים ופתאום פרץ המשבר ונפל עליי", אמר לא מזמן לאחד מבני שיחו. "כחלון הוא היום כמו אדם שמסתכל החוצה מתא כלא", מתאר זאת מי שמכיר מקרוב את עבודת הממשלה. "הוא רוצה כבר אל החופש".

     

    במשרד האוצר מרגישים את זה היטב, עוד מלפני המשבר. בשנה האחרונה, תחת השר כחלון, הפך המשרד לגוף מסוכסך ומשוסע, שהתקשה לזהות את משמעויות משבר הקורונה בזמן ומסר את מושכות המאבק בו, כמעט ללא קרב, למשרד הבריאות. "נכנסנו למשבר בעיתוי הגרוע ביותר - בלי תקציב ובלי ממשלה, ועם הנהלה בעייתית במשרד האוצר שמסוכסכת בינה לבין עצמה", אומר גורם בכיר במגזר העסקי. "ולשר יש אחריות למצב הזה".

     

    נכון, ההחלטה של משרד הבריאות וראש הממשלה להכניס את המשק לסגר, אי שם באמצע מארס, סייעה כנראה לבלימת התפשטות המגפה. אבל היא מגיעה עם תג מחיר כלכלי כבד, שאותו נרגיש כולנו בוודאי בחודשים הבאים ובשנים הקרובות. במשך ששת השבועות של הסגר, קולו של השר הממונה על מניעת המשבר הכלכלי הזה - או לפחות ההקלה עליו - כמעט ולא נשמע. מה שהישראלים שמעו זה מגפה, מגפה, מגפה. "נכון, יש סיכונים, אבל סיכונים צריך לדעת לנהל", אומר גורם כלכלי בכיר. "עד כה, כל ההתנהלות הובלה באופן חד־משמעי על ידי מערכת הבריאות, שמה שמעניין אותה זה שלא יהיו נדבקים. תחום האחריות של כחלון זה המשק והכלכלה, ושם משרד האוצר לא עבד מספיק חזק".

     

    אחת הדוגמאות המרתקות לכך, הייתה ההחלטה שהתקבלה ערב פסח להעניק למשפחות מענק בסך 500 שקלים לכל ילד. "זו הייתה גחמה של ראש הממשלה, שהחליט באותו בוקר שהוא רוצה לתת לכל ילד וקשיש 500 שקל", מספר בכיר באוצר. "אתה מצפה משר האוצר שיבוא במקרה כזה ויגיד: 'תירגע!' לבוא ולחלק סתם 500 שקל לכל מי שיש לו ילד? ברור שזה צעד כלכלי לא חכם".

     

    ואכן, המהלך גרר ביקורת בשל העובדה שהכסף חולק באופן גורף, גם למשפחות מבוססות כלכלית. עד כדי כך, שהחלה תנועת מחאה, במסגרתה תרמו משפחות רבות את הכספים שקיבלו מהממשלה לנזקקים. "מה שקרה זה שכחלון אמר לנו, 'טוב, זה המצב פחות או יותר, אין לי הרבה מה לעשות עם זה, הוא (נתניהו) יכריז על זה היום. אין לי מה לעשות וזהו'", אומר אותו בכיר באוצר.

     

    "הוא שמע את ההתנגדות הנחרצת של כל אנשי המשרד, למרות שלא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שלחלק שניים וחצי מילארד שקל בצורה הזו היא שיטה לא נכונה", אומר בכיר נוסף במשרד. "גם אם אתם רוצים לעזור לאוכלוסיות חלשות, שזה בסדר גמור, זו בטח לא הדרך".

     

    זו ביקורת שלא כולם שותפים לה, גורם בכיר במשרד אומר כי "ראש הממשלה וכחלון קיבלו את ההחלטה במשותף כדי לייצר אפקט פסיכולוגי שירגיע את העם באופן מיידי, וגם יאפשר לאוצר יותר זמן לגבש את הצעדים הבאים בצורה טובה יותר".

     

    גם לדברי שרת הבינוי והשיכון, יפעת שאשא־ביטון, שצמחה במפלגתו של כחלון, שר האוצר תמך במענק ה־500 שקלים, כי הוא "זיהה את המענה שאפשר לתת לאזרחים באופן מיידי, ושירגישו את זה בחג. לכן הוא הלך על זה, למרות הביקורת של 'מה נותנים לכולם?' מבחינתו, העיקר שעזרתי למי שצריך".

     

    נדמה שלא שומעים ממנו, שהמשבר מתנהל בלעדיו.

     

    "זה שמשה לא רץ לתקשורת ולא מדליף, לא אומר שהוא לא עושה. בתחילת המשבר הוא הגיע יחד איתי לדיונים במשרד הביטחון ובמל"ל, כדי לוודא שענף הבינוי ייחשב חיוני. בהמשך הוא התעקש על הפתיחה של חנויות הרחוב, ומהרגע שהדברים התייצבו הוא נלחם כדי להחזיר את המשק לפעילות בהדרגה. משה כחלון לא השתנה, הוא נותן את הנשמה, למרות שהוא יודע שהוא לא ממשיך בפוליטיקה. אם תראו את סדר היום שלו, את הנחישות שבה הוא מוביל את המהלכים, זה כאילו הבן אדם נמצא כאן לעוד 20 שנה קדימה".

     

    וזה גרם לו לשנות את דעתו לגבי הפרישה?

     

    "לא, הוא מחכה שיקימו ממשלה ושהוא יוכל להמשיך הלאה. אבל יש לו עדיין תחושת מחויבות. אמרתי לו שכל עניין הבחירות והקורונה, זה הכל בגלל שאלוהים רוצה שהוא יישאר בתפקיד".

     

    אדם שפגש אותו השבוע מספר ש"המשבר הזה דווקא עשה לו טוב. עם כל הקושי, זה כן החזיר אותו למוקד קבלת ההחלטות. הרי בסוף, להיות שר אוצר בתקופה כזו, שמגיעה פעם ב־100 שנה, זה משהו שפוליטיקאים ואנשי ציבור רוצים. כששאלתי את הנהג המיתולוגי שלו, אבי, מה המצב, הוא אמר לי שאלה החודשיים הכי קשים שהיו לו מאז שכחלון נכנס למשרד האוצר".

     

    ואולם מרבית האנשים עימם שוחחנו מספרים שכחלון אמנם עובד, אבל זה לא ממש עובד לו. "כחלון שידר בתקופה האחרונה שהוא כבר מת ללכת הביתה, הוא באס"ק (אווירת סיום קורס)", אומר אדם שעבד לצידו בעבר. "שי באב"ד מנסה לנהל את העניינים, אבל בעיניי זו טעות: כחלון מבין טוב פוליטיקה, וכשהוא רוצה משהו הוא יודע להשיג אותו".

     

    אלא שכעת, עם רגל אחת בחוץ, כוחו הפוליטי של כחלון מדולדל. "כשאתה כבר לא נמצא בראש מפלגה, מכריז על פרישה, ופתאום נופל עליך כל המשבר המסריח הזה, אתה עם אפס מוטיבציה", מנסח זאת אדם המכיר מקרוב את שניהם, ודווקא רוחש לכחלון חיבה. "משה עומד מול כל מיני גופים - ה'שולמנים', העסקים, האמנים - ואין לו באמת את הכוח, הדרייב והאנרגיה להתעסק עם זה. לא בא לו על זה. אין לו כבר אוויר, הוא לא מושך בעלייה.

     

    "וזה חבל, כי כחלון נכנס לתפקיד מלא מוטיבציה", ממשיך אותו גורם. "הוא באמת בא בשביל לשנות ולעשות טוב לאנשים, וראית את זה בהתחלה. כל זמן שהוא היה שם באמת, הוא נלחם על העמדות שלו. על התאגיד, על בג"ץ. עד שהוא התחיל להישחק פוליטית ואמר לעצמו, 'למה אני צריך את זה?' הבעיה היא שהזיכרון הלאומי קצר מאוד, ומה שיזכרו לו זה הסוף".

     

    ממשרד האוצר נמסר השבוע בתגובה, כי הטענות הן "מופרכות ואינן מתיישבות עם המציאות” (התגובה המלאה – במסגרת).

     

    × × ×

     

    ההתחלה באמת נראתה אחרת. נער הפלא מגבעת אולגה, שעזב את בית הספר בגיל 14 והלך לעבוד כמסגר, הגיע לליכוד כמשב רוח מרענן, ובפריימריז 2006 קטף את המקום הראשון. הוא התבלט כשר התקשורת וייחרת לעד בליבם של הישראלים כמי שהוריד עבורם את מחיר חשבון הסלולר. דווקא לאחר אותה קדנציה מוצלחת עשה אקזיט ופרש לראשונה מהפוליטיקה, כדי לחזור אליה בראש מפלגת כולנו, שזכתה בבחירות 2015 בעשרה מנדטים.

     

    מאז הוא מכהן כשר אוצר, משרה תובענית, שוחקת ולא מתגמלת ציבורית, שלא מנעה ממנו לסגור בשבוע הבא חמש שנים בתפקיד, הכהונה השלישית באורכה מאז קום המדינה, אחרי לוי אשכול ופנחס ספיר. ואולם עוד לפני הקורונה, התברר שכחלון עומד לסיים קדנציה לא מוצלחת במיוחד במשרד: שני היעדים שהציב לעצמו, שיפור התחרות במערכת הבנקאית והפחתת מחירי הדיור, לא הושגו. הגירעון העמוק עימו הגיעה ישראל למשבר הנוכחי, יירשם גם הוא על שמו. "הוא היה יותר שר רווחה משר אוצר", מנתח גורם בכיר במגזר העסקי. "התפקיד המרכזי של שר אוצר זה לשמור על הקופה, והוא לא עשה את זה מספיק טוב".

     

    "באופן כללי, כחלון הוא שר אוצר שמאוד אוהב לחלק, ובמשבר הזה יש הרבה מאוד מה לחלק", אומר בכיר באוצר. "למשל, כשהתחלנו לעבוד על חבילת הפיצוי למשק, והתחלנו לחשוב על התוכן שלה, הגיע לחץ מאוד גדול של כמה גורמים. אבי שמחון (יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה) היה מאוד דומיננטי בתהליך והוא היה בגישה של 'בואו נשפוך מלא כסף ויהיה בסדר'. גם שר האוצר לחץ עלינו להגדיל את החבילה. אז נכון, זה התפקיד של המדינה לסייע ולהזרים כסף, אבל מצד שני אי־אפשר להתפזר בלי הגבלה. אי־אפשר פשוט להוציא כסף כאילו אין מחר, כי יש מחר. אנחנו נצטרך להחזיר את הכסף הזה מתישהו. בעיקר כשאנחנו נמצאים בגירעון מאוד גבוה, וחלק מהתפקיד של משרד האוצר הוא לאזן בין הדברים. אבל כחלון לדעתי בגישה שאין לו הרבה אחריות במערכת".

     

    "כחלון הוא שר האוצר הגרוע ביותר בתולדות מדינת ישראל", טוען בחריפות אורי יוגב, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר ומי שהיה מנהל רשות החברות הממשלתיות תחת כחלון, מערכת יחסים שהסתיימה בטונים צורמים. "ישראל נכנסה למשבר במצב לא מושלם, עם גירעון גדול, בגלל השנים של כחלון במשרד האוצר. עד עכשיו זה לא היה נורא, כי הכלכלה הייתה טובה. אבל פתאום, כשצריך את הרזרבות האלו, מתגלה הבעיה".

     

    לדברי יוגב, גם מרגע שפרץ המשבר כחלון לא התעלה על עצמו. "זה מדהים חוסר התפקוד של שר האוצר", הוא אומר. "השר היה אמור לשבת יומם ולילה עם המגזרים השונים, עם אנשי העסקים, עם האקדמיה, לשמוע מה ניתן לעשות ומה לא. צריך ליזום תוכניות, צריך להתעסק בבעיות הביצוע. הוא כמעט לא מדבר, הוא לא יוזם, המשרד לא מציע מהלכים ולא מתעקש. ממה שאני שומע מאנשים באוצר, כחלון הפך להיות בובה".

     

    גם כאן, יש שחולקים על הביקורת. "לא היה שר אוצר שעשה כל כך הרבה דברים", אומרת חברת הכנסת לשעבר, מירב בן ארי. "קצבאות נכים, מחיר למשתכן, נטו משפחה. הכלכלה הישראלית בתקופתו של כחלון הגיעה לדירוג הגבוה ביותר אי פעם. הדבר הכי מדהים הוא שאי־השוויון התחיל להצטמצם. כחלון ייזכר כאחד משרי האוצר הטובים והחברתיים שהיו בישראל". גם במשרד האוצר אמרו השבוע כי “שר האוצר גאה כי במהלך כל הקדנציה, גישתו החברתית והמרחיבה פעלה לצמצום פערים בחברה הישראלית” (התגובה המלאה במסגרת).

     

    כך או כך, לא נראה שהבוחרים השתכנעו. בסבב הבחירות הראשון, באפריל 2019, קיבלה כולנו ארבעה מנדטים בלבד. בסבב השני כבר נבלעה בתוך הליכוד. בסבב השלישי נעלמה כליל. "בוודאי שהוא התאכזב", אומר אדם שהיה מעורב בקמפיין הבחירות של כולנו באפריל 2019. "הוא חשב שהציבור זנח אותו, ששכחו את כל מה שהוא עשה בעבר".

     

    התחושה הזו, כך נראה, השפיעה על תפקודו של כחלון במשרד האוצר בתקופה האחרונה. "מאז התוצאות המאכזבות בסבב הבחירות הראשון, הוא הפחית משמעותית את תדירות ההגעה שלו למשרד", אומר אדם שעבד במשרד. "גם תדירות פגישות ההנהלה של משרד האוצר ירדה באופן ניכר בתקופה זו".

     

    "מאז הבחירות באפריל 2019 במשרד האוצר אין מנהיגות", מצטרף גורם אחר המכיר היטב את התנהלות המשרד. "התחושה מאז היא שכחלון וגם שי באב"ד בדרך החוצה, ובאופן טבעי כשיודעים שמישהו עומד לפרוש, אז לא סופרים אותו".

     

    לתבוסה הפוליטית של כחלון הצטרפה פרשת השופטת אתי כרייף, שפגעה קשות במעמדו הציבורי. כרייף, שופטת בית משפט השלום, נחקרה בפרשת אפי נוה. החשד היה שהיא לכאורה נבחרה לתפקיד גם בזכות קשר אישי פסול עם כחלון. בהתכתבויות ווטסאפ בין השניים, היא כתבה לו שתשמח אם יעבור לבקר אותה בדרך לחגיגות המימונה. כאשר כחלון ענה שהדבר לא יתאפשר, השיבה השופטת, “חבל... אני לבד הערב וממש רציתי להרים את נטל הראיה”. כחלון הוזמן להעיד בפרשה בלבד ולא נחקר כחשוד. בלשכתו אמרו לאחר הפרסום כי כל המידע הרלוונטי נמסר למשטרה. הודעת הפרישה של כחלון הגיעה זמן קצר לפני שהפרשה התפוצצה בתקשורת. “בסוף הוא יצא מזה יחסית בצורה מכובדת”, אומר אדם במערכת הפוליטית שמכיר את כחלון היטב, “אבל ראית איך כל הסיפור הזה השפיע עליו”.

     

    × × ×

     

    עם כל הכבוד לשופטת כרייף, מערכת היחסים המשמעותית יותר שמנהל כחלון היא עם בנימין נתניהו. גורם שעבד בקמפיין הבחירות המאכזב של כולנו באפריל 2019, מספר שבמהלכו ביקש הצוות האסטרטגי של כחלון לתקוף את נתניהו והליכוד, מהלך שטורפד בידי מקורבי השר, ובעיקר בידי אחיו של כחלון, קובי. "אחת הבעיות המרכזיות שלנו הייתה שכחלון התייעץ בעיקר עם המשפחה שלו, ופחות עם היועצים", הוא אומר. לדבריו, "נוצר חשש שאם נתקוף את הליכוד, ביבי ישתה לנו את הקולות. הייתה שם סוג של פחדנות".

     

    התוצאה הייתה כמובן הפוכה. המהלך שיחק לידיו של נתניהו, שבהמשך צירף את כחלון לליכוד, ובכך למעשה גמר לו את הקריירה. "כחלון הפך להיות כינור שני", אומר גורם במערכת הפוליטית. "ההתרסקות בבחירות גמרה לחלוטין את כחלון שאנחנו מכירים. הוא הביא את עצמו למצב שבו הוא משרת רק את האינטרסים של נתניהו, וזה גרם לו לאבד את חדוות היצירה. כחלון הוא אדם שפיו וליבו שווים, הוא לא פוליטיקאי קלאסי שיישב מולך וישקר. ברגע שהוא נאלץ לעשות שקר לנפשו, הוא איבד את החיבור האמיתי שלו לנשמה".

     

    החולשה של כחלון אל מול נתניהו הגיעה לשיא בעת משבר הקורונה. "שר האוצר היה מאוד מעורב בתהליך מולנו", אומר אחד מראשי ארגוני העובדים במשק. "היו לי הרבה שיחות איתו, הוא תמיד היה זמין, הוא תמיד היה נגיש. אבל אנחנו יודעים כולנו היום, שהכוח הפוליטי נמצא במשרד ראש הממשלה ובמשרד הבריאות. כששר אוצר אומר שהוא הולך הביתה, אז פחות סופרים אותו".

     

    אחד המקרים שהדגימו יותר מכל את מערך הכוחות הזה בין נתניהו לכחלון, התרחש כאשר משרד האוצר נכנע והעניק שישה מיליארד שקלים, "לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק", לאחר איומי השבתה שהגיעו מכיוון רשתות האופנה והמסחר הגדולות. הצעד עורר זעם ציבורי וביקורת נוקבת. לדברי גורמים בכירים במגזר העסקי, ההחלטה על המענק הגיעה מנתניהו, לאחר לחץ שהפעילו עליו מספר אנשי עסקים גדולים. כחלון ואנשי משרד האוצר לא אהבו את ההחלטה. יחד עם זאת, משרד האוצר הוא שיקבע את הקריטריונים למענק הזה, ולפי הערכות ייבנה מנגנון שבו בפועל הסכום שיינתן לרשתות הגדולות יהיה נמוך, ומרביתו לעסקים היותר־קטנים. לדברי אדם שהיה מעורב במשא ומתן מצד בעלי הרשתות, "היו לי שתי פגישות עם ראש הממשלה וכחלון, לא נפגשתי אף פעם עם כחלון בנפרד. ראש הממשלה הוא זה שהזמין את כחלון לפגישות שלנו. כחלון היה שותף בשיחה, אבל אני לא שוחחתי איתו הרבה לאורך המשבר".

     

    עם מי כן?

     

    "אני בעיקר שוחחתי עם ראש הממשלה, שלקח את המושכות לידיים".

     

    ומי תכלס בסוף החליט להעביר את הכסף?

     

    “מי שקיבל את ההחלטה על השישה מיליארד זה רק נתניהו".

     

    "בסדר, צריך לתת כלים למשק להשתקם אבל גם צריך לדעת לעצור. טיפה סבלנות", אומר בכיר באוצר על פרשת ששת המיליארדים. "אתה צריך להראות שאתה לא זז מכל צרחה ותביעה נגדך, כי אחרת אין לזה סוף. בסוף, הדבר שהכי מפריע לי בהתנהלות של כחלון, זה שהוא נותן מקום לכל הצעקות".

     

    שמענו דברים דומים מעוד גורמים, שהידפקו בשבועות האחרונים על דלתו של שר האוצר. "זה נראה שכחלון לקח כמה צעדים לאחור", אומר עו"ד גיל אפרתי, היועץ המשפטי של עמותות ‘אנחנו’ ו’אני שולמן’ המייצגות את העצמאים. "באופן טבעי, היינו אמורים לעבוד מולו, אבל זה לא קרה. הקשרים היו הדוקים יותר עם שר הכלכלה אלי כהן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. שר האוצר נעלם מהמפה, הוא לא היה חלק מהמשוואה".

     

    "כחלון היה אוויר לגמרי בכל המשבר הנוכחי", מצטרף גורם באיגוד המקצועי המייצג עשרות אלפי עובדים שנפגעו כתוצאה ממגבלות הקורונה. "כשהתחיל הבלגן, שלחנו אליו ללשכה מספר מכתבים ופניות ולא קיבלנו שום מענה. הוא לא היה רלוונטי בשום שלב, הפקידוּת באוצר לקחה לגמרי שליטה על האירוע. הפעם היחידה שפגשנו את כחלון היה בשיחת זום של ראש הממשלה עם נציגי העצמאים, ומאז שוב נעלמו עקבותיו".

     

    גם במערכת הבנקאית לא ממש הרגישו בנוכחותו של השר. "המעורבות שלו שולית", אומר גורם במערכת, ואחר מוסיף: "התחושה היא שכחלון הוא יותר חותמת גומי. מי שמקבל את ההחלטות זה נתניהו, ומי שמנהל בפועל את הסיטואציה זה מנכ"ל האוצר והחשכ"ל רוני חזקיהו".

     

    "מי שמנהל את המשבר זה ראש הממשלה", מסכם דובי אמיתי, העומד בראשות נשיאות המגזר העסקי. "כחלון ואני שוחחנו לא מעט, אבל בסוף מי שמחליט זה ראש הממשלה. משה כחלון בצד ובצֵל".

     

    יש גורמים אחרים עימם שוחחנו, שמשרטטים תמונה שונה. "כחלון ממש לא נעלם", טוען אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים ומי שהיה מעורב במאבק הקמעונאים. "באחת הפגישות שמעתי את ראש הממשלה אומר: 'אני לא עושה שום דבר בלי שר האוצר שלי', ואז חיכינו עוד כמה דקות עד שהוא יגיע".

     

    כחלון, בניגוד לשרים אחרים ואפילו לנתניהו, בחר שלא להתראיין במהלך הסגר, ולא לתת דין וחשבון לציבור ולענות על שאלות בעיצומו של משבר כלכלי חריף. לדברי ליאור חורב, שהיה יועצו האסטרטגי של כחלון, "כחלון אף פעם לא לוקח את המשברים לצבירת יוקרה אישית. לתפישתו של משה, כל עוד הוא משיג את התוצאה, אין צורך לייחצן את מה שעשה בחדרי חדרים".

     

    כמו מה למשל?

     

    "בשבועיים האחרונים הוא לוחץ להחזיר את המשק לעבודה ועושה את זה מבלי שראיתי התקוטטות פומבית שלו עם ברסי, ליצמן או ראש המל"ל".

     

    "אני זוכר שיחת זום עם ראש הממשלה וברסי, וזו הייתה אחת השיחות המכוננות שבזכותה השאירו את התעשייה עובדת", מאשר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. "שר האוצר כן תפס צד מיליטנטי, הוא נלחם כמו אריה שם".

     

    × × ×

     

    אולי כחלון נלחם במקרים מסוימים כמו אריה, אבל זה אריה שאיחר מאוד לזהות את הסערה שבדרך (ראו מסגרת). "כל אירוע הקורונה התחיל כקוריוז רחוק, זה לא משהו שנגע אלינו באוצר יותר מדי ואף אחד לא שם על זה יותר מדי דגש", מגלה בכיר באוצר. "רק בדיון שבו שקלו לחסום את הטיסות מאירופה בתחילת מארס, התחלנו להבין שמדובר באירוע גדול. עד אז חשבו במשרד שזה ייגמר בפגיעות בתיירות, ביבוא וביצוא, לא מעבר".

     

    התרדמת הזו נמשכה גם בשלב מאוחר, לאחר שהוכרז על סגירה כמעט מוחלטת של המשק והוצאת מאות אלפים לחל"ת. "אף אחד לא צפה צונאמי כזה של מובטלים", אומר גורם המעורה היטב בפרטים. "לא היה דיון רציני על המשמעויות של הוצאה לחל"ת, האוצר ניגש למוצר המדף הכי קל, זמין ומהיר שהוא מצא, שנקרא 'יציאה לחל"ת', והלך עליו. החליטו משהו ופשוט לחצו פליי. זה בניגוד למדינות אחרות, שחשבו ומצאו כל מיני פתרונות אחרים, כמו פיצוי לעובדים דרך המעסיקים, מה שמנע פיטורים המוניים".

     

    "ההתנהלות הזו, ללא תוכנית מגירה, היא באחריות כחלון", אומר גורם במערכת הבנקאית. "שר אוצר מתפקד היה בא בתחילת האירוע לפקידים ואומר, 'תביאו פתרונות מסודרים'. אבל הוא לא תיפקד, כי הוא ממילא היה עם רגל אחת בחוץ".

     

    גם כאשר במשרד סוף־סוף חילחלה התודעה שמדובר פה במגה־אירוע עולמי רציני, ההתנהלות של האוצר הייתה לא ברורה. "הטקטיקה הייתה שקודם מכריזים שיש פתרון, ורק אחר כך הולכים לתפור את הפתרון - להכין תקנות ועבודת מטה שיאפשרו את ביצועו", אומר גורם שעבד רבות מול האוצר בימים האחרונים.

     

    "בעיית הביצוע מאוד בלטה", אומר גורם לשעבר באוצר. "למשל בנושא של קרן ההלוואות לעסקים קטנים. יצאו בתוכנית חפוזה מבלי להבין בכלל האם ואיפה צוואר הבקבוק. הבנקים לא היו ערוכים לכמויות של הפניות, בטח לא עם כוח אדם מצומצם שנבע מההנחיות הבריאותיות". לדבריו, בשל המחסור בתכנון, גם תוכנית המענקים לעצמאים סבלה מעיכובים, עניין שראש הממשלה עצמו התנצל עליו במסיבת העיתונאים השבוע. "זה בדיוק כמו ששר ביטחון שמקבל אינדיקציות שיש סיכוי לתקיפה מצד חיזבאללה או חמאס, ורק אחרי שמתחילה המלחמה בונים תוכניות", אומר גורם במערכת הפיננסית.

     

    הגישה ההססנית של משרד האוצר עמדה בניגוד מוחלט לנחישות של משרד הבריאות. "כשמשרד הבריאות מציג כאלה תחזיות קיצוניות זו זכותו", אומר בכיר באוצר. "אבל צריך להיות מנגד שר אוצר ששם את כל כובד משקלו, כדי שבסוף המטוטלת תהיה איפשהו באמצע".

     

    ואיפה המטוטלת הייתה?

     

    "היא ממש לא הייתה באמצע".

     

    "כמו שברסי רואה את הבריאות ורק את הבריאות, ככה כחלון צריך לראות את המשק, וזה לא קורה", אומר בכיר אחר במשרד. "לברסי פשוט אין קונטרה מהאוצר בדבר הזה. עם כל הכבוד לשאול מרידור, ראש אגף תקציבים, ושי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, כשהם נלחמים זה לא אותו הדבר. אני חושב ששר האוצר היה צריך לעמוד מול הלחצים והקולות מבחוץ ומתוך המערכת, אבל הכי־הכי חשוב זה להשמיע בדיוני הממשלה את הצד הכלכלי".

     

    ומה לעשות שם?

     

    "פשוט לבוא לראש הממשלה, לדפוק על השולחן ולומר לו: 'תקשיב, לא יהיה יותר!'"

     

    × × ×

     

    המאבק של כחלון ואנשיו מול דרישות משרד הבריאות היה יכול להיות הרבה יותר נחרץ, אם באוצר היו מגיעים אליו מאוחדים ועם תוכנית ברורה וסדורה. אבל גורמים בסביבת משרד האוצר מספרים על סכסוכים יצריים שהיו בעבר בין בכירי משרד האוצר עצמם, ובעיקר בין המנכ"ל שי באב"ד לראש אגף התקציבים, שאול מרידור. "סכינים", מתאר בכיר לשעבר באוצר את המתח. "הם לא היו מדברים יותר מדי אחד עם השני, לא מעדכנים. באב"ד חובב קרבות וגם שאול יודע להיות כזה". גם החשב הכללי, חזקיהו, לא טמן את ידו בצלחת. "אם ההנהלה לא ידעה לעבוד ביחד לפני המשבר, אז איך אפשר לצפות שבמשבר הם יתאחדו ויעבדו ביחד?" תוהה בכיר לשעבר באוצר.

     

    "הבכירים מסוכסכים והם מנסים להפיל אחד על השני את התיק", אומר גורם במגזר העסקי. "אנשים מספרים שהם באים למישהו מהם, שומעים מדיניות אחת, ואז הולכים למישהו השני ושומעים מדיניות אחרת". לדברי בכיר אחר במגזר העסקי, "זו לא נבחרת החלומות לניהול משבר כזה רציני".

     

    העובדה שכחלון לוקח צעד אחורה בכל הנוגע לניהול ענייני המשרד, לא הוסיפה לטיהור האווירה העכורה או לייעול עבודת המשרד. את הוואקום הזה הרגישו היטב גם בוועדת הכספים. "בדרך כלל לוועדת הכספים יש ממשק ישיר, במיוחד באירועים גדולים, עם שר האוצר", אומר גורם שפעיל בוועדת הכספים של הכנסת בעשור האחרון. "אבל בשנה וחצי האחרונות הממשקים שלנו היו, גם במשברים, מול המנכ"ל שי באב"ד. בחודשים האחרונים, בכל פנייה שיצאה מחברי הוועדה, בין אם זה מכתב למשרד האוצר או למשרדים אחרים, ההעתקים היו ישירות לשי. לא הכנסנו את כחלון כי אף אחד בוועדה לא הרגיש שהוא נמצא שם. לא מבחינת תשובות, לא ככוח מניע. באב"ד היה הגורם הדומיננטי וזה שהשתתף בדיונים אצלנו כדמות הבכירה".

     

    ממש סגרו דברים עם הפקידים ולא עם השר?

     

    "כן, כי התחושה הייתה שכחלון כבר לא היה קיים. גם כשהיו שיחות עם אנשים במשרד, אלה היו שאול מרידור ושי באב"ד. וגם כשאתה מדבר איתם, ברור לך שההחלטה היא בסוף שלהם. הם לא פונים לשר עם הבקשה שלנו ומקבלים אישור. זה ברור לך שהם הגורם האחרון שמקבל את ההחלטה, בניגוד למשרדים אחרים שבהם ההחלטות עוברות לשר".

     

    ובמשבר הקורונה?

     

    "תשמעו סיפור לדוגמה. מאז שפרץ המשבר, באו לוועדת הכספים הרבה ראשי שלטון מקומי, ודרשו שיאפשרו להם להעניק הקלות בארנונה, כי זה משהו שדורש אישור ממשלתי. אז ניסינו למצוא מקור תקציבי, וכמה מחברי הוועדה הצביעו על קרן הניקיון. זו קרן ממשלתית שאליה מפרישות הרשויות הרבה מאוד כסף מדי חודש, ושבדרך כלל מי שמשתמש בה זה המשרד לאיכות הסביבה. הייתה מחשבה להשתמש בכסף הזה להקל על הארנונה. אבל גם בדיונים האלה, שר האוצר לא היה".

     

    אז מה נסגר בסוף?

     

    "רק לפני שבועיים הביאו את התיקון הזה עם קרן הניקיון, באיחור מאוד גדול. מי שבא לוועדה מטעם הממשלה היה בכלל השר אלקין. משרד האוצר פשוט נעלם. אלקין ניהל את זה עם דרעי. זו אחת הבעיות המרכזיות: כשאין שר, אין מי שייצג אותך סביב שולחן הממשלה. בטח כשהשר בסוף החיים הפוליטיים שלו".

     

    ראשי רשויות, מעסיקים, עצמאים, ארגוני עובדים. כולם ניסו לזעוק. "לאורך כל המשבר והדיונים על גובה המענקים השונים, יש המון־המון רעש מבחוץ", אומר בכיר באוצר היום. "העצמאים צועקים, ואלה־ואלה צועקים, וזה בסדר כמובן. תפקידם הוא לצעוק, ותפקידנו באוצר לעבוד. אבל התפקיד של הדרג הפוליטי במצבים האלה הוא לתת רוגע כדי שהפקידים יוכלו לעבוד. ברגע שיש הרבה רעשים מבחוץ ואתה נותן לאותם רעשים ביטוי בעבודה שלך, אז מה שקורה זה שכולם באים לצעוק. אתה בעצם גורם למצב שמי שרוצה יחס, פשוט צריך לצעוק".

     

    "כחלון מנהל לאחרונה הרבה שיחות עם המגזר העסקי, אבל השיחות הן עקרות", אומר גורם הבקיא בפרטים. "הפקידוּת לא סופרת אותו. חבר'ה שהוא נמצא איתם בקשר אומרים לי שהוא רק אומר להם, 'תעזרו לי. תגידו לי מה להגיד לפקידוּת כדי שלא ירמו אותי'. הוא יושב שם בין הפטיש לסדן, בין אגף תקציבים לממשלה, ולא יודע מה לעשות".

     

    יש הטוענים כי כחלון מבין בימים האחרונים שהוא עשה במשבר הזה לא מעט טעויות. "בשבוע האחרון יש שינוי", מעיד דובי אמיתי, העומד בראשות נשיאות המגזר העסקי. "יש שיפור משמעותי ביישום התוכניות של משרד האוצר".

     

    "היו פעמים שהוא כן נלחם, למשל סביב כל מה שקורה עם אסטרטגיית היציאה. אתה שומע אותו יותר", אומר בכיר באוצר. "למשל, כל השינוי בנוגע לפתיחת החנויות. זה בעיקר בזכות כחלון שצעק בישיבת הממשלה. הוא לא הסכים לכל מיני דברים שברסי ניסה להעביר. בזכות זה נקבע דיון שבו רוח הדברים הייתה לראשונה מה ששר האוצר רצה".

     

    יכול להיות שהשינוי שמורגש גם נובע מכך שכחלון כבר רואה את הסוף. הנה, אולי עוד מעט ממשלה חדשה, והוא בחוץ. גורמים בסביבתו מספרים השבוע שכבר יש לו תוכניות רבות ליום שבו ישאיר מאחוריו את משבר הקורונה וייצא לעשות לביתו. אחת מהן, כך לפי שמועות שמתרוצצות במשרד האוצר, היא משרה בקרן הון סיכון בבריטניה. מקורבי השר הכחישו השבוע את הדברים ואמרו כי, “מדובר בקשקוש”.

     

    אבל אם אכן יש שינוי בהתנהלות של כחלון במשרד, לא כולם מרגישים אותו. "עד היום הם לא ממש משחררים תקציבים", אומר גורם ממשלתי העובד מול משרד האוצר. "קחו לדוגמה את נושא המובטלים. זה הזוי שיש יותר ממיליון מובטלים, ולא נפתח אפילו זרזיף של תקציב כדי להכין אותם ליציאה מהמשבר. אני לא מדבר על דמי אבטלה, אלא על כלים שיאפשרו להם לחזור לעבודה. אומרים למשרד האוצר: 'תניעו את המהלך, כי ברור לכם שזה מפתח לחזרה של מאות אלפי אנשים לעבודה, אז למה אתם מחכים? האנשים האלה ירעבו ללחם'. נכון שהדי־אן־איי של אנשי האוצר זה לא לשחרר כספים, אבל תהיו קצת מודעים לסיטואציה. יש משרדי ממשלה שצמאים לסנט, לשנקל, כדי לעשות משהו".

     

    אבל השבוע הם הודיעו כי הכסף ישוחרר.

     

    "עד שביבי לא נותן לאנשי האוצר על הראש, הם לא משחררים. בינתיים חולף זמן יקר שאנחנו לא מנצלים. זה נורא מתסכל, כי בלי כסף אתה לא יכול לזוז".

      

    כחלון עם נתניהו. “למה אתם מחכים? האנשים האלה ירעבו ללחם" | צילום: חיים הורנשטיין
    כחלון עם נתניהו. “למה אתם מחכים? האנשים האלה ירעבו ללחם" | צילום: חיים הורנשטיין

     

    ההצתה המאוחרת של האוצר

    במשרד האוצר אמרו השבוע כי בניגוד לטענות, משבר הקורונה זוהה מוקדם, ודיון ראשון בנושא נערך כבר ב־24 בפברואר. לראיה, הציגו את יומנו של השר עם התאריך. מאז, מספרים בגאווה במשרד, נערכו דיונים רבים נוספים.

    אלא שבמקרה הזה, האוצר היה ממש רחוק מלהיות ”הראשון לזהות”. הדיון ב־24.2 היה בעיצומה של ההתפרצות בעולם, ורגע לפני שארגון הבריאות הכריז על הקורונה כ”מגפה עולמית”. משרד האוצר הגיב באיחור רב. למעשה, נורות האזהרה נדלקו כבר ימים ושבועות ארוכים קודם בארץ ובעולם. הנה כמה מהסימנים, שאולי היו אמורים לאותת לכחלון ואנשיו, שכדאי להתכונן בזמן לבאות:

    הדיווחים על נגיף מסתורי בסין החלו להגיע במהלך דצמבר אשתקד, ומקרה המוות הראשון דווח ב־9.1. משרד הבריאות הישראלי עקב אחרי ההתפתחויות, וכבר ב־23.1 – חודש שלם לפני הדיון באוצר – הוציא הנחיות כיצד לנהוג במקרה של חשד לתסמיני קורונה. עבר שבוע, וב־30.1 נאסרו הטיסות מסין לישראל. למחרת התברר כי ב־25 מדינות בעולם כבר יש חולי קורונה ומשרד הבריאות הודיע כי ככל הנראה לא יהיה ניתן למנוע את הגעתו לארץ.

    גם ראש הממשלה נתניהו הבין זאת. ב־2.2 הוא כינס דיון מיוחד (ראו צילום), לקראת התפרצות קורונה. אגב, בין היושבים בשולחן הדיונים היה גם שר האוצר כחלון.

     

    יומן הפגישות של כחלון, עם דיון הקורונה הראשון, רק ב־24.2
    יומן הפגישות של כחלון, עם דיון הקורונה הראשון, רק ב־24.2

     

    יומיים אחר כך כבר הציג בית החולים שיבא את מרכז הטיפולים המיועד לחולים. במקביל, כמה צליינים מדרום־קוריאה שהיו בסיור בישראל, התגלו כחולי קורונה, ועשרות ישראלים הושמו בבידוד. ב־20.2, מגיעים כמה ישראלים מהספינה 'דיימונד פרינסס' לבידוד בארץ. שניים מהם מתגלים כחולי קורונה. ב־23.2, לאחר מקרה ההדבקה ב'פיראט האדום', מאות ישראלים מוכנסים לבידוד. בבוקר המחרת מתפרסמת אזהרת מסע לאיטליה, לאחר התפרצות קשה במדינה. רק אז מבינים באוצר שככל הנראה הסערה בפתח, ובערבו של אותו יום, מתכנסים לדיון ראשון בנושא ההערכות לקורונה.

     

    הישיבה ב־2.2 | צילום: חיים צח לע"מ
    הישיבה ב־2.2 | צילום: חיים צח לע"מ

     

    משרד האוצר: "טענות משוללות כל יסוד"

    מלשכת שר האוצר נמסר: “הטענה לגבי זיהוי מאוחר של המשבר משוללת כל יסוד ואינה תואמת את העובדות. בניגוד לנטען, החל מ־24.2 ועד 11.3 התקיימו למעלה מ־23 דיונים על ההיערכות הכלכלית על רקע התפשטות נגיף הקורונה. הטענה כי במשרד האוצר הבינו רק בשלב מאוחר כי מדובר במשבר כלכלי עמוק הינה מופרכת לנוכח כמות הישיבות האינטנסיביות שנערכו בנושא שבועיים לפני פרוץ המשבר. בנוסף, שר האוצר מעולם לא אמר ‘שלא מדובר במשבר חמור אלא לכל היותר משבר בתחום התיירות, היבוא והיצוא’. מדובר בדברי הבל חסרי כל שחר. לו השר היה חושב כך, סביר להניח שלא היה מקיים ישיבות רבות כל כך בהשתתפות כלל בכירי המשק בנושא. באשר לטענה כי לא הייתה בשום שלב הערכה כי מספר המובטלים יעבור את רף המיליון וכי לא נערך שום דיון רציני באשר להוצאת העובדים לחל”ת - טענות אלו מעלות חוסר הבנה משווע שכן בניגוד למשבר ‘רגיל’, שבו יש תחזיות ואינדיקציות כלכליות על האטה במשק או אבטלה, במשבר הנוכחי לא ניתן היה להיערך בטרם התקבלה החלטה בממשלה על הטלת סגר. ההחלטה כידוע התקבלה בממשלה במהירות לנוכח קצב העלייה ברמת התחלואה. עם זאת, מרגע קבלת החלטת הממשלה באותו הלילה, כינס שר האוצר את הנהלת המשרד והתקבלה החלטה להוציא את העובדים לחל”ת ותוך שבועיים כל מי שהוצא לחל”ת קיבל לחשבון הבנק שלו מענק.

    “הטענה כי תפקודו של משרד האוצר לקה בחסר להבטחת עתיד הכלכלה ואיפשר למשרד הבריאות להשתלט על הובלת המשבר ובכך נגרם נזק כלכלי למדינה, מעידה הן על חוסר הבנה והן על שיבוש העובדות. הטיפול בהשתלטות על נגיף מוקנית על פי חוק וסמכות בידי משרד הבריאות שכן מדובר באירוע בריאותי. משכך, חובתו של משרד הבריאות על פי חוק לנהל את האירוע. באשר להבטחת עתיד הכלכלה ומעורבות משרד האוצר, הטענות אינן תואמות את המציאות שכן לא הייתה החלטת ממשלה אחת שמשרד הבריאות קידם במהלך חודשיים אלו שלא שונתה באופן מהותי ואוזנה על ידי משרד האוצר בהובלתו של שר האוצר. גורמים שהעידו שהחלטות המשרד התקבלו על ידי הפקידות הבכירה ושלא צריך לעדכן כלל את השר חוטאים לאמת, שכן כפי שעולה מהמסמכים שהצגנו בפניכם נוהלו עשרות ישיבות בראשות שר האוצר ובהשתתפותו. מיותר לציין כי השר הוא זה שמקבל את ההחלטות ולא הפקידות, ורק הוא זה שמוסמך להגיש את ההצעות לממשלה ולהציגן בפניה. מכך נובע כי הטענה שהשר אינו מעודכן אינה מתיישבת עם המציאות.

    “לגבי הטענה כי הניהול הכלכלי התבצע על ידי ראש הממשלה עצמו - הטענה משוללת כל יסוד, שכן כל המודלים של כל התוכניות הכלכליות שנעשו עד כה, החל מקרנות האשראי, עבור במענקים וכלה בפריסות התשלומים, גובשו על ידי שר האוצר, כפי שהיה גם בחמש השנים האחרונות. וזאת, לעיתים אף בניגוד למודלים שעלו על ידי משרד ראש הממשלה. באשר ל־500 שקל לכל ילד, נשלח אליכם סרטון מתוך הדיון שהתקיים בנושא בלשכתו של שר האוצר ובהובלתו. ההחלטה התקבלה ביוזמתו של שר האוצר חרף התנגדות אגף התקציבים. השר גאה בהחלטה ושלם עימה, ומאמין כי היא שיפרה את מצבן של משפחות רבות בישראל. לא מדובר בפעם הראשונה שהשר מקבל החלטות חברתיות בניגוד לעמדת אגף תקציבים. גם הטענה כי התקבלה החלטה על ידי ראש הממשלה להעניק שישה מיליארד שקל לרשתות השיווק בניגוד לעמדתו של שר האוצר, הינה מופרכת. בניגוד לפרסומים השגויים, לא ניתנו ולא יינתנו שישה מיליארד שקל לרשתות השיווק. בימים אלו מתגבש במשרד האוצר מודל לשימור וחיזוק התעסוקה בסכום של שישה מיליארד שקל שייתן מענה לכלל המשק. הטענה כי מדובר במודל שנועד עבור רשתות השיווק אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. בנוסף, לא רק שהשר אינו התנגד למודל, הוא אף תמך בו ויציגו לממשלה בימים הקרובים.

    “שר האוצר גאה כי במהלך כל הקדנציה, גישתו החברתית והמרחיבה פעלה לצמצום פערים בחברה הישראלית, לסיוע לשכבות החלשות, למעמד הביניים, לחיילים, לזוגות צעירים, לנכים, ובמסגרתה הוביל תוכניות כגון חיסכון לכל ילד, תוספות משמעותיות לניצולי שואה, מס הכנסה שלילי, סבסוד צהרונים, ‘נטו משפחה’, הבטחת הכנסה לקשישים ועוד, נעשתה לצד אחריות תקציבית שהובילה לשיפור משמעותי בנתוני הצמיחה של מדינת ישראל והביאה את דירוג האשראי שלה לרמתו הגבוהה ביותר מאז קום המדינה. באשר לטענה כי שר האוצר מתנהל בגישת ‘אחרי המבול’, אין בכוונתו להתייחס לדברי הבל ורעות רוח. במשך כל שנות חייו הציבוריים דאגתו ואהבתו למדינה אינה פחתה מזו של כל אחד אחר.

    “שר האוצר מכבד את הכנסת ואת ועדת הכספים. כמקובל, משנבצר משר האוצר להגיע לוועדה, ייצג אותו מנכ”ל משרד האוצר בדיון.

    “לאור שלל המסמכים, הנתונים, הידע, הפרוטוקולים, הלו”זים שהועברו אליכם ביממה האחרונה, אנו סמוכים ובטוחים דברים רבים שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות ואינם בגדר עובדות מוחלטות שלהן ניתנו סימוכין תומכים, לא יפורסמו ולא יראו אור במסגרת הכתבה”.

     


    פרסום ראשון: 06.05.20 , 20:40