די מדהים לשמוע מלכת יופי במיל' אומרת כזה דבר, אבל מתברר שאפילו האישה שהוכתרה כיפה ביותר בישראל בשנת 2014 לא תמיד חושבת שהיא כזו. "לא תמיד הרגשתי יפה", מצהירה מור ממן, אישה שייצגה אותנו בתחרות מיס עולם, והיא לגמרי לא מתכוונת לתקופת הילדות, אלא לרגשות שהתעוררו בה ממש לא מזמן.
"אחרי ההיריון העליתי 40 קילו והרגשתי רע עם עצמי. לא ראיתי שום דבר יפה", אומרת ממן, שילדה את בנה הבכור לפני שנה וחצי. "אבל כל אחת, איך שבורא עולם ברא אותה. מה זה יעזור לנו אם במקום לקבל נתחיל לשנות? זו עבודה פנימית, לקבל את עצמך. אני אישית גם ממעטת באיפור. אני מאמינה שהאיפור הלא־מתאמץ הוא הכי יפה שיש. זה לא עוזר להעמיס. יש כאלה ששמות שפכטלים של מייק־אפ ומלא פלטות של איפור, איפור שלא מזהים אותן בכלל".
ומה עמדתך בנושא בוטוקס ושאר התערבויות?
"אני רק בת 24 אבל כשאצטרך, אני אעשה. אני לא עושה הזרקות עכשיו אבל אני עושה מסכות שמונעות הזדקנות. זו עבודה שמתחילה בגיל צעיר. האקלים שאנחנו חיים בו, האיפור, הכל מזיק לעור הפנים".
וכדי לקדם את תפיסת העולם שפחות זה יותר, השיקה ממן לאחרונה מותג קוסמטיקה בשם Mor Maman COSMETICS, שהחזון שלו הוא להעצים את יופייה הטבעי של האישה. עם פתיחת החברה הושק המוצר הראשון, mèr rose (מצרפתית: ים הוורדים, במובן מי ורדים) - נוזל פיגמנט אדמדם בניחוח ורדים, בעל נוסחה ייחודית המבוססת על מים, שמעניק לשפתיים וללחיים מראה שזוף טבעי ועדין. אחריו הגיע המוצר השני, המיועד לגבות, Magique Sourcils, ומעניק להן מראה מוברש ומסודר. את השיווק עושה ממן דרך האינסטגרם שלה, ואת המוצרים ניתן להזמין באתר mormamancosmetics.com.
"זה התחיל באינסטגרם הפרטי שלי וזה נהיה סנסציה", היא מתרגשת. "וזה כבר חצי שנה ככה והולך וגדל, וממש מחמם את הלב לראות שבנות ממש מאמינות בי".
לא מספיק יפה
אל עולם הקוסמטיקה התוודעה ממן לאחר שירותה הצבאי במוזיאון חיל האוויר בחצרים. היא נכנסה כשותפה בחברת קוסמטיקה אמריקאית, "עד שהרגשתי שאני לא צריכה שותפים, שזה לא המקום שלי. וחשוב לזכור גם שהשעות באמריקה הפוכות, אז נאלצתי להיות כל לילה ערה ולהתנהל מול אנשים. וגם הרגשתי שאני מסוגלת לבד, שאני יכולה להקים חברה ולהיות הפנים שלה, לעשות את השיווק, הכל".
לפני שנתיים ניגשה למפעל בארץ, וביקשה שייצרו לה דוגמאות של מוצרים. "ההתחלה לא הייתה קלה. המפעל שייצר לי את הדוגמה לא האמין בי ובמוצר, אמרו לי 'מי יקנה את זה', לקח להם תשעה חודשים לייצר את זה מרוב שהם לא האמינו. ואז, כשהדוגמה הייתה מוכנה, אני קיבלתי פתאום רגליים קרות. אמרתי מי יקנה, מי יאמין בזה, ממש נתתי לפחדים שלי לנהל אותי. הזנחתי את הרעיון ואז ילדתי והחיים עברו הלאה".
ואז, לפני כשנה, משהו בה השתנה. "יום אחד, בחופשת הלידה שלי, הבן שלי היה כבר בן חצי שנה, חשבתי לעצמי שלהישאר בבית זה לא כוס התה שלי. זה היה קשה לי נפשית. אני מבינה שיש נשים שאוהבות ומתחברות לזה, אבל לי היה חשוב להרגיש שאני עושה עם עצמי משהו. החלטתי שאני הולכת עם זה עד הסוף ומייצרת את המוצר. קראתי לו mèr rose. בחרתי לפתוח את ליין המוצרים שלי עם המוצר הזה, כי הוא משקף את היופי הטבעי של האישה. ברגע שזה מתקבע על השפתיים זה כל כך טבעי, וגם על הלחיים. מבחינתי זה מה שאישה צריכה - איפור טבעי מינימלי, לא מסכה. הבחירה של להעצים את היופי הטבעי של האישה מגיעה מהמאבקים שלי בשומן לאורך השנים. תמיד צחקו עליי וגרמו לי לא לאהוב את עצמי. עשיתי עבודה עם עצמי, הבנתי שאני לא מושלמת, מהמקום הזה הבנתי שאישה לא צריכה להיות רזה כדי להיות יפה וגם לא צריכה להעמיס על עצמה מוצרים".
כשממן מתייחסת למאבקים בשומן, היא יודעת על מה היא מדברת. "הייתי נערה שמנה, בגיל עשר כבר הייתי 80 קילו", היא משתפת באומץ. "ראיתי שלועגים לי, שאני לא מתקבלת טוב בחברה. ילדים הם רעים, כל הזמן גרמו לי להרגיש שאני לא מספיק טובה ולא מספיק יפה. יום אחד בחופש הגדול בגיל 12 החלטתי שאני שמה לזה סוף".
מה קרה דווקא אז?
"התחלתי להרגיש לא טוב עם עצמי, כל הזמן היו לוקחים אותי לדיאטניות ועושים לי בדיקות דם. החלטתי להפסיק עם הג'אנק־פוד. בחודשיים ירדתי 30 קילו, כי אצל ילדים יש חילוף חומרים מהיר, לא כמו עכשיו שאנחנו נלחמות על חמישה קילו. כשהתחילה שנת הלימודים של כיתה ח', נכנסתי ביום הראשון כמו בסרטים, עם 30 קילו פחות, ובאותו רגע החיים שלי התחילו להשתנות מבחינה חברתית. התחלתי לקבל פידבקים. ברגע שירדתי במשקל גם גבהתי, לא יודעת מה קרה שם. הברווזון המכוער זה ממש סיפור עליי".
איך הורדת 30 קילו?
"לא הלכתי לאיזו מסגרת. עשיתי ספורט כל יום, אכלתי חזה עוף, סלטים, ביצים, דגים, כל מה שדל שומן. מעולם לא הרעבתי את עצמי. אני אוהבת לאכול. הורדתי מה שמיותר".
באיזה מצב הייתה המלחמה שלך בהשמנה בתקופת תחרות מלכת היופי?
"כשהגעתי לתחרות הייתי רזה. אחד השופטים אז היה מוטי רייף. הוא אמר לי שהוא ממש אוהב את המראה שלי, שאני לא דוגמנית טיפוסית. הייתי רזה אבל לא דקיקה. הוא אמר לי: בואי נעביר את המסר הזה לכל הבנות שחושבות שהן צריכות להרעיב את עצמן כדי להיות מלכת יופי או דוגמנית. וכך היה. מהרגע שנבחרתי עשיתי הרצאות בכל העולם על העצמה נשית".
אל תחרות מלכת היופי הגיעה ממן בזכות אמא שלה, שבעברה הייתה מלכת היופי של באר־שבע. "זה התחיל מזה שעשו עליה כתבה ב'לאשה'. הגיעה לבית שלנו כתבת. יצאתי מהחדר והיא אמרה לי שאני חייבת לגשת למיונים. אמרתי לה 'מה פתאום. זה לא בשבילי ואני לא אתקבל'. אחרי שכנועים מצד אמא שלי ניגשתי למיונים ואז קיבלתי הודעה בדואר שלא התקבלתי. אמרתי לאמא, 'את רואה? אמרתי לך'. אחרי יומיים התקשרה מישהי ושאלה למה לא הגעתי למיונים השניים, ואמרה שהייתה טעות במכתב".
בסופו של דבר ממן הגיעה למיונים ואף זכתה להניח את הכתר הנכסף על ראשה, אבל מהר מאוד היא הבינה שעולם הדוגמנות הוא פחות בשבילה. "זה היה תהליך. אחרי שזכיתי התחלתי להבין שאני לא רוצה להתארגן שעות לפני השקה, ואז להצטלם וללכת, מצאתי את עצמי זזה מהר מכל העולם הזה".
מה בעצם הפריע לך?
"שאני לא באה לידי ביטוי. זה רק תבואי, תצטלמי, תלכי. הרגשתי משהו ריק. ואז התחלתי לחפש את עצמי מבחינת עסקים. התחלתי בנדל"ן, חברת מיתוג. ממש חיפשתי דרך עצמאית. עד שהגעתי לקוסמטיקה".
בלי כיסוי ראש
המלחמה במשקל העודף היא לא ההתמודדות היחידה שממן נאלצה לחוות בחייה. כשהייתה בת 14, נפלה אמה בזמן אימון בחדר כושר. כתוצאה מהתאונה, היא עברה פגיעה מוחית שגרמה לאובדן מוחלט של זיכרונה. ממן מצאה את עצמה בגיל ההתבגרות למעשה עורכת היכרות מחודשת עם אמה.
"אני ממש זוכרת את זה שכמו בסרטים, נכנסתי אליה והכרתי לה אותי. היא פשוט איבדה את כל זיכרון העבר. קיבלנו אישה חדשה. זה היה קשה אבל התאוששתי מזה. זה נתן לי מקום להעריך את המשפחה שלי. הבנתי ששום דבר לא מובן מאליו. אהבה של אמא זה לנצח, אבל אמא שלי למדה לאהוב אותי מחדש, זה לא בא בטבעיות אחרי התאונה".
מה שלום אמא שלך היום?
"היום היא בסדר. היא לא זוכרת מה היה אבל מתמודדת עם זה כבר עשר שנים. וקשה לה מאוד לקרוא על זה ולכן אני מעדיפה שלא לדבר על זה יותר מדי".
איך אמא שלך, כמלכת יופי בעברה, נתנה לך להגיע למצב של עודף משקל?
"שני ההורים שלי נלחמו בזה, אבל לא היה מה לעשות, כי עד שלא שיניתי את הגישה, זה לא היה משנה כמה תזונאים הביאו לי. שנים הם היו אומרים לי שהבדיקות שלי לא טובות, שיש לי כולסטרול בדם. עד היום שומן זה מאבק יומיומי שלי. העליתי עשרות קילוגרמים בהיריון. הורדתי את הרוב אבל אני לא ממש רזה".
לפני שנה וחצי ילדה את ג'וזף, בן בכור לה ולבעלה, איש העסקים הצרפתי־ישראלי פרנק אמסלם. החיבור בין השניים חיבר את ממן גם לדת. "היום אני נמצאת במקום מאוד רוחני, אבל אי־אפשר להגדיר אותי דתייה", היא מסבירה. "אני לא מתלבשת חשוף, אני מאוד מתחברת לנשמה שלי; אני מאמינה שיש מישהו שמסדר את העולם, שזה לא יעזור לכעוס. אם משהו לא עובד, הנטייה הטבעית זה להתעצבן ולהגיד לא הולך. אני בעד להוריד את הרגל מהגז, הכל בסדר. ההתחזקות מלווה אותי גם בעסקים וגם בחיים הפרטיים. אלוהים שולח לי אנשים טובים. כל מה שאני מבקשת מאלוקים קורה. יש לי ניסים קטנים שאני רואה אותם יום־יום.
"כשאת אומרת תודה לבורא עולם, את מזמנת לעצמך דברים טובים. כל הקטע של הכרת תודה מכניס את האדם לפרופורציה. אני רוחנית לא רק בקטע של לפתוח תהילים, אלא בקטע של להסתכל על כל דבר בשמחה, לא לקחת דברים כמובן מאליו".
ואיך מתבטא החיבור של בעלך לדת?
"בעלי חובש כיפה. אנחנו מקיימים שבתות, חגים. אפשר לאהוב את אלוהים גם בלי כיסוי ראש".
והילד?
"הוא בגן דתי. עושים להם נטילה בבוקר, מלמדים אותם מגיל צעיר, אבל אין משהו שהוא יותר מדי מהכל, הכל במינון. הכל במינון מאוד נכון כדי לשמור על השפיות".
גם אל משבר הקורונה בוחרת ממן להתייחס כמשהו שנגזר מכוח עליון. "כל המדינה רואה שזה כוח עליון, אני חושבת שבכל השנים האלה כל העולם פוגע בכדור הארץ, אולי זו קריאה להתעוררות כזאת, אני מאמינה שהכל ממנו. אני אישית חשבתי שחטפתי את המחלה כשהתבשרתי שאין גנים", היא צוחקת. "למזלי, בעסק שלי זה פחות פוגע כי הוא אינטרנטי לגמרי, והמשלוחים עובדים".
יש סיכוי שנראה אותך מדגמנת בעתיד?
"לא שוללת את זה. יש אפשרות. אם זה משהו שאני אאמין בו ואראה שאני יכולה להשתלב באופן אותנטי, למה לא".
