הביקוש לתשבצים לא מסתיים אף פעם

מדוע אנחנו אוהבים לפתור תשבצים ואיך משפיע כל סוג של תשבץ על תחומים שונים בהתנהלות ובחשיבה שלנו? למשל, הידעתם שפתרון סודוקו מסייע לשיפור תפיסת המרחב, שהתמודדות עם תשבץ היגיון משפרת חשיבה לוגית, ושפתרון תשבץ קשה מעודד יצירת קשרים בין תאי עצב במוח? ואיך קשורים התשבצים למערכת התגמול המוחית, שמעודדת אותנו להיות אקטיביים ושמחים יותר?

אתי אברמובעדכון אחרון: 26.01.22 , 08:23

אז מה יש בעניין הזה של תשבצים שגורם לנו להתמכר ממש למשבצות השחורות־לבנות, עד כי יש מי שחייבים את מנת התשבץ היומית שלהם שמגיעה ביחד עם העיתון, ולא מסוגלים לפתוח - סליחה, לפתור - בלעדיה את הבוקר, או את הערב, או בכלל, את החיים עצמם?

נוכחנו בכך בעיקר בתקופת הקורונה שהביקוש לתשבצים לא מסתיים אף פעם, ושככל שיהיו בעיתונים ובמגזינים יותר עמודי תשבצים, כך הקוראים ירצו עוד יותר, בבחינת עם הפתרון בא התיאבון.

את איתי הרמן, הצ'ייסר מכאן 11, הידוע יותר כאלוף הטריוויה של ישראל, העניין בכלל לא מפתיע. למרות שהיום הוא כבר לא פותר תשבצים, הרי שלדבריו מגיל צעיר הוא היה עמוק במאוזן ובמאונך.

"בגילאים צעירים תשבצים באמת מרחיבים את הידע ומאפשרים לסקרנים ללמוד דברים חדשים. בגיל מבוגר יותר הפעילות הנעימה הזו קצת חוזרת על עצמה, ולכן זהו לא כלי ללמוד ממנו דברים חדשים, שיכולים לעזור בתוכניות טריוויה. אבל לסקרנים שבינינו זה בהחלט נותן קצה של חוט, שממנו אפשר לפתח תחומי עניין שבאים לידי שימוש בטריוויה", הוא מסביר.

דקל בנו

"תשבצי היגיון למשל זו מיומנות מוחית־אינטלקטואלית שהיא יפה, כי אתה מסתכל אחרת על דברים, אבל זה לא הפתרון להכל. יחד עם זאת, זה מפתח זיכרון וטכניקות לזיכרון שדרושים כדי להעצים את הידע הכללי שלנו", משלים הצ'ייסר של המדינה.

קו ישיר לתחושת האושר

פרופ' יניב אסף מהפקולטה למדעי המוח באוניברסיטת תל־אביב, מתמחה בהדמיית הגמישות והקישוריות המוחית, כלומר יודע להסביר איך התקשורת המוחית משתנה בעקבות תהליכי למידה.

"פתירת תשבצים", הוא אומר, "תורמת למוח בכמה מישורים. קודם כל, זו פעילות פנאי שמעודדת אותנו לפעול גם במצב שבו הפעילות הגופנית שלנו מוגבלת, למשל כשאנחנו יושבים בבית. תשבץ מעניק אתגר קוגניטיבי, מוחי, שיש בו גם פן משעשע, ואם יש עוד מישהו בבית - אז גם חברתי. אבל הדבר היותר חשוב מבחינת המוח הוא גירוי ועידוד מערכת התגמול, שהיא אחת הבסיסיות והחשובות, שבלעדיה אין לנו מוטיבציה לעשות כלום. כי אם אנחנו מצליחים לפתור את התשבץ, רמת הדופמין שלנו עולה, ודופמין הוא אחד מהמוליכים שקשורים ישירות לתחושת האושר", אומר פרופסור אסף.

איתי הרמן (הצ'ייסר) | צילום: אביגיל עוזי

עוד מסתבר כי התשבצים מאמנים מערכות קוגניטיביות שונות לפעול טוב יותר. כך, למשל, פתירת תשבץ היגיון מעודדת פיתוח חשיבה לוגית, עיסוק בסודוקו חשבון או בפתור ושחור מפתח תפיסת מרחב, תשבץ רגיל מעודד זיכרון מילולי. כשאנו צריכים להתאים בין הגדרה למילה לפי מספר האותיות הריקות, המוח מנסה לשלוף את המאפיינים ושמות התואר ולראות מה הכי מתאים במגבלות הנתונות וזה מעודד אסוציאטיביות. המישור השלישי של התרומה הוא אלמנט הלמידה. אם זה תשבץ קל ויודעים הכל, אז בסדר. אבל אם התשבץ מאמץ את המוח עם דברים שהפותר לא יודע, יש פה בסוף למידה מילולית, שבטווח הרחוק גורמת ליצירת קשרים חדשים במוח בין תאי עצב, משלים פרופ' אסף ומוסיף: "מה שהיום ברור לחוקרים שקשר קיים לא ייעלם מהר ויעזור בתהליכי למידה אחרים. מי שמאמץ את הזיכרון קל לו יותר בזיכרון מסוג אחר. או בפעם הבאה שיהיה לו אתגר אחר, יהיה לו קל להתמודד. ולכן מחקרים מוכיחים שהסיכוי של אדם שפותר תשבצים בצורה רוטינית ומאמצת לקבל אלצהיימר בשלב מוקדם בחיים, גיל 60 או 70, הולך וקטן".

ואם תהיתם, אז פרופ' אסף לא ישב בזמן הקורונה ופתר תשבצים, אלא עמל על המחקר הבא: לזמן 15 איש שמוחם נסרק בעבר ולבדוק עליהם את השפעת הקורונה. הוא מהמר לאו דווקא על אוצר מילים גדול יותר, אלא על אזורי חרדה מוגדלים.

חתונה מתשבץ ראשון

לפני מספר שנים עשה החידונאי ומחבר התשבצים של "ידיעות אחרונות", דקל בנו, מעשה לא שגרתי. "מישהו ביקש שאעזור לו עם הצעת הנישואים. לו קראו אורן ולה אפרת, אז שתלתי להם בתוך התשבץ רמזים עם השמות וכמובן את צמד המילים 'התינשאי לי'". למתעניינים, אפרת פתרה את החידה ונישאה לאהובה, אבל זו אינה התרומה היחידה של התשבצים לחיינו. "יש מחקרים רשמיים ולא רשמיים", אומר בנו, "המורים על כך שפתירת תשבצים תורמת להתמודדות עם דמנציה ושאר מחלות האלצהיימר. בנוסף, הם מפתחים את אופן החשיבה, וזה גם הגיוני, כי כשאתה ניגש לתשבץ גלגלי המחשבה שלך עובדים שעות נוספת. תשבצים רגילים תורמים לאוצר המילים, תשבצי היגיון תורמים לחשיבה מחוץ לקופסה, כדי לעלות על התעלול שהמחבר רקם", אומר בנו, שבחודשיים האחרונים עמל לילות כימים כדי לדאוג שלקוראי "ידיעות אחרונות" המבוגרים והצעירים לא יחסרו תשבצים בארסנל הקורונה.

לשיאן גינס בתחום הזיכרון ערן כץ יש משימת חיים: "לעזור לאנשים לזכור יותר טוב". בינתיים הוא מחבר המון תשבצים, מנחה סדנאות וכותב ספרים על פיתוח אינטליגנציה וזיכרון, ומודה שתשבצים בהחלט יכולים להיות לעזר בחידוד הזיכרון: "יש מחקרים שמראים שהתשבצים תורמים לזיכרון באופן שאפשר לכמת במדדים כימיים של ממש", הוא אומר. "הם מעבים את השכבה במוח שאחראית על הזיכרון. ולא רק: לפתור תשבץ משליך על היכולת להסיק מסקנות, על יכולת החשיבה וניתוח בעיות. אפילו לבוני התשבצים המנוסים זה עוזר, כי אם הם נתקעים עם נ' או ו' הם חייבים להמציא את עצמם, לשלוף מהמוח עוד ועוד מילים והגדרות. המידע הזה מסתדר לנו אסוציאטיבית גם בתשבצים הבאים, שלא לדבר על הידע הכללי שמצטבר. יש מחקרים שאומרים שזה רוטיני ולכן לא כזה עוזר, אבל זה לא נכון. כי בתשבץ משננים מילים ולומדים מילים חדשות, ושינון תורם לזיכרון. לאנשים שפותרים תשבצים יש יכולת מילולית גבוהה. לילדים שפותרים תשבצים זה משפר את מהירות הקריאה וההבנה בשל הסקת המסקנות וההבנה המהירה בהשלמת המילים החסרות".

הטיפים של דקל בנו לפתרון תשבצים

1. לילדים אני מציע להתחיל עם תשחצי תמונות, מבוכים ותפזורות, ולאט־לאט לגלות את התחום.

2. כל דבר בזמנו. תשבצי היגיון, למשל, מומלץ להתחיל לפתור בגיל 16־17. נדיר שנמצא פותרים מתחת לגיל הזה.

3. הטיפ הטוב ביותר שאני יכול לתת למי שמעוניין להתנסות בפתירת תשבצי היגיון: להציץ בפתרונות כשהם מתפרסמים, וכך להיחשף לטכניקות השונות.

4. תמיד טוב שיש מנטור שילמד אותך כיצד לגשת לתשבץ היגיון, ששונה בתכלית מתשבץ רגיל. למשל, בתשבץ רגיל תוגדר המילה "חוצפנים" כ"עזי מצח". בתשבץ היגיון נוכל להגדיר כך: "שני משרדי ממשלה בלי טיפת בושה" (חוץ+פנים).