רק שלוש פעמים בעבר זה קרה שאחוז האבטלה הרקיע שחקים וחצה את רף ה־10 אחוזים. בפעם הראשונה היה זה ערב מלחמת ששת הימים, בפעם השנייה בעלייה הגדולה מברית־המועצות, ובפעם השלישית באינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים. אך את מה שלא עשו המלחמות והפיגועים עושה עכשיו הקורונה: שיעור האבטלה בישראל זינק בחודש האחרון ליותר מ־25% — הגבוה בתולדות המדינה.
נכון להיום יש בישראל יותר ממיליון מובטלים, לעומת 160 אלף ערב הקורונה. מבדיקת "ידיעות אחרונות" עולה כי זהו שיעור אבטלה שמגמד את כל משברי העבר שידע שוק העבודה הישראלי (לרשימה המלאה — ראו מסגרת).
מיד לאחר קום המדינה התקרב אחוז האבטלה ל־10%. בשיאה של תקופת הצנע, כאשר הונהגה במדינה מדיניות תקצוב קשוחה, נמדד ב־1955 לראשונה שיעור האבטלה בשיטה הנהוגה גם כיום — והוא עמד על 7.2%. וזאת רק לאחר שהממשלה יצרה עשרות אלפי "עבודות יזומות", כמו נטיעת יערות וצביעת אבני שפה בכבישים, כדי להעסיק את אלפי המובטלים, רבים מהם עולים חדשים. ב־1967, ערב מלחמת ששת הימים, הכה במדינה "המיתון הגדול", שהקפיץ את שיעור האבטלה ל־10.4% ומנה קרוב ל־100 אלף מובטלים.
דווקא בימי מלחמת יום הכיפורים שיעור האבטלה היה הנמוך ביותר שנרשם אי־פעם — 2.6%. הסיבה: עובדים לא פוטרו, אלא שירתו בצבא חודשים אחדים, ומיד לאחר מכן הוזרם כסף רב למערכת הביטחון שהעסיקה חלק משמעותי משוק העבודה.
לדברי דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ועד לאחרונה יו"ר בנק לאומי עד לקורונה, משבר האבטלה החמור ביותר התרחש בתחילת שנות ה־90 לאחר העלייה הגדולה מברית־המועצות לשעבר. הגעתם של 400 אלף עולים בגיל העבודה בתוך שנה — רובם בלי ידיעת השפה — ועוד רבע מיליון בשנתיים שלאחר מכן, יצרה זינוק בשיעור האבטלה ב־1992 — 11.2%.
אף שהאבטלה ירדה בהדרגה בשנים שלאחר מכן, האינתיפאדה השנייה הקפיצה שוב את האבטלה, במיוחד בערים: בשנת 2000 עמד שיעור האבטלה על 8.0%, ב־2001 עלה ל־9.3%, ב־2002 חצה את ה־10%, וב־2003 הגיע לשיא של 10.7%.
את המשבר הפיננסי לפני עשור ישראל דווקא שרדה בהצלחה יחסית: בניגוד לארה"ב ולרוב מדינות אירופה, שיעור האבטלה בארץ הגיע ב־2009 ל־7.6% ומאז ירד בהדרגה, לפחות עד להתפרצות הקורונה לפני חודשיים.
היום מצב האבטלה בישראל קשה במיוחד, גם ביחס לעולם: במדינות רבות פורסמו רק נתוני המפוטרים ולא של אלה שהוצאו לחופשות ללא תשלום (חל"ת), שזו שיטה ישראלית ייחודית. אך גם בהתחשב בהבדלים בחישוב האבטלה מצטיירת תמונה מדאיגה אצלנו ביחס לעולם: שיעור המפוטרים בארה"ב הגיע ל־14.7%, בקנדה ל־13%, בנורווגיה ובצרפת ל־10%, ובבריטניה 7.5%. אם לא מתייחסים לחל"ת, שיעור האבטלה בישראל עומד על 7.5% (300 אלף מפוטרים). הקושי הנוסף בהשוואה נובע גם מהעובדה שחלק מהעובדים שהוצאו בארץ לחל"ת עלולים לאבד את משרותיהם ולהצטרף למפוטרים (על מצוקת החל"תים — ראו עמ' 5).
"קשה למדוד הפעם את שיעורי האבטלה. מעולם לא היה בעולם מצב קיצוני כל כך", מודה ד"ר גל זוהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה. "עברנו מהמצב הטוב ביותר באבטלה, בארה"ב ובישראל, למצב הרע ביותר". בהתאם, מומחים מזהירים כי ההתאוששות תיקח זמן. לטענת ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת "מודלים כלכליים", יהיה קשה להוריד כעת את שיעור האבטלה בישראל לממדים נמוכים. ההערכה: בסוף השנה, וכנראה גם אחריה, יהיו עדיין בישראל לפחות 10% מובטלים. "הממשלה צריכה ליצור כעת פעילות והשקעות כדי לייצר בהקדם מקומות עבודה חדשים”, הסביר. “הממשלה חייבת לעשות כל שביכולתה להביא להשקעות חדשות במשק. חייבים להפוך את הבעיה להזדמנות”.
"ירידה של 27% במכירות דירות"
גד ליאור
משבר הקורונה לא פסח על שוק הנדל"ן: דוח הנדל"ן החדש שהתפרסם אתמול מזהיר כי ישראל נמצאת במשבר הגדול ביותר שידע שוק הנדל"ן מאז האינתיפאדה השנייה, וכי ענף הנדל"ן נמצא בנקודת שפל.
לפי הדוח, שפירסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, מכירת דירות חדשות ירדה במארס ב־40% לעומת פברואר השנה. במארס נמכרו בסך הכל 6,600 דירות — ירידה של 32% לעומת מארס אשתקד. גם לאחר ניכוי מכירות בסבסוד ממשלתי (מחיר למשתכן) עמד סך העסקאות בדירות חדשות ויד שנייה בחודש מארס על 5,900 — ירידה של 27% בהשוואה למארס אשתקד. זה גם הנתון הנמוך ביותר של מכירות בשוק החופשי מאז מאי 2003, בשיאה של האינתיפאדה השנייה.
סך הדירות החדשות (כולל מחיר למשתכן) שנמכרו במארס עמד על 2,100 דירות, ירידה חדה של 40% בהשוואה למארס הקודם. בניכוי מכירות בסבסוד ממשלתי הסתכמו מכירות הקבלנים בשוק החופשי במארס ב־1,400 דירות.
רכישות המשקיעים במארס עמדו על רמת שפל של כ־780 דירות בלבד — ירידה של 33% בהשוואה למארס אשתקד. מכירות המשקיעים באותו חודש הסתכמו ב־1,500 דירות, ירידה של 16% בהשוואה ל־2019. התוצאה של היחלשות שוק המשקיעים - "מלאי" הדירות בידי משקיעים ממשיך לרדת.
רכישות על ידי זוגות צעירים הסתכמו במארס ב־3,200 דירות. גם כאן נרשמה ירידה של 24% בהשוואה למארס אשתקד.
"לא נוכל להחזיק מעמד עוד הרבה זמן"
בצל החסכונות המתרוקנים וחוסר הוודאות מהעתיד: כ־200 אלף עובדים בחל"ת לא יודעים אם תהיה להם עבודה לחזור אליה
אמיר אלון
יותר ממיליון עובדים יצאו במהלך החודשיים האחרונים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מעבודתם, בעקבות משבר הקורונה. ההערכות הן כי המצב רק יחמיר: לפחות 20% מהם — כ־200 אלף עובדים — לא יחזרו כלל וייאלצו למצוא עבודה אחרת.
אדוה דואק (26) מגבעתיים היא אחת מהם. לפני כחודשיים הוצאה לחל"ת מעבודתה כמנהלת משאבי אנוש במלון בתל־אביב. בימים האחרונים, בעקבות משבר הקורונה שהכה קשות בענף התיירות, פוטרה לאחר שהוחלט כי המלון יסגור את שעריו ויהפוך למתחם דירות להשכרה. "לכולנו הייתה תקווה שנחזור למלון, אבל הבעלים החליטו שאין עוד מקום לעסק הזה. אני מנסה לשמור על אופטימיות ולצחוק במקום לבכות", סיפרה. "מאמינה שאמצא עבודה במשאבי אנוש, כי אני תמיד יכולה לחזור לתפקידים הראשונים. זה יהיה נוראי מבחינתי, כמו לקחת שלושה צעדים אחורה ולרדת בשכר, אבל אנחנו לא נוכל להחזיק ככה מעמד עוד הרבה זמן".
מאיה הכהן (28) מתל־אביב עבדה כמעצבת אופנה בלונדון, אך הוצאה לחל"ת בעקבות הנגיף ושבה לישראל. "אמרו לי שאולי יחזירו אותי כשיסתדר, אבל זה ממש לא בטוח", אמרה. "תעשיית האופנה בטוח תיפגע מהמצב הזה, הרבה מעצבים לא יוכלו לפתוח את כל החנויות, עסקים ייסגרו, והרבה עובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו. לא יחפשו עובדים חדשים ויהיה קשה למצוא עבודה".
אורנית הוט (43), שמתגוררת בכפר עידוד, דיור מוגן בנתניה לאנשים עם צרכים מיוחדים, עבדה עד לפני חודשיים בסיעוד בבית אבות. עקב הקורונה הוחלט כי דיירי הכפר לא ייצאו ממנו — ואורנית הוצאה לחל"ת ולאחרונה אף פוטרה. "העבודה נותנת לי הזדמנות לפתח יכולות עצמאיות בכל תחומי החיים", אמרה. "אני מרגישה עכשיו לא בטוחה, לא יודעת מה יהיה. אני מקווה שלא ישכחו אותנו, את האנשים עם המוגבלויות. המעסיקים טרודים בבעיות המשק ואף אחד לא מדבר על מה יקרה איתנו".
גור גוט, מנכ"ל Vlancer, פלטפורמה למציאת עבודות לפרילנסרים, העריך כי "מאות אלפי מפוטרים וחל"תניקים נדרשים להמציא את עצמם מחדש בתקופה זו. הקורונה שינתה את שוק העבודה באופן חסר תקדים, אבל לצד הקשיים הגדולים יש בה גם הזדמנות לחשיבה מחודשת ופיתוח עצמי".
