הספורט חוזר בשעה טובה, וחשיבות השידורים מתעצמת בעיקר עכשיו. קשה בלי קהל, עם קול זה לפעמים בלתי נסבל. המועצה לשידורי כבלים ולוויין כפופה למשרד התקשורת, ובפני כבוד השר החדש יועז הנדל ניצבים כמה אתגרים דחופים:

1. הוזלת הערוצים בתשלום, שמחירם גבוה פי שלושה־ארבעה מתעריף המינוי לסלולר, ומניעת זליגה של תכנים שמרוקנת את הערוצים הפתוחים. זה מגיע בעיקר לאלה שהפכו מובטלים ולשבים מחל"ת.

2. מלחמת חורמה בנגיף הפרסומות, שהתרחבו עד כדי הסתרת חצי מסך (כלומר חצי מגרש), ובמקרים מסוימים אף שברו את מלכודת הנבדל.

3. חיסול הפרסומות הסמויות, החל מסדרת "הרגע המדויק" ו"מי אכל אותה השבוע?" דרך שאלות טריוויה מטופשות ובחירת "השחקן המצטיין" – והכל באדיבות נותן החסות.

4. להבהיר לכל הנוגעים בדבר שהטוטו מקדם את הספורט בישראל, ולא להפך.

5. "תפקיד המועצה הוא לייצג את האינטרסים הציבוריים בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית", נכתב באתר המשרד, "לרבות באופן של השבחת השידורים". כלומר, שר התקשורת יכול לטפל במקושרים למיניהם, ולדרוש ממפעילי ערוצי הספורט לוותר על שרלטנים עם בעיית דיקציה, סוכנים ואינטרסנטים עילגים, וצווחנים שלא סותמים את הפה לרגע.

תודה.

פדרמן לא סופר את מזרחי

לישיבה המכרעת שדנה בחידוש עונת הכדורסל שמעון מזרחי הגיע, אבל קשה לומר שזו הייתה ישיבה מזרחית. יו"ר מכבי ת"א נמנע בהצבעה, ולא מן הנמנע ששיחק משחק כפול. למחרת הודיע המועדון שאם היורוליג תחזור, תפרוש הקבוצה מהליגה המקומית. חתן פרס ישראל שוב התאדה, ולחזית נשלח הפטריוט מס' 1 שלהם, ניקולה וויצ'יץ'. כמו שאמר פעם דייויד פדרמן למראיינו: "הוא ישראלי יותר ממך וממני". בקרואטית קוראים לזה: מלח הארץ.

ואז עלה לשידור הבעלים בעצמו. "אם יש דבר שקשה לי לשמוע ולסבול זה כאשר לא מדברים אמת", תקף פדרמן את הביקורות על ההתנתקות, והוסיף: "מבחינתי לא חשוב אם בישיבה שמעון בחר להעלות את זה או לא. אי־אפשר להיתמם בשום צורה שהיא"... בטח שלא. להיתמם? מכבי ת"א??? דבר כזה לא קרה מאז שאולסי פרי חטף אנגינה ועד באסקוניה והקורונה. את הפיצה של צ'ורצ'יץ' הם שרדו בלי וויצ'יץ', ומי בכלל זוכר את יום הזיכרון בפיינל־פור?

כדי להבין עד כמה פדרמן נחוש, מספיק להיזכר בדבריו מלפני כשנתיים, כשמכבי ת"א הקימה שתי קבוצות – לליגה ולאירופה. "ההחלטה סופית, זה לא איום ולא בלון ניסויים", הכריז אז הבעלים המנופח, לפני שההנהלה התמימה התקפלה, בתמימות דעים.

"לא מפתחים כדורסל במשחקים מול נס־ציונה, עם כל הכבוד", ליגלג השבוע פדרמן, והספיק להתנצל בפני יו"ר הנעלבת, יניב מזרחי. אבל דווקא את ההתנצלות לא חייבים לקחת ברצינות. הוא הרי אמר כבר בעבר: "המוניטין לכדורסל הישראלי לא מגיע ממשחק בין מכבי ראשון להפועל חולון, עם כל הכבוד"... ככה הוא תמיד, נותן המון כבוד לכולם.

גם כשעלתה סוגיית המס המופחת על שחקנים זרים בוועדת שרעבי, פדרמן לא היתמם, אלא רק דיבר כמו מלכת יופי. "אני מאמין שהספורט יביא את השלום בעולם", הוא אמר. "אנחנו כאן בכדי לקדם את הספורט ואת הכדורסל בישראל". ברור, זאת מכבי ת"א. הכל בשביל המדינה, והכי טוב מס שפתיים.

העקרב, היתושים והקדחת

כל זה אינו מפחית מעוצמת הבדיחה ששמה מינהלת הליגה, שם עסוקים מדעני הכדורסל בפיתוח שיטות לקביעת האלופה, ובראשן הפיינל־פור המגוחך. "ליגת ווינר" הם קוראים לבלוף, שהוא בעצם "ליגת לוזר".

בראש מגלגלי העיניים ניצבים ראשי הפועל ירושלים. "העקרב יישאר עקרב", צייץ על מכבי ת"א המנכ"ל גיא הראל, כאילו שהוא היה נוהג אחרת. למחרת הצטרף לעקיצות אייל חומסקי, הבעלים וכוכב הזמזומים בזום, והוכיח שגם יתוש נשאר יתוש.

וזה חבל, כי במקום לריב, דווקא עכשיו יכלו כל חובבי ציון שדואגים לכדורסלן הישראלי להחליט על ליגת קיץ של שחקנים מקומיים בלבד עם חיזוק מהנוער. שני סיבובים, בלי זרים שעושים טובה שהם חוזרים, ובלי מתאזרחים עם ציציות שהיו שותפים של בעלים מצייצים. בימים טרופים אלה זו גם הייתה האופציה היחידה לאליפות בלי כוכבית, ובגלל בעיית הריבאונד, אפילו בלי סולמית.

הקושקוש של באר־שבע

חגיגה הייתה השבוע בעמוד האינסטגרם של הפועל באר־שבע. "יום הולדת שמח דני!" נכתב שם בעברית ובאנגלית, לצד שלוש תמונות של האוהד קושמרו ולב אדום. מחווה מרגשת למי שהפך בשנים האחרונות לחצרן הרשמי של המועדון, וקיבל בתמורה ראיונות דביקים עם אלונה ברקת ואליניב ברדה.

אליהו ברגמן (69) הוא אחד האוהדים הוותיקים והמסורים של באר־שבע. באליפות הראשונה בעידן ברקת ברח מאשפוז בבית החולים, החליף בדרך את הפיג'מה והגיע למשחק ההכתרה.

שלום אליהו, מתי יום ההולדת שלך?

"ב־5 ביולי".

המועדון בירך אותך פעם?

"אף פעם. למנכ"ל אסי רחמים יש יום הולדת ב־3 ביולי ואני תמיד מתקשר להגיד לו מזל טוב. יומיים אחר כך הם שוכחים להגיד לי".

את קושמרו הם בירכו באינסטגרם.

"לנו, האוהדים שמגיעים לכל משחק, אין להם רגש".

צודק, חבל, ולהתראות בשמחות. כלומר ביומולדת של רינה מצליח.