לא כך דמיינה פידא שיני (25) את הנחיתה שלה בארץ, אחרי שחזרה בינואר האחרון מניתוח פלסטי רחב היקף שעברה בטורקיה. היא ציפתה למחמאות, "אבל מה שקרה במציאות לא היה דומה בכלום לחלום שלי. במקום שיתפעלו ממני, התפללו על החיים שלי", היא מספרת. בפועל, מיד אחרי הנחיתה אמבולנס של מד"א הבהיל אותה למרכז הרפואי "העמק" בעפולה, שם היא מתגוררת, כשהיא קודחת מחום וסובלת מזיהום חמור בדם.

שיני חסכה כסף במאמץ רב כדי להגשים חלום נעורים: לעצב את גופה מחדש - שאיבות שומן מהבטן העליונה והתחתונה, שאיבות שומן מפנים הירכיים והצרת הנפח שלהן, והגדלת הישבן. "הרבה נשים מהמגזר שלנו טסות לקליניקות לרפואה פלסטית בטורקיה וחוזרות מרוצות מהתוצאות, מה גם שזה הרבה יותר זול לעבור ניתוחים שם", היא מספרת, "לצעירה כמוני, בלי גב כלכלי, זה בהחלט נימוק שמשחק".

יום אחד בלבד אחרי הניתוח הנרחב שעברה, עלה חום גופה מעל ל־39 מעלות. היא קדחה וסבלה מצמרמורות. "אבל במקום שיבדקו ממה החום, נתנו לי כדורים להוריד אותו, שיחררו אותי והעבירו אותי ישר לשדה התעופה. אשכרה זרקו אותי", היא מתארת.

ד"ר אריאל ניימן, כירורג פלסטי ב"העמק", הוזעק למיון. "הדבר הראשון שהבחנתי בו היה חבישת הלחץ במקומות שונים בגופה, חבישה שעושים אחרי פעולה לשאיבת שומן. הסרתי את כל החבישות ואז התגלו צלקות בבטן, בירכיים, במספר מקומות לאורך הזרועות, בצוואר ובגב. מכל האיברים האלה נשאב שומן שהוזרק אחר כך לישבן, לצורך עיצובו. אני לא סגור על עצמי מה זיעזע אותי יותר: הניתוח האגרסיבי, שנעשה באפס מקצועיות, או השחרור החפוז שלה ללא כל מסמך ועדות לניתוח".

ד"ר ניימן התחיל בסבב מהיר של בדיקות והדמיות. "באולטרה־סאונד שהיא עברה לא זיהינו פקקת, אבל כשהכנסנו לה לווריד שלושה סוגים שונים של אנטיביוטיקה והיא לא הגיבה, והחום המשיך להיות גבוה עד מסוכן, המשכנו בהדמיות נוספות ואיתרנו מורסה לכל אורך הירך הנפוחה. כמה נפוחה היא הייתה? כמעט פי שניים מירך שמאל. אבל זה עוד היה כלום לעומת ההלם שלנו כשגילינו כיס מוגלתי ענק, שהתפתח מהעכוז עד לברך וחד־משמעית סיכן את חייה. בשלב הזה הוחלף הטיפול התרופתי, היא קיבלה בעירוי סוגים אחרים של אנטיביוטיקה, אבל החום הגבוה נמשך וזה אומר שעדיין לא הצלחנו להשתלט על הזיהום הקשה".

גם ניקוז המוגלה לא עשה את העבודה. מהנקז הופרש נוזל שומני, החום ירד קצת, אבל שיפור משמעותי לא היה. בשלב זה שותפה בטיפול גם מומחית לזיהומים, אבל מצבה של שיני המשיך להחמיר עד שבאחד הערבים כבר נשקפה לה סכנת חיים, לחץ הדם שלה ירד והיא הובהלה לניתוח חירום.

"ביצענו חתך לאורך הירך החיצונית, פתחנו את השריר וניקזנו מעל לליטר של שומן, מוגלה וקרישי דם", מספר ד"ר ניימן, "לא הבנו איך כל הרכיבים האלה הגיעו לירך. השומן הרי הוזרק לישבן. מאוחר יותר, כשקיבלנו את תשובת המעבדה, התברר שיש חיידק מעי ברגל שלה. זה מצביע על רשלנות ביצועית חסרת תקדים, ובעיקר על מנתחים שלא הקפידו על סטריליות".

מחדר הניתוח שיני הועברה להשגחה מוגברת, כשהחתך בירך נשאר פתוח במכוון לניקוז כל מה שלא יצא במהלך הניתוח. "וכאן התחיל השיפור", מספר ד"ר ניימן, "תוך מספר ימים החום ירד, הירך התחילה הליך של ריפוי ופידא כבר נראתה טוב יותר".

אבל נפשית היא עוד הייתה בשפל. "נהייתי סיעודית. שירותים במיטה, רחצה במיטה ואני מרגישה על הפנים. כל מה שעושים לי לא עוזר ואני כבר מתחילה לפחד על החיים שלי. שלושה חודשים במיטה לבחורה בת 25 זה לא צחוק", היא אומרת.

כשסימני ההחלמה כבר הוכיחו שרף הסיכון ירד, ניסה הצוות בראשות ד"ר עזיז שופאני - מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ב"העמק", לברר מה התרחש בקליניקה בטורקיה. "למרות שהיה לנו את השם והמספר שלהם, הם לא השיבו לטלפון", מספר ד"ר ניימן, "נשארנו עם כל התמיהות: מה זה הדבר הזה? 'שגר ושכח'?"

הניתוח הותיר אותה מצולקת, גופנית ונפשית. "מלא דברים עוד אסור לי לעשות וגם לא בא לי שיראו את הצלקות שלי, שיישארו כל החיים. נפגעתי גופנית, הכסף הלך לפח, אכלתי אותה הכי בגדול שיש", מסכמת פידא.

ד"ר מאיר כהן, מייסד ויו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, מזהיר: "לפני ששוקלים לעבור ניתוח פלסטי בחו"ל הכרחי לברר היטב את מיומנות המנתח ואת תנאי חדר הניתוח, מה גם שניתוח כל כך גדול מומלץ תמיד לבצע בכמה פעימות, ורק בארץ. חשוב לציין שב־2019 הוציא מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA, אזהרה מביצוע ניתוחים לעיצוב ישבן".