רמת המחירים בישראל נותרה גבוהה, התוצר לנפש בירידה מתמשכת, אבל המשק צפוי להתאושש ממשבר הקורונה כבר בשנה הבאה. כך עולה מתמונת מצב המדינה לשנת 2020, שפירסם אתמול מרכז טאוב.

לדברי הכלכלנים, התוצר של מדינת ישראל צומח אמנם בקצב סביר, אך שיעור הצמיחה בירידה מתמשכת זה עשור: "כשמביאים בחשבון את הגידול באוכלוסייה, התמ"ג לנפש צמח פחות מהממוצע במדינות המפותחות".

לגבי יוקר המחיה, נקבע כי רמת המחירים בישראל ירדה אבל עדיין גבוהה. גם אי־השוויון בישראל ירד, אך נותר גבוה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות. הכלכלנים מזכירים כי החלטת הממשלה לסגור את המשק בשל מגפת הקורונה הקפיצה את שיעור האבטלה, כולל עובדים שהוצאו לחל"ת, ל־25% באמצע אפריל, וגרמה לצניחה בתמ"ג ולהעמקת הגירעון.

בעשור האחרון הייתה ירידה מתמשכת בקצב צמיחת התוצר לנפש, שעמד בממוצע על 1.5% ב־2019־2017, וכן ירידה בתרומת ההון האנושי לצמיחה. בשל השפעת הקורונה, התוצר צפוי לרדת ב־2020 ב־5.3% והתוצר לנפש ב־7.2%. עם זאת, כלכלני מרכז טאוב אופטימיים וצופים צמיחה של 8.7% במשק כבר ב־2021, וצמיחה לנפש של 6.8%.

בדוח נכתב שחלה האטה בצמיחת פריון העבודה בין היתר בשל כניסתן של אוכלוסיות עם מיומנויות נמוכות לשוק העבודה. "הפריון הנמוך מעיד על מחסור בהשקעה פרטית בהון הפיזי במשק - מצב שעתיד להימשך עוד זמן רב בשל משבר הקורונה". דאגה נוספת היא לגבי ההון הציבורי, המתבטא בין היתר בתשתיות, בתחבורה ובתקשורת, שירד למחצית הרמה הממוצעת ב־OECD יחסית לתוצר. "הכפלת ההון הציבורי הייתה עשויה למחוק את פער התוצר למועסק", נטען בדוח. עם זאת, לדברי נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, "משבר הקורונה עשוי דווקא להביא לצמצום הפער עקב ההשקעה הציבורית הגדולה הצפויה במערכת הבריאות. נראה שגם ההשקעות במערכת התחבורה יואצו".

לגבי רמת המחירים בארץ נכתב בדוח כי מאז 2014 נעצרה העלייה ברמת המחירים בזכות רפורמות להגברת התחרות והקלות על היבוא, אך המחירים בישראל גבוהים עדיין בכ־12% ממדינות עם רמת הכנסה דומה.

בהתייחס לשכר נקבע כי העלייה בשכר הנומינלי בעשור האחרון תורגמה ברובה לשיפור בשכר הריאלי, כלומר בכוח הקנייה של העובדים: "הצטרפותם של מפרנסים שניים לשוק העבודה והעלייה בשכר הריאלי בחלק התחתון של התפלגות ההכנסות הובילה לשיפור מצבן של השכבות החלשות ומכאן לצמצום אי־השוויון, בשונה ממדינות אחרות, שבהן ההכנסה גדלה דווקא בקרב השכבות החזקות". עם זאת, "משבר הקורונה צפוי להביא לירידות שכר שיפגעו בעיקר במצטרפים החדשים לשוק העבודה, שרבים מהם ייפלטו ממנו, ואי־השוויון צפוי לגדול".

משבר הקורונה, להערכת הכלכלנים, גם יביא לכך שהגירעון יגיע לכ־11% מהתוצר ב־2020. אולם היחס הנמוך בין החוב לתוצר בישראל, 60%, מאפשר לממשלה לפנות לשוקי ההון כדי לממן את הגירעון הגדול שייווצר עקב הירידה בהכנסות ממסים והצורך לתמוך במגזר העסקי ובמשקי הבית. הצפי הוא שיחס החוב־תוצר יצמח לכ־75%.

מאז שנת 2000 גדלה ההוצאה החברתית מ־16% מהתוצר ל־18%, אך היא נשארה נמוכה מהמדינות המפותחות.

לגבי מערכת הבריאות נכתב כי היא נכנסה למשבר הקורונה במצב פגיע, עם הוצאה ציבורית על בריאות נמוכה יחסית לממוצע ב־OECD ובמדינות עם מערכת בריאות דומה (כ־7.4% מהתמ"ג, לעומת 8.9% ו־11%). מערכת האשפוז הכללי במצב חמור יותר, עם מספר מיטות אשפוז נמוך לאלף נפש (2.2 לעומת 3.6 ב־OECD ו־4.1 בגרמניה, בלגיה, הולנד, צרפת ושווייץ).

שכר המורים בישראל נמוך בהשוואה ל־OECD. שכרו של מורה מתחיל ביסודי הוא כ־21,000 דולר בשנה לעומת כ־32,000 דולר ב־OECD, ובחינוך העל־יסודי כ־23,000 דולר לעומת כ־36,000 דולר.