yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: עטא עוויסאת
    24 שעות • 19.05.2020
    בין שורותייך ובין כישופייך
    עמוס עוז, חיים באר, צרויה שלו, חיים סבתו, שולמית הראבן - סופרים רבים העניקו מקום של כבוד ביצירותיהם לירושלים, כפי שהיא צרובה בזיכרונותיהם ובנשמתם. יום ירושלים, שיחול מחר, הוא הזדמנות לחזור אל הציטוטים מתוך הספרים, ולהיכבש בקסמיה, בטעמיה ובכישופיה של העיר

    קשר לאחד || חיים באר

    "כאן, במקום ששמיים נושקים לארץ, עבר נושק להווה ולעתיד, כאן בירושלים העל־זמנית שב סבא ועמד באחת מכ"ד משמרות כהונה והיטיב את הנרות".

     

    כעפעפי שחר || חיים סבתו

    "בשבתות החורף משבת בראשית ועד שבת זָכוֹר, שהימים קצרים והלילות ארוכים, היה עזרא משכים קודם עלות השחר לבקשות. מהלך הוא לאיטו בחשכה בסמטאות שכונת מחנה יהודה אל בית־הכנסת עָדֶס. השמיים זרועים כוכבים והרחובות ריקים ושוקטים. הטיול לאחר חצות ליל בירושלים של שבת היה לו טעם מעין עולם הבא, וכשהיה מהלך לאיטו היו צפים בזה אחר זה פיוטי הבקשות עם המילים עמוסות ההרגשות והניגונים מלאי הכיסופים".

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    סיפור על אהבה וחושך || עמוס עוז

    "אצלנו בירושלים הלכו תמיד קצת כמו בהלוויה, או כמו כשנכנסים באיחור לקונצרט: קודם שמים את קצה הנעל וטועמים בזהירות את השטח. אחר־כך, כשכבר מניחים כף רגל, לא ממהרים להזיז אותה: אחרי אלפיים שנה מצאנו דריסת רגל בירושלים, אז לא נוותר עליה כל־כך מהר. אם נרים את הרגל - מיד יבוא מישהו אחר וייקח לנו את פיסת הקרקע שלנו, כבשת הרש".

     

    תרה || צרויה שלו

    "כמה נידחת היתה ירושלים, הדרך אליה לעד תשמר את נידחותה, האם ידעו אל נכון כל הנשבעים בשמה כמה צנועה היתה בגודלה, אך לא במאווייה, עיר שוק מזרחית דלה השקועה בדמיונות שווא, מבודדת מאחורי חומות ושערים, מוקפת כפרים דלילים של רועים נוודים, מדרונות תלולים מסולעים, מטפחת בסתר עלילות גבורה ובחירה".

     

    הכי נורמלי בעולם || שי שטרן

    "אורי ואני גרים בירושלים. כמעט בכל יום אנחנו מטיילים ברחבי העיר שלנו כדי להכיר עוד פינה, כדי לא לשכוח, כדי לא להיות בבית בלעדיה. אני מסמן לאורי נקודות מפתח שיסייעו לו לזכור. פה דוד המלך הציץ לבת שבע בזמן שהיא התקלחה על הגג, אני מעורר את סקרנותו ליד עיר דוד. כאן הגנרל אלנבי ירד מסוסו מתוך כבוד לירושלים ונכנס לעיר העתיקה ברגל אחרי שהוא כבש אותה מהטורקים, אני מצביע על שער יפו".

     

    מלכת היופי של ירושלים || שרית ישי־לוי

    "לפני שנולדת, הרבה הרבה לפני שנולדת, גבריאלה קירידה, ירושלים שלנו היתה כומו חוצלארץ. בקפה 'אירופה' בכיכר ציון היתה מנגנת תזמורת והיו רוקדים טנגו, ובמרפסת של 'קינג דיוויד' היה פַייב אוקלוקטי עם פסנתרן, והיו שותים קפה מתוך ספלים דקים של פורצלן, והמלצרים הערבים, שייפול עליהם, היו לובשים חליפות פראק עם עניבות פפיון".

     

    כל אהבותיו של אליעזר בן־יהודה || אליעזר בן־יהודה (הנכד)

    "ירושלים הייתה עיר קטנה בארץ מפגרת בקצה ה"אוריינט", ולא מקום מגורים ראוי לאדם משכיל ומעודן.

     

    שני דברים מצערים אותי, ואיני יכול להתנחם בגינם: שלא נולדתי בירושלים, אפילו לא בארץ ישראל, ושהמילים הראשונות שיצאו את פי לא נאמרו בעברית".

     

    עיר ימים רבים || שולמית הראבן

    "אפילו בירושלים של אז, שהיתה עיר נלבבת ושכונותיה נלבבות, נחשב דון יצחק אמריליו איש נלבב מאין כמוהו, אינו יכול לעמוד בפני מתיקותם של דברים כגון רוח צחה באבוב הסימטה כתום שרב, ובתוכה נשים שזופות, ילדים צבעוניים, יסמין זועק מרוב ריח ערבית בחצרות הערבים, רועה מאובק חוזר משדות ניקופוריה ועל זרועו טלה, ריחות מנוחה, זעתר ועראק".

     

    כאן לא בית קפה || ג'קי לוי

    "צפוף היה שם וחם, ומלבושיהם השחורים של מאות רבות מהנאספים תרמו גם הם לתחושה המוזרה שכוח הכבידה בירושלים כפול מבכל מקום אחר על פני האדמה".

     

    אם אשכחך || ענת טל־שיר

    "בימים אחרים הסיע אותה לאוגוסטה ויקטוריה, אל תצפית באבו טור ולגבעה בימין משה, פינות נסתרות שבהן חש כמנצח במלחמה, זה המצליח לקיים את אהבתם למרות התבערה מסביב. בלילה נראתה ירושלים מסתורית יותר, מלאת סודות, שורצת קנאים, מכל קיר עלול להגיח מישהו שיתבע ממך לציית לו או לארגון שלו".

     

    אחותי כלה והגן נעול || גלית דהן־קרליבך

    "לא צריך הרבה כדי להתחיל סיפור בירושלים. קחו את העיר, תתקעו בה בית עתיק, כסו אותו - ביד נדיבה - בגרניום זוחל, פזרו על ידו סמטה צרה, הוסיפו קרני שמש משתברות על אבן בצבע גוף וזהו. לפחות מחצית מהמלאכה נעשתה".

     

    את כל הספרים ניתן להשיג בחנות הספרים "עברית"

     

    לא רק סיפורים, גם שירים

    לא רק סופרים, גם משוררים שזרו לראשה של ירושלים כתר געגועים וכיסופים, החל ממשוררי התנ"ך וימי הביניים ועד המשוררים של ימינו כמו נתן אלתרמן, יהודה עמיחי, יעקב אורלנד, חיים באר, ארז ביטון, רוני סומק, חיים גורי, זלדה, אמיר גלבוע, אברהם חלפי, מאיר ויזלטיר, דליה רביקוביץ', אברהם שלונסקי, יצחק שלו, ועוד. "ירושלים לנצח" הוא ספר ייחודי שמאגד בתוכו את השירים והפזמונים הגדולים והמוכרים ביותר שנכתבו על ירושלים, פרי עטם של הבולטים שבמשוררי השירה העברית לדורותיה. כל אחת מהיצירות מלווה בהסבר על נסיבות כתיבתה ומקורות ההשראה של יוצריה, לצד צילומים של העיר. בחרו וערכו: זאב ענר ורוני שיר, הוצאת "ידיעות ספרים"

     

    yed660100