שישי 14 באוגוסט 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאול גולן
    24 שעות • 19.05.2020
    פסק הדין בפרשת הרצח בדומא הולך להבעיר את השטח
    הרשעתו של עמירם בן אוליאל ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא עלולה לעורר תגובת שרשרת. שלשום התגודדו כמה מתומכיו של בן אוליאל מחוץ לבית המשפט ומחו בקריאות על אי־צדק – אבל בבוקר שאחרי ברור לכולם שהמילה האחרונה עוד לא נאמרה וכי מקרים אלימים בתגובה לפסק הדין הם רק עניין של זמן. "תגי מחיר בוצעו בעקבות ייאוש וחוסר אמון במערכת, ופסק הדין של אתמול הוא כל־כולו ייאוש ואי־אמון במערכת"
    איתי אילנאי

    להבנתי זה לא יגרום להרתעה, להפך. אני לא אתפלא אם בימים הקרובים נראה פעולות. כמובן לא בסדר גודל של דומא — הצתה של בתים או זריקת בקבוקי תבערה הם דברים שכמעט לא קורים — אבל יהיו עוד אירועים אלימים".

     

    הדובר הוא אדם המתגורר ביהודה ושומרון ומכיר היטב את הלך הרוח של מי שמכונים "נוער הגבעות", אותם צעירים שמגיעים משולי החברה הדתית־לאומית ומהווים את החשודים המיידיים, כאשר מתגלה עוד פעולת "תג מחיר". השבוע קיבלו הצעירים הללו מסר נוקב, עם הרשעתו של עמירם בן אוליאל ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא. ההרשעה, שהושגה רק לאחר הליך משפטי ארוך ומפותל, שכלל גם האשמות על עינויים וביקורת נוקבת על השב"כ, שמה סוף לסאגה בת חמש שנים, שכמעט הציתה אינתיפאדה חדשה בשטחים וגרמה לקרע עמוק בין מתנחלים ואנשי ימין לשב"כ ולרשויות החוק.

     

    אלא שגורמים עימם שוחחנו מעלים ספקות באשר לסיכוי של החלטת בית המשפט להרתיע או לעצור את תופעת "תג מחיר". לדבריהם ההרשעה, ובמיוחד הדרך שבה הושגה, דווקא תגביר את הלהבות בקרב פעילים בימין הקיצוני. היא לא תמנע מהם לצאת בלילות הקרובים לפעולות נקמה בכפרים ערביים, אלא תדרבן אותם. "הם רואים בהרשעה דבר שמתבסס על עינויים ומשפט שקר", אומר אותו אדם מיהודה ושומרון. "לדעתי, זה רק יגביר אצלם את התסכול".

     

    "יהיה פה רעש חזק"

    ב־31 ביולי 2015 לפנות בוקר הושלכו בקבוקי תבערה לעבר בית משפחת דוואבשה בכפר דומא. כתוצאה מכך נהרגו התינוק עלי דוואבשה ושני הוריו, סעד וריהאם. האח בן הארבע, אחמד, נפצע קשה. בחודשים שלאחר מכן עצר השב"כ מספר חשודים. מכיוון שהם נחשדו בהשתייכות לארגון טרור, נמנעה מהם פגישה עם עורכי דין וחלקם עברו תרגילי חקירה השמורים בדרך כלל למחבלים. לפחות לגבי שניים מהעצורים, בן אוליאל וקטין נוסף שנחשד בפרשה, הופעלו גם אמצעים פיזיים במסגרת החקירה. בעקבות כך, ורק לאחר שתיקה מתמשכת, הודו השניים במיוחס להם. ואולם לאחר שהותר להם להיפגש עם עורכי דינם כפרו בן אוליאל והקטין בהאשמות וטענו שהודו במעשים רק בגלל עינויים שעברו במהלך החקירה, מה שגרם לסערה ציבורית ולהפעלת לחץ כבד על השב"כ.

     

    כל זה לא מנע מבית המשפט להרשיע השבוע את בן אוליאל ברצח (הקטין חתם בינתיים על הסדר טיעון עם הפרקליטות, והורשע בעבירות פחותות). מחוץ לבית המשפט שלשום, עמדו משני צידי המתרס בני משפחת דוואבשה ותומכים בחפותו של בן אוליאל. אחד מהם הוא יאיר קהתי, בן 24 מירושלים, שמכיר אותו היטב. "גרתי עם עמירם בגבעות, הייתי בחתונה", הוא מספר. "ההרגשה היא שבסיפור של דומא, בגלל הלחץ הציבורי ירו את החץ ואז סימנו את המטרה. החליטו שעמירם אשם והוא היה מודה גם ברצח רבין. התחושה היא שדמנו הופקר. זה מקרה רומן זדורוב שתיים: עד הראייה המרכזי אומר שהמציתים הגיעו ברכב, בעוד שעמירם אומר שהגיע ברגל, וזה רק חלק מהבעיות שעולות מהמשפט הזה".

     

    זו גם התחושה בקרב שאר החבר'ה?

     

    "כן. אתה לוקח בנאדם, מענה אותו, הוא יודע שהוא בידי השב"כ והם יכולים לעשות מה שבא להם".

     

    צילום: אבשלום ששוני
    צילום: אבשלום ששוני

     

     

    ובכל זאת, בית המשפט הרשיע אותו. זה לא גורם לך לחשוב שאולי הוא בכל זאת אשם?

     

    "על השופטים יש לחץ מאוד גדול מצד המערכת. אפילו ראש הממשלה אמר שחייבים למצוא את הפושעים של דומא".

     

    למה זה יגרום בקרב הצעירים בגבעות?

     

    "אני מאמין שיהיו פה עכשיו הפגנות, שיהיה פה רעש ציבורי מאוד חזק. אני שומע חברים שלי אומרים 'וואלה, הרשיעו את הבנאדם סתם'. אני בנאדם שומר חוק. אבל העניין זה לא מה יעשו בתגובה, אלא זה שבנאדם הורשע על לא עוול בכפו".

     

    מנגד, עו"ד איתמר בן־גביר, מראשי מפלגת עוצמה יהודית, צופה התלקחות בשטח. "אני חושש שפסק הדין הזה רק יגביר את גובה הלהבות וייתן מוטיבציה לכל מיני פעילים וצעירים לעשות 'תג מחיר'", הוא אומר. "תגי מחיר בוצעו בעבר בתגובה לכל מיני אירועים, כמו פינוי יישובים ומאחזים ופעולות טרור שהופנו כלפי המתיישבים. אבל אלה גם מעשים שנובעים מתוך ייאוש וחוסר אמון במערכת, ופסק הדין של אתמול הוא כל־כולו ייאוש ואי־אמון במערכת".

     

    בן־גביר מתייחס לספקות הרבות שעלו בקרב אנשי ימין בנוגע למעורבותו של בן אוליאל ברצח, ספקות שלוו גם במסע תקשורתי הטוען כי הוא חף מפשע. ואכן, בן אוליאל אמנם הודה ברצח בשלוש הזדמנויות שונות, אך בית המשפט פסל שתיים מההודאות, אחת בגלל שנגבתה תוך שימוש באמצעים פיזיים והשנייה מפני שניתנה בסמוך לשימוש באמצעים אלו. למרות זאת, השופטת רות לורך מבית המשפט המחוזי בלוד קבעה כי הודאתו השלישית של אוליאל קבילה ועל סמך זאת הרשיעה אותו. "לא צריך להיות נער גבעות כדי להבין שאם מענים מישהו ומתעללים בו, הוא יודה ויורשע", אומר בן־גביר. "הרבה מאוד אנשים סבורים היום שמדובר באדם חף מפשע, או לכל הפחות אדם שיש ספקות בנוגע למה שהוא עשה. אני אמנם מתראיין וכותב על כך בפייסבוק, אבל להערכתי יהיה מי שייקח את התחושות האלה לכיוונים לא טובים".

     

    פעולות "תג מחיר" נולדו במקור כדי למנוע פינוי יישובים. האם יש עוד טעם בפעולות האלה, כאשר ברקע מתקיימים דיונים על סיפוח?

     

    "אני לא דובר תג מחיר, אבל תג מחיר זו לא רק תגובה על פינוי יישובים. תגי מחיר נוצרו כי המערכת לא פועלת נכון. היא מפלה מתנחלים לרעה, היא פועלת לפעמים בגזענות, היא מכילה אירועי טרור כלפי מתיישבים. כשהדברים האלה מצטברים, נוצר זעם. הסיפוח זה לא העיקר".

     

    גם דביר קריב, לשעבר מפעיל סוכנים ביחידה לסיכול טרור לא ערבי בשב"כ, מצטרף להערכות של בן־גביר. "מאוד יכול להיות שבתקופה הקרובה דווקא כן יהיה פיגוע של נערי גבעות", הוא אומר, "הם ירצו להראות שהשלטון, בית המשפט, השב"כ — לא מפחידים אותם. תוסיף את זה לכך שבשבועיים האחרונים ישנה סדרה של פיגועים מצד ערבים, והנה עוד סיבה להגיד 'אנחנו לא נשברים ונייצר עוד פיגוע'. אני בטוח שהיחידה לסיכול טרור לא ערבי בשב"כ דרוכה עד הקצה".

     

    החוקים השתנו

     

    הפיגוע בכפר דומא הוא שיאו המכוער של תופעת "תג מחיר", ששורשיה מגיעים עד ל־2006. לאחר ההתנתקות מרצועת עזה הכריז ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט כי יפעל גם לפינוי המאחזים הבלתי חוקיים ביהודה ושומרון, ועורר סערה בקרב המתיישבים בגדה. השילוב בין תחושת הבגידה שחשו בעקבות ההתנתקות לבין החשש מפני "התנתקות" נוספת דחף רבים מהם לפעולה. הרעיון היה לנסות ולשבש את פעילות הצבא בשטח, לגבות מחיר עבור כל פינוי, ולהפוך בכך את המשך פינוי המאחזים למשימה סיזיפית הדורשת מאמץ עילאי.

     

    ב־2006 פורסמה ביצהר חוברת תחת השם "מלחמה עכשיו", בה נכתב כי "סדרת פעולות של עימות ופגיעה בערבים במרחב רחב ככל הניתן והתקפות מנע על תשתיות צבא ומשטרה תגרום לאי־יכולתה של המערכת לבצע את ההרס". באותם ימים כונתה הגישה הזו בשם "ערבות הדדית", אך שנתיים אחר כך כבר זכתה לשם הבלתי רשמי "תג מחיר".

     

    באוקטובר 2008 פורסם כי הערכת השב"כ היא שמאחורי המדיניות האלימה המתמשכת שכוונה כנגד פינוי יישובים בגדה ניצבים כ־3,000 איש, רובם בני נוער מהיישובים הדתיים האידיאולוגיים, ובמיוחד חברון, יצהר וחוות מעון. הייתה זו, אם כן, פעילות פנאי נפוצה בקרב יושבי גב ההר. אך לשב"כ לא היו כלים להתמודד עם אותם צעירים, שהתנהלו בשיטות חשאיות וממודרות ואף זכו לרוח גבית מצד כמה רבנים ומנהיגים בציבור המתנחלים, ששיכנעו אותם כי הם פועלים בצורה ערכית. "זה מה שקורה כשמדליקים אש וחושבים שיהיה אפשר לשלוט בגובה הלהבות", אומר על כך קריב.

     

    ואכן ב־2009, לאחר הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על "הקפאה" של בנייה בשטחים, הפכו פעולות "תג מחיר" לקיצוניות יותר ויותר. לראשונה הוצת מסגד, בכפר יאסוף ליד שכם, ועל קירותיו רוססו כתובות, בהן "תג מחיר". עד אוקטובר 2010, מתוך 97 חקירות שנפתחו בנושא פעולות "תג מחיר" נמצאו אפס אשמים. הסיבה העיקרית הייתה הקושי להשיג ראיות. בשנים הבאות יגברו אירועי "תג מחיר" ויחצו גבולות חדשים. עד חורף 2015 הוצתו 42 מסגדים וכנסיות ברחבי ישראל באין מפריע, ובשלב מסוים גם פעילי שמאל החלו לספוג את נחת זרועם של אנשי "תג מחיר". בשב"כ ובמשטרה נותרו חסרי אונים.

     

    השינוי החל לאחר שב־2013 הוכרזו פעילי תג מחיר כחברים ב"התאגדות בלתי מותרת", מה שאפשר לשב"כ להגביר את הלחץ על הנחקרים.

     

    לדברי קריב, מעצריהם של בן אוליאל ושאר החשודים דווקא הותירו רושם על נערי הגבעות. "אחרי המעצר, החקירה האגרסיבית וההודאה והשחזור, היו שנתיים שקטות יחסית", הוא אומר. "זה יצר תדהמה בשטח, וכמות הטרור היהודי ירדה דרמטית בשנים 2016־2017. הסיבה היא שעד אז נערי הגבעות ידעו שכשהם מגיעים לחקירה הם ישתקו וילכו הביתה. זה התדרוך שהם קיבלו, שלא ייגעו בהם. אבל ברגע שבנאדם יושב מול חוקר והחוקר פתאום, נגיד, נותן לו סטירה, הנחקר מבין שכל החוקים השתנו".

     

    איש השב"כ מוסיף כי השימוש באמצעים פיזיים במהלך חקירה לא נועד להכאיב, אלא להכניס את הנחקר למצב של אי־ודאות. "הוא לא יודע אם לחוקר אושר לתת לו רק שתי סטירות או עשרים", מסביר קריב. "המטרה היא להוציא את הנחקר מאיזון, והחקירה הזו אכן הוציאה את נערי הגבעות מאיזון. אבל הכרעת הדין השבוע יכולה להביא דווקא למשהו הפוך".

      

    צילום: שאול גולן
    צילום: שאול גולן

    לא קשורים להתיישבות

     

    אירועי "תג מחיר" אמנם פחתו משמעותית לאחר פרשת דומא, אך לא פסקו לחלוטין. כך, למשל, רק לפני שלושה חודשים נוקבו גלגלים של יותר ממאה כלי רכב ביישוב גוש חלב (ג'ש) שבגליל העליון, ובמקום רוססו הכתובות "יהודים להתעורר" ו"להפסיק להתבולל", במה שהוגדר בידי המשטרה כפשע שנאה. לעומת זאת, גם אחרי פינויים של מאחזים בשטחים בחודשים האחרונים לא הייתה התפרצות של פשעי שנאה כאלה ביהודה ושומרון.

     

    יכולות להיות לכך מספר סיבות: הפעולות הנחרצות של השב"כ והמשטרה כנגד פעילי תג מחיר, הדיונים על סיפוח שגורמים למתיישבים רבים להבין שעדיף שקט תעשייתי בשטחים על פני מהומות, והתבגרותם של נערי הגבעות. ואולם בעיקר נדמה שבשנים האחרונות תופעת "תג מחיר" הפכה יותר ויותר לנחלתו של נוער שוליים, שלאו דווקא מגיע מיישובי יהודה ושומרון או מהישיבות של הציונות הדתית. "היום נוער הגבעות זה לא במיינסטרים, זה אפילו לא בשוליים", אומר אדם שהיה ממייסדי אחד היישובים בשומרון. "מדובר ב־40־50 ילדים שרובם לא נולדו פה ולא גדלו פה. הם לא נמצאים בגבעות והם ממש נדחו, הם לא קשורים להתיישבות. אנחנו מדברים על ערסים עם פאות. ההבדל הוא שערסים בעיר מטופלים בידי רשויות הרווחה, בעוד שפה מדובר על מחלקה בשב"כ שהוכשרה לטפל בטרור". •

     


    פרסום ראשון: 19.05.20 , 22:47