אירית רחמים, בזוגיות ואם לשניים, נולדה ב־1974, כנראה בברזיל ("אנחנו בחיפוש"). הוריה, ברטה ואורי רחמים, אימצו אותה בגיל חצי שנה והיא גדלה בחולון ובהמשך בתל־אביב. למדה מחול קלאסי ומודרני מגיל צעיר, הקימה להקת ריקוד שהופיעה בעולם והקימה חברה לרקדנים. בצבא הייתה מד"סית במכון וינגייט. הייתה נשואה פעמיים: ליורם חזן ולכדורגלן לשעבר לירון בסיס, אבי שני בניה. בשנים האחרונות היא בזוגיות עם עמוס לוזון. בגיל 21 נכנסה לתחום ההפקות, וכיום בבעלותה חברה להפקות בתחום האירועים. הקימה במהלך השנים בית ספר להפקות, ובימים אלה מקימה מערך דיגיטלי ללימודי הפקות, שגם נותן פתרונות לזוגות שלפני חתונה. בשנת 2011 זכתה בתוכנית הריאליטי 'הישרדות'.

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"אני בת שלוש בבית בחולון, בסלון, אמא ואבא שלי מושיבים אותי ואומרים לי, 'אירית, את ילדה מאומצת שלא גדלה בבטן של אמא'. לא הבנתי אז מה זה אומר? שאני ילדה מתוקה, ילדה חמודה? מה זה, עוד תואר? רק אחרי כמה שנים הבנתי את המשמעות של ילדה מאומצת, הבנתי שבחרו אותי. ידעתי שכל אדם צריך לדעת מאיפה הוא. במהלך השנים לא פתחתי את תיק האימוץ, רציתי לשמור נאמנות להורים המאמצים שלי. בשלב הזה של החיים אני כבר שואפת לדעת מי אני ומה השורשים שלי. אני לא אקרא למי שאמצא הורים, אבל אני צריכה כן להבין מאיפה באתי. זה יהיה הקלוז'ר הגדול של חיי".

איזו עצה היית נותנת לאירית בת ה־16?

"פחות אוהבת את התלתלים שהיו לי. תמיד הייתי ילדה עם חובת הוכחה, להראות שאני ראויה ולא משנה מאיפה באתי. ילדים מאומצים מרגישים באיזשהו מקום שבגלל שבחרו אותם, הם חייבים להוכיח לסביבה. נלחמתי להיות מקובלת, ותמיד דחפתי את עצמי כדי להצליח, לא ישנתי בלילות לפני מבחנים ולמדתי. גם בריקוד. עשיתי הכל כדי להתקדם מגיל צעיר ולהפוך לסולנית בלהקת הפולקלור למשל".

מתי היית הכי מאושרת?

"כשהבן הבכור שלי מור, נולד, הבנתי שסוף־סוף יהיו לי קשרי דם, מישהו שיקרא לי אמא, שסוף־סוף יש לי מעגל של משפחה מבשרי".

מתי היית הכי קרובה למוות?

"מספר פעמים. כשאני משחזרת אני מבינה שסיפור החיים שלי באמת אחר. ב־2002, בעת מסיבת הרווקות שלי בסי פוד מרקט, בתל־אביב, נכנס מחבל וריסס באש. שלושה אנשים נהרגו ועשרות נפצעו. שכבתי, הכדורים שרקו לי מעל הראש וראיתי את הסוף. לפני ארבע שנים גילו לי גידול בבלוטת המגן, נבהלתי מאוד. כשאתה דקה לפני הניתוח, זו המתנה מורטת עצבים, וכך גם עד שאתה מתבשר שזה שפיר".

מה ההחמצה הגדולה של חייך?

"היה לי חלום לילדה, ובין שני בניי מור ואורי, היה היריון שהסתיים בהפלה באמצע הפקה של אירוע במבצר אנטיפטרוס. בגלל מאמץ רב, הפלתי תינוקת שחלמתי עליה, שתהיה לי אחות, בת, אמא".

מה הרגע הכי מביך שהיה לך?

"במהלך היום אני מחליפה מספר בגדים, תלוי מה הפגישות, ופעם יצאתי עם נעליים לא תואמות, בהבדלי גבהים. נכנסתי לפגישה והבנתי את הטעות. בכיתי מצחוק".

מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

"הייתי שמחה להפסיק לנסות לרַצות. יש לי רצון שכולם יהיו שמחים, שבעים, לפעמים אני מגזימה. כל דבר שאני עושה הופך להיות יותר מדי גדול"

מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות חייך?

"תינוקת קטנה".

מה ההורים שלך אף פעם לא הבינו לגבייך?

"זה הכאב הכי גדול שלי, הם לא הספיקו להבין כמה אני אוהבת אותם ומעריכה ומוקירה לפני שנפטרו, כשהייתי בסביבות גיל 16, בהפרש מאוד קטן אחד מהשני. עד היום לא חיפשתי מי ההורים הביולוגיים שלי, גם כשהיו לי חסכים מאוד גדולים. לטירונות כבר לא היה מישהו שיבוא איתי ובמסיבות סיום לא היה מי שיהיה איתי. אבל הצער הגדול שלי הוא שהוריי לא ידעו עד כמה הם יקרים לי".

פורסם שאת ובן זוגך, עמוס לוזון, נפרדתם.

"לא כל משבר חייב להסתיים בפרידה, ואנחנו בוחנים את מערכת היחסים שלנו, אולי כמו כל זוג שנמצא יחד שנים ארוכות. הקורונה לא פוסחת על אף אחד, אני מרגישה שהעולם השתנה ואנחנו מסתכלים על הדברים בפרספקטיבה אחרת. אנחנו לא נפרדנו, אנחנו בינתיים יחד, בסוג של 'בוחנים את מערכת היחסים שלנו'. אני מבטיחה לעדכן כשיהיה מה. ולא כל ויכוח הוא פרידה. אם אני מייצרת פיקנטריה לכל הסביבה, תיהנו".

איך היה להיות יחד בקורונה?

"היה כיף, עשינו תחרויות טריוויה, החיבור היה מדהים, עמוס, אני והילדים שלי, בישלנו הרבה יחד. אולי מרוב שהיה יותר מדי טוב ומושלם, בישורת האחרונה של הקורונה עלו קצת חילוקי דעות. פתאום אירית, שרגילה ל־24/7, מגיעה להדממה מטורפת, ואז עמוס צריך להכיל אירית אחרת. אז כן, הייתי קצת קשה".

קיבלת ביקורות קשות על שבירת נהלים בקורונה, במסיבה שאירגנת לשירן סנדל.

"אני לא מתעסקת במה שאחרים עושים אבל במקביל אליי היו משאיות עם לא מעט אנשים שהתהוללו והתקרבו. אני הייתי עם המשפחה הגרעינית אצל עמוס בארסוף, ושם הייתה המסיבה לשירן, אבל אני מצירה על כך ולא הייתי צריכה להעלות סטורי לאינסטגרם. אתה יכול לראות שם ששמרנו על הנהלים. אבל זו אכן לא תקופה להעלות לאינסטגרם דברים כאלה וחבל שעלה. הייתה לי כוונה טובה, לשמח אותה, כי הילדה לא ראתה חודשיים את אמא שלה. אז למה לא להסתכל על זה? רק כי הסטורי ניקר עיניים? קיבלתי אינספור תגובות שאני לא צריכה להצטדק. לפחות רואים שההפקות הן בדי־אן־איי שלי, כי היה לי רעב כל כך לחזור לשגרה, כך שזה מה שהצטייר, זה היה כמו תינוק שיצא לעולם".

מי היה משחק בתפקיד אירית רחמים בסרט על חייך?

"ויוויאן ליי, 'חלף עם הרוח', בגלל המשפט של סקרלט א'והרה, 'מחר יהיה יום חדש'. אבל אם אני רוצה להיות עדכנית, אז אני אגיד לג'יי לו, 'בואי תעמדי במקום שלי ותהיי מפיקה אמיתית ולא רק בסרט של מפיקת אירועים'".