תולדות פרשות נתניהו

זו לא הייתה הפעם הראשונה בה מצא את עצמו בנימין נתניהו מול חוקרי משטרה. כבר בכהונתו הראשונה, ב־1997, נחקר ראש ממשלת ישראל במסגרת פרשת בר־און–חברון, ובהמשך גם בפרשת ההובלות. בשני המקרים המליצה המשטרה להעמידו לדין, אולם היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את התיקים.

אבל ספק אם בדצמבר 2016, כשישב מול חוקרי יחידת להב 433 של המשטרה בחקירתו הראשונה בתיק 1000, ובהמשך גם בתיקים 2000 ו־4000, העריך בנימין נתניהו כי הפעם הוא יגיע עד בית המשפט, כנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

תיק 4000

תיק 4000 עוסק ביחסים שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק. אלוביץ' רצה לבצע עסקאות שדרשו אישורים רגולטוריים, ועל מנת לקדם את קבלתם הוא דאג לסיקור חיובי של נתניהו באתר "וואלה", שהיה בבעלות קבוצת בזק. מבחינת הפרקליטות, הסיקור החיובי הוא שוחד, ונתניהו נתן תמורה - קידום עסקאות של בזק.

לפי כתב האישום, בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017 היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן הייתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק – כמו עסקת "יד 2", רפורמת השוק הסיטונאי, עסקת בזק־יס, ועוד. בתקופה זו היה אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר וואלה שבשליטת בזק.

לפי כתב האישום, תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי. לכן, נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שלצד השני יש יכולת לקדמו. במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ' בסוף 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה־19, סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר וואלה.

מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' הייתה אינטנסיבית, במישרין ובאמצעות מתווכים. נתניהו ובני משפחתו העבירו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר וואלה, ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל וואלה דאז, אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של וואלה לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו.

על פי כתב האישום, לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", בני הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של נתניהו, באשר הן, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי. נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו הייתה חריגה, משמעותית ונרחבת, והיא ניתנה לו תמורת ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ' דאגו לוודא כי נתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו.

בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר וואלה, עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. לפי כתב האישום, את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שקיבל מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור התקשורתי, תוך שנהג במשוא פנים, העמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה.

אלוביץ' קשר מפורשות בין אופן הסיקור של נתניהו באתר וואלה לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל נתניהו ופעולות שאמור היה לבצע במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, איריס אלוביץ' קשרה אף היא בין ההיענות לדרישות נתניהו ורעייתו בנוגע להתערבות בפרסומים לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של בזק על ידי נתניהו. בני הזוג אלוביץ' אף הבהירו לגורמים שונים בוואלה כי יש לשפר את הסיקור הנוגע לנתניהו ולבני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם.

נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב היחסים.

גם בני הזוג אלוביץ' ניסו להסתיר את הקשר שלהם עם נתניהו. הם פעלו להשמדת ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם והורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר וואלה, ביחס לקשר בינם לבין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים.

תיק 2000

פרשת 2000 עוסקת בסדרת פגישות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס. על פי כתב האישום, במהלך הפגישות הציע מוזס לנתניהו לשנות את הסיקור כלפיו בעיתון "ידיעות אחרונות" ובאתר ynet בתמורה לקידום הצעות חוק המגבילות את תפוצת "ישראל היום". מבחינת הפרקליטות הצעותיו של מוזס הן הצעות שוחד, ועל אף שנתניהו טען כי לא התכוון לממש אותן, הוא לא סירב להן כפי שהיה מצופה מראש ממשלה ועובד ציבור, ולכן האישום נגדו בפרשה זו הוא מרמה והפרת אמונים.

על פי כתב האישום, נתניהו ייחס לסיקור התקשורתי שלו ושל משפחתו "חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי, ובפרט בתקופת בחירות". על רקע זה, ובצל מה שמתואר כ"יחסי יריבות עמוקה" בינו לבין מוזס, נערכו בשנים 2014-2008 שלוש סדרות של פגישות שבהן עלה נושא הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת שבבעלות קבוצת "ידיעות אחרונות", כמו גם האפשרות להטיל מגבלות על "ישראל היום".

סדרת הפגישות הראשונה נערכה בשנים 2009-2008, ביוזמת נתניהו, על רקע הקמתו של "ישראל היום" ב־2007 ולקראת הבחירות. בכתב האישום מצוין כי במהלך הפגישות הללו, שנערכו בחשאי ולא תועדו ביומניהם, השניים "הגיעו להבנה לפיה הנאשם מוזס ישפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו", ובתמורה יפעל נתניהו מול שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", במטרה "לבלום את העלאת מהדורת סוף השבוע" של העיתון. בהמשך, נטען בכתב האישום, נתניהו אכן פנה לאדלסון וביקש ממנו לדחות את העלאת המהדורה – וזו פורסמה לראשונה בנובמבר 2009.

סדרת הפגישות השנייה נערכה במהלך 2013 וכללה לפחות שישה מפגשים, שלפי כתב האישום נערכו גם הם בחשאי וללא תיעוד. במהלך השיחות, כך נטען, סיכמו השניים ביניהם ש"מוזס ישפיע לטובה על אופן סיקורו של נתניהו ב'ידיעות אחרונות', ונתניהו, מצידו, יפעל מול אדלסון להגביל את תפוצת 'ישראל היום' או להפיצו בתשלום". בהמשך מסר נתניהו למוזס כי "אדלסון שלל את החלופות האמורות".

סדרת הפגישות האחרונה הנידונה בכתב האישום התקיימה בחודשים האחרונים של 2014 – כשברקע הדיונים סביב הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל (שנודע גם כ"חוק ישראל היום") שהוביל חבר הכנסת לשעבר איתן כבל, במטרה לחייב גביית תשלום עבור כל עיתון יומי בעל תפוצה רחבה. שתיים מאותן פגישות (מתוך שש לכל הפחות, על פי כתב האישום, שנערכו גם הן בחשאי) הוקלטו על ידי מנהל לשכתו של נתניהו, ארי הרו, ללא ידיעתו של מוזס.

נתניהו, נטען בכתב האישום, "ניצל את הצעת השוחד של מוזס ואת הבנתו כי יש בכוחו להשפיע באופן מהותי על קידום החקיקה כדי להמשיך את השיח עימו במטרה לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורו של הנאשם נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת 'ידיעות אחרונות' בתקופת הבחירות, ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, ובכך לשפר משמעותית את סיכוייו לשוב ולהיבחר לראשות הממשלה. בעשותו כך ניצל נתניהו את כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית, ופגע מהותית בטוהר המידות בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו".

לגבי מוזס נקבע בכתב האישום כי הוא "הציע והבטיח לנאשם נתניהו מתת בדמות שינוי ניכר לטובה באופן סיקורו ב'ידיעות אחרונות' וב־ynet ושינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, בדרך שתבטיח שוב את בחירתו לראשות הממשלה, וכל זאת בעד הפעלת כוחו השלטוני כראש הממשלה לקידום חקיקה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות עבור הנאשם מוזס".

תיק 1000

פרשת 1000 עוסקת ביחסים שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה לבין אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, יחסים שכללו הענקת מתנות כמו קופסאות סיגרים ובקבוקי שמפניה על בסיס קבוע לזוג נתניהו, דבר שמהווה הפרת אמונים.

על פי כתב האישום בתיק 1000, מחודש אוקטובר 2011 ועד דצמבר 2016 קיבלו בנימין נתניהו ורעייתו שרה מאיש העסקים ארנון מילצ'ן טובות הנאה שונות. עוד עולה מהאישום כי ב־2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש עסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר, ובשנים 2016-2014 קיבלו נתניהו ורעייתו גם מפאקר טובות הנאה.

כתב האישום טוען כי טובות ההנאה ניתנו לבנימין ושרה נתניהו באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". טובות ההנאה, שהיקפן הצטבר לסך של 690 אלף שקל, ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.

לפי כתב האישום, מעשים אלה של נתניהו הם "מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר, במסגרתה קיבל יחד עם רעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים של נתניהו ולמעמדו כראש ממשלת ישראל".

לפי כתב האישום, נתניהו אף התבקש לספק תמורה עבור המתנות. בין היתר, מילצ'ן ביקש ממנו לפעול להארכת משך הזמן שבו תושב חוזר פטור ממס על עסקיו בחו"ל, דבר שהיה שווה לו מיליוני דולרים רבים. עוד נכתב כי נתניהו ביצע "מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור. נתניהו פעל להסתרת טובות ההנאה אותן קיבל ממילצ'ן ומפאקר, ובכלל זה נמנע מלהצהיר בפני מבקר המדינה על ניגוד העניינים בו היה מצוי כתוצאה מקבלת טובות ההנאה וקשריו האישיים עם מילצ'ן".