הראל יודעת בדיוק איך זה מרגיש כשאת מתפרקת. לפני חודש וחצי היא עברה לידה שקטה, רק כמה שבועות אחרי שגילתה בתדהמה שהיא בחודש השישי להיריון. בבית חיכו לה שני תאומים מפונדקאות, בתוך הנפש היו זיכרונות משנים של טיפולים. והדמעות לא הפסיקו לרדת. "הימים או התחילו בבכי או נגמרו בבכי או התחילו ונגמרו בבכי", היא מספרת, "מבין שנינו עומרי הוא זה שהיה יותר חזק. גם בלידה עצמה הוא חיזק אותי שנצליח לעבור אותה, וגם אחרי, כשחזרנו הביתה. היינו בתקופת הקורונה, עם תאומים פיציים, בלי עזרה. הוא איפשר לי להתאבל ולהתפרק".