"הצעות להשתתפות קבוצתית בהגרלות הפיס – הטעיית הציבור"
כך טוענת המועצה לצרכנות בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שמונה חברות שמשווקות השתתפות קבוצתית בהגרלות הלוטו והפיס • לטענתה, החברות מטעות בהבטחתן למנויים סיכויי זכייה גבוהים, תוך שהן גובות עמלות של כ־70% מדמי המינוי
האם מועדוני הימורים שמציעים השתתפות קבוצתית בהגרלות מפעל הפיס פועלים בניגוד לחוק מאחר שאינם משווקים מורשים מטעם מפעל הפיס? כך טוענת המועצה לצרכנות, שהגישה בקשה לתביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי מרכז נגד שמונה חברות המפעילות מועדוני הימורים דרך האינטרנט: לוטונט מועדון חברים, לוטוקארד, מגה שיטות מתמטיות מתקדמות (מגה לוטו), נקודת שיווק וסחר (לוטודיל), קלאב 4 יו פיתוח עסקי (לוטו 6), א.ד סמארט (סמארט ווינרס) וניו ספורט ומרקטינג (ווין ווין לוטו).
המועדונים הללו, דפועלים כבר שנים, רוכשים טופסי הגרלות במרוכז, והלקוחות חולקים את הפרסים.
רוב דמי המינוי: עמלה
המועצה דורשת שביהמ"ש יוציא צו שלפיו פעילות שיווק, הפצה ומכירה של הגרלות מפעל הפיס על ידי החברות מנוגדת לחוק. כן היא דורשת לבטל את ההסכמים עם הלקוחות, להשיב להם את דמי המינוי ששילמו (בניכוי סכומים שהתקבלו בגין השתתפות בהגרלות) וכן שהמועדונים יפצו את הלקוחות בגין הטעיה והפרת חוזה.
המועצה טוענת בבקשתה שמועדוני ההימורים מטעים את לקוחותיהם בכך שהם לא מגלים שכ־70% מכספם כלל לא משמש לרכישת כרטיסי הגרלה, אלא ניטל כעמלה. כך, למשל, נטען שמתוך דמי מינוי חודשיים של 159 שקל ללוטונט, 31.5 שקל בלבד משמשים לרכישת טפסים – כ־20% מדמי המינוי. בשיחות מכירה, נציגי חלק מהמועדונים אף מספקים לכאורה הצהרות כוזבות בנוגע לשימוש שנעשה בדמי המינוי. חלק מהמועדונים גובים עמלה נוספת של כ־10% מהפרסים שבהם זוכים המנויים.
עוד נטען למצג שווא של המועדונים, שלפיו ההימור באמצעותם מגדיל את סיכויי הזכייה. בפועל, דווקא הסיכויים להפסד גדלים. המועדונים גם מסתירים את העובדה שתוחלת הרווח בהימור באמצעותם נמוכה משמעותית מאשר תוחלת הרווח בהימור ישיר באמצעות מפעל הפיס.
לפי חוות דעת של הכלכלנית ד"ר טלי רגב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ההשתתפות הקבוצתית המונהגת על ידי מועדוני ההימורים גורמת לכך שהפרסים רבים יותר – אך נמוכים יותר. הדבר מקרב את המהמרים למצב של זכייה בטוחה, אולם מדובר בסכום שנמוך מעלות ההשתתפות – כלומר הפסד בטוח.
סיכוי של 1% להרוויח
לפי ד"ר רגב, מאפייני המשחק שמציעים מועדוני ההימורים שונים ממאפייני הגרלת הלוטו, ומטעם זה לא ניתן לומר שמדובר באותם הימורים שעורך מפעל הפיס, שלגביהם חל הסייג לכלל האוסר על עריכת הימורים. עוד נקבע בחוות הדעת שלא קיימת שיטה סטטיסטית המאפשרת לבחור צירופי מספרים בעלי סיכויי זכייה גבוהים.
בהתאם למצוין בחוות הדעת, ברוב המוחלט של מקרי הזכייה במסגרת קבוצתית סכום הזכייה עבור כל חבר קבוצה יהיה נמוך מהסכום שהוא השקיע בהגרלה. כתוצאה מכך, בעוד הסיכוי לרווח בדרך של השתתפות ישירה בהגרלת הלוטו עומד על כ־4.2%, הסיכוי לרווח בדרך של שיתוף 100 מהמרים למשל יעמוד על כ־1% בלבד. בהשתתפות הקבוצתית טמון חיסרון נוסף המשפיע לרעה על תוחלת הרווח: ההימור הקבוצתי מטיל על המהמרים נטל מס שהם לא היו נושאים בו אם היו מהמרים לבד.
טענה נוספת שמציינת המועצה בבקשה לתביעה היא שמפעל הפיס מחויב להציג בפרסומיו אזהרה שלפיה הזכייה תלויה במזל בלבד ואינה קשורה לידע, ניסיון, יכולת או ריבוי משחקים – בעוד החברות הללו לא כוללות בפרסומיהן אזהרה כזו.
מפעל הפיס כבר תבע את אחת החברות בעבר (לוטונט), אך התביעה נדחתה על בסיס הקביעה שהאיסור הפלילי נועד להגן על הציבור מפני נזקי ההימורים, ולא על האינטרסים הכלכליים של מפעל הפיס. נוכח מסקנה זו, לא נדרשה הכרעה בשאלת חוקיות הפעילות של לוטונט.
אף אחת מהחברות לא מסרה תגובה לפני מועד סגירת הגיליון.

