ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דניאל קמינסקי
    7 לילות • 01.06.2020
    “לפעמים את סתם רוצה ללכת לשתות קפה ואת מבינה שאין לך עם מי”
    הנער ששבר לה את הלב בגיל 15 ומעדני החלב שהיא שפכה כנקמה לתיבת הדואר שלו. האסטרולוג שניבא את הניצחון באירוויזיון וההתמודדות עם השירים שלא הצליחו כמו 'טוי'. הזוגיות עם אילן בן אור והפחד התמידי שאנשים נמצאים איתה רק כי היא מפורסמת. נטע ברזילי מוציאה שיר חדש, 'קוקו', שכבר עושה רעש בחו"ל, מגהצת 4,000 שקל על נעליים של לואי ויטון, ומתגעגעת לימים שכל החברים באו לאכול אצלה מפרום
    אנה בורד | צילום: דניאל קמינסקי

    בוקר אחד את מלצרית בת 25 שמופיעה בחתונות ומנביטה בטטות במרפסת שלך בדירת שותפים. ערב אחד את זוכה באירוויזיון ומתפוצצת על העולם. שלום לבטטות, אהלן תהילה. את עכשיו האישה המוכרת והמדוברת בישראל, וגם באירופה. כל מה שחלמת עליו בסתר מתגשם. טיסות, מעריצים שרופים, צפיות ביוטיוב, אהבה מטורפת מהקהל. את סמל ואת שייכת לכולם, וכל שיר חדש שלך מושק עם באזז שהיה שמור פעם לחתימות על הסכמי שלום. סבבה? פייר, יכול להיות גם באסה לפעמים.

     

    שנה אחרי הזכייה, האישה ששידרה חופש מוחלט מצאה את עצמה בסוג של כלא. “התחלתי לשאול את עצמי, מה לעזאזל קורה, למה הכנסתי את עצמי, ואם אני באמת רוצה את כל זה. זה ספק שעדיין קיים”, אומרת נטע ברזילי. “הכל נורא חדש כל הזמן, ואת מנסה להבין איפה הידיים והרגליים שלך. מצאתי את עצמי עסוקה בלהקשיב למה שאנשים אחרים אמרו לי שכדאי לעשות. אומרים לי, ‘תתלבשי ככה’, ‘תעשי ככה’, או ‘וואי, יש לך את הבחור הזה, ונראיתם מדהים בתמונה’. מאיפה לכם מה קורה איתי? אני לא מתלוננת, אבל הדברים הם לא תמיד כמו שהם נראים”.

     

     

    תסבירי.

     

    “הסתובבתי עם קבוצת חברים חדשה וכשנהיה סביבי פחות רעש פתאום הם הפסיקו לדבר איתי. הייתי בלאס־וגאס באירוע מאוד גדול, ואחרי זה יצאנו למסיבה עם חבורת אנשים מאוד עשירים. הם ביקשו ממני לשיר להם. ונכון, אני זו שבחרתי לצאת איתם, אבל פתאום הרגשתי שהם קנו אותי. שאני יושבת שם רק כי אני נטע ברזילי, כאילו אני התכשיט שלהם, ואני נאבקת בין זה שהם חושבים שאני כל כך מיוחדת, לאיך שאני ארגיש למחרת בבוקר, שהייתי קוף השעשוע שלהם. הלכתי משם מהר מאוד כי לא ידעתי מתי תקרה סיטואציה שמישהו ייגע לך בברך פתאום ולא תדעי מה להגיד לו כי אולי הוא הבן־אדם הכי עשיר בעולם”.

     

    בסך הכל זה נראה כיף, וגאס ופינוקים.

     

    “נכון, אבל בתכלס אני נורא מתגעגעת לקשרים אמיתיים. כל הזמן ניסיתי לשמור על זה, והמבחן האמיתי הוא כשאין לך זוהר, אין לך כסף, כשאת באמת צריכה - מי נמצא שם. וכן, היו רגעים קשים מאז הזכייה. כל החיים הייתי רגילה לזה שאני פותחת את הפה שלי ושרה ואנשים באים, ובשנייה שאני סוגרת אותו הם הולכים. להבין מי באמת אוהב אותך זה לוקח זמן. את נמצאת בעולם שכולם בו מראים לך אהבה ואת לא יודעת אם היא אמיתית, את לא יודעת מתי הם ייעלמו לך. זו חרדת נטישה קשה”.

     

    כשמציצים לחיים הקודמים שלה, אפשר להבין למה זה מערער כל כך. כשלא הייתה מפורסמת, אנשים היו באים בלי הזמנה, רוצים בחברתה בלי שתחשוש שיש אינטרס. “היו לי חיים קהילתיים מאוד, בית פתוח בדירת שותפים, מבשלת נון־סטופ, מעמידה סירים של מפרום בכסף שלא היה לי, עושה מסיבות גג. ואנשים היו באים כל הזמן, בלי להתקשר. הייתה לי גינה בוטנית מטורפת, הייתי מגדלת מלפפונים. נותנת ייעוץ פסיכולוגי לכל המלצריות שעבדו איתי.

     

    “הייתי כל הזמן בשביל אחרים והאנרגיה שלי לא נלקחה על ידי המלחמה היומיומית שנקראת קריירה. הייתי קטנה, וזה חסר לי להיות קטנה. היום לא נותנים לי לקשור את הנעליים לבד. וכשנהייתי פתאום מישהי שחשוב לה ברמה קריטית מה היא עושה — הפסיק להיות לי מקום להכיל, ואיבדתי המון חברים, שהיו החברים הכי טובים שלי”.

     

    אנשים אמרו ‘עלה לה’?

     

    “כן, בטח. מי שהבין נשאר חבר שלי, ומי שלא - לא. אבל ידעתי שזה יכול לקרות. יש בן־אדם שמתעסק באסטרולוגיה ומלווה אותי. הוא אמר שחמישה אחוזים מהאנשים נולדים עם משהו שנקרא ‘קיסרות’ בכוכבים ושמפה כמו שלי רואים פעם ב־20 שנה. הוא גם חזה את הזכייה שלי עוד לפני שהייתי ב’כוכב’, ואמר שזה ישפיע על כל החיים שלי. והוא אמר לי שברגע שאבחר בקיסרות הכל ישתנה”.

     

    מה זה אומר ‘הקיסרות’?

     

    “זה להפוך להיות מובילה. כשדחו אותי חברתית רציתי נורא שאנשים יהיו חברים שלי וישחקו איתי ויאהבו אותי. גברים שלא רצו אותי — לא יכולתי לגרום להם לרצות אותי. אז הייתי נורא חמודה. ‘קחו אותי, תשתמשו בי’. כששילמו לי להופיע בחתונה בכלל לא האמנתי שזה קורה לי, שאני מקבלת 700 שקל, ועוד כזמרת ליווי. הייתי כל כך בשוק שלקחו אותי לעבודה במלצרות. אמרתי, ‘וואו, אני לא מאמינה, יש לי עבודה של אנשים נורמליים!’ רגשי הנחיתות תמיד היו שם. וכשאת מגיעה למקום שבו את לא אמורה להרגיש רגשי נחיתות, אסור לך, לא מרשים לך — אירוויזיון, ‘כוכב’, הקריירה, אז כאילו אין דבר כזה חוסר ביטחון. זה לא מתאים לדמות. ובמציאות יש המון”.

     

    את מתגעגעת לתקופה ההיא עם הסירים והחברים?

     

    “מאוד”.

     

    אז הבחירה היא או לגדל מלפפונים או להופיע בכל אירופה?

     

    נטע נקרעת מצחוק. “התעסקות בעצמך זה דבר שהופך אותך לבן־אדם פחות נעים. זה לא כיף להתעסק בעצמך כל היום, אבל אני חייבת. ואם אני לא יושבת עכשיו באולפן או עושה חזרות אני מרגישה אשמה”.

     

    אז אין לך זמן יותר להנביט בטטות.

     

    “לא להנביט בטטות, ולא לראות חברים. ואם אין לך זמן לראות חברים - פשוט לא יהיו חברים יותר. אז יש לי שתי חברות כרגע, ואת הצוות שלי. ואם אני רוצה להיפגש עם בן־אדם לקפה זה חייב להיות אחד מהם”.

     

    אלה חיים ממש בודדים.

     

    “מאוד. לפעמים את סתם רוצה ללכת לשתות קפה ואת מבינה שאין לך עם מי. זה ממש עצוב. אנשים שאת עובדת איתם הם מן הסתם הכי קרובים אלייך - אבל אלה האנשים שאת עובדת איתם”.

     

    × × ×

     

    בעיקרון, נדמה שנטע באה לכל זה מוכנה, האמנית הכי מגובשת בריאליטי מוזיקה בישראל מאז מארינה מקסמיליאן. ניצחון סוחף, הצלחה מטאורית. אבל בסוף, אחרי הרעש בא שקט גדול, ואיתו השאלות והחיפוש העצמי. איזו מוזיקאית היא? מה היא בכלל רוצה לעשות?

     

    נטע עדיין מחפשת את התשובות, וזה הרבה יותר קשה אחרי שאת מביאה הביתה ת’גביע, כשהרף שהצבת גבוה כל כך. הציפיות בהתאם — ואיתן גם באה הביקורת. ‘באסה סבבה’, ‘ננה בננה’, ‘ריקי לייק’ - לא הצליחו כמו ‘טוי’. משהו שם לא עבד. וזה כאב. “אני אוהבת את ‘ריקי לייק’, אבל היה אחריו שקט גדול”, היא אומרת ומחבקת את הכרית על הספה בסלון שלה. מתישהו היא עוברת לשכיבה.

     

    “השיר לא קיבל פה הרבה פרגון, ו’באסה סבבה’ לא היה הלהיט הבינלאומי שציפינו שהוא יהיה. קיוויתי שהוא יהיה להיט גדול לפחות כמו ‘טוי’. סיימנו את 2019 עם 25 מיליון צפיות לשיר כש’טוי’ היה כבר ב־130 מיליון. הוא הגיע למצעד הדאנס של ה’בילבורד’, אבל תשומת לב מאינפלואנסרים, מהתרחשות אמיתית בעולם - לא הייתה לו. שמנו על זה מיליון שקל, ונורא האמנתי בדבר הזה, וגם הרגשתי שאני נותנת שם חתיכת אמת מטורפת מהבטן שלי, והוא לא נתפס ככה. מה שנמצא אצלי בראש, אנשים אחרים לא תמיד מבינים. באמת ראיתי את עצמי כקרנפית".

     

    מה פיספסנו?

     

    "יש שם את המשפט Stop, call your mama, Run, tell her I'm a rhino ויש מאחוריו סיפור שלם. כשהייתי בת 15 יצאתי עם בחור שביקש להסתיר את זה שהוא איתי. יצאנו בסוד. זוגיות ראשונה. הוא מרח אותי שלושה־ארבעה חודשים. התחלתי כבר לבנות ביטחון, לפתח זהות, הייתי בנוער העובד, ואז הוא אמר לי שהוא מתבייש בי. שאמא שלו פעם הלכה איתו ברחוב והצביעה על ילד שמן ואמרה, 'תראה איזה דוחה זה, אתה בחיים לא תהיה ככה, נכון'? הוא אמר שאם הוא יספר עליי לאמא שלו היא תחשוב שהוא דוחה, ממש במילים האלה.

     

    "עד גיל 24 לא יצאתי באופן פומבי עם בנים. כי לא רציתי להיפגע. לא רציתי להגיע לסיטואציה שמישהו מספר עליי בכלל למישהו. הייתי חותכת לפני שאני מתאהבת, לא נתתי ללב שלי להיפתח. ואומרת לעצמי שאהבה זה לא בשבילי. הייתי פוגשת בחורים בברים, או באוטובוס. הרבה פעמים מתחילה איתם. אבל אף פעם לא מגיעה איתם לממש דייט. אף פעם בחור לא כיבד אותי בהגדרה של 'אני יוצא איתך'".

     

    ורצית?

     

    "מאוד, אבל לא הרשיתי לעצמי לרצות באמת. בגלל החוויה הזאת. פחדתי שכל פעם שאכנס למערכת יחסים רצינית עם בן־אדם איאלץ להיתקל בחומה הזאת. אגב, אחרי שזה קרה עם הבחור הזה, סיפרתי לחברות שלי והן כל כך התעצבנו שהלכנו ביחד ודחפנו מלא מעדני חלב נוזליים לתוך התיבת דואר של ההורים שלו. לא היינו שם כדי לראות איך הוא הגיב (היא נקרעת). ילד מעפן ברמות, אבל היו גברים לא פחות מעפנים אחר כך.

     

    “המשפט הזה ב׳באסה סבבה׳, היה זיכרון כל כך חזק וכואב שלי מהתקופה ההיא אבל הוא לא התפרש ככה, ופתאום הבנתי שיש לי הרבה מה ללמוד על כתיבת שירים. באירוויזיון של השנה שעברה הופעתי עם 'ננה בננה', וראיתי את הפערים בינו לבין 'טוי'. זה כל כך עבר מתחת לרדאר. אחרי התחרות אילן (בן אור — בן זוגה) ואני הלכנו למלון, וכל הסוף־שבוע — שלושה ימים — רק בכיתי. בוכה, בוכה בוכה בחדר והוא לא מבין מה אני רוצה. 'הייתה לך הופעה מטורפת, מלא אנשים ראו אותך', ואני בוכה. כי זה לא היה כמו שרציתי".

     

    את מפחדת להיות זמרת של שיר אחד?

     

    "מזל ש'טוי' לא שלי - שלא אני כתבתי אותו. אם הייתי כותבת אותו הייתי בכלל משתגעת. בדיעבד האירוויזיון לא הרגיש אף פעם שלי. לא רציתי לזכות, לא רציתי ללכת. המשפט 'נקלעה לסיטואציה' הוא לא הדבר הכי רחוק מהמציאות. חשבתי לעצמי שיש משהו באירוויזיון שכולא אותך, העדפתי שזה לא יהיה שיר שלי, כדי להמשיך הלאה אחר כך יותר בקלות. המון אמני אירוויזיון מתעקשים להיתקע, ומאוד קשה לצאת מזה. העדפתי ש'טוי' יהיה גדול יותר ממני. עצם זה שלא אני עשיתי את זה, מוריד מהגב שלי".

     

    והיה לך קשה לצאת מהאירוויזיון?

     

    "המלחמה אחרי שהסינגל הראשון שלך מתפוצץ ככה היא בלתי פוסקת. אין לי שמץ של מושג מי אני עדיין. אני מרגישה שאפילו לא מצאתי את האני המוזיקלי שלי בכלל. מה זה משנה שאנשים אוהבים את ‘טוי’? מה שלי בזה? אם תיתני לאנשים אחרים לעשות אותך, בסופו של דבר זה לא יהיה את. החלום שלי זה לכתוב, להפיק, לביים ולצלם את הדברים שלי. אני רוצה שהכל יהיה כמו שזה בראש שלי. במצב אחר, כשאומרים לך שאת פתטית, את מתחילה לחפש אשמים. 'המפיקים עשו עבודה לא טובה'. ואני לא רוצה להגיע למצב שאני מאשימה מישהו חוץ מאת עצמי".

     

    יש הרבה שרצו לבד, ואפשר רק לתהות איפה הן היום.

     

    “אבל אני לא באמת עושה לבד, יש לי את הצוות הכי מטורף אבר. ואני יכולה לומר שאת הביוטי, המראה שלי - פיצחתי. שיער, איפור, הלבשה, הכל עובר דרכי ונוצר עם הצוות למשהו שאני מאוד בטוחה בו. אבל גם נטע לא מכירה עד הסוף את נטע. אני עוד צריכה להבין איך אני צריכה להיות, וזה לוקח לי זמן. זה שצולבים אותי אחרי משהו אחד ומריעים לי אחרי משהו אחר - הכל בסדר. אני לא מתייחסת לאהבת הקהל כמדד לכמה הדברים שלי טובים".

     

    'ריקי לייק' למשל.

     

    "הוא לא קיבל פה הרבה פרגון. אבל הוא לא היה מכוון להיות מנה עיקרית. כשאת מוזיקאית, לא כל השירים שלך חייבים להיות להיטים. כשעשיתי את 'ריקי לייק' לא הייתה לי מטרה שזה יהיה להיט, זה היה שיר חמוד. ואז השיר מגיע לדיון בלייבל, ולא היו לי 16 שירים במגירה, רק את 'ריקי לייק' ו'קוקו', אז זהו, זה צריך לצאת. אני אוהבת אותו, אבל להגיד לך שהוא היה צריך לצאת בקול תרועה כמו שהוא יצא? לא חושבת. אני לא מתחרטת עליו, אבל לא הייתי מפריזה בחשיבות שלו.

     

    "אני רוצה את החופש המוחלט לעשות גם דברים כאלה, גם אם הם לא משמעותיים כמו 'טוי'. אבל אם שיר לא נהיה משמעותי כמו 'טוי' אנשים חושבים עלייך שאת כבר לא. הייתה ביקורת עם הכותרת ש’ריקי לייק’ מוציאה את נטע באור פתטי. אני קוראת וצוחקת. גם חשבתי שלא כל הרעש שבא אחרי ‘טוי’ הגיע לי. אנשים הגזימו. ודאגתי להגיד 'הלו, בואו, יש לי עוד הרבה מה להוכיח והרבה מה לעשות'. אני עוד לומדת. איך לעשות מוזיקה, איך לעשות פופ, איך לנשום, איך שיהיו לי חברים, איך להיות מפורסמת”.

     

     

    × × ×

     

    ומתוך כל הרעש הזה - בא ‘קוקו’. בלדה יפהפייה, שחשפה צד פגיע בנטע וביטאה את כל הספקות והקשיים והבדידות, את הכלוב שמגיע עם התהילה. השיר שנחשף במשדר האירוויזיון הלא־תחרותי של הקורונה, כבר נכנס לרשימות של 'גלובל פופ' ו'ניו אין פופ' של אפל מיוזיק ולפלייליסט של גלגלצ, והקליפ שלו צפוי לצאת בקרוב. ב’בילבורד’ האמריקאי עפו גם על השיר וגם על ההופעה. "נטע הפגינה עומק ווקאלי ורוחני שאולי לא ידעתם שיש בה אם הייתם מכירים אותה רק מ'טוי'", כתבו שם. "זאת הייתה הופעה בולטת בדיוק במינון של מלנכוליה עדינה שמתאימה לתקופה שאנחנו עוברים".

     

    את השיר היא כתבה באל־איי. לא לבד. וככה זה עובד: "קובעים לך המון דייטים עם כותבים, זה נקרא 'טופ־ליינרים', את מספרת להם מה עובר עלייך ואז כותבים ביחד. הם יודעים איך להיט אמריקאי עובד, והתפקיד שלהם הוא להתאים אותך לתלם הזה. בדרך כלל הטופ־ליינריות שם נראות קצת כמו קים קרדשיאן, עם תיקים של לואי ויטון ושפתיים מנופחות, והן אומרות לך 'או מאי גאד!' ומתחילות לכתוב לך מאוד גנרי: 'איי לאב יו, יס איי לאב יו'. הן נמצאות בחדרים האלה וכותבות שירים יום־יום, ובסוף משהו תופס.

     

    "ואז", נטע מזדקפת, "נכנסת מישהי עם סיגריה וקימונו, תוקעת גרעפס עצום, ואומרת, נטע, את אחת מהאמניות המענייניות והוולגריות שאי פעם ראיתי ואני מאוד נרגשת לעבוד איתך היום'. קוראים לה קריסטה יאנגס. כתבנו שיר מבאס ברמות. משהו בסגנון של 'בייבי לטס גט קוקו, ברינג יור מג'יק ג'ו ג'ו' עם מפיק שדחף לזה, ויצאתי מהחדר ואמרתי לה, 'השיר ממש גרוע, אבל אני מחכה מאוד לבלדה ו'קוקו' זו מילה מדהימה'.

     

    “הלכנו אליה הביתה. שלושה כלבים, ההורים האלכוהוליסטים שלה לשעבר נמצאים שם, אישה קטנה, לא ברורה, בת 37, רווקה עם אקס שבא והולך וחוזר. הכי לא מה שציפית. פתחנו בירה והתחלתי לשפוך את כל מה שקורה לי באמת. יש איזה דימוי שאני משתמשת בו המון לתאר את החוסר בפוקוס — כאילו יש לי תינוק בראש שיושב וכל הזמן מעביר לי ערוצים. סיפרתי לה על הביקור ההוא בווגאס, אמרתי שאני לא יודעת יותר מה אמיתי ומה לא, וזה התחיל לצאת ממני וממנה בו־זמנית. ופתאום יש מנגינה, ואני מוסיפה 'קוקו'", היא שרה בעדינות, "ולא הצלחתי לעצור את הדמעות. והיא גם התפרקה שם".

     

    אז אולי אי־אפשר באמת להנדס שיר אמיתי בחדרים?

     

    "אין מה לעשות, לא הייתי פוגשת אותה בשום צורה אחרת. הבעלים של הלייבל שלי אמר שאת צריכה לעבור 50 דייטים גרועים כדי שיהיה לך אחד מוצלח".

     

    מה עם לארוז מזוודה ולעבור לאל־איי?

     

    "אני אוהבת לחיות פה, לא מתחברת שם, זו צרה אמיתית. את לא יודעת מי אומר לך את האמת. כולם אומרים 'וואו, יור סו אמייזינג', והכל שם כל כך פייק. אין לך מושג מה קורה. פעם עבדתי עם כותבת טופ־ליינרית, התחברנו, ויום למחרת המפיקים הביאו מישהי אחרת בלי להגיד לה כלום. סימסתי לה, 'איפה את?' והיא ענתה, 'הם הרגע הודיעו לי שהם לא צריכים אותי היום, את עדיין עובדת?'"

     

    ואז את חושבת, “גם אותי יכולים להחליף ככה”?

     

    "כן. את אמורה להבין לבד ולהמשיך הלאה”.

     

    ואז הגיע המפיק. ג'יי־אר רותם בשבילכם. "מהמטורפים שיש, עבד עם ריהאנה, בריטני ספירס, דסטיניז צ’יילד, החתים את ג'ייסון דרולו ובנה אותו, אבשלום (אריאל, המפיק המוזיקלי), ואני חשבנו עם מי אנחנו רוצים לעבוד, וכמו ילדה קטנה שחולמת גדול פשוט כתבתי לו, והוא ענה, 'היי, בואו לסטודיו'. נסענו. אולפן בסולט־לייק סיטי. את נכנסת ורואה את הקיר עם כל אלבומי הזהב ותמונות של ביונסה ואת תופסת את הראש.

     

    "ואז יוצא אלייך בחור מקועקע מכף רגל עד ראש, והכל קעקועים של מדינת ישראל. מגיני דוד, וחייל צה”ל בגודל עצום, והלוגו של אל על. הבחור חולה ישראל בקטע קיצוני, ואז הוא אומר, 'שמעי, אני יודע שזה מביך אבל אני חייב להתקשר לאמא שלי'. מיילי סיירוס מסתובבת שם, ואמא שלו מדברת איתי בפייסטיים ובוכה, 'תודה על מה שעשית לישראל! את הורסת' ואני מסתכלת לה מול הפנים ונשפכת מצחוק. כשכתבנו את ‘קוקו’ יצרנו קשר והוא חשב שיש לשיר פוטנציאל והפיק אותו".

     

    את תיבת הנגינה שאיתה הופיעה בקליפ באירוויזיון נדרשו שלושה חודשים כדי להכין, "כי אני הרי חייבת משהו מיוחד", נטע נקרעת. "וכשהמצלמות כבו התפרקתי. כל העולם רואה אותי עירומה עכשיו, יושבת עם פיג'מה על המיטה וזה משודר ב־56 מדינות. לא הפסקתי לבכות”.

     

    "כשהמצלמות כבו התפרקתי". מתוך הקליפ ל'קוקו'
    "כשהמצלמות כבו התפרקתי". מתוך הקליפ ל'קוקו'

    × × ×

     

    כבר שנה וחצי היא בזוגיות עם אילן בן אור, הייטקיסט שגדל באל־איי ועלה לארץ כדי להתגייס לצה”ל כחייל בודד. הם לא מה שמכונה "זוג מתוקשר". בן אור, שמבקר עכשיו את המשפחה שלו באל־איי אחרי שהתבודד עם נטע בקורונה, מעדיף להתרחק ממצלמות.

     

    ב’קוקו’ יש ספקות של אדם שרוצה לחתוך מהבן זוג שלו.

     

    "אני לא אסתיר שהיו לנו תקופות קשות כי החיים שלי לא פשוטים. הכרתי את אילן אחרי שהתפרסמתי ותמיד יש ספק. האם זה זה? הוציאו אותנו מהארון מאוד מהר, יומיים אחרי שהכרנו בערך כבר התפרסמה תמונת פפרצי, ואמא שלו מתקשרת מאל־איי, 'וואט, יו האב א גירלפרינד?' ולי לא היה בחיים חבר לפני, אז לקח ללב שלי המון זמן להיפתח אליו, כי לא הרשיתי לעצמי להיות מאוהבת אף פעם. ועכשיו זה אחרת".

     

    למה לא הרשית?

     

    "חשבתי שאני לא ראויה לאהבה. כל החיים יש לי תחושה שזה לא מגיע לי. למה אני מפקפקת בפאקינג הישג הכי גדול שלי? אני מפקפקת בכל דבר שאני עושה, לא יודעת מתי ילכו ממני, מתי יעזבו אותי. אז אני לא נותנת לעצמי להיפתח. ואילן מלמד אותי להיפתח. ‘קוקו’ זה שיר שמתמקד בבעיה העמוקה של למה אני לא מרגישה שזה מגיע לי".

     

    ההצלחה? הזוגיות?

     

    "הכל. להיות מאושרת".

     

    היית מאושרת פעם?

     

    ״כן. כשלא היה לי הרבה. גם עכשיו אני מרגישה שיש לי אושר גדול אבל שבא יחד עם נטל גדול. אף אחד לא יכול לחיות בווליומים מטורפים כאלה ולהגיד שהוא מאושר. כשלא הצלחתי לגמור את החודש וחייתי עם שותפים ואף אחד לא ציפה ממני לעשות כלום — טוב, חוץ מאמא שלי — לא היו לי דאגות. מי חשב על להיות זמרת־יוצרת? הייתי מאושרת אם לקחו אותי להופיע בשלוש חתונות בחודש”.

     

    את בטיפול?

     

    "לא מצאתי את הפסיכולוג שיכול להבין באמת מה אני עוברת. אני מחכה לחיבור הזה. אני מאוד מאמינה בטיפול, אבל לאורך החיים היה לי מאוד קשה להתחבר לפסיכולוגים. יש לי חברים טובים שאני יכולה להיות איתם פתוחה”.

     

    המטען הזה, של האכזבות והבנים שעזבו, חזר להציף אותה בצילומים של 'באסה סבבה'. "היה לי משבר על הסט, כמעט עליתי לקליפ עוד איזה 50 אלף שקל רק בגלל הפאוזה של הבכי שהייתה שם", היא מספרת ומראה לי קטע שצולם על הסט מאחורי הקלעים. "חלק מהתסריט זה שאני עומדת בחופה והחתן בורח ברגע האחרון. וכשראיתי את זה במוניטור, נורא נעלבתי. גם בשביל עצמי וגם בשביל עוד מלא בחורות. נזכרתי בכל הפעמים שעזבו אותי וחשבתי על ילדה בת תשע שמסתכלת ורואה בחורה גדולה שבורחים ממנה בחופה והתפוצצתי מזה, והתפרצתי בבכי. רועי רז הבמאי הבין אותי, והגענו למסקנה שהכל צריך להיות בהומור. לקליפ יש מסר חזק, שאני מתעללת בבחור שמפחד להיות עם עוצמה, ואז העוצמה הולכת נגדו”.

     

    בן הזוג אילן לגמרי נמצא בצד של העוצמה. "אילן הרפתקן, ואני חתיכת הרפתקה", נטע מכריזה. ״הוא בחור וואו, בחור מדהים, ואנחנו לומדים אחד את השני כל הזמן".

     

    רק שאתם לא יכולים ללכת ברחוב.

     

    "גם עם זה הוא עבר משבר. מה שלי מרגיש שאנשים אוהבים אותי ורוצים להצטלם איתי, הרבה פעמים מרגיש לו כאילו מחפצנים אותי, כאילו אני לא שייכת לעצמי יותר. אני כל הזמן מזכירה לו למה הוא נכנס", היא צוחקת.

     

    "אילן מאוד פרקטי. הוא בחור משימתי ואני מפוזרת בראש שלי. יש לי כל מיני דרמות. 'לא עובד לי האינסטגרם, ואני בכלל לא אהיה זמרת, ואני לא מצליחה להסתדר עם העולם הזה'”, נטע מדברת בקול מתבכיין, "ואז הוא בא ואומר, 'בואי נעשה תוכנית, פה את עושה ככה, ומחר ככה', ואנחנו קמים בבוקר והוא דוחף ומגלגל אותי מהמיטה. הופך לי את הכל לפשוט, וזה לא ייאמן כמה אני זקוקה לזה. בקורונה נהניתי להיות בבית, ואילן שצריך את הים כל בוקר, ואופניים, ולרוץ — היה בדאון רציני, בלי עבודה. ואז פתאום אני הייתי צריכה לגלגל אותו מהמיטה. זכיתי להיות הבן־אדם הזה בשבילו. זה היה מאוד מרגש כי בשנתיים האחרונות הרגשתי כאילו כולם עושים עבורי, והתגעגעתי לחלק הזה בי שנותן".

     

     

    × × ×

     

    בעולם נורמלי, נטע הייתה אמורה להיות עכשיו בפסטיבל במקסיקו לצד גוון סטפני, 21 פיילוטס ו־וואן ריפבליק. במקום זה אנחנו יושבות על הספה בדירה החמודה שלה במרכז תל־אביב. אבל בכל זאת דברים קורים מעצמם. בחודשים האחרונים 'באסה סבבה' נכנס למשחק הריקודים הפופולרי Just Dance. מפה לשם, ניקול שרזינגר מהפוסיקט דולז מגלה אותו, "מעלה שלושה פוסטים עם השיר וכותבת כמה היא אוהבת אותו ואותי, ופתאום השיר קפץ ב־50 מיליון צפיות בשלושה חודשים. הוא הגיע היום ליותר מ־80 מיליון צפיות, שנה וחצי אחרי שהוא יצא”.

     

    נטע מתגעגעת להופעות בטירוף. "זה באסה ברמות, בא לי לדפוק את הראש בקיר, אבל איפשהו יש שלווה פנימית שאומרת, 'הכל בזמנו'. אני מרגישה את הקושי, אבל לא חזק כמו חברים שלי בתעשייה. אין לי טעם יקר, אני יושבת פה ואוכלת פופקורן משקית. אם אמא שלי לא הייתה דוחפת אותי לעבור דירה, עדיין הייתי גרה עם שותפים בדירה בבלפור בלי סלון. וגם אין לי ילדים. התאורנים, אנשי הסאונד, המלבישים, המאפרים, הסטייליסטים — זה אינסוף משפחות שנפגעו. הייתי היום בחזרה למופע חדש והנגנים לא הביאו משכורת הביתה חודשיים־שלושה. המצוקה הזאת מורגשת מאוד".

     

    אחרי שאמא שיכנעה, נטע עברה עם שותפה שלה לדירה עם סלון. “ואז השותפה התאהבה בנדב, המנהל שלי, ועברה לגור איתו", היא מחייכת.

     

    אז עכשיו את גרה פה עם אילן?

     

    "הדברים שלו פה", היא צוחקת.

     

    באוקטובר האחרון היא עשתה פרסומת לדירות של גינדי החזקות, פרויקט תל־אביבי שקורא לכם להיפטר מבעל הבית ולהפוך לאחד בעצמכם. משימה בלתי אפשרית לצעירים בישראל בעיקרון. נטע חטפה אש. "חשבתי שהטראק שעשיתי יפה", היא אומרת.

     

    הפריע לאנשים שאת מנסה למכור משהו לצעירים שאין להם כסף לקנות דירה.

     

    "יאללה, בואי, מי קונה דירה בתל־אביב? אני גרה בשכירות, לי אין כסף לקנות דירה, ובפרסומת זו הייתה דירה זולה באופן יחסי למחירי השוק".

     

    איך אין לך כסף לקנות דירה?

     

    "כשרואים כמה הקליפים שלי עולים, אפשר להבין למה אני גרה עדיין בשכירות. כמה קמפיינים כבר עשיתי? כמה תוכן ממוסחר יש באינסטגרם שלי? אפס. וגם כמה הופעות אני עושה? מה אני, עומר אדם? 29 הופעות בחודש של 28 יום? אני עושה שלוש־ארבע הופעות בחודש וכל השאר טיסות.

     

    “פעם כתבו שהרווחתי שבעה מיליון שקל בשנה. אמרתי איפה מס הכנסה שיבואו לחקור באמת כמה אני עושה? אם את מופיעה, בימים הטובים שהיו הופעות והרווחת על זה 60 אלף שקל, לא נשאר כל כך הרבה בסוף. צריך לשלם לבוקינג, ביוטי, סאונדמן, ונהג, ויש לי שני מנהלים, ומס הכנסה וביטוח לאומי. אז גרים בשכירות. את כל הכסף מהקמפיין של פרטנר שמתי על 'באסה סבבה'. אז אומרים, 'היא מוכרת את עצמה'".

     

    איך את מפנקת את עצמך?

     

    "קניתי נעליים של לואי ויטון ב־4,000 שקל, אבל זהו, זה היה פעם אחת. יש משהו בווייב של אל־איי שמכריח אותך לקנות מותגים. כולם שם עם ורסאצ'ה, זה נמצא בהכל, במילים של שירים. כל מי שאת רואה ברחוב, גם הבחורות הכי מרופטות, שיער מדובלל, טרנינג ופאקינג כפכפים, הכי מגעיל בעולם — הולכות עם תיק של גוצ'י ב־12 אלף שקל".

     

    לוקח בערך עשר דקות להתאהב בה. קורעת מצחוק, מתוקה לאללה, ומשהו באנרגיה שלה מידבק. "מישהו אמר לי פעם, 'שמעתי אותך מאוד־מאוד גדול ושמעתי אותך מאוד־מאוד קטן, ואיפה הבאמצע שלך?' אין לי באמצע. זה מאוד־מאוד חד וחלק".

     

    זה רק במוזיקה או גם ביום־יום?

     

    "גם ביום־יום". היא צוחקת. "חברים שלי רגילים שאם אני יושבת במסעדה או נמצאת במלון אני מזמינה את כל התפריט. אני לא יכולה להרשות לעצמי ליפול, זה חייב להיות מדויק - המנה שאכניס לגוף לפני הופעה. אני מזמינה את כל הצוות ובוחרת את המנה הכי טובה. קודם כל טועמת את מה שהכי רציתי, ואם זה טוב, אקח את זה. באותו אופן, כשאני שומעת שיר, על השנייה הראשונה אני יודעת אם אני אוהבת אותו או לא. אם הוא לא טוב אני מעבירה מיד בספוטיפיי".

     

    יוצא שאת טועה?

     

    "מלא. מלא", היא אומרת בחיוך, "זה הכי מעצבן, זה בא לי למות. אני טועה המון".

     


    פרסום ראשון: 01.06.20 , 23:13