"כל כניסה לכלא מלווה בהלם, ככל שהמעמד גבוה יותר כך הנפילה עלולה להיות חזקה יותר"

אחרי יותר מחמש שנים של חקירות ודיונים משפטיים, השבוע זה סוף־סוף קרה: פרשת עבירות המס של הדוגמנית בר רפאלי ואמה ציפי הגיעה לסופה. בהסדר טיעון שנחתם בין השתיים לבין הפרקליטות הוסכם כי בר תרצה תשעה חודשי עבודות שירות, ואילו ציפי — הסוכנת של בתה — תשב בכלא 16 חודשים. בנוסף ישלמו השתיים סכום של 2.5 מיליון שקלים כל אחת, בנוסף ל־8 מיליון שקל שעליהם כבר הוסכם לפני כן.

הימים האחרונים היו מתוחים במיוחד בבית משפחת רפאלי. הסדר הטיעון שנחתם קיבע את ההבנה שאין דרך חזרה. ועכשיו ציפי רפאלי, בת ה־65, מנסה לעכל את כל המשמעויות הכרוכות בכניסה לכלא. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי האם ובתה שכרו את שירותיה של עו"ד שני אילוז, המתמחה בייצוג עברייני צווארון לבן, לתקופת המאסר בכלא ולעבודות השירות. עם לקוחותיה של אילוז בעבר נמנו אהוד אולמרט, משה קצב, נוחי אלון, ג'קי בן זקן, אתי אלון וראש עיריית בת־ים לשעבר שלומי לחיאני.

כחלק מההכנה חושפת אילוז את הלקוחות שלה לעולם הכלא ומייעצת להם כיצד יוכלו לשרוד את התקופה על הצד הטוב ביותר. היא ממליצה לאסירים לעתיד להישמע לחוקי הכלא הנוקשים, לשתף פעולה, לתרום מהידע שלהם לאסירים אחרים, ולמעשה מכינה אותם ואת בני משפחתם נפשית לתקופה הקשה והמטלטלת שיעברו.

"ציפי בתהליך שהיא מעכלת את הדברים, היא עוד לא לגמרי שם, עוד לא מבינה עד הסוף מה זה אומר לשבת בכלא", מספרת אחת החברות שלה. "היא בשלב שבו היא מחפשת חיזוקים ומוצאת אותם במשפחה שלה פנימה. המשפחה התאחדה בצורה יוצאת דופן בגלל המשפט; הם פשוט מתמודדים יחד כמשפחה".

צילום: ענת מוסברג

אז איך ייראו החיים של אחת הנשים המפורסמות בישראל מאחורי סורג ובריח?

"כל כניסה לכלא מלווה בהלם, לא משנה מאיזה רקע האדם בא. בוודאי ככל שהמעמד גבוה יותר הנפילה חזקה יותר", אומרת ד"ר אתי אלישע, מרצה בכירה בחוג לקרימינולוגיה באקדמית עמק יזרעאל ונציגת ציבור בוועדות השחרורים. "בשב"ס מודעים למשבר הזה ומקפידים לתת לו מענה. בעשר השנים האחרונות חלה עלייה במאסרים של אנשים ממעמד גבוה, כמו ראש ממשלה לשעבר, נשיא לשעבר, ראשי ערים, אנשי עסקים וידוענים, ושב"ס למוד ניסיון".

במקרים כאלה, הכלא נערך אחרת?

"במקרים מסוימים. למשל במקרה של אהוד אולמרט בנו אגף נפרד בכלא מעשיהו בהנחיית השב"כ. לאחר מכן האגף שימש את כל אסירי ה־VIP, כמו יונה מצגר וצבי בר, ראש עיריית רמת־גן לשעבר. הן מתוך הגנה עליהם והן מרצון לערבב אותם כמה שפחות עם אסירים אחרים. עם זאת, חלים עליהם כל החובות והזכויות כמו כל אסיר אחר".

צילום: אמיר מאירי

במקרה של אסירות, מבהירה ד"ר אלישע, הסיפור אחר לגמרי. "לנשים יש רק כלא אחד, כ־200 אסירות בשנה. ציפי רפאלי תיכנס לנווה תרצה. אין אפשרות לשבץ אותה באגף VIP, כי אין אגף כזה לנשים. היא תהיה יחד עם אסירות אחרות. בעשור האחרון אנחנו רואים עלייה במקרים של נשים שמורשעות בעבירות הונאה וכלכלה — חלקן ממעמד גבוה כמו שולה זקן, אתי אלון ועכשיו רפאלי. היא תצטרך להסתגל לאוכלוסייה מעורבת, ואם היא תמצא חברה טובה יהיה לה קל יותר לשרוד".

הכל תלוי באופי

בשירות בתי הסוהר מודעים לאור הזרקורים שמופנה אליהם בימים האחרונים. לא כל יום מגיעה אסירה בקנה המידה של רפאלי. כמו כל אסירה אחרת היא תעבור עם כניסתה בשערי הכלא תהליך קליטה שכולל חיפוש גופני, כדי לוודא שאין עליה שום חפץ אסור להחזקה בבית הסוהר.

משם היא תמשיך למרפאה, תעבור בדיקה רפואית ותתושאל גם לגבי התזונה שלה. יש אסירות שמבקשות תזונה טבעונית או צמחונית; אחרות מצהירות שהן רגישות לסוגי מזון שונים. בשב"ס נערכים להתאים לכל אסירה את הכלכלה התזונתית המתאימה לה. לאחר מכן היא תיפגש עם עובדת סוציאלית שתלמד להכיר את ההיסטוריה שלה, תבחן את המצב הנפשי שלה ואיך היא מקבלת את המאסר.

שולה זקן | צילום: שאול גולן

"יש אסירות שיוצאות וחוזרות לבית הסוהר והן רגילות למאסר. אצל אסירות שזו פעם ראשונה שלהן בכלא קיים קושי גדול יותר להתמודד עם רעיון המאסר", אומרת סגן־גונדר אורלי בן־הרוש, מפקדת נווה תרצה.

איך מתמודדים עם אסירות מפורסמות?

"נווה תרצה הוא בית סוהר ייחודי. הוא היחיד לנשים, ולכן כל האסירות מגיעות אליו. היו לא מעט אסירות מפורסמות בהיסטוריה. ישנן כאלה שגם אם הן לא מפורסמות הן מגיעות ממעמד גבוה בחיים האישיים, חלקן בעלות תפקידים בכירים, עם אמצעים כלכליים. ברגע שהן עוברות את תהליך הקליטה כל הרקע שלהן נשאר מאחור. עם זאת, אנחנו יותר ערים ורגישים לעניין בתהליך הקליטה ובתקופה הראשונה עד ההתאקלמות, כי מן הסתם יותר קשה להן. מעבר לזה, מבחינת התנאים ההתייחסות זהה לכולן. כולן נמצאות באותו המקום. אין מבחינתי הבדל. גם הצוות שלי יודע, ואנחנו מקפידים על זה ברחל בתך הקטנה, שלא תהיה אפילו תחושה שבגלל שהן מפורסמות או ממעמד גבוה, הן מקבלות יותר. ממש לא".

רב־כלאי יסמין בן־חיון היא קצינת אסירים האחראית על מימוש החובות ומתן הזכויות לאסירות, מוסיפה: "בתהליך הקליטה של אסירה חדשה, ללא רקע פלילי, אין ספק שעולות תחושות של חוסר ודאות, אובדן שליטה, אובדן הפרטיות. לפתע הן נכנסות לסדר יום של מוסד כוללני. הן לומדות להסתגל לסדר המובנה. זה תהליך שמשתנה בין אסירה לאסירה. זה תלוי באופי, ביכולת ההסתגלות לחיות עם אסירות שהן לא זהות לה, לדעת לחלוק, לקבל מרות, הכתבה של סדר יום. צוות בית הסוהר, גורמי הטיפול וגם הביטחון מגויסים לקליטת האסירה החדשה. נעשה ליווי צמוד, מעקב אחרי ההתפתחות, כך אנחנו בוחנים את ההסתגלות. אנחנו מקיימים שיחות פרטניות, קבוצתיות. בודקים איך היא מרגישה. נעשית התאמה לצרכים של כל אסירה".

אתי אלון | צילום: דנה קופל

יש אסירות שממש נופלות מחיים של עושר ויוקרה לבית הסוהר, איך מטפלים בהן?

"גורמי הטיפול יודעים להיות ערוכים למצבים האלה. הבהלה שנוצרת לפני הכניסה לכלא גדולה יותר מאשר השלבים שאחרי הכניסה. אחרי שהאסירות נכנסות אנחנו עוטפים אותן, מתאימים להן טיפול ומסייעים להן להתאקלם — כל אחת בהתאם לצורך שלה".

לדברי הקרימינולוגית אתי אלישע, מחקרים שנעשו על אופן הסתגלותם של אסירים לכלא מראים כמה סוגי התמודדות. "יש את המתמרדים. יש את המסתגלים חלקית, שמאמצים באופן חלקי את הקודים של הכלא כדי לשרוד פיזית ונפשית — הם מורידים את הראש לתקופה מסוימת וכך שורדים. יש את המשתבללים, המתכנסים בתוך עצמם ולא מתערבבים עם אחרים. ויש את אלה שנכנסים לתפקיד, מחליפים את הזהות שלהם בזהות של אסיר. זה מאפיין לרוב אנשים שהכלא עבורם הוא מקום טבעי, כמו ראשי כנופיות פשע, שלא מפחדים מהעולם של הכלא ומרגישים בו בנוח. רוב האנשים שחיים באופן נורמטיבי מאמצים התמודדות של השתבללות או הסתגלות חלקית".

ארבע אסירות בתא

כל אסירה נקלטת עוברת שיחה עם קצינת המודיעין של היחידה ובתום תהליך הקליטה כל אסירה נפגשת עם מפקדת הכלא. "היום, בגלל הקורונה, כל אסירה נכנסת לתא סינון למשך 14 יום", מסבירה בן־הרוש. "זה תא מופרד מאסירות ותיקות. לקראת תום התקופה מתקיימת ועדת קבלה לבית הסוהר".

מה הוועדה בודקת?

"איזה אגף הוא המתאים ביותר עבור כל אסירה. הוועדה מורכבת מנציגי חטיבת התקון (האחראית על תחום הדת, הרפואה, התעסוקה, החינוך, הטיפול ושיקום האסיר), וכן מעובדת סוציאלית, קצינת חינוך ותעסוקה, קצינת אסירות וסגנית מפקדת הכלא. לאור הנתונים אנחנו משבצים אותה באגף המתאים, ובונים לה את חליפת התקון".

כמה אסירות בכל תא?

סגן־גונדר אורלי בן־הרוש, מפקדת נווה תרצה

"בין שתיים לארבע אסירות מקסימום".

שגרת היום של האסירות בנווה תרצה מאוד מסודרת. אסירות חסרות השכלה נכנסות ללמוד בכיתה של 8, 10 או 12 שנות לימוד. אסירות עם השכלה משולבות בתעסוקה, כמו במתפרה או בתפקידי אחזקה או במטבח. אסירה כזאת יכולה גם לשמש עוזרת הוראה. "בוועדה אנחנו מתייחסים גם לעבירה שביצעה האסירה", אומרת בן־הרוש. "אם היא הייתה מעורבת בתאונת דרכים, היא תשולב בקבוצה לטיפול באסירות עם עבירות תנועה. יש קבוצות לטיפול בעבירות סמים ועבירות מרמה. כל אסירה מקבלת את הטיפול הממוקד עבורה".

בנווה תרצה, כמו בבתי הסוהר של הגברים, יש אגפים "מלוכלכים" בהם שוכנות אסירות המשתמשות בסמים; ואגפי נ"ס — אגפים נקיים מסמים. לרוב, אסירות ללא רקע פלילי או שימוש בסמים ישובצו כמובן באגף נקי מסמים.

מה עובר על אסירה חדשה בתהליך הקליטה?

רב־כלאי יסמין בן־חיון

"יש סל מוצרים שמותר להן להכניס לבית הסוהר, כולל בגדים. אנחנו לא מאפשרים להכניס תכשיטים מזהב מחשש שזה ישמש לסחר. הדבר היחיד שאנחנו מאשרים הוא טבעת נישואים. בקבוקי שמפו וסבונים הן יכולות לרכוש בקנטינה. אנחנו לא מאפשרים הכנסה של מוצרים כאלה כי לאורך השנים מצאנו שהבקבוקים משמשים להברחת סמים. עד שהאסירה מקבלת חשבון קנטינה כל מה שהיא צריכה היא מקבלת ממני. יש סל סדקית שכולל כלי רחצה, מברשת שיניים, מגבות, סדין, טרנינג, תחתונים, חזיות. יש אסירות שמגיעות רק עם הבגד שעל גופן. אפילו סיגריות אני נותנת".

יש הגבלה על הכסף שאפשר להפקיד בקנטינה?

"אסירה יכולה להגיע עם סכום של כסף מזומן ולהפקיד ישירות בקנטינה. אין הגבלה על הסכום, אבל יש הגבלת רכישה בחודש. אסירות יכולות לרכוש מוצרים עד סכום של 1,800 שקלים בחודש, בשתי פעימות. גם אם יש לה 17 אלף שקל בחשבון היא לא יכולה לקנות בסכום שעולה על 1,800 שקלים. זה אחיד בין כל האסירות. זאת המדיניות בשב"ס, שהכל יהיה אחיד, שלא תהיה אפליה על בסיס רקע. את יכולה להגיע ממצוקה כלכלית או להיות עשירה ונטולת בעיות כלכליות — השאיפה היא שכולן תוכלנה לרכוש מוצרים בלי לנקר עיניים. נכון שאסירה שהקנטינה שלה מצומצמת תקנה דברים בסיסיים כמו חטיפים וכלי רחצה, ומי שיש לה יותר תוכל לקנות קרמים ומוצרים נוספים. עדיין יש תקרה שמגבילה את הסכום".

ציפי רפאלי, כמו כל אסירה אחרת, תוכל לקבל ביקורים מהיום הראשון שלה בבית הסוהר, אבל רק ביקור אחד בחודש. על שיחות טלפון אין הגבלה, "למעט מקרים מסוימים שבהם יש הגבלה של משטרת ישראל", אומרת בן־הרוש, "בעיקר כשמדובר בעבירות אלימות במשפחה או של ארגוני פשיעה. כל אסירה מקבלת כרטיס שיחות של 20 דקות. לאחר מכן היא יכולה לרכוש דקות נוספות בקנטינה".

מתוך האינסטגרם של בר רפאלי

ספירת נוכחות על הבוקר

המציאות של רפאלי האם תשתנה לגמרי בכלא. מדי יום היא תתעורר יחד עם האסירות בתא ב־5:30 לספירת הבוקר. היא תידרש לעמוד על רגליה, כך מוודאים בשב"ס שכל האסירות נמצאות ולא קרה להן דבר במהלך הלילה. בתום הספירה יעבור חובש בין התאים, יחלק תרופות למי שזקוקה להן. לאחר מכן היא תקבל ארוחת בוקר ותתארגן ליציאה, לפעילות היומית.

יש אסירות שיוצאות בשלב הזה ללימודים וכאלה שיוצאות לתעסוקה. אסירות בחינוך חוזרות לאגף ב־12 לארוחת הצהריים. אם היא תשולב בתעסוקה היא תאכל בחדר האוכל ותחזור לעבודתה. אם היא תזדקק לטיפול רפואי, היא תגיע למרפאה הכללית.

ב־13:30 מתחילות הקבוצות הטיפוליות עד שעות אחר־הצהריים. בסביבות 15:30 כל האסירות חוזרות לאגפים, ולאחר ספירת הביטחון הן משתלבות בפעילויות הלא פורמליות. "יש הרבה מאוד חוגים בבית הסוהר בשגרה", אומרת בן־הרוש. "כרגע, בתקופת הקורונה, החוגים מצומצמים יותר כיוון שלא ניתן להכניס לבתי הסוהר אזרחים מבחוץ. בשגרה יש לנו חוגים של פילאטיס, תיאטרון, כתיבה יוצרת, יוגה, זומבה, סריגה, טיפול בבעלי חיים".

ארוחת הערב מתקיימת בין 6 ל־7 בערב. סגירת האגפים משתנה בין אגף לאגף, ויש הבדל בשעת הסגירה בין החורף לקיץ. ב־23:00 מתקיימת ספירת הלילה. אסירות שפוטות מחויבות להיות עם מדים בכל יציאה שלהן מהאגף. "מדי האסיר שונים בנווה תרצה מהמדים הכתומים או החומים של הגברים. האסירות לובשות ג'ינס וחולצה בצבע תכלת בשני גוונים. אסירות דתיות מקבלות חצאית, ולאסירות הריוניות אפשר לתפור במתפרה שלנו ג'ינס עם גומי. עצורות לא מחויבות ללבוש מדים, אלא אם הן משתלבות בפעילות פורמלית", אומרת בן־הרוש.

האם היחס לאסירות ידועניות שונה בכלא?

ד"ר אלישע: "אנחנו יודעים בוודאות שידוענים ואסירים ואסירות ממעמד גבוה סופגים קריאות גנאי מעבריינים אחרים, כמו 'תראה איפה היית ואיפה אתה עכשיו'. יש השפלות. לא ידוע על פגיעות פיזיות, כי שומרים עליהם פיזית".

איך ציפי רפאלי יכולה להתמודד עם הנפילה?

"היא יכולה לעשות הכנה נפשית. להבין את הקשיים, לא להתנשא, לא להסתגר. דווקא כן לנסות להתערבב, לא יותר מדי. להשתמש בכישרון שלה ובייחודיות שלה כדי לעזור לאסירות אחרות. זה הופך את החיים בכלא ליותר קלים. יש מקרים של אלימות בין אסירות, זה סיר לחץ הכלא. את כל הזמן תחת פיקוח. זה לא פשוט. אבל מי שעוברת את החודשיים־שלושה הראשונים, שהם הכי קשים להסתגלות, מצליחה לשרוד את התקופה". •