ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יונתן בלום
    7 ימים • 17.06.2020
    "אני אומר ליאיר לפידים: מבחינתכם, אני, דוד אמסלם, הייתי צריך למכור ירקות בשוק, לנקות לכם את הדירה, או להיות בכלא, כי זה מה שגדלתם עליו בבית"
    המנקות שהתלוננו על שרה נתניהו הן חלק ממזימה שמאלנית. את ניר ברקת הוא לא מעריך על כלום. אפשר להגביל את כהונת ראש הממשלה. ואין מה לדבר על סליחה למשטרה אחרי ההשפלה שעבר במעצר ליד האישה והילדים. השר דודי אמסלם לא מחפש מלחמה מול כולם, אבל הוא בהחלט מוכן אליה
    מרב בטיטו | צילום: יונתן בלום

    בדיחות דוד לוי חיכו 30 שנה לקאמבק, והוא הגיע: דודי אמסלם הולך להיות השגריר שלנו בלונדון. הדאחקה הזו שהתחילה בטוויטר והפכה לשמועה חזקה הופיעה רגע לפני הרכבת הממשלה והעבירה צמרמורת בגבם של לא מעט אנשים. חלק מהם תהו ברשתות החברתיות אם הוא יידע איך לשתות תה עם נענע לצד המלכה בארמון באקינגהם. אמסלם הכחיש את המינוי ולא הופתע מהזלזול. "אנחנו מבינים שיש כל מיני אנשים שיש להם סטריאוטיפים בראש. יש בחברה הישראלית אלמנטים של דעות קדומות, והם גם גזענים".

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    לא משהו חדש עבורך.

     

    "לא. זה לא מתחיל מהיום, זה התחיל כשהגעתי לכנסת. זו שפת הגוף כלפינו, המחוות הקטנות כשאני מדבר מעל הדוכן, קריאות הביניים והעקיצות שלא פוסקות. אנשים ניזונים מהדימוי שיש להם בראש על אדם כמוני, גבר מרוקאי. נוח להם להדביק לי תכונות. יש אשכנזים שנוח להם שאני אהיה פודל, חיית מחמד, הם אולי אפילו היו מאמצים אותי אל חיקם. בגלל שאני היחיד שעונה להם, ונותן להם טיעונים ונימוקים שהם לא יכולים להתמודד איתם, אז אני על תקן רוטוויילר".

     

    ואתה נפגע מזה?

     

    "אני אומר ליאיר לפידים: אני דוד אמסלם, הייתי צריך מבחינתכם להיות בשוק, למכור לכם את הירקות, כי זה מה שגדלתם עליו בבית. אז אני פה מחוקק לכם חוקים? השתגעתם? אני צריך להיות הגנן שלכם בחצר והבת שלי צריכה לנקות לכם את הבית. אמסלם? אתה מחוקק לנו חוקים ומספר לנו מה מוסרי ומה לא? במקרה הכי טוב אתה צריך לנקות לנו את הבית ובמקרה הרע להיות בכלא".

     

    הרבה אנשים חושבים שאתה משרת את הדימוי של המרוקאי הכועס, חם המזג.

     

    "לא נכון, אני לא אדם כועס".

     

    תסתכל על הכותרות - אמסלם תקף פה, אמסלם תקף שם, איך לא נחשוב שאתה כועס?

     

    "יש פה חוסר סימטריה וחוסר צדק. יש עתיד, מרצ, כל המכלול של כחול לבן - הם מכפישים אותנו כבר שנים. אני יושב במליאה ושומע 'מושחתים', 'ראש הממשלה שלכם ככה', 'סמרטוטים', מנסים להשפיל אותנו על בסיס יומי. אז כשאני כבר בא לטלוויזיה, לא שואלים אותי, 'דודי, מה קורה עם עמותת שלווה?' הרי רוב הפעילות שלי בכנסת היא סביב נושאים חברתיים, אבל לא מעניין אותם. הם שואלים 'איך אתה תומך בראש הממשלה?', 'איך אמרת על המשטרה ככה?' אז כשאני בא לאולפן טלוויזיה, אני מתפוצץ על זה".

     

    ועכשיו קיבלת תפקיד שכבר קוראים לו "שר הג'ובים", שמזוהה עם הדימוי של "דודי יסדר". המרוקאי יתקן את העוול של מפא"י בזה שהוא ידאג למקורבים שלו.

     

    "ממש לא. הממשלה היא לא תוכנית כבקשתך, מצידי בכלל לא להיות שר. לא ביקשתי את זה, וגם עכשיו אני מוותר אם ראש הממשלה מבקש ממני. הכל בלוף, שקר אחד גמור. התפקיד הזה היה שנים תחת כחלון, ותחת לפיד, מישהו קרא להם 'שרי הג'ובים?'"

    ״מצידי בכלל לא  להיות שר״. עם הח״כ  דוד ביטן בפעולה | צילום: אלכס קולומויסקי
    ״מצידי בכלל לא להיות שר״. עם הח״כ דוד ביטן בפעולה | צילום: אלכס קולומויסקי

     

    אתה אחראי על רשות החברות, 26 חברות ממשלתיות עם עשרות אלפי מקומות עבודה.

     

    "שטויות. אנשים לא מבינים שאין לי שום סמכות להתערב במינויים. אם לא היו קוראים לי אמסלם, לא היית שומעת את הביקורת הזאת. הם פשוט לא מסוגלים לראות אדם שמגיע מהשטח, שיש לו את הכישורים והניסיון, ונכנס לתפקיד כזה בכיר. את שומעת איך הם מדברים, מאיזו גישה הם באים".

     

    לא כל מי שחושב אחרת ממך בא להשפיל.

     

    "אני יודע מתי רוצים להשפיל אותנו. אתה לא רוצה להשפיל את יאיר נתניהו, אתה רוצה להשפיל את האמסלמים, את כל השבט שלי. זה לא בן אדם פרטי, אני מייצג בשבילו משהו".

     

    תגיד, איך אדם כמוך, שמגדיר את עצמו חברתי, מגן על האיש הכי חזק במדינה? נתניהו איש עשיר עם הרבה כוח שיושב בשלטון לא מעט זמן.

     

    "את יושבת פה, רואה כמה אנשים נכנסים, כל אחד מביא משהו איתו", הוא אומר, וכדי לא להכניס ללהב 433 מחשבות שווא נסביר - אנחנו נמצאים בביתו של אמסלם במעלה־אדומים. יום שישי, אמסלם כבר הספיק לעשות קניות בשוק, ולאורך הראיון הוא עומד מעל הכיריים הבוערות ומכין תבשילים. בזמן שזה קורה נכנסים חברים ושכנים, מביאים מאכלים, טועמים מהסירים ויוצאים עם קופסאות פלסטיק מבישוליו. לא בדיוק השמפניות והסיגרים של מילצ'ן ונתניהו, אבל אמסלם עושה את ההשוואה.

     

    "מי שהביאו לי דברים הם יהודים פשוטים, אבל זה כי לי אין אף חבר עשיר. גדלתי בשכונה ושם אני נשאר. אני לא מעשן ולא שותה. הקב"ה נתן לי תכונה שאני מודה עליה כל בוקר, אני לא איש רכושני. מעולם לא קניתי רכב חדש. יש אנשים שיש להם קבוצת חברים אחרת, וזה בסדר. אתה בא לחבר שלך, הוא מכבד אותך בסיגרים. דבר שעולה כמה לירות, אני מודע. נניח עכשיו אנחנו חברים טובים, ואני חושב שאת אוהבת סיגרים או שוקולד, אני אביא לך מחוץ לארץ. ככה אני אוהב, לפנק אנשים. לא מדובר על משטרות או מנדלבליט, מדובר על תרבות. אבל אם לצורך העניין יגיע אליי אדם זר למשרד ויציע לי אפילו קציצה, אני לא אקח. זה ירגיש לי כאילו הוא קונה אותי. אותי לא משחדים, זה משפיל".

     

    לא מדובר בקציצות אלא ברכבת אווירית קבועה שהסיעה לבלפור סיגרים ושמפניות.

     

    "זה תהליך נורמטיבי בין שני אנשים מבוגרים שמרגישים חברות. נניח אני נוסע לחו"ל, מבקשים ממני חברים שאביא להם משהו, גם אם אני רה"מ או שר, זה לגיטימי".

     

    בוא נדבר על עדויות הנשים שעבדו במעון ראש הממשלה וטענו שעברו התעללות. נשים מוחלשות, עובדות קבלן בשכר נמוך.

     

    "אני לא מכיר את הפרטים... לא מצוי כל כך, אבל אני לא מאמין להן. בגדול, מההיכרות שלי עם שרה נתניהו, אני חושב שהיו שם הרבה שקרים".

    “אני לא מאמין שמישהו שם  התעלל בהן". שרה נתניהו | צילום: עמוס בן גרשום
    “אני לא מאמין שמישהו שם התעלל בהן". שרה נתניהו | צילום: עמוס בן גרשום
     

     

    דודי, נשים ירושלמיות טוענות שצעקו עליהן, קיללו אותן, התעללו בהן. אתה לא יכול להפגין טיפה אמפתיה למצב שלהן?

     

    "אני לא מאמין שמישהו שם התעלל בהן".

     

    משפט אמפתי לגבי מצבן של הנשים האלו?

     

    "את אומרת את זה כעובדה, כנתון, ומתקדמת עם זה. לפי ההיכרות שלי איתו, ראש הממשלה ואשתו לא מעליבים אנשים, ולכן אני חושב שיש פה יותר ניסיון פגיעה בהם. אני גם לא מכיר כל כך הרבה אנשים שכולם מתנפלים עליהם ככה בישראל".

     

    הנשים האלו הן דודות שלנו, שכנות שלנו, סבתות שלנו. ההורים שלך נאלצו לעבוד בניקיון כשעלו ארצה. אתה לא יכול להגיד משהו כמו, 'ליבי־ליבי לנשים האלו'?

     

    "יש הרבה אנשים בישראל שעובדים בניקיון, בוודאי, אני מבין את הקושי שלהם".

     

    אז הן משקרות?

     

    "בוודאי. הרי אם מישהי הייתה באה לבית שלי ולא היה מוצא חן בעיניה היחס שלי, היא הייתה עוזבת. מתנהל מסע חסר תקדים באלימותו כדי להכפיש את ראש הממשלה ואשתו. העובדת האחרונה שעבדה שם שבועיים וחצי, נניח שמישהו שמה לא התייחס אליה יפה, אז מתישהו גם היא תבין שהיא רוצה ללכת".

     

    לאן בדיוק היא הולכת? זה ללכת נגד כוח של ראש ממשלה.

     

    "מפעילים אותה".

     

    מי?!

     

    "יש פה מערכת שלמה שמלבה את זה. אני חושב שרוב הדברים שם לא נכונים. אני לא מעודכן בפרטים, אבל לדעתי מישהו עומד מאחורי אותה גברת".

     

    אז גם המנקות הן חלק ממזימה שמאלנית?

     

    "בוודאי. יש פה אנשים שתפקידם לפגוע בראש הממשלה ולהכפיש אותו".

     

    × × ×

     

    קשה להאמין בכך ממרחק הזמן, אבל בשנה הראשונה שלו בכנסת, אמסלם היה האחרון שנתניהו רצה לראות לצידו. יחד עם חבר הכנסת דאז אברהם נגוסה הוא הוביל מהלך של חרם שקט על ההצבעות במליאה בקואליציה, עד שיופנו תקציבים להעלאתם ארצה של 1,300 יהודים "יוצאי זרע ישראל" מאתיופיה. "יפי הנפש שלא היו מפרידים כלבים מהגורים שלהם, מסרבים לתקצב איחוד משפחות של יהודים שהילדים והנכדים שלהם אזרחי המדינה. אמרתי, 'רבותיי, אני משוכנע לחלוטין ואני שם את הראש שלי, שאת סבא שלי לא היו מביאים היום לישראל'". נתניהו, עם קואליציה של 61 חברים, לא אהב להיות תלוי באמסלם. "באותה נקודת זמן, הייתי הבן אדם הכי בעייתי והכי שונה ממנו. הוא ראה בי גורם כמעט עוין".

     

    מאז היחסים השתנו. חמש שנים בלבד עברו מאז אמסלם פרץ בסערה לסצנה הפרלמנטרית בישראל. על כרטיס הביקור שלו אין מקום לכל התארים והכוח שגרף בסבב האחרון: השר הממונה על משרד הדיגיטל והסייבר הלאומי, רשות החברות הממשלתיות, נציבות שירות המדינה, והשר המקשר בין הממשלה לכנסת. אפילו את ניר ברקת שהיה הבוס שלו בעיריית ירושלים הוא עקף. “אני לא מעריך אותו בשום נושא” הוא אומר עליו, “לא באישי ולא בציבורי. הוא ביקש ממני לרוץ איתו כמספר 2. לא רציתי”.

     

    אמסלם הוא אחד מסמלי תום עידן הנסיכים בליכוד: היו שלום בנים של ראשי ממשלה ששירתו באצ"ל ובלח"י, ברוכים הבאים צעירי השכונות. ומי יותר מאמסלם מסוגל לתת ל"בייס" את ההרגשה שהתמיכה בנתניהו היא הדבר הנכון? עם הקרבה לרה"מ הגיע גם שכפ"ץ ההגנה סביב ענייניו המשפטיים. הגנה? יותר כמו התקפת זעם בלתי פוסקת. "המשטרה פועלת כמו ארגון פשע". "ליאת בן ארי צריכה לשבת בכלא". "שי ניצן צריך לעמוד לדין". "יואב סגלוביץ שיבש חקירה". "אלשיך הרס את המשטרה". "מנדלבליט הוא עבריין לכאורה".

     

    “ביקש ממני לרוץ איתו”. ברקת  | צילום: אבי מועלם
    “ביקש ממני לרוץ איתו”. ברקת | צילום: אבי מועלם

     

    אתה לא חושש שמא ההכפשות האלו, דברים שאתה אומר מעל במת הכנסת, יכרסמו בשלטון החוק, יכריעו אותו?

     

    "הפוך. אני חושב שיש סדרת חוקים שצריך לסדר. מנדלבליט ושי ניצן אמרו בכנס באילת שאני פוגע בשלטון החוק. זו מערכת שכל פעם רוצה עוד כוח ועוד כוח, הם מבינים שאני רוצה לעשות סדר, וזה לא מתאים להם. הייתי רוצה לעשות סדר גם אם ביבי לא היה חלק מכך".

     

    המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך ואתה לא הפסקתם להתכתש. אמרת עליו "מדושן עונג ומלא בעצמו", "כמה רוע דחוס בבן אדם אחד", "הרסת את המשטרה, לך הביתה". הוא צוטט אומר שההתנהגות שלך "מאפיוזית". ראש הממשלה בחר אדם דתי שגדל במשפחה מזרחית, לא האויבים הרגילים שלך.

     

    "הוא נתן ראיון ל'עובדה' וראיתי אותו מדושן עונג. איך מפכ"ל משטרה מדבר ככה בכלל? הוא היה עדיין במדים, אמר דברים חמורים. אני לא מתרשם ממנו. אני לא מעריך אותו, אני לא מעריך את תרומתו למשטרת ישראל. בא ואומר, 'שולחים בלשים לחקור'. שקרים! אני שולח אליך? לעקוב אחרי החוקרים? אם זה נכון, איך לא פתחתם בחקירת משטרה? במיידי".

     

    “לא מתרשם ממנו”. אלשיך | צילום: אלכס קולומויסקי
    “לא מתרשם ממנו”. אלשיך | צילום: אלכס קולומויסקי

     

    איזה אדם היית רוצה לראות היום בראשות המשטרה?

     

    "בן אדם עם חמלה, שבא להילחם בפשע בנחישות, ומצד שני, צריכה להיות לו אוריינטציה חברתית של שיקום. שוטר עם אוריינטציה של עובד סוציאלי, משהו כזה עם רחמים. יש דברים שבחיבוק אתה מביא בן אדם למקומו הנכון. לא כל דבר זה בית משפט, מעצרים וכולי".

     

    אז המינוי הזה של נתניהו היה טעות?

     

    "בוודאי".

     

    אגב, אתה חושב שצריך להגביל כהונה של ראש ממשלה?

     

    "יכול להיות. את זה אני לא פוסל. הבעיה שלי בעניין הזה היא שאתה מגביל את ההחלטה של הציבור. אם הציבור רוצה אותך, אז הוא יחליט".

     

    עוד מינוי של נתניהו זה ד"ר אביחי מנדלבליט. שוב אדם דתי שעבד עם נתניהו שנים, לא חשוד בנטיות אנטי־ליכודיות.

     

    "סיפור מנדלבליט הוא בכלל בסיפור הרפז. זה אירוע חמור מאוד שקורה, ואף אחד לא חוקר אותו באופן עמוק. הפריע לי בדוח כל ההתנהלות, כל הטיוח".

     

    “צל על המקצועיות”. מנדלבליט | צילום: דנה קופל
    “צל על המקצועיות”. מנדלבליט | צילום: דנה קופל

     

    בגלל זה קראת לו "לכאורה עבריין"?

     

    "זה נראה לי חמור מאוד".

     

    עניין הרפז פוסל את מנדלבליט לעסוק בתיקי ראש הממשלה?

     

    "לא, אבל זה מטיל צל על המקצועיות שלו".

     

    ואולי הוא בכלל שמאלני?

     

    "לא קשור לשמאל. מנדלבליט הגיע לפרקליטות מבחוץ, לכל ארגון יש את הדי־אן־איי שלו. כשאדם צומח בתוך ארגון, הוא מכיר מקרוב את הפוליטיקה הפנים־ארגונית. וכשמביאים מישהו מבחוץ, המערכת דוחה אותו. כדי להיקלט במערכת, מנדלבליט צריך להיות יותר צדיק, להוכיח את עצמו! וזה לא משחק שכונתי, פה מדובר בסופר־קלאסיקו".

     

    “זה לא משחק  שכונתי, פה מדובר  בסופר־קלאסיקו". עם רה"מ ובכירי הליכוד בכניסה לבית המשפט   צילום: יונתן זינדל/פלאש90
    “זה לא משחק שכונתי, פה מדובר בסופר־קלאסיקו". עם רה"מ ובכירי הליכוד בכניסה לבית המשפט צילום: יונתן זינדל/פלאש90

     

    מה לדעתך רקוב היום במשטרה?

     

    "זה גוף שבדי־אן־איי שלו צריך להכניס אנשים למעצר. רוב השוטרים והמשטרה הם אנשים טובים, וגם אם טועים, זה בתום לב. אבל צריכה להיות בקרה כפולה, כי מדובר בחיי אדם. כשאתה מעביר כסף, אתם שם שֶׁבע בקרות. כאן אתה לוקח אנשים".

     

    גם בלהב 433 היית עושה מהפכה?

     

    "להב באופן בסיסי זו כמעט יחידה של הפרקליטות. היא לא עוסקת בעבירות רגילות, אני קורא לה המיליציה של הפרקליטות".

     

    וצריך יחידה כזו שמתעסקת בשחיתות ופשע מאורגן.

     

    "השחיתות הציבורית בישראל נמצאת לטעמי היום ברף הכי נמוך. כל איש ציבור, כל חבר כנסת, מפוחד מעצמו. אבל להב וגם הפרקליטות לוקחות את זה כאילו זה הנושא הכי חשוב במדינת ישראל".

     

    × × ×

     

    הרבה פוליטיקאים שתוקפים את רשויות החוק סביב משפט נתניהו עושים זאת ביעילות, אמסלם עושה זאת מכל הלב. אולי גם כי בעברו של אמסלם נרשמו שני אירועים טראומטיים מול לובשי מערכת החוק והמשפט, שניהם הפכו לחוויה מכוננת: "פרשת החבורה הירושלמית" ב־2003 ‑ אז נחשד בזיוף טופסי התפקדות לליכוד ונעצר עם חבריו איציק קויפמן ויורם קרשי, ו"פרשת הולילנד" ב־2010 אז נחשד בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים מתוקף תפקידו בעירייה מול פרויקט הבנייה המושמץ.

     

    בשני המקרים נסגרו התיקים נגד אמסלם, אבל נראה שהוא אינו מצליח להשאיר אותם מאחוריו. לפעמים יש גם מי שעוזר לו בכך. לפני כמה שבועות אמנון אברמוביץ' ציין בשידור שלמלחמותיו של אמסלם במערכת האכיפה והחוק יש הקשר אישי, וטרח להזכיר שתיקיו נסגרו מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה. "זאת הייתה רשעות", מגיב אמסלם. "אמנון אברמוביץ' משקר לגביי. הוא רוצה להוציא אותי שקרן ואפס כדי לפגוע באמינות שלי. בסוף אני בן אדם עם נשמה, יש לי נפש. איך אתה מרשה לעצמך להכפיש אותי ככה? זה מצלק אותי".

    “להוציא אותי שקרן”. אברמוביץ’ | צילום: יונתן בלום
    “להוציא אותי שקרן”. אברמוביץ’ | צילום: יונתן בלום

     

    זו לא הפעם הראשונה שאתם עולים על מסלול התנגשות. מה הסיפור שלך עם אברמוביץ'?

     

    "הוא מנסה להדביק לי כתם של עבריין, לייצר דימוי שהכי קל להלביש עליי. יש הרבה יותר אמסלם מאשר אברמוביץ' בכלא, יש הרבה יותר אברמוביץ' מאמסלם בבתי המשפט. הכי קל להשתמש בזה שפעם המשטרה קראה לי לחקירה, ולהפוך אותי בעיני הציבור למשהו שאני לא. מה, כל אדם שהמשטרה זימנה אותו לחקירה וסגרה את התיק יהפוך עכשיו לחשוד? יזכירו לו כל פעם מחדש שזימנו אותו לחקירה גם אם זה על לא עוול בכפו? בגלל אותה חקירה ב־2003 הושעיתי מהעבודה, המשכנתה חזרה, נאלצתי לקחת הלוואה מאמא שלי, לפרוס את הכל לתשלומים כדי לעמוד בהוצאות של משפחה עם שני ילדים. על זה אני נלחם, הקלות שבה הופכים אדם שזומן לחקירת משטרה לעבריין. הוא טען שעירערתי ומשווה אותי למנדלבליט שאותו המשטרה המליצה להעמיד לדין. הוא לא מתבייש? שקרן ונוכל".

     

    כמו בשאר הפעמים שאמסלם מספר על חוויה טראומטית אישית, אפשר להבחין מיד איך הוא מנמיך את הטון ומקמץ במילים. נהרות המשפטים, תנועות הידיים הרחבות, הטונציה שעולה ומתגברת ככל שמתקרבים לפואנטה - הכל מתאייד ברגע. קולו כמעט לוחש כשהוא מספר על הבוקר ההוא במארס 2003. "חמש וחצי לפנות בוקר, פסגת זאב, דפיקה בדלת, שוטרים נכנסים. רוזי ז"ל והילדים שהיו בני שלוש וחמש מתעוררים. רוזי אומרת לי, 'דודי, יש שוטרים בכניסה, בוא'. הם היו חמישה חבר'ה עם צו חיפוש. אמרתי להם להיכנס. הם נכנסים ומתחילים להפוך לי את הבית".

     

    איך מגיבים הילדים?

     

    "מתחילים לבכות ולשאול אותי, 'אבא, מי אלו?' אמרתי להם, 'אלה חברים של אבא'. הם סיימו את החיפוש אחרי שעתיים ולקחו אותי מהבית. מכניסים אותי לניידת. שאלתי אותם 'לאן הולכים?' הם אמרו 'לעירייה'. שמונה בבוקר, העמידו אותי במבואה ומסביבי חמישה שוטרים. נכנסים מאות אנשים שמגיעים לעבודה. עמדתי שם במשך שעה מושפל, מבויש. אנשים ניגשו אליי ורצו להגיד בוקר טוב, השוטרים לא נתנו להם. הרגשתי אבק אדם".

     

    רק בחקירה הבין במה הוא חשוד. "טעויות הקלדה של חלק מפרטי המתפקדים. עבדנו חזק לקראת הבחירות לסניף המקומי, והיו אלפי מתפקדים. הם הקימו צח"מ, הלכו לביתר־עילית, חקרו את כל האנשים".

     

    והחקירה שלך?

     

    "הגיע החוקר והבין מהר מאוד שאני לא מכיר אף אחד והם לא מכירים אותי. אחרי שלוש שעות הוא אמר לי שהוא מבין שאני לא קשור לאירוע ושהוא צריך לצאת לכמה שעות". אמסלם ביקש וקיבל ספר, "משהו לקרוא. לקחו לי את הטלפון, לקחו לי את הכל, לא רציתי להישאר לבד כל כך הרבה זמן. החוקר חזר בשבע בערב עם פנים נפולות ואמר לי: 'תשמע דודי, החליטו לעצור אותך'. שאלתי אותו, מה זאת אומרת? הוא אומר לי שהם קיבלו הנחיות מלמעלה. שאלתי מה זה מלמעלה? 'כמה גבוה שאתה יכול לדמיין'. ישנו שם בלילה, בתא עם 30 חבר'ה. למחרת בצהריים קראו לנו, הגיעו יס"מניקים והכניסו אותנו לסוואנה, בשביל נסיעה של 30 מטר. בבית המשפט ראיתי במסדרון את אמא שלי וכל המסדרון מלא בכלי תקשורת".

     

    הייתם אזוקים.

     

    "כן. פעם ראשונה בחיים שהייתי אזוק. במעצר הם ביקשו מאיתנו להתפשט, חיפשו עלינו. זו הייתה אחת ההשפלות הכי גדולות שעברתי בחיים. נכנסה דוברת המחוז עם דרגות לאולם הדיונים בבית המשפט, פתחה את הדלת, נתנה לתקשורת לצלם אותנו יושבים על הספסל אזוקים. אנחנו קופים בגן חיות והיא מפיקה את האירוע".

     

    אחרי ששוחרר, הבין שבעירייה רוצים להשעות אותו. "אמרתי להם, 'אתם לא משעים אותי, אני יוצא לחופשה'. נכנסתי לסרט חדש. אין לי פרנסה, יש לי משכנתה על הראש, ילדים קטנים, אישה בהתמוטטות נפשית. אחרי השימוע החליטו להחזיר אותי לעבודה. המשכתי לשלוח מכתבים למשטרה, וחיכיתי. עוברים לילות וזה מלווה אותי. כמו סיוט, קם בלילה מזיע. כל פעם דחו אותי. בסוף החליטו לסגור את התיק מחוסר ראיות. לא הבנתי, למה מחוסר ראיות? לא עשיתי כלום. זה השפיל אותי, שיגע אותי".

     

    מה הבנת?

     

    "אני אזרח הגון וישר, ערכי ומוסרי. רוב האנשים שהיו איתי בזה לא הגיעו לקרסוליים שלי בעניין. הבנתי שלמערכות יש די־אן־איי משלהן והן רוצות לסגור אירוע. לא משנה עד כמה טוב תהיה, אתה חלק ממערכת גדולה. חלק מההצגה. אין צדק, אין יושר, אין הגינות, יש אטימות". כאן אמסלם כבר מפסיק ללחוש ושואל בקול: "מה, אני עבריין? סוחר סמים? למה לעצור? תקרא לי אני אבוא. למה להשפיל? למה להכניס אותי לתא עם 30 עבריינים? זה היה כמו אונס. הרגשתי תחושה קשה מאוד. אני וחברים שלי ישבנו על הרצפה בין הג'וקים".

     

    × × ×

     

    מפגש הגורלות של אמסלם ונתניהו עוד ימתין מעבר לפינה עד שיצטלבו דרכיהם. לפני שהפך לחבר כנסת, עבר אמסלם דרך ייסורים משפחתית במהלכה איבד קודם את אביו בן ה־63, וכעבור שלוש שנים, בשנת 2009, גם את אשתו רוזי ז"ל. כשאני שואלת על התקופה הוא קם מהכיסא והולך לכיור לשטוף כלים. אף שהוא מפנה אליי את גבו, אפשר לראות שהוא מתייפח בבכי בשקט. הילדים שגדלו ישנים עדיין. "עידו היה רק בן עשר כשהיא חלתה", הוא בקושי מחלץ את המילים מפיו. ליד השיש הוא מושיט יד לגליל הנייר הסופג, תולש במהירות חתיכה ומנגב את הדמעות. "אני זוכר איפה הייתי, פיזית. יושב בעירייה ומנהל דיון תקציב, מקבל טלפון ממנה. 'דודי איפה אתה?' אני אומר לה, 'פה בישיבה'. היא אומרת לי, 'בוא, זה דחוף'. אני אומר לה, 'רוזי, אנחנו פה בעניינים...' היא אומרת לי, 'בוא עכשיו, אני כאן למטה בכיכר'".

     

    היא עבדה בבניין הסמוך אליך.

     

    "אמרתי להם, 'חבר'ה אני חייב לצאת'. ידעתי שהיא הלכה לבדיקה, היא סבלה משיעול הרבה זמן. היא אומרת לי, 'דודי, הודיעו לי שזה סרטן הריאות'. אני לא מבין את המשמעות. אני אומר לה, 'תקשיבי רוזי, אנחנו בעזרת השם'... אני לא מודע, אני לא מבין את עומק העניין, ואני מרגיע, באינסטינקט. ופה מתחיל הסרט, ולאט־לאט אני מתחיל להפנים".

     

    הימים הבאים עברו במהירות. "התחלנו כימותרפיה, אין הקרנות בגידול הזה. זה תהליך, בהתחלה אתה לא מבין כלום, בן אדם לא מתחיל להתעניין במחלות סתם. לאט־לאט אני מתחיל להבין, והיא הייתה אדם סקרן ומאוד חוקר. זה היה משגע אותי, לפעמים רציתי לשבור את המחשב. היה פה לילה אחד, אמרתי לה, 'תקשיבי, אני לוקח מכאן את כל המחשבים. תפסיקי, תפסיקי. עד היום אני לא יכול להשתחרר מזה. זה אירוע לא אנושי. אני מגיע הביתה ואנחנו במיטה מדברים על הפחדים, בוכים".

    “עד היום אני  לא יכול להשתחרר מזה".  בבית לצד תמונת אשתו רוזי ז"ל
    “עד היום אני לא יכול להשתחרר מזה". בבית לצד תמונת אשתו רוזי ז"ל

     

    ויש לך מה לומר לה?

     

    "היא ידעה הכל על המחלה. בסוף אתה חי עם בן אדם שמבין את המציאות, לא יכול לבלף אותו. הייתי מבועת".

     

    מה היה חשוב לה שיקרה אחרי מותה?

     

    "לא דיברנו על המוות אף פעם".

     

    היא ביקשה שתדאג לילדים?

     

    "אני לא זוכר. הדחקתי. ברור שהייתי דואג לילדים. אמרתי לה שהכל יהיה בסדר, עד היום האחרון. אני זוכר שלקחתי אותה לבית החולים והיא לא חזרה. יום אחד יצאנו עם בלוני החמצן והיא אמרה שהיא מרגישה שאין לה אוויר. זה היה לקראת הסוף. מפה התחיל הקטע שאתה יודע שאתה לא חוזר הביתה". מכאן אמסלם מתקשה. הוא לא מסוגל לחזור לרגעיה האחרונים בבית החולים, אחרי שנעה בין חיים למוות מספר ימים. "איך אתה יכול לדבר עם בן אדם על זה שהוא ימות מחר?"

     

    עברת חתיכת חיים מאז הילד שהיית.

     

    “אבא שלי עלה ארצה ממרוקו רק עם אמא שלי. הגיע לירושלים, חיפש עבודה ולא מצא. הוא היה במצוקה קשה. כשהייתי חולה לא היה יכול לתת לי בננה. מדינת ישראל הייתה קטנה, לא היה פה כלום. בגיל שש עברנו לקריית־מלאכי, גרתי בשיכון שבו כולם הם חבר’ה כמונו. משפחות גדולות, בין 4־12 ילדים. השתלבתי טוב. בכיתה ט’ שלחו אותי לפנימיית אור עציון. נכנסתי לחדר עם ילדים חדשים, משמעת רצינית, אין הורים או חברים. יצרתי לעצמי מעמד חדש, חברים חדשים וחיים חדשים. ועשינו דברים משוגעים”.

     

    תן סיפור מצחיק מהפנימייה.

     

    “בכיתה י”א ניסיתי לשכנע חבר שלי שניסע לחרמון. הוא שאל ‘איך ניסע?’ אמרתי לו שניקח מעליית הנוער מדי חאקי, נבדוק אם עוצרים לנו טרמפים במחשבה שאנחנו חיילים מחיל האוויר, וניסע. עשינו טסט, נסענו עד חיפה וחזרנו. ואז עשינו את זה שוב, נסענו לחרמון לשלושה ימים. ישנו בישיבת חיספין, סיפרנו להם שבאנו לבדוק את הישיבה. הייתי ילד שובב".

     


    פרסום ראשון: 17.06.20 , 21:17