מפרץ החזירים
הם חוצים כבישים ומסכנים נהגים, הופכים פחי זבל, הורסים גינות, ולפעמים גם תוקפים • בשנה האחרונה, בעקבות ביטול המדיניות של דילול באמצעות ציד מבוקר, כמות חזירי הבר בחיפה הפכה עצומה • ואם פעם הם פחדו מאנשים – היום האנשים פוחדים מהם • איתן סיים מפגש עם חזיר בבית החולים. יוכבד כלואה בגללם בבית. ציפי מושפלת מלגור ב”חזירפה” • עיריית חיפה: “אנו פועלים להרחקת החזירים”
בתקופת הסגר, כשישבנו בבתים וצפינו בדאגה במהדורות החדשות מלאות בשורות האיוב, היו מספר ימים שבהם שודרו תמונות על מנת להקליל את האווירה: להקות של חזירי בר מסתובבות ברחובות חיפה, וברקע מסבירים המגישים כי החזירים "תפסו אומץ" בגלל שהרחובות ריקים. אבל היו כאלה שממש לא צחקו: החיפאים. הם מכירים מקרוב את הנזקים שגורמים החזירים, וגם יודעים לספר שהתופעה קיימת עוד הרבה לפני שהמילה קורונה נכנסה לחיינו.
אז מה באמת קרה? בתקופתו של ראש העירייה הקודם, יונה יהב, בוצעו דילולים של עדרי החזירים באמצעות ציידים. אולם ראש העירייה הנוכחית, עינת קליש־רותם, החליטה לחדול מהדילול ולנסות לפעול בדרכים אחרות, גישה שקיבלה תמיכה מאנשי מקצוע. אבל התושבים לא משתכנעים. "טענת העירייה שהדילול הוכח כלא יעיל אינה נכונה", מאשימה תושבת כרמליה, "פשוט צריך לדלל יותר. בטח אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא, כי זה רק יחמיר. גם הסיפור שבחסות הקורונה החזירים יצאו לרחובות זה שקר. כבר יותר משנה אנחנו צועקים שהמצב מחמיר מרגע לרגע והחזירים מסתובבים בין אנשים בלי פחד. זה קרה מרגע שהפסיקו לדלל. בכל המלטה יש 12 גורים, וזה קורה פעמיים בשנה. אז מאה נקבות יולדות בשנה 2,400 גורים. זה מה שאנחנו רואים ברחובות - עדרים שלמים".
אם בעבר העיר הייתה מחולקת לאוהדי מכבי ואוהדי הפועל, עכשיו יש חלוקה חדשה: אלה שתומכים בהרג החזירים ואלה שאינם מוכנים שיפגעו בהם, גם אם המחיר הוא נזק לרכוש ופגיעה באיכות החיים. ואי אפשר לזלזל בפגיעה הזאת. "בעלי חזר לא מזמן בערב מהעבודה, ובכל פעם שהוא ניסה לצאת מהמכונית חזירה רצה לכיוון הדלת ונגחה בה. היו לידה גורים והיא כנראה רצתה להגן עליהם. בעלי נתקע 35 דקות במכונית עד שהיא נעלמה. אני בעד לתת לחיות, אבל המצב כבר לא בשליטה", אומרת שגית תמיר, תושבת שכונת כרמליה.
איתן אורלייב (34) לא ישכח לעולם את המפגש עם חזיר בכניסה לבניין מגוריו בשכונת רמת שאול. "אנחנו רגילים לנוף של החזירים, לראות אותם מרחוק. כך זה היה עד לפני שנתיים", מסביר אורלייב, "אבל מאז הרחובות התמלאו, החזירים מדרדרים אבנים, הופכים פחי אשפה, הורסים גינות, חוצים כבישים ומסכנים נהגים. לפני כמה חודשים חזרתי מהעבודה בשעה אחת בלילה. יצאתי מהמכונית, הלכתי לכיוון שביל הבית, שמעתי רעש, וראיתי ממרחק של עשרה מטרים חזיר ענק מתחיל לדהור לכיווני. מתוך בהלה רצתי כדי לברוח ממנו, נתקעתי בשפת המדרכה, עפתי באוויר, סובבתי את הרגל, נתלשה לי רצועה, ריסקתי את הקרסול בחמישה מקומות ונשברה לי השוקית ליד הברך. שכבתי על האבנים ואפילו לא יכולתי לצעוק. הייתי בהלם ופחדתי שהחזיר יגיע אליי. ניסיתי לקום, נפלתי והבנתי ששברתי את הרגל. זחלתי עשרה מטרים לעבר הכניסה לבית. דפקתי על הדלת איכשהו, ואשתי מצאה אותי שוכב על הרצפה מעולף".
אורלייב הובהל לבית החולים. "נותחתי, קיבעו לי את הרגל עם ברגים, ושלושה חודשים וחצי שכבתי בבית עם רגל למעלה, חסר אונים. עברתי לאחר מכן פיזיותרפיה ושיקום פיזי ופסיכולוגי. רק חצי שנה לאחר האירוע חזרתי לעבודה ואני סובל עדיין מכאבים שלא חולפים. בגלל האירוע הזה מכרתי את הבית ועברתי לשכונה אחרת. הייתי חייב להתנתק מהמקום הזה. הפחד מלווה אותי כל הזמן".
גם חייה של יוכבד לוי (54), שמתגוררות בשכונת הדר עליון, לא קלים. "הם תמיד ליד הדלת שלי", היא מסבירה, "אם אני בחוץ אני לא יכולה לחזור הביתה, ואם אני בבית אני לא יכולה לצאת. יש לי סיוטים מזה. זו הרגשה משתקת. הם מאוד פראיים. דורסים ועוקרים את הגינה. פחי האשפה הפוכים. אני מרגישה בבית שלי כמו בכלא. נגרם לי נזק נפשי. אני פוחדת".
ציפי סגל (84), תושבת הכרמל, מספרת כיצד הושמדה גינת הבניין שלה. "הם הרסו הכל, לרבות מחשב ההשקיה. יש לנו חצר גדולה שאני דאגתי לטפח. קניתי שתילים ופרחים, והיום נשארו שם רק רגבי אדמה ובורות. אם יש עציצים גדולים, אנחנו מוצאים אותם הפוכים. אף שתיל לא נשאר. עוד מעט יקראו לחיפה חזירפה. ראש העירייה תלתה תמרורים עם הכיתוב 'חזיר בר חיפאי לפניך'. כתושבת ותיקה בעיר, זו כמעט השפלה עבורי. היא מכירה בהם כאזרחים שווי זכויות. הם מטיילים בכביש באופן חופשי עם כל הגורים שלהם ולנו אסור לגעת בהם", היא אומרת.
נושא חזירי הבר עלה שלשום בישיבת מועצת העירייה. חבר המועצה מטעם הליכוד, יצחק בלס, העלה מספר הצעות לטיפול בבעיה, ואחת מהן הקפיצה רבים: לצוד את חזירי הבר, למכור את הבשר שלהם, ואת הכסף שיתקבל לשלשל לקופת העירייה. "הפכנו בכל הארץ ללעג וצחוק", הוא אומר, "חיפה הפכה ממותגת כעיר החזירים. אני לא רוצה שחזירים יסתובבו ברחובות. צריך לממן הקמת גדרות מסביב לגנים הציבוריים והמבנים, לבצע עיקור וסירוס של החזירים כמו שעושים עם חתולים, לדאוג לתחנות הזנה לחזירים ביערות ובוואדיות, לדלל את החזירים כפי שבוצע בעבר, או להעביר אותם במשאיות לרמת הגולן. מי שמתנגד, אין בעיה: שיגדל חזיר בבית שלו".
מעיריית חיפה נמסר: "חיפה, כמו ערים אחרות בארץ ובעולם הגובלות בשטחים טבעיים, מתמודדת עם חיות בר הפולשות לעיר בחיפוש אחר מקורות מזון. בשנים האחרונות התמודדה העירייה עם הנושא באמצעות דילול על ידי ירי, אמצעי שנמצא כלא יעיל ומסוכן משום שהתבצע בקרבת בתי תושבים. העירייה מודעת למטרד הקשה ופועלת להרחקת חזירי הבר בשיתוף כלל הגורמים המקצועיים, לרבות רשות הטבע והגנים, האחראית על חיות הבר. פעולות העירייה כוללות בין היתר קיבוע של אלפי פחי אשפה המונעים גישת חזירים לפסולת, מעבר לצמחייה שאינה מושכת חזירי בר, גידור גינות ציבוריות, ועוד".

