yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: גדי קבלו
    המוסף לשבת • 18.06.2020
    "היו צריכים למצוא מישהו שיהפוך לקורבן הסמלי של הביקורת, אז התלבשו עליי"
    אחרי שספג מבול ממים, זאב אלקין יודע שהפך לסמל של הממשלה המנופחת וזורם עם הבדיחות: "הייתי יכול לעזור ל'ארץ נהדרת' לעשות את זה הרבה יותר מצחיק" | אבל השר למשאבי מים ולהשכלה גבוהה ומשלימה דוחה את הביקורת, מצדיק את פיצול התיקים שלו ומופתע מהכעס על כך שמינה שני מנכ"לים: "במקום צל"ש קיבלתי טר"ש" | ברכב השרד שמשמש אותו בינתיים כלשכה הוא כבר מסמן את היעד הבא: "תיק החינוך זה החלום שלי. זאת אימפריה"
    יפעת ארליך | צילומים: גדי קבלו

    זאב אלקין חולש רשמית על שני משרדי ממשלה, אבל משרד לפגישות עבודה עוד אין לו. אל לשכתו בכנסת אינו יכול להכניס אורחים, בשל מגבלות הקורונה, אז בינתיים הוא משתמש במשרד הנייד שהקים ברכב הממשלתי. "יכולתי לשבת בבית מעוצבן, להתבכיין על זה שעוד אין לי לשכה ולסרב לעבוד עד שלא יימצא פתרון, אבל אני לא כזה. זה לא הסגנון שלי. האמת שהתחלתי לעבוד אפילו לפני שהמינוי אושר רשמית בממשלה", הוא אומר מתוך הרכב עמוס המסמכים והספרים.

     

    במושב האחורי לצד הבוסטר של הקטנה שלו, ערימות דפים עטופים בניילוניות ומקוטלגים בתיקיות ובקלסרים. רק הוא מצליח למצוא משהו בתוך הבלגן. בקלסר הכחול העבה מסמכים של המשרד למשאבי מים. בקלסר הירוק ניירת המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה. במושב הקדמי חדר ההלבשה – ז'קט החליפה והעניבה שממתינים על קולב התלוי מעל החלון.

     

    ביום שלישי השבוע התלוונו ליום בחייו של השר זאב אלקין. פגשנו אותו בתשע בבוקר סמוך לגן הילדים שאליו הביא את בתו רחל בת החמש, בשכונת פסגת זאב בירושלים. כשנפרדנו ממנו בשמונה בערב, הוא רץ לעוד שתי פגישות עבודה שהסתיימו ב־12 בלילה. נראה שהבדיחות שרצו על חשבונו של שר המים וההשכלה הגבוהה, לא הצליחו להאט את הקצב של אלקין. מעריציו, מתחריו ויריביו, כמעט כולם יסכימו שמדובר בפוליטיקאי מתוחכם ונמרץ במיוחד.

     

    אתה יודע שהפכת לסמל של הממשלה המנופחת.

     

    מקבל הסבר מסטודנטים. "נגבש חבילת סיוע כלכלי"
    מקבל הסבר מסטודנטים. "נגבש חבילת סיוע כלכלי"

     

     

    "היו צריכים למצוא מישהו שיהפוך לקורבן הסמלי של הביקורת על גודל הממשלה. בהתחלה התלבשו על אורלי לוי, השרה לקידום קהילתי, אחר כך החליטו להתלבש עליי. זה בסדר, אני מקבל את זה בהומור. אם 'ארץ נהדרת' היו מתייעצים איתי, הייתי עוזר להם לעשות את זה הרבה יותר מצחיק. המשפחה שלי פחות אהבה את הבדיחות. זה פגע בילדים כי צחקו עליהם בבית הספר. הם עוד לא התאוששו מהקמפיין לראשות עיריית ירושלים שבו הדביקו לי את הכינוי גרגמל. אני מנסה להסביר להם ולהרגיל אותם לכך שזה לגיטימי לבקר ולצחוק על פוליטיקאים. זה חלק מהחבילה של להיות נבחר ציבור".

     

    הפעם החבילה כללה הצעות כמו למקם את ההשבעה בממדיון, לפצל את משרד המים לקרים ולחמים, וצילומים של אלקין כנער מים. "הבדיחה שהכי הצחיקה אותי הייתה על כך שמרוב צער על שקיבלתי את המשרד להשכלה גבוהה, ביקשתי מביבי מים, אז הוא נתן לי את המשרד. כמובן שהאמת אחרת. ברגע שהבנתי שיולי אדלשטיין, חברי, מעדיף את משרד הבריאות על פני משרד החינוך, ביקשתי מראש הממשלה את תיק החינוך. לפני כן לא עשיתי זאת, כי אין מצב שאתחרה ביולי. נתניהו אמר שיהיה לו קשה, אז ביקשתי להישאר במשרד להגנת הסביבה כי אני מאוד אוהב אותו וגם כי היו לי כמה תהליכים לסיים שם. נתניהו הציע לי כשדרוג את משרד האנרגיה. בסופו של דבר סגרנו שאקבל או את האנרגיה או את הגנת הסביבה".

     

    בלילה האחרון לפני הצגת הממשלה לכנסת התפתח משבר לא צפוי עם השר יובל שטייניץ, שהיה שר האנרגיה ונתניהו ביקש למנותו לשר להשכלה גבוהה. שטייניץ הבהיר כי אם לא יישאר במשרד האנרגיה, לא יהיה חלק מהממשלה. "נתניהו קרא לי ועידכן אותי במצב. הוא אמר שאם אתעקש אז אקבל את האנרגיה, אבל שאל אם יש לי פתרון יצירתי. יש לי יחסי חברות עם יובל. עבדנו יד ביד, אני כשר להגנת הסביבה והוא כשר האנרגיה. שנינו גם חברי קבינט מאוד דומיננטיים, לא פעם אנחנו חולקים זה על זה, אבל תמיד אני מתרשם מההצעות שלו. הבנתי עד כמה יובל לקח את זה קשה וקיבלתי החלטה לא ללכת מכות.

     

    "במקום להתקוטט ישבנו יחד וחיפשנו פתרון. ליובל היה חשוב להישאר בליבה של האנרגיה בתחומים של הגז והחשמל, שבשניהם החל להוביל מהלכים משמעותיים. אל תחום תשתיות המים הוא פחות הספיק להגיע. הוא הסכים לוותר על תחום המים, וכך נולד החיבור, שאכן נראה לא אסתטי במיוחד, בין מים להשכלה גבוהה. אל התחום של השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי ממילא מאוד התחברתי. אני מגיע מהתחום הזה".

     

    עם גילה גמליאל בחילופים במשרד להגנת הסביבה. "ביקשתי להישאר" | צילום: אלכס קולומויסקי
    עם גילה גמליאל בחילופים במשרד להגנת הסביבה. "ביקשתי להישאר" | צילום: אלכס קולומויסקי

     

     

    אבשלום קור על הקו

     

    צחוק בצד, זה לא כל כך נעים להיות שורת המחץ של עשרות בדיחות וממים שרצו ברשת. לדברי אלקין, לפחות מרבית הצחוקים לא נעשו ממש בפניו. "דווקא במערכת פוליטית ומסביב לה ניגשו אלי רבים ואמרו שקיבלתי שני תפקידים עוצמתיים מאוד עם השפעה ומעורבות בכמה תחומים קריטיים", הוא אומר.

     

    בעיניי הבדיחות הומצאו כדי שלא נבכה. בסופו של דבר באמת הוקמה כאן ממשלה מאוד בזבזנית וזה עוד בשיאו של משבר כלכלי.

     

    "אנחנו בליכוד דווקא הצטמצמנו. מי שניפח את הממשלה זה כחול לבן שאין פרופורציה בין כמות התיקים שקיבלו למספר המנדטים שהביאו. יש כרגע 33 שרים וזה יירד ל־32 שרים, אחרי שציפי חוטובלי תמונה לשגרירה. ב־2009, כשלא הייתה ממשלת אחדות, היו 30 שרים בממשלה. זה לא שינוי כל כך גדול".

     

    גזירת הסרט בחנוכת קו המים. "יודעים שלא כדאי להתעסק איתי"
    גזירת הסרט בחנוכת קו המים. "יודעים שלא כדאי להתעסק איתי"

     

     

    הוא נולד לפני כ־49 שנים בעיר חרקוב שבאוקראינה למשפחה חילונית. כנער החל להתקרב ליהדות וללמוד עברית. "למדתי במחתרת. אפילו ההורים לא ידעו. ישבתי עם ספר קטנצ'יק ועם קלטות של עפרה חזה ושלמה ארצי. היה קשה להבין את המילים בשיר מרוב שהקלטות נשחקו. מאז אני מנסה לא לפספס כמעט שום הופעה של שלמה ארצי. אחרי התיכון למדתי מתמטיקה באוניברסיטה ובמקביל הפכתי למורה לעברית. כשקיבלתי עכשיו כשר את האחריות על אולפני עולים, הרגשתי שזו סגירת מעגל.

     

    "בהמשך הגעתי לסמינר במוסקבה. הצלחתי להשתחל לקבוצה המתקדמת שאותה לימד אבשלום קור. בסוף הסמינר נערך מבחן מטעם האקדמיה ללשון. הייתי בין השניים היחידים שעברו אותו וקיבלתי תעודה של מורה לעברית בתפוצות. מאז, אם אני עושה טעות בעברית במהלך ראיונות, אני מקבל מסרונים מאבשלום קור. הוא מאוד גאה בי, אבל אומר שאסור לבייש את הפירמה".

     

    כשעלה ארצה עבד במחלקת העלייה של גשר והיה בין מקימי תוכנית נעל"ה. אחרי לימודים בישיבת הר עציון התקבל לאוניברסיטה העברית ללימודי מתמטיקה והיסטוריה והמשיך לדוקטורט. לפני 14 שנה המסלול האקדמי הומר ברכבת ההרים של הכנסת, או שמא במגלשות המים הסוערות של הפוליטיקה.

     

    איך יושבים טכנית סביב שולחן ממשלה גדול כל כך? אתם מצליחים לשמוע זה את זה?

     

    "אל דאגה, יש מערכת הגברה. יש שיח פורה סביב השולחן. בדרך כלל אני שר דומיננטי. אני מתבטא הרבה בפורומים שבהם אני שותף ושם לב לפרטים הקטנים. אפילו בישיבות הטלפוניות בתקופת הקורונה התדיינתי על קוצו של יוד. פעם אחת התחלנו ישיבה ב־11 בלילה וסיימנו בחמש וחצי בבוקר. אשתי לא סובלת את זה, כי זה מנטרל אותי לגמרי".

     

    הפרסום ב"ידיעות אחרונות" על מינוי שני מנכ"לים למשרדים שלך, שזה עתה נבראו יש מאין, גם לא עשה טוב לדימוי שלך.

     

    "מדובר בשני ממשרדי ממשלה שונים ולכל אחד מהם חייב להיות מנכ"ל אחר. זה החוק. גם כשר להגנת הסביבה וכשר לירושלים החזקתי שני מנכ"לים שונים וכך עושים כל השרים שמחזקים יותר מתיק אחד. למשרד להשכלה גבוהה מונה מרדכי בניטה. במים, דווקא הפוך מכל השיח שנוצר סביבי, עשיתי משהו חריג ולא הבאתי מנכ"ל חיצוני כמינוי פוליטי, אלא שאבתי את חזי ליפשיץ, סמנכ"ל במשרד האנרגיה שעסק במים, יחד עם התקן שלו, ומיניתי אותו כמנכ"ל זמני. אני חושב שנעשה לי הרבה עוול והמציאות בדיוק הפוכה. עשיתי משהו חריג לטובה ובמקום לקבל צל"ש קיבלתי טר"ש".

     

    בהזדמנויות שונות אמרת שאתה רוצה להיות ראש ממשלה. זה עדיין בתוקף?

     

    "כל פעם שדיברתי על זה, הדגשתי שעוד חזון למועד. עשיתי בכנסת כמעט כל תפקיד אפשרי. בממשלה אני חבר קבינט כבר שנה שישית. ניהלתי מספר משרדי ממשלה, ובכל זאת אם תשאלי אותי עכשיו אם אני בשל להיות ראש ממשלה, התשובה שאתן היא חד־משמעית - לא.

     

    "לכן אני מופתע כל פעם מחדש איך אנשים שיש להם הרבה פחות ניסיון ממני, כמו למשל יאיר לפיד, שיש לו ניסיון של שנתיים לא מוצלחות במשרד האוצר, רואה את עצמו מוכן להיות ראש ממשלה. לבני גנץ יש לפחות ניסיון ביטחוני משמעותי, אבל גם לו אין ניסיון של ניהול כלכלי או של הובלת מדיניות והבנה פוליטית. טוב שלפחות יש לו שנה וחצי להתכונן לתפקיד. כל אחד ורמת הצניעות שלו.

     

    "בכל מקרה אני לא מאמין שאהיה ראש ממשלה בעשור הקרוב ולכן זה גם כרגע לא יעד מבחינתי. היעד שלי הוא להיות שר החינוך. זה החלום שלי. זה תיק קשה, אבל מאוד חשוב. זה המשרד השני בגודלו אחרי משרד הביטחון. זאת אימפריה".

     

    אז המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה הוא סוג של פרס ניחומים.

     

    "זה משרד חשוב מאוד, שכבר מזמן רצו לפצל אותו ממשרד החינוך. מדובר במשרד שהתקציב שלו עומד על 12 מיליארד שקל, הרבה יותר ממשרד ממשלתי רגיל. קחי למשל את המשרד להגנת הסביבה. התקציב שלו הוא 400 מיליון שקל. התקציב של משרד הקליטה בשנים הטובות שלו היה 1.5 מיליארד. ההשכלה הגבוהה זה המשאב האנושי הכי חשוב לפיתוחה של מדינת ישראל.

     

    "גם משאבי מים זה משרד חשוב מאוד עם תקציב גדול של למעלה מעשרה מיליארד שקל. עד לפני 15 שנה ישראל הייתה מדינה במשבר מים, הודות להתפלה הפכנו למעצמת מים ואנחנו מוכרים היום מים לירדנים ולפלסטינים. המים הם גורם גיאו־פוליטי מאוד משמעותי. משברים מדיניים ומלחמות פרצו על רקע מאבקים על המים. כך היה עם מקורות הירדן וכך קורה היום בין מצרים ואתיופיה שרבות על מקורות הנילוס".

     

    הרפתקה בלי חרטה

     

    בנסיעה מירושלים, לצד השיחה איתי, אלקין גם עובר ומתייק את הניירת. בין לבין הוא מצביע בקבוצת ווטסאפ של קבינט הקורונה על המשך מתן אישור לממשלה לגייס תרומות לצורך מאבק בנגיף. בהמשך הוא מצטרף בזום לדיון בוועדת החינוך של הכנסת על פיצול החינוך הבלתי פורמלי בין משרד החינוך למשרד להשכלה גבוהה, ועונה לטענות ולשאלות שהפנו אליו. "יכולתי לשלוח את אחד מאנשי המקצוע לוועדה, כמו שרוב השרים עושים. שרים לא אוהבים שאלות קשות, אבל אני מאוד מכבד את מוסד הכנסת ומשתדל לקחת חלק בדיונים".

     

    מגיעים אל היעד הראשון, יער חורשים שבו מתקיים טקס של "מקורות" לרגל חנוכת קו מים חדש המחבר את השומרון למערכת המים הארצית. עד היום רשת המים ביהודה ושומרון הייתה מבוססת על קידוחים מקומיים. הגידול באוכלוסייה לצד שנות בצורת יצרו מחסור אדיר במים שפגע בתושבים היהודים והערבים, שסבלו מהפסקות מים מרובות. אלקין, שגזר את הסרט בטקס, נהנה מהפירות ששטייניץ עמל עליהם, כפי שגם ציין בנאומו.

     

    "אני רוצה לספר לכם על שני אירועי מים שקרו בו־זמנית", פתח את דבריו. "האחד היה הפגנה של מלחמת מים מול הבית שלי, נגד הממשלה ועם הטענה שהמשרד שלי מיותר. האירוע השני היה שיחת טלפון מישראל גנץ, ראש מועצת בנימין, שסיפר לי על כך שבעלי ובשילה נגמרו המים והובאו ליישובים מכליות מים. לא האמנתי לו עד שראיתי את התמונות שנראו כאילו אנחנו עוד באמצע מלחמת השחרור. ניסיתי להסביר שעוד לא קיבלתי סמכויות, אבל ישראל אמר לי שזה לא מעניין, לא אותו ולא את התושבים, ושאני חייב להתחיל לטפל בעניין.

     

    "הרמתי טלפון למנכ"ל מקורות והוא התחייב בפניי שתוך כמה שבועות אגיע לטקס חנוכת הקו שיפתור את המחסור במים ביו"ש. והנה אנחנו כאן. יש עוד מקומות שצריך לחבר למערך המים הארצי, כמו הבקעה והגולן, ונפעל לעשות זאת. זאת בעיניי הריבונות האמיתית. מול כל ההפחדות, אני רוצה לומר שהחלת הריבונות לא תביא לבערה ביטחונית, אלא להקלה ופתרונות לאוכלוסייה הפלסטינית, בדיוק כמו שקורה פה כעת".

     

    מיער חורשים אנחנו נוסעים לברקן, שם הוקמה תחנה חדשה עם מתח גבוה שמאפשרת להגדיל את כמות המים שמוזרמת ליהודה ושומרון. אלקין מתעניין בשלבי ההקמה, נהנה לראות איך אפשר לשלוט היום מרחוק, דרך הנייד על כל מכשירי התחנה ובעיקר מתעניין בסוגיית הגנת הסייבר על רשת המים. מדובר אכן בסוגיה רגישה לאור ניסיון התקיפה האיראני של מערכת המים הישראלית.

     

    על פי הפרסומים, מטרת התקיפה האיראנית הייתה העלאת רמת הכלור שבמים המוזרמים לבתי האזרחים בישראל. האיראנים פרצו לתוכנות שמפעילות את משאבות המים בישראל לאחר שעברו בשרתים אמריקאיים ואירופיים כדי להסתיר את קוד המקור. מתקפת הסייבר עלולה הייתה להוביל להשבתת המשאבות לאחר גילוי החריגה הכימית, מה שעלול היה להותיר אלפים ללא מים בברזים בזמן גל החום האחרון שפקד את המדינה.

     

    "לא כצעקתה. הפרסומים מוגזמים", טוען אלקין. "עשו מזה יותר ממה שזה היה באמת. מה שנעשה לא באמת יכול היה לגרום נזק. הרשת של מקורות מוגנת. הבעיה היא בתאגידי מים קטנים יותר שהם אלה שהותקפו. בכל מקרה צריך להבין שזו המוטיבציה האיראנית ולהיערך בהתאם לאתגרים העתידיים. עד היום הסוגיה של הגנת הסייבר על מערכת המים הייתה בידי רשות המים. בעקבות האירוע התערבתי בעניין והסמכות עברה אליי. אנחנו פועלים כעת יחד עם מערך הסייבר הארצי".

     

    החשש מפני נזקי התקפת סייבר על מערכות המים לא כולל רק את הדאגה לפגיעה באיכות המים עצמם, אלא גם לשינויים בלחץ המים שעלולים לגרום לפיצוצים בצינורות. מרבית הצינורות חפורים מתחת לפני הקרקע, גם תחת אזורים בנויים. פיצוץ בצינור כזה עלול לגרום נזק משמעותי.

     

    אל מתקפת התגובה שיוחסה לישראל, שכללה נטרול נמל למשך שבוע באיראן, מסרב אלקין להתייחס. "בנושא הזה אני לא אוכל לומר כלום. אני לא יודע בכלל אם זו הייתה מתקפה ישראלית, אולי זו הייתה בכלל מתקפה של נסיכות ליכטנשטיין", הוא מחייך.

     

    מהפוליטיקה המזרח־תיכונית אנחנו שבים אל הפוליטיקה הפנימית.

     

    מה דעתך על החלטת בג"ץ לבטל את חוק ההסדרה?

     

    "אני מאוד מצר על כך. הייתי בין מקדמי חוק ההסדרה עוד בפינוי מגרון ובתי האולפנה בבית אל. בזמנו כמעט פוטרתי מתפקדי כיו"ר הקואלציה מפני שתמכתי בחוק הזה. אני חייב לומר שלא הופתעתי מהחלטת בג"ץ. מהרגע שהיועץ המשפטי לממשלה אמר שהחוק לא חוקתי, וסירב להגן עליו, הבנתי שזה מה שצפוי לקרות. בג"ץ מבטל כל חוק שהיועץ המשפטי לא מגבה. זה מה שנותן היום ליועמ"ש את הכוח האדיר שיש לו.

     

    "נוצר גם מנגנון מצנן שיוצר צנזורה עצמית. שרים מוותרים מראש על דברים שהם רוצים לקדם כי הם חוששים שהיועץ לא יגן עליהם. הגעתי ממדינה שבה היה מנגנון של צנזורה עצמית. אני יודע כמה זה מסוכן. בכל מקרה אני חושב שהיה צריך את חוק ההסדרה כדי לייצר אמירה עקרונית. לא בטוח שהקרב על החוק נוהל טקטית נכון, אבל תמכתי בחוק מתוך עמדה עקרונית".

     

    דיברת בנאום שלך על החלת הריבונות ביהודה ושומרון, זה באמת יקרה?

     

    "לפי ההסכמים הקואליציוניים זה מאוד תלוי בהסכמה אמריקאית".

     

    אבל האמריקאים אומרים שזה תלוי דווקא בהסכמה פנים ישראלית.

     

    "זה נכון. הם רוצים הסכמה אצלנו. הבעיה היא שאם האמריקאים ימשיכו עם הקו הזה, הם בעצם נותנים לכחול לבן זכות וטו בשאלת הריבונות".

     

    בינתיים לא רק שאין הסכמה פנים ישראלית, גם אין הסכמה בתוך גוש הימין. איפה אתה עומד?

     

    "את עמדתי הסופית אגבש רק כשאראה את התוכנית הסופית. בהנחה שמדובר על החלת ריבונות של 30 אחוז מהשטח ובהנחה שלא נידרש להכיר במדינה פלסטינית, אלא רק להביע נכונות להסכים למשא ומתן על בסיס התוכנית, אני תומך במהלך".

     

    ומה בנוגע להקפאת בנייה בהתנחלויות?

     

    "ברגע שמחילים ריבונות, יחל תהליך של האצת בנייה, כי כבר לא יידרש המנגנון של אישור לכל בנייה. השאלה היא מה יקרה ביישובים מבודדים יותר שאין להם עתודות שטח. שם יכולה להיווצר האטה".

     

    לאלקין עבר עשיר של מתנחל בגוש עציון. לפני כשנתיים, בעקבות החלטתו לרוץ לראשות עיריית ירושלים, עבר להתגורר בבירה. "חצי מהציוד שלנו עוד נמצא בכפר אלדד. אנחנו מאוד מתגעגעים לבית שם. זה בית שהשקענו הרבה מחשבה והוא כמובן גדול יותר מהבית בעיר. אנחנו מתגעגעים לחיי הכפר ולנופים, אבל יש לנו מזל שגם בירושלים יש לנו נוף מקסים מהחלון למדבר ולהרי בנימין".

     

    הריצה הכושלת לראשות העיר פגעה במעמדך בליכוד?

     

    "מעט. בפריימריז הקודמים הגעתי למקום השביעי והשמיני, הפעם למקום 11. אנשים אמרו לי במפורש שאחרי שראו שאני פונה לכיוון המוניציפלי חשו פחות בטוחים לתת לי את קולם. בכל מקרה המעמד שלי בליכוד חזק ואני לא מצטער על ההרפתקה בירושלים. מאוד האמנתי בזה ואני מאמין שאמשיך להשפיע על ירושלים בכל תפקיד שאמלא. את הסיור הראשון שלי כשר להשכלה גבוהה ערכתי באוניברסיטה העברית, המקום שבו גדלתי. הכינו לי חוברת מיוחדת עם קובץ מאמרים שכתבתי בעבר. אמנם לא הספקתי לסיים את הדוקטורט אבל פירסמתי כמה וכמה מאמרים מתוכו".

     

    ככה מגייסים 70 מיליון

     

    אנחנו ממשיכים לירושלים, למפגש עם שר האנרגיה היווני. אלקין ויתר על טקסי האירוח של קבלת המשלחת היוונית ותיאם פגישת עבודה בת חצי שעה עם עמיתו במלון. "יש לי מספיק תמונות עם שרים מחו"ל. אני כבר לא מתרגש מזה. מה שחשוב זה קידום אינטרסים. כשר המים חשוב לי לייצא את הטכנולוגיה והמקצוענות הישראלית בתחום", הוא אומר תוך קשירת העניבה לכבוד הפגישה הרשמית. "אני שונא עניבות", הוא מסנן. "אבל אין ברירה".

     

    רגע לפני שהוא נכנס לפגישה הנייד שלו מצלצל. אחד הילדים מתקשר. אלקין נאלץ לפשר בין שני ילדיו שמתווכחים. "אני משתדל לענות תמיד לטלפונים מהילדים. מזל שהם התקשרו לפני הפגישה". חמשת ילדיו, שניים מנישואיו הראשונים ושלושה מנישואיו השניים, רואים את אבא בעיקר בסופי שבוע. בשלושת הימים הראשונים בשבוע הוא חוזר הביתה בדרך כלל אחרי חצות.

     

    "אשתי אומרת שיש שבועות שבהם אנחנו חיים ביקום מקביל. היא הולכת לישון מוקדם כדי שתוכל לצאת מוקדם, כדי שתוכל להיות עם הילדים אחרי צהריים. אני חוזר מאוחר והטיפול בילדים בבקרים הוא עליי. זה לא תמיד פשוט. לא פעם בראיונות בבקרים ברדיו, הילדים שלי נכנסים לשידור. בכל מקרה מזל שיש את השבת, יום אחד של שפיות. לפני שהתחתנו אשתי לא הייתה דתייה. היא התחילה לשמור שבת בשבילי. היום הסיוט שלה הוא שפתאום יקרה משהו ואחליט לא לשמור שבת".

     

    כשהגישור בין ילדיו המתקוטטים מצליח, אלקין נכנס לפגישה. אנחנו נותרים בחוץ, לבקשת היוונים. ביציאה הוא נשמע מרוצה. "הם רוצים גם ייעוץ מקצועי וגם שיתופי פעולה עם חברות ישראליות. סיכמנו לבנות קבוצות עבודה שיעבדו במקביל בשתי המדינות".

     

    מירושלים אנחנו יוצאים שוב לשומרון, הפעם לעיר אריאל, אל האוניברסיטה. אלקין נפרד לכמה שעות מהמשרד הנייד שלו. עם כמה תיקיות ביד הוא עובר לרכב ממוגן ירי ושט על כביש 60. באוניברסיטה הוא מקיים פגישת עבודה ראשונה עם ההנהלה המורחבת שפורסת בפניו את הקשיים שעימם מתמודד המוסד הצעיר. בסוף הישיבה הוא מבטיח להנהלה שי מיוחד: כראש המל"ג החליט לאייש לראשונה בוות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב ההשכלה הגבוהה) נציג של אוניברסיטת אריאל. ההחלטה כמוה כהכנסת אצבע בעין לכל המתנגדים מתוך הוועדה שעשו הכל כדי למנוע את הפיכתה של אריאל ממכללה לאוניברסיטה וכדי למנוע את הקמתה של פקולטה לרפואה באריאל.

     

    מהישיבה יוצא השר לאירוע חגיגי באוניברסיטה, טקס סיום פרויקט שעודד פיתוח פטנטים של סטודנטים. אלקין מסתובב בין מתקן לניפוח קסדות שמורכב על קורקינט חשמלי, מנוף להרמת אלונקה לאמבולנס, ולחצן מצוקה שמוסתר בתוך תכשיט זעיר. אחרי שהוא מסיים לנאום בפני הקהל התומך הוא יוצא לפגישה עם נציגי אגודת הסטודנטים. שם כבר לא מקבלים אותו במחיאות כפיים. הסטודנטים מוחים בפניו על כך שלא מאפשרים להם לגשת לבחינות בזום, גם לא למי שנמצא בבידוד או בקבוצת סיכון, ושבשונה מאוניברסיטאות אחרות, באריאל סירבו להחזיר כסף לסטודנטים שלא השתמשו במעונות בשל הקורונה. אלקין מקשיב בסבלנות לצעירים, מבטיח לעזור במשא ומתן מול האוניברסיטה וגם מספר להם על חבילת סיוע כלכלי שהוא מגבש לטובת סטודנטים שנפגעו מהקורונה. "אני מאמין שתוך זמן קצר נוכל לגייס סכום נאה, הן ממפעל הפיס והן מהאוצר שיסייע כלכלית לסטודנטים".

     

    אלקין נחשב למי שיודע לגייס כספים למטרותיו. הוא מעיד בעצמו על שיטות העבודה: "ההישג הכי גדול שלי מול משרד האוצר היה כשהייתי סגן שר החוץ. לקחתי אחריות על המשרד כשנתניהו היה שר החוץ ולא היה לו זמן לזה. כשליברמן היה שר החוץ הוא הביא איתו כראש מפלגה 70 מיליון שקל לפעילות של המשרד, לא לשלד של המשכורות. ידעתי שגם אני חייב להשיג את הכסף כזה.

     

    "הלכתי לראש הממשלה, אבל לא היה לו ראש לזה, אז הוא שלח אותי למנכ"ל משרד ראש הממשלה. המנכ"ל אמר לי: 'עזוב אותי. יש לי בדיוק ויכוח עם האוצר על התקציב של משרד רה"מ'. הבנתי מה קורה. הלכתי לסגן ראש אגף תקציבים, אמרתי לו שיש לו שתי אפשריות: האחת שהוא יישב איתי למשא ומתן שבסופו ייתן למשרד החוץ 70 מיליון שקל ובתמורה אני אשמש כיועץ הסתרים שלו בכל מה שנוגע להעברת חוק ההסדרים בכנסת. הכרתי את כל הטריקים כי בדיוק סיימתי להיות יו"ר הקואליציה. האופציה השנייה, אם לא אקבל את התקציב, היא לפגוש אותי בכנסת בהזדמנויות שונות מייעץ לצד השני של המתרס. אחרי עשר דקות סגן ראש האגף חזר אליי וחתמנו. מנכ"ל רה"מ היה בהלם.

     

    "באוצר אמרו לי שזו הייתה העסקה הכי משתלמת שלהם, מפני שעזרתי להם בייעוץ הסתרים שלי לחסוך הרבה מאוד כסף. מאז ועד היום אני השר בממשלה שתמיד הוא בין הראשונים שסוגרים איתם את החתימה על תקציב המשרד. אני בדרך כלל אדם שקט, אבל גם כזה שיודע לדפוק על השולחן או לצעוק מתי שצריך. יש לי מערכת יחסים טובה עם רוב השחקנים בשדה הפוליטי ומצד שני יודעים שלא כדאי להתעסק איתי. הפוליטיקה זה עולם אכזרי. אפשר להתפוצץ מכל דבר אבל בדרך כלל זה חסר תועלת. תמיד אחרי שאתה סופג מכות אתה חייב לעמוד מחדש על הרגליים".

     

    עכשיו כבר חושך מסביב, ואלקין, נאמן לדבריו, זורם. עובד, נפגש, עושה. מבחינת שר המים וההשכלה, כל גל ביקורת סופו שיעבור ולתארים יש חשיבות גם מחוץ לאוניברסיטה.

     

    yifater1@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 18.06.20 , 18:39
    yed660100