חוק החיים

25 שנה הלכו אבי גואטה ושרית חדד. הוא גילה אותה כשהופיעה בחוף סירונית בנתניה כשהייתה בת 17. החתים אותה על חוזה הקלטות, והיא הפכה לפרויקט חייו ולהצלחה הכי גדולה שלו. החיבור ביניהם היה יוצא דופן בתעשייה והפרידה המכובדת של שניהם היא לא עוד פרידה בין אמן לסוכן. היא מסמלת את תום תקופת האמרגנים.

גואטה שימש לחדד, שאיבדה את אביה כשהייתה בת 18, כהורה והציע לה חממה בניהולו שכללה הזמנת הופעות, הזמנת שירים מיוצרים ותשובות לשאלות לגבי חייה האישיים. הכל עבר דרכו. הם היו השריד האחרון בז'אנר המוזיקה המזרחית שהחזיק יחד. שימשו כמודל לחיקוי בעבודה משותפת והטילו פצצה כשהכריזו על פרידה. הסיבה כמו ברוב המקרים היא כנראה כסף.

קובי פרץ, אייל גולן, עומר אדם ודודו אהרון עשו את זה כבר קודם. הם הבינו שהזמנים השתנו. בניגוד לחוזים של פעם, היום מנהל אישי עובד בשכר כמו כל שאר הספקים. אף אחד לא משלם יותר אחוזים. חדד הייתה האחרונה שהבינה שאין לה ברירה אלא לעזוב.

רק לאחרונה ילדה את בתה השנייה. היא גם כנראה רוצה להישאר הרבה יותר בבית עם שתי בנות קטנות והיא גם יודעת שהשיא מאחוריה. זה כבר בא לידי ביטוי בכמות ההופעות שיש לה, ובעובדה שכבר תקופה ארוכה היא לא הצליחה לייצר להיט. פחות הופעות זה גם פחות כסף. ואת מה שתרוויח תצטרך לחלוק עם גואטה. זה לא ישאיר לה הרבה. וכשיש את האפשרות להביא מנהל שיקבל משכורת שתעלה לה עשירית מזה, זה כנראה קורץ.

אז מה עכשיו? גואטה כנראה יחפש וגם ימצא עוד אמנים לנהל, אבל עוד שרית חדד לא תהיה לו. חדד תצא לדרך עצמאית, תחפש לעצמה חומרים ותעבוד ישירות מול יוצרים, אבל גם צפויה לגלות שזה לא כל כך פשוט בלי התמיכה ההדוקה. לא ברור עדיין עד כמה המציאות החדשה תחייך אל שניהם, אבל ברור שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. לא עבור חדד וגואטה, ולא עבור תעשיית המוזיקה המזרחית כולה. מה שכן, שרית חדד היום חופשייה יותר מאי פעם והסיפור שלה אולי בעצם רק התחיל.