היה היה: השבוע לפני

מונדיאל 1978 היה אחד השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה. המארחת ארגנטינה הייתה תחת שלטון של חונטה צבאית בראשות חורחה וידלה, ובכל העולם היו דיווחים על הפרת זכויות אדם ועשרות אלפי נעדרים. עוד לפני תחילת המונדיאל נשמעו קולות להחרים את המשחקים, והיה גם מי שעשה את זה: יוהאן קרויף, שנחשב אז לכדורגלן הטוב בעולם. המשטר בארגנטינה ראה במונדיאל אמצעי להאדיר את עצמו ואפילו וידלה, שמעולם לא צפה במשחק כדורגל, התיישב ביציע ועודד בהתלהבות.

נבחרת ארגנטינה עלתה לשלב השני, ששוחק אז בשני בתים, כשהראשונה בכל אחד מהם מעפילה לגמר. ההכרעה נפלה במחזור האחרון, שהתקיים ב־21 ביוני 1978. ברזיל ניצחה במשחק המוקדם את פולין 1:3, וארגנטינה ידעה שכדי לסיים ראשונה בבית היא צריכה לנצח את פרו בהפרש של ארבעה שערים לפחות. המארחת ניצחה 0:6 ותיאוריות הקונספירציה סביב המשחק הזה חיות ובועטות עד היום. דיברו על דיל בין וידלה לנשיא פרו, שלפיו ארגנטינה תקלוט 13 אסירים פוליטיים מפרו, וגם על משאיות תבואה שיעשו את הדרך בין שתי המדינות. גם העובדה ששוער נבחרת פרו נולד בארגנטינה לא תרמה לשקט.

בכל מקרה, ארבעה ימים לאחר מכן, ב־25 ביוני, היום לפני 42 שנה, ארגנטינה השלימה את המשימה עם ניצחון 1:3 על הולנד בגמר שנערך במונומנטל בבואנוס־איירס. מריו קמפס (38) כבש ראשון, אבל דיק נאנינחה (82) השווה לפני שקמפס (105) ודניאל ברטוני (115) סגרו עניין בהארכה.