yed300250
הכי מטוקבקות
    |
    מסלול • 28.06.2020
    חו"ל זה כאן
    כנסיות וסמטאות ברוסיה שבהן מהלכים כמרים ונזירות, מפל שוצף בשווייץ בתוך נוף פראי, חאן משיב נפש בלב הסהרה, מלון בסגנון האימפריה הבריטית עם ניחוח קוסמופוליטי, יקב בטוסקנה בין כרמים וגבעות רכות - אופס, לא צריך לנסוע לחו"ל, זה הכל כאן • 10 מקומות בישראל שנראים ומרגישים כמעט כמו מעבר לים, ולפעמים אפילו יותר
    נועה שניר

    מכירים את זה שאתם יוצאים ממש מוקדם בבוקר מהבית, האוויר עדיין קריר ויש מין סוף של ערפל אפרפר, ואתם אומרים לעצמכם "וואו - זה ממש מרגיש כמו אירופה"? ואז אתם דורכים על קקי על המדרכה ונזכרים שאתם לא בסמטה ציורית בספרד אלא בראשון־לציון? ומקללים באופן אירופאי מעודן יותר או פחות את המזרח התיכון בכלל ואת גוש דן בפרט? ברור שאתם מכירים.

     

    ועדיין, למרות שפה זה בהחלט לא אירופה, וחו"ל נראה רחוק מתמיד, אנחנו אנשים עם דמיון מפותח, ולא ניתן לעובדות לקלקל לנו. אז לרגל המצב קבלו 10 מקומות בישראל שנראים ומרגישים כמעט כמו מעבר לים, ולפעמים אפילו יותר טוב מהמקור.

     

    עין כרם. פיקניק כמו בכפר צרפתי
    עין כרם. פיקניק כמו בכפר צרפתי
     

    סיור בעין כרם - כפר קטן בפרובאנס

     

    עין כרם, כפר פסטורלי השוכן בצד ההר, הוא מקום קסום שטובל בירוק ומוקף עמקים ויערות. הוא אמנם שייך לירושלים, אבל מרגיש בפרובאנס. שבילים ציוריים מובילים לבתי אבן עתיקים, מעיין נובע, סוכות גפנים ורוח מלטפת גם בשיא החום. במרכז הכפר נמצא מסלול הליכה טבעי ששופץ לאחרונה על ידי התושבים, ומעל הכל נישא מנזר גורני המוכר גם בשם "מוסקוביה", שבנוי בסגנון רוסי עם צריחי בצל עגולים שצופו לפני 11 שנה בזהב, והם הופכים את המבנה למרשים ומנצנץ אפילו יותר מבעבר.

     

    עין כרם היא מוקד צליינות ותיק, ועל פי המסורת הנוצרית היא מקום הולדתו של יוחנן המטביל. לפי האמונה, במעיין מרים שבמרכז הכפר פגשה אלישבע, אמו של יוחנן, את מרים, אמו של ישו, ואכן בכפר הקטן יש מספר כנסיות ומנזרים (שבחלקם ניתן אף ללון), ובסמטאות הצרות חולפים כמרים ונזירים עם מבט מצועף בעיניים ושפה זרה בלב.

     

    כל מה שצריך זה סלסילת קש עם גבינות ויין (שניתן לרכוש ביקבי האזור), כובע רחב שוליים ושנסון באוזניות. הביטו בירוק הזה, דמיינו שאתם בוואקאנס ושתכף תחזרו לטירה שבדיוק ירשתם, ושתשהו בה בחודש הקרוב, ומלמלו לעצמכם - "ווי ווי - סה לה וי".

     

    מלון אמריקן קולוני - קפיצה לקזבלנקה של הסרטים

     

    בלב הסכסוך והבלגן שנקרא מדינת ישראל שוכן אי של יופי ואלגנטיות, ממש מזרח תיכון ישן, אריסטוקרטי וקולוניאליסטי למראה - מלון אמריקן קולוני, שהוא ממש לא נראה אמריקאי - אלא שילוב של אימפריאליות אירופית עם חלום על אוריינטליזם נעים כזה, בלי מלחמות וכיבושים. המלון הוא חלק מהמושבה האמריקאית שנוסדה על ידי אמריקאים־שוודים בתקופה העותמאנית, והיא שוכנת במזרח ירושלים. בניין המלון, הממוקם ממש על קו התפר, נבנה במקור כארמון עבור ארבע נשותיו של רבאח אל־חוסייני - בן למשפחת אצולה ירושלמית - והוא אכן נראה ככה: יש לו גינה פנימית מקושתת, טובלת בערוגות פורחות עם מזרקה מצויצת, תקרות מעוטרות ורצפות שיש. עם השנים נוספו בריכה, בר במרתף ובעיקר - אווירה קוסמופוליטית. המלון, שמקפיד לא להצטייר "ישראלי", הוא מקום מפגש לעיתונאים מכל העולם, לפעילים פוליטיים ולדיפלומטים. תוכלו לשמוע בו המון שפות, ומבטא בריטי כבד.

     

    קזבלנקה אולי לא באמת נראית ככה, אך מי שצפה בסרט יוכל לבקר באמריקן קולוני ולהרגיש ממש שם. האווירה הבינלאומית, האלגנטיות, הניקיון והשיק נראים כמו מהסט של הסרט המיתולוגי, רק שהמציאות היא בצבע ואינגריד ברגמן לא מסתובבת בלובי. אבל אל תיתנו לפרטים האלו להפריע, נפנפו במניפת תחרה לבנה, הביטו במבט מצועף במי הבריכה הקרירים ומלמלו לעצמכם "אני חושב שזו תחילתה של ידידות מופלאה".

     

    אמריקן קולוני בירושלים. אווירה קוסמופוליטית כמו בסרט "קזבלנקה"
    אמריקן קולוני בירושלים. אווירה קוסמופוליטית כמו בסרט "קזבלנקה"

     

    כרם מהר"ל ויקב אמפורה - טיול בטוסקנה

     

    חמש דקות מכביש החוף, בין זכרון לעתלית, אתם עוזבים את ישראל ונוחתים בטוסקנה. אל תתבלבלו ממטעי הבננות - לא בדיוק גידול איטלקי מסורתי - אבל כשתעלו בכביש 7021 למושב עופר ולכרם מהר"ל, בנוף הפתוח של גבעות ירוקות, תשכחו לאט־לאט מהאנשים שצפרו לכם ברמזור, ותיכנסו לקצב טוסקני, רגוע ושליו. מושב כרם מהר"ל, שנקרא על שם הרב הראשי של פראג במאה ה־16, נמצא בגובה 120 מטר מעל פני הים וצופה לכרמל הנמוך, שמתאפיין בגבעות ובקעות רכות ונעימות. תוכלו לעשות טיולים רגליים קלים ונינוחים באזור, ובשוך הקורונה גם לבקר בשמורת טוף כרם מהר"ל.

     

    משם סעו לכיוון יקב אמפורה שלמרגלות המושב, שם הלכו עד הסוף עם העניין הזה של טוסקנה: את פניכם יקבל מבנה אבן מרשים בנוי במסורת בית איכרים אירופי - עם תריסי עץ וגג רעפים אדום, בלקון קטן ועצי זית, וברקע שדות, מטעים ושמיים פתוחים אל האופק. תוכלו להזמין מפגשי יין שכוללים גם גבינות, מטבלים ולחם טרי מהתנור, או רק לבקר בחנות, ביקב ובחווה היפה (עקב המצב מרתף היינות סגור). כשאתם שותים את הקיאנטי שלכם אל תשכחו למלמל "אלפרדו, בליסימו!", גם אם למלצר קוראים משה.

     

    |כרם מהר"ל. לדמיין שאתם בטוסקנה
    |כרם מהר"ל. לדמיין שאתם בטוסקנה

     

    כביש 99 מצומת מסעדה לבניאס - מעבר הרים שיפקה, בולגריה

     

    כשיש שלג על החרמון זה ממש מושלם, אבל גם עכשיו זו אחת הדרכים היפות שיש. סעו ממסעדה למטה אל העמק, אם אפשר בשקיעה, ותבינו למה מתכוונים כשאומרים "וואו!". זהו כביש מפותל, וצריך לנסוע בו לאט לא רק בגלל הבטיחות, אלא בעיקר כדי לעצור בצד מדי פעם ולהסתכל על היופי שמסביב. הרים גבוהים נישאים מעל, חורש טבעי, לא כזה שקק"ל נטעו (לא שיש לנו טענות), אלא ממש אמיתי, עם עצי אלון, אלה ועוזרד עתיקים, ומצד שני תהום. מולנו מזדקרת מצודת קלעת נמרוד, שמכל זווית נראית שונה, אבל תמיד יפה, ואם יש מזל רואים גם סוס או פרה או שועל או תן. כמובן שמוזיקה טובה היא הכרחית, ואם יש ילדים באוטו - זה הזמן לתת להם מסך או לחנך אותם לשבת בשקט ולבהות.

     

    כדי להרגיש בבלקן שימו מוזיקת אקורדיון וגדלו שפם, ותעצרו ותקנו דובדבנים בצד הדרך. זה אמנם יעלה לכם כמו כרטיס טיסה לסופיה, אבל דובדבנים זה לא משהו שחוסכים עליו.

     

    כנסיית פטרוס הקדוש באבו כביר - רוסיה

     

    מהרגע שנכנסים בשערי המתחם עוברים גם שער בלתי נראה - כזה שמעיף אתכם מהזמן ומהמקום הנוכחיים לברית המועצות של שנת 85'. בבושקות עם מטפחות, ילדות בשמלות חגיגיות וסרט אדום בשיער, חוברות הדרכה ברוסית - כל אלה כמעט מצליחות להשכיח את העובדה שאנחנו באבו כביר, מרחק הליכה מבלומפילד וארבע שעות טיסה מהקרמלין.

     

    הכנסייה הרוסית, או כנסיית פטרוּס הקדוש, נמצאת אמנם ביפו, אבל שייכת לכנסיה הפרבוסלבית האדומה. פה, לפי הנצרות, התארח פטרוס בעת ששהה ביפו, ופה חווה את נס החלום. לפי האמונה הפרבוסלבית, במקום קבורה הקדושה טביתא, שאותה החזיר פטרוס לחיים, ולכבודה נבנו במקום הכנסייה ומלון דרכים לעולי רגל רוסים שהיו בדרכם לירושלים בסוף המאה ה־19. היום עומדת במקום כנסייה מרשימה, עם חצר מטופחת ומגדל פעמונים ורוד הבולט בנוף האורבני. הטקסטים כתובים ברוסית ובאנגלית, הנזירות והכמרים - רוסים, ומי שמדבר בעברית נראה שם קצת מוזר - וזה מה שאנחנו מחפשים.

     

    חושות על הים באכזיב - סיני

     

    מכל החו"לים בעולם, הכי קרוב, זול וקסום היה ממש פה מעבר לגדר - חופי סיני שחיכו לנו במרחק יריקה מהגבול. אבל בימי קורונה אסור לירוק, וממילא סיני הפכה ליעד מוטל בספק עבור ישראלים רבים. מי שרוצה להרגיש משהו מהחוויה, אפילו בקטנה, יכול להגיע דווקא לצד הצפוני של ישראל - לחוף אכזיב היפהפה. כאן תמצאו את כל סוגי הקמפינג - ממתחם אוהלים עצמאיים, דרך חושות בנויות קש, חניון קרוואנים, ועד לדבר הכי קרוב לסיני מבחינת הלוק והכי רחוק מבחינה כספית - אתר הגלמפינג שבחוף הסמוך, שבו תקבלו אוהל קנבס לבן ויפה כמעט על קו המים, עם מזגן ומקרר, מרפסת לים, מקלחון חוץ פרטי ומסעדת חוף.

     

    המפרצונים, הים הכחול והנקי והרגשת החופש הם שילוב מנצח. נכון, צריך להזמין מקום מראש, ואפילו על אוהל שתביאו מהבית תשלמו יותר מלילה בחושה האהובה עליכם בחצי האי, ומסוקים שעוברים מדי פעם מזכירים לכם את המציאות, אבל כשתשכבו בלילה על החול החם ותביטו בכוכבים, תוכלו להדחיק את כל המחשבות הטורדניות האלה, לפנטז על חופש ושלום, ולשיר מחרוזת שמתחילה ב"בהיאחזות הנח"ל בסיני" ומסתיימת ב"לילה בחוף אכזיב".

     

    בית הרבי מלובביץ' בכפר חב"ד - בית הרבי בניו־יורק

     

    בית הרבי מלובביץ' בניו־יורק הוא בהחלט אתר המושך תיירים רבים, ולנו פה יש אותו ממש באחד לאחד! בכפר חב"ד הוקם בהוראת הרבי מרכז חסידות חב"ד כדי שגם מי שלא ביקר במרכז החסידות העולמי (שבו גם התגורר הרב בשנותיו האחרונות) יוכל לחוות את מה שחווים אחיו בניו־יורק. מדובר במבנה מרשים בסגנון ארכיטקטוני מובהק לניו־יורק, והרבה פחות אופייני לארץ הקודש. הוא מחופה לבנים חומות שיובאו מארה"ב, בנוי משלוש קומות וגגות מחודדים, ואפשר לראות אותו אפילו מכביש 1.

     

    אם גדלתם על סדרות ניו־יורקיות, בית הלבנים האדומות עשוי לרגש אתכם - גם אם לא יוצאות משם לינה דנהאם או שרה ג'סיקה פרקר, אלא ישיבה בוחערס בחליפה שחורה. אז קנו לכם בייגל עם לאקס, התחברו לשורשים ודמיינו שאתם בניו־יורק, חולמים על ארץ הקודש.

     

    הגשר התלוי בבניאס - שווייץ

     

    אם יש מקום בארץ שמרגיש ממש כמו באירופה זה הגשר התלוי בבניאס - אחרי ירידה קצרה בשמש הקופחת, אנחנו נכנסים למסלול רטוב ויפהפה, עם נחל שוצף, מפלים וגשרים וצניחה בטמפרטורה. לרגע אפשר לדמיין שאנחנו במדינה קרירה וירוקה, ושניצלנו את יום השמש האחד בחודש כדי לשוטט בטבע.

     

    גם כשהצפון הומה מבקרים, הביקור בגשר התלוי לא מרגיש צפוף מאוד, אבל השנה צפויה למי שיגיע לשם חוויה מזוקקת במיוחד - כדי להיכנס לאתרי רשות הטבע והגנים צריך להירשם מראש, וזה אולי מוריד את אלמנט הספונטניות, אבל מצד שני לא צפוף ומלא במטיילים. אז תרגלו את שירת היודל שלכם, הכינו מקל הליכה ושחררו את העיזים למרעה - אתם יוצאים למסע קצר בשווייץ, רק אל תשכחו לשים קרם הגנה, בכל זאת אתם בישראל.

     

    נמל יפו - טברנה בלרנקה

     

    ריח של ים, סירות דייגים ושמחה ים־תיכונית - את כל אלו תוכלו למצוא בלרנקה, שכנתנו שמעבר לים, או אצל האח הפחות ידוע של נמל תל־אביב - הוא נמל יפו. קטן, נעים וידידותי למשתמש, יש בו רעש והמולה, תנועה ומסחר, וגם מסעדות טובות ומקומות בילוי ואמנות.

     

    הנמל - שהיה השער העיקרי לישראל, ייצא תפוזים וקלט עולים בעליות הראשונות - ננטש כמעט לחלוטין בפרעות 36'־39', אז עברה הבכורה לנמל תל־אביב. מכה נוספת ניחתה עליו כשנפתח נמל אשדוד בשנות ה־60, אז הושבתה בו הפעילות כליל - למעט עבודת הדייגים. אחרי שנים של הזנחה המקום עבר שיקום ושיפוץ, ומכיוון שמדובר בנמל קטן, יש לו אופי טברנאי קטן ונעים. חוץ ממעגני הסירות, נמצאים במקום כמה האנגרים גדולים שנבנו עוד בתקופת המנדט, וכיום הם משמשים לשוקי אוכל, גלריות ומרכז "נא לגעת" - תיאטרון חירשים־עיוורים ובו גם בית קפה שניתן להזמין בו בשפת הסימנים. בנמל יפו תוכלו לדמיין שקפצתם לסופשבוע בקפריסין, אבל בלי לעמוד שעות בנמל התעופה. אז תפרגנו לעצמכם צלחת ברבוניות, תרימו כוסית ערק קרה ותגידו יאסו.

     

    חאן בארותיים, עזוז - אי שם במדבר בין ארצות המגרב

     

    100 אחוזי שקט, שממת על, רוח, חול וגבעות צחיחות. הכל בצבע חום, ואין אף חנות באופק - הגעתם לסוף העולם, חאן בארותיים, עזוז. ממש בקצה של ישראל, בואכה הגבול עם מצרים, אתם יכולים לחוות על קצה המזלג איך זה להיות באפריקה - לבד במדבר ומסביב כלום, רק הוד והדר של טבע בראשיתי. דמיינו שאתם חלק משיירת גמלים שחוצה את המגרב - יום שלם רכבתם בשמש, וכשהערב יורד אתם מגיעים לחאן מפנק בלב המדבר. ארוחת הערב כבר מוכנה - מנסף חם תחת כפות הדקלים והכוכבים. אחר כך אתם משתרעים אל מול המדורה כשהגמלים נחים לקראת יום חדש.

     

    תקבלו כאן לינה במאהל או בצימר, ארוחת בוקר מפנקת וארוחת ערב שהיא ממש חפלה הכל כלול, ואם תרצו גם טיול גמלים, אז על הכיף כיפאק. המקום בנוי כמו נווה מדבר מהסרטים - עם ערסלים, פינות זולה, מעברים מקושתים ונוף עד האופק. מאחורי האופק - גבול, חיילים, גדרות, אבל אתם לא ממש רואים אותם מפה, כי אתם עכשיו בלב הסהרה, מותחים איברים וחולמים חלומות מתוקים כדבש וסילאן. לילה טוב.

     

    yed660100