ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אלכס קולומויסקי
    ממון • 25.06.2020
    "הצרכן צריך לא רק מחיר טוב, אלא גם מקום עבודה"
    עמיר פרץ רק נכנס לתפקיד שר הכלכלה, וכבר הוטחו בו האשמות מימין, שהוא סוציאליסט אדום שיחזיר אותנו לימי ההסתדרות ולא ידאג לתחרות ולצרכן • בראיון ראשון בתפקיד הוא מסביר מה יעשה למען הצרכן, למה הוא מתעקש על היטל על מלט מיובא וגם על דמי אבטלה לעצמאים, איך יסייע למאות אלפי המובטלים, וגם ־ מה יהיה עם השפם?
    נווית זומר | צילום: אלכס קולומויסקי

    כשעמיר פרץ הגיע ביומו הראשון כשר למשרד הכלכלה, נאום הכניסה שלו היה צפוי: הוא מתח ביקורת על המדיניות הכלכלית של קודמיו ושל הממשלה היוצאת ואמר בפתוס המוכר שלו: "כוחם של גורמים שהובילו לקפיטליזם חזירי בממשלות קודמות קטן יותר בקואליציה הנוכחית, ונותן לנו סיכוי ליישם את תפיסת הכלכלה האנושית". פרץ גם אמר שיפעל להעצים את כוחם של המפעלים והחברות הישראליות. זאת כשהוא מחליף את אלי כהן, שכמו שר האוצר לשעבר משה כחלון חרת על דגלו את המלחמה ביוקר המחיה עם פעולה בכיוון ההפוך – פתיחה אגרסיבית של המשק ליבוא.

     

    עוד לא תם הטקס, ופרצה סערה: פרץ סומן על ידי שותפיו החדשים לממשלה, חברי הליכוד, כסוציאליסט אדום שיחריב את הכלכלה. אחד אחרי השני הוציאו חברי הליכוד ואחרים תגובות לדבריו בנוסח: "פרץ יחזיר אותנו לימי מפא"י" (ח"כ שרן השכל), "פרץ יחנוק את המשק ויהפוך אותו לריכוזי יותר" (ח"כ שלמה קרעי), "פרץ יחזיר אותנו לכלכלה הסתדרותית" ועוד.

     

    פרץ, שמטבעו שש אלי קרב, לא התרגש. מי שזוכר את הביקורות המלגלגות שהוטחו בו כשתמך, בעת היותו שר ביטחון, בפיתוח כיפת ברזל, מבין שהוא עיקש בדרכו וחסין אש. כלכלה אנושית וכלכלה מאוזנת הם מונחים שבהם הוא משתמש לעיתים קרובות. אחרי משבר הקורונה, שחשף את הסכנה שבתלות המדינה במקורות חיצוניים, הם נשמעים הגיוניים יותר.

     

    המבחן הראשון, שלא לומר המוקש, שהיה מונח לפתחו של פרץ היה ההכרעה לגבי ההיטל שהממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה המליץ להטיל על מלט המיובא מטורקיה ומיוון במחירי היצף (מחירים הנמוכים מהמחירם בארץ הייצור, דבר האסור על פי חוקי הסחר ההוגן). יבוא המלט פגע כלכלית בנשר, יצרנית המלט המקומית. פרץ החליט בעד ההיטל, של 17.5%, ונפל מיד לידיו של שר האוצר ישראל כץ, שצייץ בטוויטר: "זה מנוגד להשקפת עולמי שדוגלת בתחרות מול מונופולים (נשר)". ובלי חתימת כץ, אין היטל.

     

    כץ. אלך ליועמ"ש | צילום: עמית שאבי
    כץ. אלך ליועמ"ש | צילום: עמית שאבי

     

     

    "אני לא אוותר בנושא", אומר פרץ ל"ממון" בראיון הראשון שלו בתפקיד. "אפנה ליועץ המשפטי לממשלה ואטען שהחלטת האוצר אינה מנומקת וחלקה מנוגדת לחוק. ההחלטה שלי לא פוגעת בתחרות: חייבתי את נשר לא להעלות מחירים חמש שנים, ואם תעלה אני אשנה את ההחלטה. נשר, שמותר לה למכור במחיר מפוקח של 364 שקל, מוכרת רק ב־240 שקל. אם הם לא יעמדו בהתחייבות ל־250 שקל, אני אקבע שהמחיר המפוקח הוא 250. אעשה הכל להגן על התעשייה המקומית בלי לפגוע בתחרות. שלא ישתמשו בטיעון הפופוליסטי שזה ייקר את הדירות לזוגות צעירים. לפי התאחדות הקבלנים, המלט מהווה פחות מאחוז אחד ממחירי הדירות. גם הנימוק שההיטל ייקר את מחיר התשתיות הוא מנופח. הרי המחיר, גם עבור המדינה, לא יעלה, כי חישקתי את נשר".

     

    "לציבור נשטף המוח"

     

    מאז שנכנס לתפקידו, פרץ (68) – חבר כנסת 32 שנה, יו"ר מפלגת העבודה (היום בגוש כחול לבן־העבודה) ובעבר יו"ר ההסתדרות, שר הביטחון והשר להגנת הסביבה – עובד מהבוקר עד חצות.

     

    מה קסם לך במשרד הכלכלה?

     

    כהן. תחרות הוגנת | צילום: אלכס קולומויסקי
    כהן. תחרות הוגנת | צילום: אלכס קולומויסקי

     

     

    פרץ: "אני חושב, בעיקר לאחר משבר הקורונה, שזה מקום שבו אני יכול לתרום מניסיוני, אם בשאלות כלכליות ואם בסוגיית הזכות להתפרנס בכבוד, שזה חלק מתפיסת עולמי. זה המשרד הנכון מבחינתי. משבר הקורונה מציב לנו אתגר שונה לחלוטין ממה שידענו. הוא מכריח את כולנו לחשוב מהי סולידריות. מה המשמעות של כחול־לבן. לא יכול להיות שזאת תהיה רק סיסמה. כולם מדברים על גאווה לאומית, תוצרת הארץ, אבל כלום לא קורה.

     

    "כשהמשק היה בפריחה, כולם חנו תחת הכותרת של שוק חופשי והיד הנעלמה (האמונה בשוק חופשי ללא התערבות המדינה – נ"ז) וחשבו שהם יפתרו להם את כל הבעיות, ולא היא. עכשיו הציבור שואל פתאום, איך המדינה לא השקיעה במערכת הבריאות? הקורונה חשפה עוד מחדלים כמו בתי האבות, כמו המערכות לטיפול באוכלוסיות מיוחדות, שנזנחו. פתאום מבינים שהיד הנעלמה לא דואגת לכולם, ושאנשים כמוני עם תפיסה מאוזנת בין ההון לחברה הם הצודקים. הגיע הזמן שהמדינה תיתן תחושה לעסקים שהיא מתייצבת לצידם. המדינה מתייחסת לאזרחים כאילו כולם מחפשים מראש איך לנצל ולרמות אותה, ולכן יש כל כך הרבה רגולציה. הגיע הזמן שנהפוך את הסדר ונגיד: כל האזרחים הגונים וזכאים. אני שואף למצב שעסק לא יצטרך להיטרטר בין אינסוף משרדים".

     

    מקרה ההיטל על המלט חשף קרב פוליטי בין הליכוד לבינך כמי שסומן על ידם כסוציאליסט מהכלכלה הישנה.

     

    "בבקשה שיהיה למישהו אומץ להגיד: לא רוצים תעשייה מקומית. מה יקרה חלילה אם היחסים עם טורקיה יגיעו למשבר? אם ארדואן לא ירצה לספק מלט לבניית חומת ההפרדה? הפכו את טורקיה ליעד ליבוא של כל כך הרבה מוצרי תשתית: מלט, זכוכית ועוד. אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג, שבכל ענף נשמר לפחות מפעל אחד חיוני בארץ. דונלד טראמפ אומר: אני הולך להגן על התעשייה האמריקאית, ואם צריך אטיל מכסים על יבוא מסין. אם נפלה שלהבת בקפיטליזם הקיצוני, האמריקאי, למה אצלנו לא? אין ספק שהתפיסה של הימין הקפיטליסטי ניצחה מבחינת ההסברה בקרב הציבור. יותר קל להסביר קפיטליזם: שוק חופשי, תחרות חופשית, לא להפריע לעסקים וכו'. יותר קשה להסביר שוק מאוזן וכלכלה אנושית. יותר קשה להסביר לזוג צעיר לא להתרשם מזה שמפחידים אותו שמחיר הדירה יתייקר אם יוטל קנס על מלט מיובא. אני אומר לו: תסתכל על אבא שלך – הוא יאבד את מקום העבודה שלו. לאט־לאט הציבור יבין שעשו לו שטיפת מוח, נתנו לו להבין שהפתרון לכל זה יבוא. זה לא נכון.

     

    כחלון. 1% מהמחיר | צילום: אבי מועלם
    כחלון. 1% מהמחיר | צילום: אבי מועלם

     

     

    "אני רוצה שהתעשייה המקומית תרגיש שיש לה אבא שנלחם על זכויותיה. במקום שנרים על כפיים את התעשייה, שנותנת שכר ממוצע יפה של 14,000 שקל לחודש, שכר שאנשים יכולים לחיות ממנו בכבוד, פוגעים בה. אני מאמין שבסוף ננצח".

     

    הממשלה הצביעה נגד דמי אבטלה לעצמאים – הכיצד?

     

    "זאת הייתה הצעת חוק פרטית של יאיר לפיד ומאיר כהן. לא הייתי בהצבעה, אבל ההצבעה לא סתמה את הגולל על דמי האבטלה לעצמאים. בכוונתי להגיש הצעת חוק ממשלתית ואני מאמין שתעבור. אבל יש לי סיפור: פגשתי את החבר'ה של העצמאים ושאלתי אם לפני הקורונה הייתם מוכנים להפריש 0.25% מהשכר כדי להבטיח לעצמכם דמי אבטלה? הם צחקו ואמרו שלא. גם אם היו שואלים את אבא שלי, שעבד כל חייו במפעל המטאטאים והמברשות של קיבוץ רוחמה, אם הוא מוכן להפריש לפנסיה – הוא היה אומר לא ומעדיף את הכסף לצרכים השוטפים. אבל בזקנתו התוספת של עוד כ־4,000 שקל לקצבה שלו הייתה משמעותית".

     

    אתה לא מתייאש? הרי ברור שכמעט לכל החלטה שלך ברוח תפיסת העולם שלך האוצר והליכוד יתנגדו.

     

    "אני לא מתייאש. עצם העובדה שהנה מתקיים דיון אמיתי, על שתי תפיסות עולם, זה כבר הישג. כשהתחלתי עם העלאת שכר המינימום, אוהו! עברתי מתקפות מכולם. לשמחתי, כעת מסכימים שהמהלך שלי הוא אחד המפתחות החשובים ביותר לצמיחה, להגדלת הפעילות במשק ולצמצום הפערים החברתיים. בנושא המלט אבל אני אעמוד על שלי".

     

    תחרות עם חו"ל

     

    מה אתה אומר לצרכן שרוצה לשלם פחות בסופר?

     

    "אגיד לו כך: ואם תאבד את מקום עבודתך ולא יהיה לך במה לקנות? אם נאבד מפעלים ומקומות עבודה, הוא לא יוכל לקנות גם אם המוצר יהיה זול. מדהימה אותי הקלות הבלתי נסבלת שבה חלק מהציבור רואה רק את המחיר. היצרנים, או החקלאים, הם לא הגורם המייקר בשרשרת המזון או הייצור. גם במוצרי החלב – לא הרפתן מחולל את ההתייקרות. אתה רואה את הפער בין המחיר שהוא מוכר והמחיר שהוא קונה. אַתְּ סיפרת לי שלמגדלים ברמת הגולן משלמים 2.8 שקל לק"ג תפוח פינק ליידי, שנמכר ברשתות המזון במחיר של 14 שקל לק"ג. אתה פשוט לא מאמין. אני הייתי חקלאי בצעירותי, אחרי הצבא. הייתי ממגדלי הוורדים הטובים שהיו, ואני יודע מה מקבל חקלאי. אני מתכוון לטפל בכל שרשרת האספקה מהיצרן ועד רשת המזון. יש כל כך הרבה גורמים לאורך הדרך שאחראים להתייקרות, ואני מאמין שאני מסוגל לבנות מערכת שתגדע את שרשרת ההתייקרות. אני אלחם ביוקר המחיה. אם צריך לעודד יבואנים מקבילים, נעודד, ואם צריך להילחם ביבואן בלעדי מסוים, אני אלחם. אין לי חיבור לאף אחד ואני לא חייב לאף אחד כלום, לא לבעלים של נשר ולא ליבואנים אחרים. אני יכול לפעול תחת כל ביקורת, אבל צרכן צריך לא רק מחיר טוב אלא גם מקומות עבודה.

     

    "יש כל כך הרבה נושאים לטפל לטובת הצרכן. אני מתכוון לעשות שינוי במועצה לצרכנות. קיבלתי תלונות, ואני אחליף חלק מהדירקטוריון ומחכה למינוי מנכ"ל חדש. 180 איש הגישו מועמדות לתפקיד, ומתברר לי שבאורח פלא כולם נפסלו. ביקשתי שימציאו לי את רשימת המתמודדים. אני גם אתנגד לביטול הפטור ממס על רכישות עד 75 דולר באתרים בחו"ל. זה מוזיל את מחירי הרשתות הישראליות, ובמקביל צריך לתת להן הטבה דומה".

     

    מה אתה עושה כשר הכלכלה לקידום החברה הערבית?

     

    "הקורונה הפילה חומות בין הערבים ליהודים, שפוליטיקאים לא הצליחו במשך שנים. הייתי בניחום אבלים בשדרות, ואמרה לי הבת שאביה נפטר: 'שנים לא הצלחתי לקבל את המסרים שלך, שאנחנו צריכים להתייחס לערבים מנקודת שוויון. תמיד הערך הלאומני־ימני היה יותר חשוב לי. אחרי מה שעברתי בבית החולים עם אבא ז"ל, וראיתי איך הרופאים הערבים התמסרו לאבא שלי, משהו זז לי'. כרגע אני פועל לפתיחת יותר הכשרות לצעירים ערבים למקצועות ההיי־טק. אגיש גם תוכנית אב למגזר הבדואי בנגב".

     

    מה התחזיות שלך לגבי האבטלה?

     

    "באוקטובר יהיו לדעתי 500 אלף מובטלים. אסור שתשתרש תרבות של אבטלה. התוכנית שלי היא שמובטלים לא יישבו בבית אלא ישתלבו במערך מסלולי הכשרה מקצועית שהמשרד יקים, במהלכם יקבלו דמי מחיה בגובה דמי האבטלה, ובסופו של המסלול יש מפעל שהתחייב לקלוט אותם. הטעות הכי קשה בהתמודדות עם הקורונה היא שהממשלה לא הפעילה את הפיצוי דרך המעסיקים. לא צריך היה לשלוח את העובדים לביטוח לאומי ולא לשירות התעסוקה – כולם היו צריכים להיות בעבודה, ואם מעסיק הוציא לחל"ת, הוא היה צריך להגיש דו"ח ולהצהיר כמה הוציא לח"ת, ולקבל עבורם את התשלום. במודל הזה לא היינו מכניסים מוטיבציה לפטר עובדים".

     

    חודשיים בתפקיד, מה הכי מעצבן אותך?

     

    "הגיע הזמן שהממשלה תקיים את החוקים שלה עצמה, כמו חוק העדפת תוצרת הארץ, שמעניק למפעל ישראלי אפשרות לזכות במכרז מדינה גם במחיר הגבוה ב־15% יותר מיצרן זר שמתמודד מולו, או חוק שמחייב רכש גומלין: חברות זרות מחו"ל שזכו בהספקת מוצריהם במכרזים של ממשלת ישראל, מחויבות לרכוש אצל יצרנים ישראלים בהיקף של אחוז מסוים מהיקף המכרז. יש מכרזים צפויים בהיקף של מיליארדי דולרים – למה לא כופים על החברות הזרות הזוכות למלא אחר ההתחייבויות? המדינה פיתחה שיטות לעקוף את החוק, כמו ברכש אוטובוסים מחו"ל: במקום מכרז נתנו ליצרן הזר זיכיון, ואז זה לא מחויב בחוק. אני הולך להיכנס חזק בנושא ולמצוא דרך לאכוף אותו".

     

    מה עם השפם, יחזור?

     

    "פעמיים בחיי הורדתי את השפם, פעם כשקיבלתי תלונות מארגון החירשים שלא מצליחים לקרוא את שפתי, ופעם שנייה מסיבות פוליטיות (כהבטחה שלא יצטרף לממשלת ביבי – נ"ז). נמאס לי שכולם שואלים אותי על השפם, אני שוקל את הנושא".

     

    "שאלתי עצמאים אם לפני הקורונה היו מסכימים להפריש 0.25% מהשכר לטובת דמי אבטלה. הם צחקו ואמרו שלא. גם אם היו שואלים את אבי, שעבד במפעל מטאטאים, הוא לא היה מוכן. אבל בזקנתו תוספת 4,000 שקל לקצבה שלו הייתה משמעותית"

     


    פרסום ראשון: 25.06.20 , 17:41