ענף בקריסה: מאות מועדוני כושר לא פתחו או צפויים לסגור בחודשים הקרובים

למעלה מחודש לאחר שנפתחו מכוני הכושר – הענף בקריסה: כ־200 מועדונים וחדרי כושר לא פתחו או צפויים לסגור בחודשים הקרובים. בין השאר נסגרו מכון הפילאטיס הוותיק של דליה מנטבר, המכון של המאמנת אירה דולפין, מכוני הכושר "דה רוק" בגן יבנה, "פיור" ו"סווטשופ" בתל־אביב, "אקדמיה על עמוד" בהרצליה, "פיטנס" רמת־השרון ועוד רבים.

ערב הקורונה פעלו בישראל כ־1,700 מכוני כושר, רבים מהם נפתחו בשנים האחרונות. הענף גילגל 4.7 מיליארד שקל בשנה, ואיבד מאז המשבר מיליארד שקל הכנסות. לדברי ירון סלע, בעלי רשת גרייט שייפ וגם יו"ר ארגון בעלי עסקי הספורט והכושר, בענף מועסקים כ־100 אלף איש, חלקם כשכירים וחלקם כפרילנסרים, ו־38% מהם (כ־40 אלף) לא חזרו לעבודה. מדוח מצב כלכלי של הענף נכון ל־25 ביוני ששלח הארגון לראש הממשלה, ובוצע על ידי קבוצת פיננסתים, עולה שההפסד המצטבר לכל המכונים מתחילת הסגר ועד כה עומד על 202 מיליון שקל. מנתוני הארגון עולה ש־73% מהמכונים לא קיבלו פיצוי כלל, או קיבלו פיצוי של פחות מ־10,000 שקל.

תפוסה מרבית: 35%

למכוני הכושר יש בעיה ייחודית, שכן המנויים משלמים מראש עבור תקופת המינוי, ובסגר נאלצו המכונים להחזיר את התשלומים על אף שהוצאות שכר דירה ואחרות נותרו קבועות. רשת הכושר הגדולה מכולן, הולמס פלייס שמפעילה כ־50 סניפים, פירסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון, שסבל רק בחלקו מסגר הקורונה, והתוצאה היא הפסד של 5 מיליון שקל לעומת רווח של 3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בכפר המכבייה המנכ"ל דרור מורד הודיע לעובדים על הארכת החל"ת עד אוגוסט. "אנו חווים חזרה איטית לפעילות של מנויי המועדון, וקיים קושי בהתמודדות עם ההוצאות הכבדות של הפעלת הכפר", כתב לעובדים.

אבל, אומר סלע, המכה הגדולה של הענף היא התו הסגול שקבע שבחדרי כושר צריך מרחב של 7 מ"ר לאדם – מה שמותיר למכון תפוסה של כ־35% בלבד ממספר המתאמנים בזמן רגיל. "במסעדות קבעו מרחב של מטר וחצי בין שולחן לשולחן, בסופרים אנשים ממתינים במרווח של שני מטר. למה אצלנו קבעו 7 מ"ר? זה לא כדאי כלכלית לקיים אימונים בתפוסה כזאת, עלות ההפעלה זהה לעלות בתפוסה מלאה", מלין סלע.

חלק מהמועדונים עברו למודל תשלום אחר. אריאלה אמיתי, בעלת המכון התל־אביבי "אנדרגראונד", מוכרת כרגע רק מנויים לטווח קצר "כי אני לא בטוחה שנוכל לשרוד". לאמיתי היו עשרה עובדים, ועכשיו נותרו רק היא ובן זוגה. "שנינו עושים הכל לבד משבע בבוקר עד עשר בערב. המכון נפתח לפני שנה והשקענו המון כסף, את כל החסכונות, ואני לא זכאית לפיצוי כי אי־אפשר למדוד את הנזק למחזור ביחס לשנה קודמת".

הלקוחות לא חזרו?

"לקוחות התרגלו לריחוק החברתי, חלקם מפחדים מהגל השני. יש לקוחות מבוגרים שפוחדים לצאת מהבית ויש גם לקוחות שרואים בזה מותרות שאפשר לוותר עליה. בנוסף, חלק מהמנויים שבאים עכשיו לא משלמים, על חשבון חודשי הסגר ששילמו עליהם מראש".

"לא קיבלתי כלום"

רותם מורדוך, בעלת סטודיו "קמליה" בקריית ענבים, גם מתקשה לשרוד: "חודשיים הייתי סגורה ונאלצתי להחזיר 250 אלף שקל דמי מינוי ללקוחות. עזבו המון מנויים והביטולים ממשיכים כל יום – חלקם בגלל קושי כלכלי, לחלק ירדה המוטיבציה, יש שחוששים להידבק. הסטודיו הוא ליוגה ופילאטיס והגיל הממוצע של הלקוחות הוא 50. לא כולם ששים לחזור כי הם בסיכון. הרבה גם חוששים להתחייב למינוי כי לא ברור מה יהיה ואולי יהיה עוד סגר".

הסטודיו של מורדוך בגודל 70 מ"ר, מה שאומר שהיא יכולה להכניס רק 10 אנשים בו זמנית. "ההוצאות הרבה יותר גבוהות מהרגיל. מגבלות המרחק הורגות אותנו לאט ובטוח. במקום 27 איש בשיעור יוגה יש לי רק 10 אנשים. הייתי חייבת לפתוח עוד שיעורים והוצאות השכר עלו".

לא קיבלת פיצוי?

"לא קיבלתי כלום. אנחנו עובדים בעסקאות תשלומים אז לא יכולנו עד עכשיו להראות ירידה במחזור חודש מארס. אם לא ישחררו את הגבלת המרחק לא אוכל לשרוד את זה".