סוף חודש מאי הודיעו יוון וקפריסין כי הקיץ הן יפתחו את שעריהן בפני תיירים ישראלים. משווקי הדילים בישראל חיברו את מנועי הסילון והיו בטוחים שהנה, הרוחות הרעות של הקורונה חלפו ואפשר שוב לתת בבוזוקי ובסופלאקי. הם החזירו לעבודה את אנשי המכירות, יצאו בפרסומים ברשת ובעיתונים, והחלו לשווק חבילות נופש מפתות לישראלים שהתגעגעו להכל כלול. הם גם קיוו לפיצוי הולם על השמיים הסגורים שחנקו להם את פסח וגם את יום העצמאות. אבל עכשיו נחתה עליהם המכה החדשה כאשר האיחוד האירופי הכריז שישראל, שנמצאת כיום באחד המקומות הגבוהים בעולם בקצב ההדבקות בקורונה, נכנסת לרשימת המדינות האדומות.

"ענף התיירות קורס, 40 אלף משפחות ללא פרנסה, והמדינה מתעלמת", זועקים כעת ראשי ענף התיירות היוצאת, שביוזמת התאחדות משרדי הנסיעות הקימו שלשום אוהל מחאה מול משרד האוצר בירושלים והיום יקיימו הפגנת ענק מול הכנסת בהשתתפות חברות כמו איסתא, דיזנהויז, אמסלם טורס, החברה הגיאוגרפית, ועוד. הדרישות מהממשלה הן לטפל בנושא פתיחת השמיים, לתמוך בעסקים שהחזירו את העובדים מחל"ת והפסידו כספים בהתחייבויות קדימה.

"המכה שלנו היא כפולה", אומרת אור ברקת, מנכ"ל חברת התיירות "כהנא גרופ" שבכל קיץ מוציאה רכבות אוויריות של נופשים ישראלים לבתי מלון כשרים ביוון ובקפריסין.

"קודם הפסדנו מאות אלפי דולרים בגלל ההזמנות שביצענו לפסח האחרון, שמעולם לא יצאו לפועל, והכסף הזה עדיין לא חזר אלינו. מצד שני, כאשר הבנו במאי שאפשר יהיה לטוס שוב ליוון ולקפריסין, התחלנו לרכוש טיסות וחדרים בבתי מלון לחודשים יולי־אוגוסט. החזרתי את העובדים מחל"ת, התחלנו לשווק בשיא המרץ, ואז נחתה עלינו הידיעה שישראל נכנסה לרשימת המדינות האדומות. ושוב הכל נעצר".

ממה נובע ההפסד, בעצם? תבטלו פשוט את החבילות שהזמנתם, יש עוד זמן.

"הלוואי שזה היה עובד ככה, שילמנו מקדמות גבוהות, אחרת איך ישמרו לי מקומות על הטיסות באוגוסט? וזה בנוסף לכספים ששילמנו עוד במארס עבור הנופשים שהיו אמורים להתקיים בפסח. מדובר בסכומים שמצטברים למאות אלפי יורו עבור טיסות, בתי מלון, טונות של בשר כשר שהוטסו מהארץ למלונות השונים ביוון ובקפריסין, משגיחי כשרות ששוריינו, שירותי קרקע, אוטובוסים, מדריכי תיירים וכמובן אטרקציות ומקומות במסעדות. שלא לדבר על הפרסום והשיווק שעולה כסף רב, שירד כולו לטמיון".

ולא קיבלתם שום החזר מהמדינה?

"על חלק מההזמנות קיבלנו זיכוי מסוים, אבל מה עם כספי הפרסום שהפסדתי? או עם שניים וחצי טון של בשר כשר שהטסתי לפאפוס עבור רכבת אווירית של תיירים ישראלים שמעולם לא הגיעו?", שואלת ברקת בכאב.

חברות התעופה, לדבריה, לא ממהרות להחזיר את הכסף ששולם להן לפני כמה חודשים עבור שריון המקומות על הטיסות לאביב האחרון שבו העולם נעצר. "זה ברור, הן פוחדות להתרסק ואומרות לי 'הכסף שמור אצלנו וכאשר השמיים ייפתחו תוכלי לממש אותו באופן מיידי', אבל באותה הנשימה הן מבקשות ממני לשלם כסף חדש על שריון המקומות בטיסות לאוגוסט. כלומר, הן גם מחזיקות בכסף שלי מפסח וגם מבקשות ממני תשלום נוסף על אוגוסט".

ולמה בעצם לשלם על אוגוסט? ישראל כרגע ברשימת המדינות האדומות.

"ואם נצא מהרשימות האדומות באוגוסט? אני יכולה להרשות לעצמי לפספס את הסיכוי הזה? ואז מה - אני אפסיד פעמיים? אז החזרתי את העובדים מחל"ת והם יושבים ועונים ללקוחות בטלפון, התחלנו להשקיע שוב בפרסום לקיץ, קנינו שוב מושבים בטיסות, קנינו שוב חדרים בבתי מלון כי כולם אמרו לי: אם את לא מעבירה כסף למחזורים של אוגוסט אנחנו לא שומרים לך את המקומות. אני ממולכדת עם עצמי".

ומובן שאין לך מאיפה להחזיר כסף ללקוחות ששילמו על טיסות לפסח ולא יצאו אליהן.

"נכון. כי הכסף שהם כבר שילמו לי עבר הלאה, לחברות תעופה ולספקים, שהם מצידם לא מוכנים להחזיר לי אותו. הם מוכנים רק לתת לי הקפאת זכות למימוש עתידי. אבל אני כבר פירסמתי בעשרות אלפי שקלים וקניתי טיסות ושילמתי מקדמות לאטרקציות ולחדרים ואני ממשיכה לשלם גם עבור כל התשתיות הקבועות - שכר דירה, כוח אדם - ואני בעצם בלי הכנסות ממארס. עסק שהוא חמישה חודשים בלי הכנסות, רק עם הוצאות ועם לקוחות שזועמים עלינו שהעברתי אותם ממאי ליוני ואז לאוגוסט, ועכשיו אם אוגוסט לא יוצא לפועל מה אני עושה?" היא שואלת בחוסר אונים. "ככל שאצטרך להחזיר ולשלם יותר כספים עם אפס הכנסות כך נהיה חדלי פירעון ונתמוטט. אי אפשר להחזיר סכומי עתק כאלה, והלוואי שהייתי יכולה להחזיר ללקוחות שכבר שילמו במארס את כל כספם".

על הדילים שהיא מוכרת עכשיו, אומרת ברקת, היא מתחייבת בפני הלקוחות להחזיר להם כל שקל אם הטיסה לא תתקיים. "אנחנו כל הזמן במצב של אי־ודאות ומשקיעים המון אנרגיה בשיח עם הלקוחות, שמצד אחד מבינים את המצב שנכפה עלינו ומצד שני, ובצדק, דואגים לכסף שלהם ואין לאף אחד תשובות. באיטליה, למשל, יצא חוק שאוסר על בתי עסק להחזיר ללקוחות כספים, כי הם לא רוצים למוטט את העסקים. ליבי על הלקוחות, אבל זה חוק הגיוני".

יש כבר מי שמאיימים בתביעות, מן הסתם.

"בוודאי, למרות שאני חייבת להגיד שיש לנו הרבה לקוחות מבינים ונאמנים שמבינים את המצוקה. אנחנו מבטיחים להם שיוכלו לממש את הסכום ששילמו ברגע שייפתחו השמיים, גם אם זה לשנה הבאה וגם אם אנחנו נפסיד על זה כסף, כי מי יודע כמה יעלו טיסות ומלונות בשנה הבאה".

"תחזירו את הכסף"

"אם חשבנו לפני שבועיים שהשמיים ייפתחו, היום אנחנו מבינים שהמגמה הפוכה והולכים אחורה, ולכן סיטונאי או ספק שיש לו התחייבויות, כלומר הוא קנה מקומות על טיסות ובתי מלון, נמצא היום בבעיה", אומר זיו רוזן, מנכ"ל קבוצת גוליבר אי.קום. "למשל, כשמדובר בתיירות ליוון באים בעלי בתי המלון ואומרים לספק הישראלי שקנה אצלם חדרים ליולי־אוגוסט 'אני עכשיו פתוח, בעיה שלכם שאתם באדומים ולא יכולים לבוא. אני שומר לך את זה כשתוכל תבוא'. גם אני, כקמעונאי, נמצא בבעיה מול עשרות אלפי לקוחות שהדילים שהם קנו התבטלו, ואומרים תחזירו לנו את הכסף".

אז מה אתה עושה?

"כשאני עם מינוס הכנסות אני מעמיד שירות לקוחות של עובדים מהבית, מדבר עם הלקוח וברוב המקרים מסביר לו שאני לא יכול להחזיר לו את הכסף כל עוד חברת התעופה לא החזירה לי אותו".

מתי הלקוחות כן יקבלו את הכסף?

"יש כאלה שכבר קיבלו. אם חברת התעופה מחזירה לי כסף, אז כל כסף שקיבלתי אני מחזיר ללקוח בלי להשאיר אצלי שקל. וכשחברת התעופה אומרת שהכסף יוחזר רק בעתיד, זה גם מה שאני אומר ללקוח".

אבל לא רק הישראלים מאוכזבים מכך שנכנסנו שוב לרשימות האדומות. "גם היוונים חטפו מכה, כי הם ממש בנו על התיירות מישראל כשהכריזו שביוני הכל חוזר", אומר אבי אזולאי, הבעלים של "סלוניקי איי־אל" שמוציאה תיירים ישראלים לסלוניקי, לצפון יוון ולריביירה היוונית. "התייר הישראלי היה עוגן רציני מאוד עבור הכלכלה היוונית בשנה שעברה".

מה שנה שעברה? עכשיו אנחנו בעידן הקורונה.

"את מספרת לי? יש לי עשרות חבילות שסגרתי ליולי־אוגוסט כי אמרו שהקיץ חוזרים, ועל כל הביטולים אני צריך לשלם קנסות. בנוסף יש לי ארבעה מחזורים של טיולים מאורגנים שהתבטלו, וכבר העברתי עליהם כסף חי. כשאני שואל את היוונים מה עם הכסף שהעברתי ומתי מחזירים לי אותו, הם אומרים שהם יחזירו, בטח, אבל על טיסות עתידיות, על דילים עתידיים. העיקר - את האשראי שלי הם כבר גיהצו ולי נשאר רק להתפלל שתהיה עונת תיירות ב־2020".

רגע, אז הזיכוי מוגבל רק עד סוף השנה?

"כן, ומי יודע מי ישרוד עד סוף השנה? יש בתי מלון בסלוניקי שהיו אמורים להיפתח מחדש ביולי כי הם שמעו שהישראלים חוזרים, ועכשיו כשאנחנו ברשימות האדומות הם החליטו לא לפתוח, בגלל שאין תיירות מישראל זה לא משתלם להם. ואני התחייבתי לעשרות חבילות, אז מה אני עושה עכשיו? קניתי אטרקציות, הזמנות בערבי טברנה רק לקבוצות שלי ותימחרתי הכל בהתאם למחירי הטיסות שהיו אמורות להיות השנה. גם אם מתישהו זה יחזור, וישמרו לי את הזכות, אני יודע כמה תעלה טיסה? בינתיים אני צריך לשלם קנסות בזמן שאני במאבק עם כל מי שהעברתי לו כסף ולא מחזיר לי גרוש. מפברואר לא הוצאתי חשבונית".

ולמה היוונים לא מחזירים לך את המקדמות ששילמת?

"הם אומרים שהם מבינים את המצוקה שלי, אבל שהם מתבססים על המקדמות שלי ושל חברות תיירות ישראליות אחרות שהזמינו כאן, ושהיו להם הוצאות על שיפוץ החדרים והכנת המתקנים, והם לא יכולים להפסיד את הכסף. אז חלק לא החזירו, חלק החזירו קצת או שנתנו לי זיכוי קדימה. אני גם לא מכניס כסף וגם מפסיד כסף, ולא מבין איך המדינה נותנת לנו ככה לקרוס".

"עברנו ממאה לאפס ברגע"

את העובדה שאין יד מכוונת שמסבירה לקברניטי ענף התיירות איך להתנהל נוכח המציאות הבלתי אפשרית הזו מזכירים כל מי שמדברים איתנו. גם את ההבטחות של ראש הממשלה שהתיירות ליוון ולקפריסין חוזרת. גם אופיר שקרין, בעל חברת "אדוונטורס טיולים חובקי עולם", שעובד עם השוק העסקי, מפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה. "מאז חודש מארס הפעילות של ענף התיירות הושבתה כמעט לגמרי, ואין מדיניות ברורה מצד משרדי החוץ, האוצר והתיירות ואפס תקשורת איתנו. גם כשאתה מנסה לקבל תשובות אף אחד לא יודע כלום ולא מוסר מידע ברור. נכנסנו לרשימות האדומות? אפשר לשבת איתנו ולתת מידע מסודר. אני לא צריך לפעול על פי שמועות לגבי חברת תעופה שסוגרת או מחדשת פעילות. הושבתנו במכה אחת, עברנו ממאה לאפס בלי שום עזרה ותמיכה, ועוד מחייבים אותנו בתשלומים ומיסים קבועים".

דבר איתי על הפסדים.

"אני מחויב להרבה פרויקטים שהיו צריכים להתממש, למשל טיול עסקי שהיה צריך לצאת לספרד. המלונות ואולמות האירועים הוזמנו, יצאנו לשם לפני שמונה חודשים כדי לערוך סיורי הכנה, הבאנו אנשי הגברה, מעצבים, הכספים שולמו לספקים, ואין מי שיחזיר לי אותם. או נסיעה שהייתי צריך לקיים עכשיו לבודפשט עם 220 אנשים. כבר שילמתי את הכסף לבתי המלון, לספק שירותי הקרקע, למסעדות, לחברות האוטובוסים - זה הכל חברות זרות. הם גם נפגעו ולכן מחזיקים את הכסף שלי ולא מחזירים. מה הם כן אומרים לי? הכסף ששילמת כמקדמה אצלנו. נכון שהעסקה בוטלה, אבל אל תדאג - אנחנו שומרים את הכסף לזכותך אצלנו. תגיע כשתיגמר הקורונה. וואלה יופי, אני יודע מתי תיגמר הקורונה?"

אז מה אתם עושים כרגע?

"ממציאים את עצמנו מחדש. במקום לטייל בעולם מוכרים שוברים לנופש בחגים בארץ וגם כנסים בזום. מה אפשר לעשות? 90 אחוז מהפעילות שלי נמחקה", הוא אומר בכאב. "כל הקולגות שלי בעולם קיבלו חבילות סיוע, ובישראל כלום. למה אני משלם ביטוח לאומי אם המדינה לא מחזירה לי אותו כשאני צריך? הרי בשביל זה אנחנו חיים במדינה ולא במערב הפרוע". •