שישי 27 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: אלעד גרשגורן
    חדשות • 29.06.2020
    מסע בזמן
    תעלומת המומיות המצריות • אנשי מכון הסי־טי ברמב"ם התגייסו אתמול למשימה בלתי שגרתית: בדיקה של שני גופים חנוטים מלפני 2,500 עד 3,000 שנה, שהוחזקו במשך שנים ארוכות במחסני המוזיאון הימי בחיפה • תוצאות הסריקה הדהימו את כולם: חניטה של בז, שכל איבריו הפנימיים נשמרו בשלמותם • החניטה השנייה נותרה עדיין חידה
    ליאור אל־חי

    צוות מכון הסי־טי במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה מורגל לדרמות רפואיות, אבל אתמול אחזה בו התרגשות מיוחדת לקראת בדיקה לא דחופה, שלמעשה מחכה כבר מאות ואף אלפי שנים: אנשי המוזיאון הימי הלאומי בחיפה הביאו לסריקה שתי מומיות מצריות עתיקות, כשאיש אינו יודע מה מסתתר מתחת לחניטות.

     

    הכל החל באמצע החודש שעבר, כשמנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר פנה למנהל רמב"ם, ד"ר מיקי הלברטל, וביקש "סי־טי לחנוטי מצרים העתיקה". "אני מרשה לעצמי לפנות אליך בעניין מעט לא שגרתי", כתב יקיר וסיפר על החנוטים: "אחד הינו של לב חנוט בתיבה, מתוארך בין 500 ל־1,000 שנה לפני הספירה הנוצרית, והשני חנוט בצורה של ציפור. מצב החנוטים לא טוב, והיינו רוצים לברר אם אכן המוצגים הנ"ל מקוריים, והאם הם אכן מכילים לבבות חנוטים. האם יש אפשרות שרמב"ם יתרום סי־טי? הדבר יעזור מאוד בהמשך החקר של המוצגים הייחודיים הללו".

     

    ד"ר הלברטל נענה מייד. "אנחנו מרכז מדעי, וכל דבר שקשור ומקדם מדע ומחקר זה התפקיד שלנו", הוא הסביר אתמול. "גם בעבר הופנו אלינו בקשות לא שגרתיות. עשינו סי־טי לאריה, אבל אני לא זוכר שעשיתי סי־טי לחנוטי מצרים. זה פשוט מרתק, אני עומד ליד הדברים האלה וזה מרגש ממש. בסופו של דבר יש כאן פיסת היסטוריה".

     

    וכך, אתמול בצהריים הגיעה לרמב"ם משלחת - שכללה בנוסף ליקיר את אוצרת המוזיאון עדי שלח, מנהל מחלקת ניהול האוספים במוזיאון רן הלל והעוזר המדעי במוזיאון אורן כהן - ובידיה שני מארזים עם המספרים הקטלוגיים MAA5037 ו־MAA5026. בשעה שלוש החלה הבדיקה. צוות גדול ישב מול צגי המחשב, כששני החנוטים הוסעו על גבי מסוע לעמדת הסריקה. כל אחת מהמומיות נסרקה פעמיים, תחילה בחלק החיצוני ואז מבפנים.

     

    "לא נראה שיש איברים במוצג הזה", אומרת אחת מחברות הצוות, עטויה במסכה. "נראה ששמו שם מילוי כלשהו. אין זכר לאיבר. יש חללי אוויר בתוך אותו המילוי שחלקו מאוד סמיך. מה ששחור זה אוויר, ומה שלבן זה מילוי מאוד סמיך. זה נראה אפילו כמו סיד".

     

    "אם הייתה עצם, אפילו של בעל חיים, הייתם רואים?" תוהה יקיר. "בוודאי, במוצג הזה אין עצם", משיב הצוות.

     

    הדקות חולפות, ההתרגשות רבה, ואז מבשר אחד הבודקים: "המוצג השני הרבה יותר מעניין. יש פה עצמות". המתח מתגבר. "זה בעל חיים", הוא ממשיך. "חניטה של ציפור. הנה, יש נוצות. זו הכנף. רואים ממש את הציפור. הנה הלב שלה, הצלעות, עמוד השדרה. הפנים שלה מכוסות בחומר שהוא שונה משאר הגוף. הדבר הזה הוא יותר סידני, או שבהרכב החומר הזה יש יוד. אנחנו רוצים לחפש את האיברים בפנים, איזה איברים ישנם ואיזה איברים חסרים. אולי נגיע לרזולוציה הזאת". יותם יקיר מתרגש: "עין אנושית לא ראתה את הדבר הזה אלפי שנים. זה נפלא".

     

    רן הלל מהמוזיאון מסביר: "אין לנו הרבה מידע על ההיסטוריה של המוצגים האלה. הם הגיעו אלינו לפני 50 שנה בערך, ולא ידענו מה הם. רצינו לאחסן את זה מחדש בצורה טובה יותר ולא היה לנו מושג מה יש בפנים. כך עלה הרעיון לעשות הדמיה, וכעת אני מתרגש מאוד. זה היה משגע, חניטה של ציפור. זה יום מאוד מיוחד ומאוד מרגש. יום של כוכב".

     

    ד"ר הלברטל סיכם את הבדיקה: "במוצג הראשון רואים שיש בתוכו איזשהו חומר, ואנחנו עדיין צריכים להבין מהו. לגבי הציפור, בז, רואים בבירור שזו ציפור מלאה, שהראש שלה מכוסה בחומר מסוים, ובתוך רואים את הגולגולת, לב, כנפיים, נוצות ואיברים נוספים".

     

    ואילו מנכ"ל המוזיאונים יקיר אמר: "המומיות האלה מסקרנות בכל מקרה, אבל ברגע שאתה רואה אותם פתאום על המסך עם הטכנולוגיה הפנטסטית של היום, זה מקבל חיים. אתה רואה בדיוק את סוג הציפור. מדובר בבז".

     

    יקיר גם הזמין את הציבור לבקר במוזיאון הימי הלאומי בחיפה, שהיה סגור במשך כמה חודשים עקב הקורונה, בימים חמישי עד ראשון. בעוד כשבועיים גם תיפתח שם תערוכה חדשה על הסכנות שבים, "הצילו! SOS", המיועדת בעיקר למשפחות.

     

     


    פרסום ראשון: 29.06.20 , 23:47