בשבוע שעבר הודיע שר הבריאות יולי אדלשטיין על חיזוק משמעותי למערך החקירות האפידמיולוגיות של משרדו, שיתוגבר ב־190 סטודנטים. בימים אלו הם נקלטים בעבודה, אולם נתוני הפיזור של האחיות העובדות במערך ברחבי הארץ, שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות", מעלים שאלות קשות באשר להתמהמהות משרד הבריאות בכל הנוגע לטיפול בנושא בזמן הדעיכה במספר המאובחנים.
פרק הזמן הזה היה יכול להוות הזדמנות להיערך לקראת גל שני של תחלואה – אך דבר לא נעשה. על פי הנתונים, שהוצגו בשבוע שעבר בפני רופאים מחוזיים של משרד הבריאות, באזור הדרום שידע מספר מוקדי הדבקה בעבר ובו אמורות להתבצע 1,300 חקירות אפידמיולוגיות בחודש, עובדות שתי אחיות בלבד. 1,207 חקירות בחודש דורשות כוח אדם נוסף. באזור תל־אביב, שבו אמורות להתבצע 1,800 חקירות בחודש, פועלות ארבע חוקרות בלבד. 1,613 חקירות לא יוכלו להיות מושלמות ללא תוספת בכוח האדם. בסך הכל, 7,800 חקירות נמצאות באחריות 27 אחיות בלבד בכל הארץ. בפועל מספר החקירות הניתנות לביצוע על ידי אחיות בחודש עומד על 1,260.
האחיות העובדות במערך מתארות את המציאות הקשה בצל מצוקת כוח האדם החריפה. "ביום חמישי האחרון עבדתי מהשעה שבע וחצי בבוקר עד חצות", מספרת איריס אביטל, אחות ותיקה ממושב יד רמב"ם, שעובדת במערך. "וזו לא רק אני, לכולנו אין חיים. אני עובדת המון שנים ואתמול כבר הייתי על סף בכי והתמוטטות, עם כל החקירות והעומס. הייתי צריכה לאסוף את עצמי ולנשום עמוק. כבר שנים אנחנו זועקות לעזרה, ולמעשה אנחנו עובדות במחסור של תקנים כבר המון שנים. זה לא אנושי. אנחנו חוזרות עם החולים שבועיים אחורה, יום־יום, ושואלות מה הוא עשה, עם מי נפגש ועם מי הוא נסע. זה פשוט לא נגמר, ומי שנפגע הכי הרבה הן האחיות והאזרחים".
לדבריה של אביטל, הכשרת הסטודנטים הייתה לקויה: "הם אנשים מדהימים, אבל לא קיבלו הכשרה כמו שצריך. בלימודי סיעוד מוקדש לנושא החקירה האפידמיולוגית שבוע שלם, והסטודנטים האלו לא קיבלו הכשרה מבחוץ”.
כניסה למאגר איתור מקומות החשיפה לנגיף באתר משרד הבריאות ממחישה גם היא את הבעיה. מעל ל־2,000 בני אדם נדבקו בשבוע שחלף: כל אחד מהם ביקר במקומות שונים. במאגר מתפרסמת רשימה מצומצמת של מקומות ואתרים בכל יום. כך למשל, לפי המאגר, ביום ראשון היו ארבעה מקומות בהם שהו חולים מאומתים, ובשבת שבעה.
החקירות הן קריטיות כדי לקטוע שרשראות הדבקה, שכן פרסום רשימות המקומות מכניס לבידוד את מי ששהו במחיצת חולים מאומתים ‑ ובכך עשויים למנוע התפשטות. רשימות החקירות כבר ספגו ביקורת על כך שאינן ממוקדות מספיק, וגורמות לבלבול רב בציבור. מופיעים בהן למשל קניונים, רשתות מזון וקופות חולים.
"הקורונה לא התחילה עכשיו", אומרת אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל, שהכריזה השבוע על סכסוך עבודה ‑ בין היתר על רקע מצוקת אחיות בריאות הציבור. "כשמחליטים לערוך חקירות אפידמיולוגיות בכל הארץ ולכל האנשים, אז מה הם חשבו - ש־27 אחיות יוכלו לעשות את זה? אם היו עושים זאת בזמן, זה היה יכול להיראות אחרת, אבל כרגע מחפשים רק פלסטרים ולכבות שריפות. את מה שעושים עכשיו למה לא עשו קודם? זה לא שירות מונע, וככה לא בונים חומה".
ממשרד הבריאות נמסר: “אנחנו מתגברים ומשפרים כל העת את מערך החקירות האפידימיולוגיות על מנת לקצר זמנים ולקטוע שרשראות הדבקה. יחד עם זאת, זהו לא תחליף להתנהגות האוכלוסייה. הסטודנטים גויסו והוכשרו לתגבור המערך”.
אתמול החל מבצע הבדיקות הסרולוגיות בקופות החולים, שינסה לשפוך אור על שכיחות ההדבקה באוכלוסייה. מדובר בבדיקת דם, בניגוד לבדיקת ה־PCR הרגילה לאיתור הדבקה, שתוצע לבאים לבדיקות דם לפי פיזור שנקבע מראש, תנסה לאתר נוגדנים של הנגיף ותוכל לאבחן אדם שנדבק והחלים.
